את ספרה הקודם של <mark>דיינה ג'פריס</mark> שתורגם לעברית טרם קראתי. הביקורות המחמיאות בקרב הקוראים הפנו אותי ישירות לספר השני.

"בתו של סוחר המשי" הינו רומן המבוסס על עובדות היסטוריות. הספר מתחיל במאי 1952 וחולש על כשלוש שנים ועד נובמבר 1955. ראשיתו בווייטנאם וסיומו בצרפת.

בתחילת הספר <mark>דיינה ג'פריס</mark> גוללה את ההיסטוריה על ציר הזמן של ווייטנאם, החל משנת 1787 בה לואי ה-16 כרת את "ברית ורסאי" עם הנסיך הוויטנאמ

הרוזנת מטוסקנה-<mark>דיינה ג'פריס</mark>
THE TUSCAN CONTESSA -Dinah Jefferies
חוות דעת אישית/לי יניני

ספר מקסים המבוסס על אירועים אמיתיים. בספרה הנוכחי הסופרת שוזרת שתי נשים אמיצות ועוצמתיות: סופיה ומקסין בטוסקנה במלחמת העולם השנייה.

בתחילת הספר מוצג גרף היסטורי, המאגד בתוכו תמצית אירועי מלחמת העולם השנייה באיטליה, החל מיולי 1943 ועד יולי 1945.

בנובמבר 1943 מתחילה העלילה של "הרוזנת מטוסקנה". זו תק

ציטוט מהכריכה האחורית:
"ברומן היסטורי מרתק רוקמת <mark>דיינה ג'פריס</mark> סיפור אהבה מרגש וסוחף וחושפת בפני הקוראים את החיים בציילון הקולוניאלית, העומדת על סף עצמאותה, בתקופה של זעזועים חברתיים ופוליטיים."

אין ספק שזה משך אותי. מזמן לא קראתי רומן היסטורי טוב, אני לא יודעת הרבה על סרי לנקה וזה כמובן הביא אותי לקרוא על הנושא, שנות העשרים והשלושים באיזור שונה לגמרי בעולם ממה שאני רגילה לקרוא. נשמע מרתק! ואנ

הרומנים של <mark>דיינה ג'פריס</mark> מבוססים על דרום מזרח אסיה. גם הרומן הנוכחי עוסק בציילון – סרי לנקה של היום.

סיימתי לקרוא את הרומן בצירוף מקרים הזוי, כאשר במרשתת נכתב שסרי-לנקה התעוררה לבוקר של טרור נתעב שבוצע בחג הפסחא. מעל 300 בני-אדם נרצחו ומאות נפצעו, בסדרה של שמונה מוקדי טרור בהם כנסיות ובתי מלון יוקרתיים.

התמונה המזעזעת והמטלטלת הזו רחוקה מהיופי הקסום ש<mark>דיינה ג'פריס</mark> מתארת ברומן הנוכחי.

ציילו

אשתו של מגדל התה

גוון, גיבורת הספר "אשתו של מגדל התה" של הסופרת <mark>דיינה ג'פריס</mark>, היא צעירה אנגליה המתאהבת באלמן מבוגר מממנה בכחמש עשרה שנה, בעל חוות תה בציילון. מאז שהגיעה אליו לצילון, היא הופכת ל"אשתו של מגדל התה" ואין כמעט התייחסות חיצונית של הסביבה אליה כבעלת זהות משלה, אל תכונותיה, אל שאיפותיה ואל רגשותיה כאדם.
אחד המאפיינים הבולטים אצלה הוא ההומניות שלה, המתבטאת ביחס שוויוני אל הילידים הסובב

הגיעתי לספר הזה יחסית מהר כיוון שקראתי אותו כספר אלקטרוני, מספיק טוב לקריאת רומנים מהסוגה של רבי מכר.
איני יודעת אם זה כבר רב-מכר, למען האמת היססתי אם לבחור בו, כיוון שאני מכירה את סגנונה של <mark>דיינה ג'פריס</mark>, היא עוסקת בדילמות אישיות על רקע אתני שממוקם, איך לא בדרום מזרח אסיה,

לפני 23 שנים לערך ביקרתי באזור, אמנם בווייטנאם הייתי רק שבועיים, אבל זה היה מספיק זמן להתרשם, בשישית למדתי עיתונאות בבית

אתחיל מהסוף,
סיימתי לקרוא, ניגשתי לחדרים של הילדים, כולי מוצפת מרגש...
הגדולה כהרגלה עם העיניים למסך הטלפון, בקושי התייחסה לכניסתי הדרמטית
הקטנה יותר, התעצבנה שגם ככה לא הולך לה עם "חקירת פונקציה" אז שהואיל בטובי לצאת מהחדר.
הקטן אחריה צעק עוד בטרם הצלחתי לפתוח את הדלת שלא אפריע לו באמצע "הפורטנייט"
הקטנטן שלי התייחס! הצלחתי! זה החזיק מעמד 3 שניות וחצי, חיבוק זריז "אוהב אותך אימוש" וכמובן ש

״האחות האבודה״ הוא רומן מתח היסטורי ומרגש שעלילתו מתרחשת במיינמאר, שבעבר נקראה בורמה, המספר את סיפורה של בל האטון בשנות העשרים לחייה.
בל (שמה המקורי אנאבל) עוברת לגור בעיר ראנגון בבורמה בשנת 1936. היא מחליטה לפתח קריירה כזמרת, אלא שהיא מוצאת כתבה בעיתון לפני 25 שנים שבו כתוב שתינוקת של בני הזוג האטון (כלומר, הוריה) נעלמה. בל לא מצליחה להפסיק לחשוב על אלוויירה - האחות האבודה שלה - האם היא מתה? אי

*מחשבות טרום קריאה**

יצא לכם לשים לב כמה ספרים נקראים "אשתו של...", "בתו של...", "אחותו של..."? מה זה אומר בעצם? האם זה אומר שיש לספר גיבורה, אבל אין לה מעמד או חיים בפני עצמה, אלא רק כנספחת לגבר משמעותי בחייה. ואם כך - למה שאני ארצה לקרוא ספר כזה? אם בחרתי לקרוא על אישה, כנראה שהאישה היא המעניינת אותי, ולא המעמד או המקצוע של בעלה. או של אבא שלה, או של אחיה.
שם של ספר אמור לגרות את הקורא