אני צריכה עוד ספרים כאלה.
שינדנדו אותי בין כן ולא.
שיעצבנו אותי כשהם לא מתנהגים כמו שרציתי.
שיגעו ככה בפשטות.
"כל לב הוא דלת" הוא ספר מפתיע. כי הוא גורם לך לחשוב שאת יודעת מה הרעיון, הרי קראת כבר מספיק ספרי נוער כדי להבין את הקונספט, עכשיו רק צריך לגלות מה יחודי לספר הזה, מה הוא בא לומר.
ואז באה <mark>שונן מגווייר</mark> וכתבה ספר שהוא... אחר. וגם לא אחר. מצד אחד משתלב, מצד שני עושה מה שבא לו.

יש

כשהייתי קטנה היתה לנו דלת בגינה, בקצה המרוחק, זה שליד המטע. לא היה עליה שלט שיתריע או יזמין ולא ידית ולא מקוש. דלת פשוטה. היא נפתחה לקראתנו בכל פעם שבאנו, שער אל עולם שהיה כל מה שהעולם שלנו, עמוק בסתר לבו, כל כך רצה להיות: צבעוני ומסחרר ומלא אפשרויות. אני הייתי פרטיזנית ונסיכה ומפקדת ומכשפה ומשוררת ומשפטנית וברוקרית וציידת כשרונות ואחי היה תלמיד ישיבה.
זה היה עולם היגיון גבוה; לכל מה שעשית היו ה

יש לי חשק לכתוב ביקורת.
כרגיל, זה מבליח, ברגע, כמו חלוק שמושלך אל מים רדודים. זה האדוות. במחשבה שלי המילים מצטרפות למשפט, ואני מתאמצת להחזיק בו, לפני שיתפורר. אני סוחטת לימון במהירות לקערה של תפוחים. את החלק הזה אתם יכולים לנסות בבית.
כל לב הוא דלת

תודה לסנואו שהמליצה לי על הספר הזה, וסיפרה לי את הדברים החשובים ביותר, שאני אשמח לחלוק גם אתכם: זו נובלה מיוחדת, שהגיחה לעולם העברי בדרך מיוחדת: ב

ספר מיוחד וקצרצר, עטור פרסים של פנטזיה ומלא בסיפור עלילה בהרגשה של אזור הדמדומים. הספר מספר על עולם שבו נערים ונערות מוצאים דלתות מסתוריות שלוקחות אותם אל עולמות מופלאים ונוראים שמותאמים במיוחד בשבילם. לכל עולם יש חוקיות משלו וכמעט כל נער או נערה שחוזרים לעולם שלנו רוצים רק לחזור חזרה אל הדלת לעולם שלהם שהפך להיות בשבילם לבית האמיתי. הסיפור עוקב אחרי נערה שנשלחת אל פנימיה מיוחדת לכל אותם נערים ונע

אני חוששת שהתאכזבתי.
אל הספר הזה ניגשתי אחרי שקראתי את "עשרת אלפי הדלתות של ג'נוארי", ולכן הרעיון לא היה זר לי - שני הספרים עוסקים במעבר בדלתות לעולמות אחרים, שבהם מרגישים שייכים יותר; שניהם מנסים לנתח את אותה תחושת שייכות חמקמקה, לא לבית שנולדת אליו אלא לזה שבחרת בו. כן, הם דידקטיים להפליא, מזכירים לנו שגזענות זה רע (די, באמת?), שצריך לנהוג בסובלנות וחוסר שיפוטיות כלפי להט"ב, וזה טבעי לחוש את כ

כל פעם שספר מגיע לידי, אני מאמצת אתו אל ליבי, נסחפת לתוך העלילה ועוד חושבת עליו הרבה.
בשביל הספר הזה לא נדרש ממני שום מאמץ מיוחד. מהר מאוד שקעתי בתוכו. הוא נכנס לי ללב.

בעבר כל ספר שהייתי קוראת היה כמו דלת מעבר לעולם קסום, מכושף ומיוחד
כל ספר היווה בשבילי מציאות
אבל היום כשאני קוראת ספרים, אני לא מרוכזת כל כך במילים.
אותן דלתות שהיו נפתחות לעולמות שונים נותרו נעולות

אבל בספר הזה דלת אח

באתי עם צפיות גבוהות לספר הזה כספר שזכה בכמה פרסים חשובים, וכידוע , כגובה הצפייה , כן האכזבה.
מקריאה בגב הספר חשבתי שהנושא ידבר אל ליבי. כמי שבודקת מדי פעם בארונות בגדים לראות אולי נפתחה לה דלת סודית לנרניה ועדיין מחפשת את מכתב הקבלה שלה להוגוורטס שכנראה מתעכב מאוד בדואר ( עוד לא לגמרי אבדתי תקווה ) חשתי שספר על אלו שחזרו מארצות הדמיון, ומחפשים נואשות דרך לחזור, יהיה לגמרי בשבילי, אבל לא.

מי ש