#
חוק, את זה כולם יודעים, נועד להסדיר את החיים בחברה. בחברה מסויימת ידו של גנב שנתפס תיכרת. בעת העתיקה, אנס שנתפס חוייב לשאת לאישה את הסחורה שפגם (ובשני המקרים קראו לזה "צדק"...)
מוסר, מאידך, הוא עניין שונה. הוא בא להסדיר את החלקים שהחוק לא יכול להסדיר, ובחברות מסויימות כוחו עולה על כוחו של החוק. אני חושבת שהספר הזה עוסק במוסר. הוא בוחן מה קורה כאשר אנשים נתקלים באנשים עם מוסר שונה בתכלית מהמוס

זהו הסיפור האמתי של " הגשר על נהר קוואי", עם ההתרחשות הראלית ולא זו שראינו על מסך הקולנוע.
שם, גברים מסוקסים ויפים, עם משמעת בריטית והיררכית פיקוד לא מרוסקת, יפנים רעים בתחום הסביר, ודילמה מוזרה.
כאן שבויים אוסטרליים, מזה רעב ומחלות, שאין להם כל ברירה , אלא לספוג התעללויות של שוביהם היפנים, ובעיקר לשרוד.
מטרת "ההתכנסות", היתה לבנות מסילת ברזל שתעקוף את השליטה של בנות הברית בים ובאוויר, ותקשר את

#
אוסטרליה במאה ה-19 היתה ארץ גזירה לפושעיה המורשעים של אנגליה. היבשת היתה מאוכלסת בדלילות בשבטים ילידים, שלא באו לאנגלים טוב בעיניים. הם ניסו להשמיד כמה שיותר ילידים (אנשים ובעלי חיים, ללא אפלייה). את בני האדם הילידים שנותרו מההשמדה כינסו בכוח לאחד האיים וניסו להפוך אותם למתורבתים. כלומר אנגלים. הם אכפו שינוי תזונה לתזונה אנגלית - סוכר תה קמח ואלכוהול, במקום הדברים הלא-תרבותיים המוזרים ש"השחורים

ספר שכתוב טוב. <mark>פלנגן</mark> יודע לכתוב והספר בנוי היטב ומעניין.
אהבתי במיוחד את העובדה ש<mark>פלנגן</mark> מאיר את המלחמה מהזווית האוסטרלית. גם הם היו שם. והם סבלו מאד מהיפנים. רק אלוהים יודע איך הם נשארו בחיים.מבחינה זו הספר מתחרה היטב עם ספרים אחרים מסוגו כמו "מלך עכברוש".
אבל זה רק חצי מהספר.
החלק החשוב יותר, לעניות דעתי, הוא החלק שמתייחס לחיים של הגיבורים ששבו לבתיהם אחרי המלחמה. גם האוסטרלים וגם הקוריאנים /

ישנם הרבה ספרים שמתארים את מוראות המלחמה, מזוויעות יותר או פחות, אבל ספרים שמוקדשים לחייהם של חיילים שנשבו ומתארים את חייהם בשבי נכתבו פחות. אולי זה נובע מכך שהמלחמה נקשרת למעשי גבורה ואילו הנפילה בשבי קשורה איכשהו בבושה על עצם הכניעה (תלוי כמובן בעיני המתבונן). לפחות כך הביטו חיילי הצבא הקיסרי היפני במהלך מלחמת העולם השניה על השבויים שלהם... הבוז של היפנים כלפיהם וחוסר יכולתם להבין איך הסכימו ליפ

החלטתי לקרוא את הספר רק בגלל שבכריכת הספר כתוב : זוכה פרס מאן-בוקר לשנת 2014.
רציתי לראות בעצמי מה המיוחד בספר שזכה בפרס היוקרתי הזה.
לא התאכזבתי. ספר מצויין , מטלטל.
הספר הוא על אירוע מלחמת העולם השנייה שהתרחש במחנה השבויים באיזור תאילנד-בורמה.האירועים האלו שהתקיימו במקביל למרחץ הדמים באירופה ,והם פחות ידועים ואולי אף נשכחים.הכובש היפני החל בבניית מסילת ברזל מתאילנד לראנגון בירת בורמה באמצעות

אתחיל בזה שהשם של הספר באנגלית מוצלח הרבה יותר."Wanthng" "בנפש חסרה" נשמע לי מוזר ולא ברור. השם באנגלית משמעו רוצה, ליקוי,חסר, קולע לתוכן שנכתב באופן שהימם אותי. חסר כ"כ עמוק באהבה ומגע אנושי חומל וכבלים של אמונות ודעות שיצרו מצבים בלתי אפשריים לקיומה של שמחה בחיים ותחושת חופש. הכל יצא מעוות. החזק כופה את רצונו על החלש באכזריות בלתי נתפשת מתוך אמונה שזה מה שיביא את האושר לכולם,שזו הדרך לזכות באהבת

אני מודה שאני לא היה לי בכלל בכלל מודעות על מה שמסופר פה בספר. הסיפור החשוב שיש פה זה על מלחמת העולם השניה על האוסטרלים שהיפנים לקחו אותם שבויים והעבידו אותם בשביל שיבנו מסילת רכבת מבורמה לתאילנד. הסיפורים שיש שם זה הכל אמיתי לפי מה שאמר לי קליינט אחד שדיברתי איתו ושהוא גדל באוסטרליה.

הוא מספר בספר על קבוצה של אנשים שהיו בהתחלה של המלחמה באיזור שלנו יעני במצרים ופה ובסוריה ואחר כך לקחו אותם למק

מסופר על דורינגו אוונס, רודף נשים כרוני ואהבתו הגדולה לאיימי שהיא אשת דודו.
במלחמת העולם השניה נופל בשבי היפנים ומפקד כרופא ובעל הדרגה הבכירה על קבוצת שבויים אוסטרליים
שבונים בתנאים תת אנושיים מסילה רכבת מתאילנד לבורמה .
החלק הבא של הספר מתאר את חייהם של אלה ששרדו את התופת של השבי היפני., וכן חייהם של שוביהם היפנים.
ספר מוזר קצת כי אין בו סיפור עלילה רציף אלא כאוסף סיפורים סביב בנית המסילה ו