הספר הזה הוא חגיגה לאוהבי המותחנים האלגנטים וראשיתו מסופו.
אם זה היה סרט, הסצנה הראשונה היתה בית משפט, וכצופים היינו צופים בתמונת תקריב של אישה בשנות החמישים, ישובה על כסא הנאשמים.
איבון קרמייקל-נאשמת... במה?

איבון היא גנטיקאית מוכשרת מלונדון, בראשית השליש השלישי של חייה, נשואה לגיא המדען ואם לשני ילדים בוגרים, שכבר לא נמצאים בבית.

לתוך "הקן" ושיגרת החיים, פורץ גבר זר שאין לנו מושג אפי

מותחנים פסיכולוגיים הם מצרך נדיר בימינו, ובפרט כאלה שמעזים לצאת מגבולות השטנץ ולאתגר את הקורא. "חצר עצי התפוח" הוא דוגמה למותחן שתיאורו גורם לו להישמע כמו סיפור שכבר נקרא במיליון וריאציות אחרות, אבל הוא למעשה הרבה יותר מכך. הספר מספר סיפור מוכר על אהבה, סודות ובגידות, אבל בידיה של <mark>לואיז דוהטי</mark> הוא הופך לרענן ומעניין במיוחד. זהו סיפור מקורי ומטריד בצורה מפתיעה שמציב מיקרוסקופ על החיים המודרניים, ועש

רציתי לקרוא ספר מתח טוב, ומהכתוב בגב הספר התרשמתי שהספר הזה הוא בדיוק כזה. אפילו ציפיתי לסגנון ג'יליאן פלין. אך כשהתחלתי לקרוא התאכזבתי. ראשית, לפני הסיפור מופיעים שני עמודים מלאים שבחים לספר. פה חשדתי... הספר ארוך הרבה יותר מדי בלי להצדיק זאת ורווי תיאורים מיותרים בעיניי. הדבר העיקרי שמשך אותי להמשיך לקרוא את הספר הוא שהוא כתוב בגוף ראשון ובצורה אמינה מאוד. אל תבינו לא נכון: במהלך הספר היו אמנם כ

הזמנתי אותו בספרייה בעקבות הביקורת של גלית (תודה!) לא היו לי יותר מדי ציפיות ממנו - השם רמז על איזה סיפור פסטוראלי סוחט דמעות, משהו להעביר את הזמן. טעיתי. הספר הזה מרתק לקריאה ותרם לי די הרבה חומר למחשבה, למרות שמו הבנלי.
יש פה פרשת אהבים המתפתחת בין זוג בגיל העמידה - שניהם נשואים לאחרים. בסיס לא מקובל - לפחות מבחינת הגיל - לסיפור אהבה. הרומן מתפתח מסטוץ מקרי והופך לקשר משמעותי - לפחות בעיני הגי

ממש אהבתי את הספר, היה משהו בכתיבה שלו שממש משך אותי, לאורך כל הספר היה מסתורין, לא היה ברור בדיוק "מי הרע ומי הטוב", תוך כדי הקריאה התחלתי לצפות בסדרה בת 4 פרקים על הספר ואני חייבת לציין שהספר הרבה יותר טוב, כמו לרוב בהשוואות...
בכל זאת השילוב של הקריאה והדימיון ותוך כדי לבדוק איך הדימיון הופך למציאות בסדרה, זה שילוב מרתק.

למעשה הספר סובב סביב איבון, שבסביבות גיל ה-50 מכירה גבר זר שמרוב השי

סיפור שלוקח נושאים קריטיים, כמו רומן מיחוץ לנישואים, אהבה, אונס ,משפט וצדק.
העלילה :חוקרת במכון ביולוגי נשואה ,מתאהבת בגבר מיסתורי, ופורחת מהתחדשות האנרגיות ואורחות חייה, כמו היכולת המחודשת למצוא מקום בחייו של האחר.
העלילה מתפתחת לאונס ומה שנלווה אליו.
ההתאהבות מתוארת נפלא: שיכרון חושים, יציאה מהשיגרה הן בצורות ההתקשרות,המתח והציפיה.
יש שוני בין המרכיב הנשי של האהבה , המקבל, סופג, מחליק על