אני אוהבת היסטוריה ושילוב של ההתרגשות, שמתרחשת בדרך כלל בעת קריאת ספר מתח. אני מדמה את הקומבינציה הזו, לקפה אספרסו עם עוגת תפוחי עץ חמה בשילוב גלידה... אוהבים? גם אני!

העלילה מתרחשת בשנת 1920 בארצות הברית, והסיפור שלנו מתחיל ב-16.9.1920 ברובע העסקים הפיננסי הגדול במנהטן. הרובע זוכה למתקפת טרור קשה שלא ידעה ארצות הברית עד אז. החקירה המקיפה שנעשתה בנושא, לא עלתה על זהותם, של מבצעי המתקפה והתע

הספר הזה נראה ישן, ווי כמה שהוא נראה ישן. אמנם לקחתי אותו מספריית רחוב, אבל הוא היה עטוף ניילון ומתוייג כמו בספריה עירונית, ובפנים, קצת לפני השער הפנימי יש לו דף כזה,, כמו שהיה פעם, של תאריכים להשאלה, אתם יודעים. או שאתם לא יודעים כי אתם צעירים מדי, ואז אני אסביר: בעבר, לפני עידן המחשבים, היו מנהלים את רישומי ההשאלה באופן ידני, היה כרטיס של הספר עם שם השואל, וכדי שלא תשכחו מתי צריך להחזיר - בעוד ש

#
הספר הזה מקוטלג משום מה כספר מתח. אם כבר, הוא רומן רחב יריעה (469 עמודים ו-7 עמודי הסבר מאת הסופר) המספר סיפור על תקופה, מסתמך על אירועים היסטוריים שקרו, ומוסיף דמויות בדיוניות לספר את הסיפור ולהוסיף עניין ודרמה. 1920 היתה שנה קדחתנית, המצאות וחידושים נוספו לידע האנושי, חלקם בזכות המלחמה שהסתיימה לא מכבר, עם מבול של תגליות מדעיות. חלקם בזכות מבנים חברתיים חדשים שנולדו לעולם החדש.

גם בספר ה

אני אוהב לקרוא ספרים שבהם מעבר להנאה מהספר, אני גם לומד משהו. והספר הזה האיר לי כמה אירועים היסטוריים שלא הייתי מודע אליהם, ובראשם כמובן אותו פיצוץ במנהטן אחרי מלחמת העולם השניה. כשקראתי בספר על האירוע, הייתי בטוח שמדובר בסיפור דימיוני. אז מיד הלכתי ובדקתי ו... גיליתי שאכן היה אירוע כזה. אז תודה לך <mark>רובנפלד</mark> שהוספת לי מידע חשוב. ובאשר לסיפור עצמו - למרות שהוא קצת אמריקאי (הגיבור היא איש מושלם, חזק ל

רק כשהגעתי לסוף הספר וראיתי את תודותיו של המחבר לאשתו, איימי צ'ואה, גיליתי להפתעתי שהמחבר הוא פרופסור למשפטים בייל. זכרתי את פריט המידע הזה מהספר "המנון הקרב של אמא נמרה" של איימי צ'ואה עצמה, אף היא פרופסור למשפטים בייל.
החלק המפתיע בזה הוא כמובן לא החלק של הפרופסור, את זה היה אפשר לנחש, אלא החלק של המשפטים. אם הייתי צריכה להמר תוך כדי קריאה, הייתי מתלבטת קשות בין ספרות לבין פסיכולוגיה, שכן הספר

יש הבדל - כולם יודעים - בין ספרים שנכתבים על הווה שהאותנטיות שלהם אינה מוטלת בספק גם כשאנחנו קוראים אותם שנים רבות אחרי שנכתבו, לבין ספרים שנכתבים על עבר. האחרונים מבוססים על תחקיר (מעמיק יותר או פחות) ועל ניסיון לדמות את הסגנון שהיה רווח באותה תקופה עליה נכתב הספר. הספר הזה שייך לסוג הזה, והוא בין הטובים לסוגו.

ניו יורק של 1909 פרויד - שכבר כתב ואף ניסה את תורתו המהפכנית, מבקר - בפעם הראשונה

נערת הבית התחילה בקריאת הספר בשבת שעברה. העצבנות שלה הרקיעה שחקים, והחזירה את כולנו לימי תחילת לימודי התכנות שלה, עם קריאות ביניים כועסות וזעם כללי. "הוא באמת מצפה," כך הנערה הזועמת, "שנכיר מראש את כל המושגים האלה מפסיכולוגיה?"

יש ספרי נוער, ויש ספרי מבוגרים. לא תמיד זה היה ככה. בתקופת האבן של ימי נעוריי לא היו הרבה מאוד ספרי נוער. וכך אחרי אורי ופרחים בעליית הגג, לא היה הרבה מה לקרוא, אלא אם ע

הספר "פשר הרצח" פורש בפנינו עלילה דמיונית המבוססת בחלקה על אירועים אמיתיים. כידוע, באוגוסט 1909 הגיע זיגמונד פרוייד מוינה לניו-יורק כשהוא מלווה בכמה מחבריו. <mark>רובנפלד</mark> טווה מסביב לביקור זה עלילת רצח המתרחשת בחברה הגבוהה של ניו יורק. שניים הם המנסים לפענח רצח זה: האחד, בלש מקומי חד אבחנה, והשני, פסיכואנליטיקאי צעיר חובב שייקספיר.

הספר מצליח ליצור שתי תחושות מנוגדות זו לזו: האחת היא של בהירות רבה וה

כחובב היסטוריה בכלל וכחובב ספרי מתח בפרט נהניתי מאוד לקרוא את הספר. העלילה מתרחשת בארצות הברית שאחרי מלחמת העולם הראשונה (שנת 1920 ליתר דיוק) והסופר מתאר היטב את התקופה. הכתיבה זורמת ולא מעיקה.
בין שלל הנושאים שהספר עוסק בהם, יש דגש על הפיתוחים המדעיים של אותה תקופה וההשפעה שלהם על האוכלוסייה (השימוש בקרני הרנטגן, השימוש ברדיום וכו').
דגש נוסף יש על התיאוריות הפסיכולוגיות של פרויד, שהחלו לתפוס ת