חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו/ <mark>ג'ונוט דיאס</mark>
מחברות לספרות, 303 עמודים, 2009.
מאנגלית: יורם מלצר
באנגלית: The brief wondrous life of Oscar Wao

איך זה כמעט קרה לי שהספר הזה 'חלף' על ידי, בלי התייחסות? איך זה קרה שכאן, לא דיברנו עליו כמעט? איך הספר הזה לא השאיר את חותמו כמעט על אף אחד?

הספר 'חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו' אכן מתארים את קורות חייו (הקצרים), אך עם זה הם מתארים גם

סיימתי לקרוא את הספר בפעם השניה לפני שבוע.
מעבר לכתיבה הבאמת-נפלאה ואמינה של דיאס, חייבים לשבח את העובדה שהוא דחף פנימה 3 דורות שונים: הטרגדיה של ההורים של בלי, הטרגדיה שהיא החיים של בלי, והחיים הקצרים והמופלאים של אוסקר.

<mark>ג'ונוט דיאס</mark> לא מפספס פרט אחד: בין אם זה בכל ההיסטוריה המחרידה של הרפובליקה הדומיניקנית בניצוחו הדיקטטור טרוחיו, או בכל פרט חנוני שהקיף את החיים של אוסקר.
זה נותן תחושה של סו

חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו מהווים מסגרת - התחלה וסוף - לסיפור אודות משפחה אחת, אבותיו של אוסקר בתקופת הדיקטטור המפלצתי, טרוחיו מולינה ברפובליקה הדומיניקנית.
סיפורו של אוסקר השמן, אוהב הקומיקס, והמחפש אהבה ללא לאות כל חייו, הוא אנטיתזה אך גם תוצאה של השנאה והשחיתות שמפזר משטרו של טרוחיו המנוול הנ"ל.
טרוחיו שלט ברפובליקה הדומיניקנית מ 1930 ועד 1961 שלטון אימים, כשהוא ניכס לעצמו את רוב שטח

אמנם ספרו של <mark>ג'ונוט דיאס</mark> "חייו קצרים ומופלאים של אוסקר וואו" מתחיל כתיאור הרפתקאותיו של ילד לטיני בעל מראה מיוחד שחובב ג'אנר פנטזי ומדע בדיוני "יתר על המידע", אולם תוך מספר עמודים ספורים נחשפים הקוראים למסע מרתק, אינטימי ועמוק אודות מסלול חיים מטלטל של משפחה דומיניקנית ענפה על דורותיה. עם התקדמות העלילה יוצא הסיפור אף מגבולות הצרים של סאגה משפחתית והופך לדרמה עוצמתית (וכלל לא בדיונית) אודות המציאו

<mark>ג'ונוט דיאס</mark>. רק מהשם התעוררה סקרנותי. בעשור האחרון, הסיפורת הבינלאומית מקדמת ומפמפמת שמות כאלה. "ספרות מהגרים". <mark>ג'ונוט דיאס</mark> הוא מהגר. הוא מאוד מקפיד שלא נשכח את זה. <mark>ג'ונוט דיאס</mark> הוא סופר מוכשר שכוכבו דרך בשנים האחרונות, וכך הוא זכה בפרס האולטימטיבי, להיות מתורגם לעברית. כאן מדובר בלקט סיפורים קצרים שפורסם יותר מעשור לפני הרומאן שזיכה אותו בהצלחה - "חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו". אלא שמה שעוב

אוסקר הוא בחור צעיר, חנון, בתול נצחי, אנטי-גיבור, אמריקאי בן למשפחה מהרפובליקה הדומיניקנית. בחייו הקצרים ובנאיביות כובשת הוא מתאהב בכל בחורה, מחפש אהבה ובעיקר, נו, נחוש לזיין ולהגשים את ייעודו כזכר דומיניקני. דרך הסיפור שלו, אנחנו שומעים גם על אמו ועל אחותו ועל הסבתא ועל החברים ועל המאהבים, במציאות מוטרפת שבעצם לא נתנה לו הרבה סיכוי להיות משהו אחר.

הסופר אמר שכתיבת הספר הייתה מבחינתו בגדר אמון

הספר עוסק גם בחייו הקצרים והמופלאים של אוסקר. בחור שמן וממושקף ממוצא דומיניקני, שאין בו - למרות מוצאו, יודגש - שום עצם תוקפנית וכל רצונו הוא לאהוב. הוא אמנם מסתובב בעולם וחושב שהוא מחפש זיון - לדעתו לא יעלה על הדעת שבחור דומיניקני ימות בתול - אך האמת היא שהוא מחפש אהבה, ומה שהוא מוצא הוא המון אהבה. מצידו. אפשר להאשים במצב את מראהו - ואפשר להאשים את הקללה המשפחתית - ליתר דיוק את קללת הדומיניקנים. ו

המדבקה הזהובה עליה נכתב "הספר הטוב ביותר של המאה ה- 21" היתה צריכה להיות סימן אזהרה, כי הרי המאה הזאת רק התחילה, וכבר נקבע שזה הספר הכי טוב של המאה? נו..., אבל בכל זאת כתוב גם שהספר זכה בפרס פוליצר, פרס שאני בדרך כלל מכבדת, אבל עם סיום הספר הזה סיימתי לכבד גם את הפרס הזה.
הסיפור הוא על אחד שמן מאוד, שלא מוצא לעצמו חיי חברה. כל זה על רקע מוצאו מהרפובליקה הדומניקנית. רפובליקה ששנים רבות שלט בה דיק

אני לא מדברת צרפתית אבל נחשפתי לשפה הזאת מספיק אז אני יכולה להבין כמעט כל מה שאומרים, לפי מילות מפתח, תמיד הייתי חזקה באנסין.

לא תמיד זה עובד. בוקר שלם הקדשתי פעם להאזנה לגיסתי הצרפתיה מספרת סיפור מפורט ומלא רגש והיה נדמה לי שהיא מדברת על בעיות שהיו לבן שלה עם מרשם האוכלוסין הצרפתי.
"מה זה lunettes?" נזכרתי לשאול את בן זוגי שתי דקות לפני שנרדמתי בלילה, "משקפיים" הוא ענה לי בעיניים עצומות וכמ