#
בערך באמצע הספר – יש בו 294 עמודים – חשבתי לנטוש. חשבתי שהוא בנלי לא מחדש ולא מלהיב, שלא לומר משעמם. לפני הנטישה קראתי את הביקורות עליו וראיתי שכל המבקרות נתנו לו חמישה כוכבים והתפעלו. חזרתי בי וקראתי אותו עד הסוף. הספר לא חזר בו. יכולתי לנטוש אותו כשהחלטתי: הוא נשאר שיגרתי ובנלי בעיני.

הסיפור הוא על חייהם של שני ילדים בשווייץ, הנפגשים ביום הראשון בגן הילדים בשנות השלושים של המאה הקודמת, ומ

לא רציתי לכתוב שוב ביקורת קוטלת לספר, אבל אחרי שראיתי איך היללה אותו הביקורת היחידה בדף החלטתי לעשות שירות לציבור ולהזהיר אתכם. ויתרון נוסף- שיןשין וקוראת הכל לא יצטרכו להוסיף ספר נוסף לרשימה הבלתי אפשרית הנוכחית.

את <mark>רוז טרמיין</mark> הכרתי מהספר המקסים "חלומות פרטיים" שהתאפיין, יותר מכל, בעדינות, ולכן התפלאתי מאוד נוכח הוולגריות של הספר הזה.
הסיפור מתמקד בשני זוגות של אח ואחות על הרקע המושך למדי של

חלומות פרטיים הוא ספר נהדר ומומלץ, אבל יש לי איתו בעיה קטנה, שכנראה שהיא רק שלי (זה לא הוא – זו אני): מאז שקראתי את ענבי זעם של סטיינבק, שעוסק בהתנהלות לא תקינה של מדינה והעוול שנגרם לאזרחיה, התפתחה אצלי נקודת מבט שונה על ספרים שעוסקים בכך. בעולם מתוקן אנשים לא היו צריכים לעזוב את מולדתם בחיפוש אחר פרנסה ולהשאיר מאחור את משפחתם ואת יקיריהם. בזה עוסק הספר חלומות פרטיים – בעקירה כפויה ואכזרית כדי לע

"פו רוסקי?"
הרמתי את הראש. האשה שפנתה אלי באוטובוס היתה זרה לי לגמרי.
"פו רוסקי!"
הפעם זאת היתה קביעה. ניסיתי להסביר בתנועות ידיים שלא, אני ממש לא מדברת רוסית. אבל הגברת לא נכנעה.

זה היה בשנות התשעים של המאה הקודמת. סבתא מפולין, סבא מרוסיה. התוצאה היא מראה סלאבי די מובהק. לקח לי שנים לחקור ולגלות שהיום העיירות שמהם באו שניהם נמצאות בתחום המדיני של בלארוס. אבל זה לא מאוד משנה. שניהם דיברו ייד

חלומות פרטיים / <mark>רוז טרמיין</mark>
הוצאת ידיעות ספרים
432 עמודים
(זוכה פרס אורנג` לשנת 2008)


איזה ספר מקסים!!
הגעתי לספר בלי ציפיות בכלל, לא היה זכור לי שקראתי עליו משהו ואולי זו הסיבה שפשוט הופתעתי מכמה שנהנתי ממנו.
לב התאלמן מאישתו מרינה בגיל צעיר, יש לו ילדה, מאיה, בת חמש, הוא גר עם ביתו ואימו אינה באורור, כפר נידח במזרח אירופה. הוא עבד במנסרה ומצא את עצמו מובטל כאשר המפעל נסגר, פשוט כי נגמ

אהבתי מאוד את הספר ואני ממליצה עליו בחום.
הייתי נותנת 10 כוכבים לספר המדהים הזה!!! אני לא מגזימה כשאני מגדירה אותו בתור ספר הכי טוב שיצא לי לקרוא השנה!!! 429 עמודים שהיה פשוט תענוג לקרוא אותם, לא יכולתי להניח את הספר מהיד!!! ספר אופטימי ומלא אור פשוט יצירת מופת!!!
מדהים

קראתי את הספר ביום השואה ויתכן שההתרשמות שלי ממנו מושפעת מכך. סיפור היהודים שברחו לשויץ ורובם הוחזרו למדינת המקור ונרצחו נמצא כל הזמן ברקע הסיפור. הסיפור מתרחש בשויץ הנטרלית המרחיקה עצמה מכל הארועים באירופה. אבל מתמקד בשתי משפחות משפחתו של גוסטב ומשפחתו של אנטון. שתי משפחות שונות לחלוטין גוסטב יתום מאב, חי בעוני קשה, עם אמא ממורמרת שקשה לה לתת לו אהבה.אנטון חי במשפחה יהודית ,בורגנית, אמידה, אב בנק

ספר מעניין ומרתק. גבר שעוזב ארצו משפחתו כדי להשיג כסף למחיה וכלכלה. משוטף כלים ופועל הצליח להתקדם ולהשיג חברים בלב ונפש. אהב לעזור ולהתנדב מצא אהבה התאכזב מאנשים. מצא ידידות וחברים שעזרו לו ונשארו נאמנים. ממליצה בחום.

ספרות טובה על אקולוגיה חברתית.
הסיפור לכאורה פשוט, בכפר בצרפת אח ואחות יורשים את אחוזת הוריהם.
במקביל מגיע סוחר עייף ומאוכזב מלונדון לגן העדן הכפרי ומעונין להשתקע.
התהליך יוצר דינמיקה חברתית כלכלית בין כל הדמויות, המוביל לרצח ( יותר מאחד), ולאלימות.
הסיפור נטווה, כמו התולעת הבונה פקעת של קורי משי.
בסוף היא נשלקת במים חמים כדי להפיק ממנה טת המשי.
בהוספה של רובד אחר רובד בדמויות ובעלילה. אמ