הנכד <mark>משה סקאל</mark> כותב את זיכרונות בגרותו במשפחה שעלתה מקהיר
יולנדה היא הסבתא שאיתה יש לו קשר מיוחד והוא מתאר את המפגשים עמה בימי שישי בביתה.הוא נותן מקום גם ליתר בני המשפחה ומגלה את הסודות המשפחתיים. מי שחווה קשר טוב עם סבים וסבתות יאהב את הספר

ספר טוב מאוד, כתוב נפלא. אין ספק ש<mark>משה סקאל</mark> הוא מהסופרים הגדולים שלנו. מאוד אהבתי את מה שאני מכנה ה"ריפרוף" של מערכת היחסים של המספר עם בן זוגו. כל הנושא ההומוסקסואלי הוצג בספר בצורה מאוד "מינורית", "טבעית", "מובנת מאליה", ומאוד אהבתי את זה. מבחינות רבות זה שיקף לדעתי את הספר כולו.
ואגב, הערה קטנה לבלוגריי "סימניה": לקרוא לספר נהדר כמו "יולנדה" רק "ספר בסדר", זה ממש לעשות לו עוול. לתשומת ליבכם.

עוד ספר נהדר, שונה, מופלא, מבית היוצר של <mark>משה סקאל</mark>, אחד הסופרים המופלאים בדורנו ובכלל. איזה כישרון כתיבה, איזה משב רוח מרענן בספרות הישראלית, איזה עיניים מהממות שרואות וחודרות-כל. הוי, משה, משה, איזה בר-מזל דורי...

סיימתי להאזין לספר הבוקר ועדיין אני מהרהרת בו. סיפורו המשפחתי של <mark>משה סקאל</mark>, מתואר ברגישות ובעדינות, תוך שמירת כבודם של כל גיבוריו.
בתחילת הסיפור הרגשתי כאילו אני מציצה בחייהם האישיים של הדמויות, אך עם התפתחות העלילה המציצנות הזו התחלפה עם הזדהות עם הגיבורים הראשיים.
היופי בסיפור, הוא רוקם את העלילה סביב סבתו אשר הייתה עבורו מודל לחיקוי ומושא אהבתו. דרכה מכירים את אורך חייה, הגברים אשר הכירה. אט א

במקצועיות רבה מבליע <mark>משה סקאל</mark> את נרטיב לכאורה בנאלי, בקצפת תאורים עדינה של מערכת יחסים עדינה ומיוחדת בין נכד לדור הסבים. לדוגמה: " "אני אף פעם לא הייתי בפריז," אמרה. "אבל אני מרגישה כאילו אני מכירה שם כל פינה. אתה חושב שאפשר להכיר עיר גם בלי להיות בה? אפילו את הריח שלה אני יכולה לדמיין." יולנדה עצמה את עיניה ונחיריה התרחבו מעט. לקחתי את האצבעות שלה ושילבתי אותן בשלי. אחר כך קירבתי את החלק הפנימי

זהו ספר מענג, המעורר מחשבה לעתים ועוסק בשלל נושאים כגון: מערכות יחסים בין בני המשפחה אשר הינה דינאמית, פריון, זוגיות, הגירה. העלילה אינה הדבר המרכזי.

אחותי , הינה נטע אחותו של המספר, המבוגרת ממנו בשלוש שנים. ליאור הינו המספר, והשלישי הינו תומר הקטן מהמספר בשש שנים. לפני שנולד תומר.."ואמא מצדה אמרה: בחזה שלי יש לא לבד אחד אלא שניים. לב אחד לאחותי ולב אחד לי. כשנולד תומר השלישי, הזדרזה אמא להכרי

נהניתי מכל רגע, ספר ארצישראלי, שפה יפה, כתיבה מעניינת, ממש נעים לקרוא.
זהו סיפור על מנשה הצורף שעובד בחנות בסמטה פלונית בתל אביב משנת 1950. נודע לו כי יש צו פינוי לכל החנויות באזור ועומד להיבנות במקומן מלון בוטיק. האם יצליח לבטל את גזר הדין? ... תקראו ותגלו. (הפעם הבטחתי בלי ספויילרים).
הצורף משכנע את תום, הבן של אחות של אשתו, שהוא סופר, לבוא לעבוד איתו בחנות ומספר לו אודות היהלום הכחול שעומד במ

אלף לילה ולילה עם טוויסט פוסט מודרניסטי.

מי שיצליח לעקוב אחר העלילה ולהבין אם סמי הוא המאהב של הדודה הזמרת או הסבתא העיוורת יקבל כוסית ערק זחלווי במסעדה של האחיינית. לאחר שתגהצו את הסיפור ותסדרו אותו מחדש באופן כרונולוגי תקבלו סיפור מסובך ובה במידה, חסר חשיבות.
כמובן יש כאן ביקורת הסיפרות בתוך הספר, יש אהבה בין פלסטינית לזוג(!) יהודי סורי, אהבה הומוסקסואלית בין בן-דמותו של המחבר, החבר שלו וסור

וואוו הסופר הזה הוציא לאור 5 ספרים, ממש נכבד ויפה לו, כרגע לא ניראה לי שהנני מוכנה להמשיך לקרוא את יולנדה, הגעתי לעמוד 125 מתוך 217. הספר האמת סיקרן אותי: סיפור על עדה, תרבות, מנטליות וההתאקלמות בארץ וזה מעניין. איך שהוא לא מרגיש לי להמשיך, לא יודעת אולי מייגע אולי לא קורה כלום אולי זה קצת לא פשוטים החיים היחסים ובכלל ואולי בגלל שזה גבר כותב, עולה בי הרעיון זה גם בקשר לספר אחר שהחלטתי לזנוח היום,