שלי יחימוביץ

שלי יחימוביץ'

סופרת

שלי (רחל) יחימוביץ' (נולדה ב-28 במרס 1960) – חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה, וכיהנה עד לאחרונה כיושבת-ראש המפלגה. עד לכניסתה לפוליטיקה הייתה עיתונאית, אשת רדיו וטלוויזיה וסופרת.

נולדה בכפר סבא לחנה ומשה, ניצולי שואה מפולין. בילדותה גדלה ברמת השרון. אביה היה פועל בניין ואמה מורה. בכיתה ט' סולקה מתיכון אוסטרובסקי ברעננה, עקב כרזות מחאה שתלתה ברחבי בית הספר נגד ההנהלה, ועברה לפנימיית הדסים.

יחימוביץ' שירתה בצה"ל כמש"קית ח"ן בבסיס חיל האוויר בחצרים, כקצינת שלישות בבסיס עציון וכקצינת ת"ש של פרויקט הלביא. היא בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במהלך לימודיה ריכזה את עבודת סניף באר שבע של האגודה לזכויות האזרח והצטרפה ל"אגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדווים" ולתנועת "שלום עכשיו".

יחימוביץ' גרה בשכונת כרם התימנים בתל אביב עם בנה ובתה מבן זוגה לשעבר נועם זיו, עמו התקשרה בחוזה משפטי אזרחי. בעבר הייתה גם בת זוגו של גיא מרוז.

[ויקיפדיה / אתר הכנסת]
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (63):
ספרים שרוצה לקרוא, הספרים שקראתי, קראתי ואהבתי, רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, רק הזמן מפריד ביננו., ספרים שרוצה לקרוא, רשימה, יומן מסע-הספרים שלי., רשימה, מחכה לקרוא, קראתי , רשימה, ספרים שאהבתי, ספרים, ספרים שקראתי , ספרים טובים, עוד ...
1.
בחודש החמישי להריונה מתאהבת נוגה בעופר, נגן קונטרבס שפגשה בקונצרט, נשוי ואב לבת. בערב הזה מתרסקת בבת אחת שגרת חיי הנישואים שלה עם הגבר שליווה אותה באהבה וברעות מאז ילדותה. מכאן ואילך יישאבו כל גיבורי הספר להרפתקה מסוכנת, הטעונה במתח הבלתי נסבל שבין המותר לאסור, בין הזיה למציאות, בין נאמנות לבוגדנות ובין אושר העולה על גדותיו לאומללות גדולה. בכשרון רב כותבת שלי יחימוביץ על ההתאהבות כמכת ברק, כמעט כמחלת נפש, וככוח הרס המכלה את כל הנקרה בדרכו. בדייקנות וברגישות היא מראה באיזו קלות ובכמה כאב מתפורר המארג השברירי של חמימות משפחתית. אשת איש, ספרה הראשון של העיתונאית שלי יחימוביץ, הוא רומן מטלטל וטורד מנוחה המתאר באופן מפתיע, לעיתים באירוניה, את האנוכיות הגדולה שיש בהתאהבות חסרת גבולות ואת המחיר היקר שגובה מימושם של חלומות....

2.
שני זוגות נשואים, ענת ודרור, ללה ונפתלי, מנהלים יחד חיים של חברות, קרבה ואהבה על פני שנים רבות. בקיץ סוער ורב תהפוכות אחד נפער שבר עמוק בחייהם של הארבעה. בגידה, בלתי צפויה ואסורה כמעט כגילוי עריות, מזעזעת ומפוררת את תמונת השגרה והאושר. בקיץ הזה יתעמתו ללה, נפתלי, ענת ודרור עם אהוביהם, עם עברם ועם עצמם, ובסופו ? דבר לא יהיה עוד כשהיה. שלי יחימוביץ` מפליאה לתאר את הטלטלות הרגשיות, יחסי הכוחות המשתנים, המשקעים הנחשפים והתובנות הנולדות בצער. בכתיבה חריפה ומדויקת היא יוצרת עולם חי ונושם, פסיפס מבריק של הבורגנות הישראלית: חמדנית, אנוכית ובוגדנית, אבל גם אנושית, פגיעה ונוגעת ללב. ``משחקי זוגות`` הוא הרומן השני של העיתונאית שלי יחימוביץ`. ספרה הראשון, ``אשת איש``, היה לרב מכר וזכה לשבחי הביקורת: ``שפה קולחת ועשירה, סגנון מרתק וקריא להפליא... אבל בהחלט גם יצירה המגרה למחשבה עמוקה יותר.`` הארץ...

3.
מי אנחנו? האם אנחנו מתי המעט שנהנים מהמדיניות הכלכלית שאימצה ישראל או שמא אנחנו המיליונים שמשלמים את מחירה? האם אנחנו המוני הצעירים האידיאליסטים שהקימו אוהל בשדרה? האם אנחנו הוריהם - רופא שכורע תחת העומס, מורה. פועל טקסטיל שפוטר, מובטל בן חמישים? האם אנחנו סבא וסבתא שלהם, שחסכונותיהם נמחקים בלהטוטי שוק ההון? האם אנחנו עניים, למרות שאנחנו עובדים קשה מאי פעם? האם אנחנו אנשי מעמד הביניים, שמתלבשים נכון ושותים את האספרסו הנכון, אבל בכל זאת מרגישים שמשהו עמוק השתבש? איך הפכנו למדינה המובילה באי-השוויון מבין כל המדינות המתקדמות? מדוע אנחנו מוותרים על הדמוקרטיה ומאפשרים לקומץ אנשים בעלי הון לשלוט על חיינו? את מי משרתים שיטת המיסוי, הקיצוצים בתקציב, ההפרטות, המבנה הפרוע של שוק ההון? האם במקום העבודה שלנו עדיין מותר לנו בכלל לשבות? להתאגד? להגיד "אנחנו"? האם אנחנו אוהבים את המדינה מספיק כדי להילחם לא רק על גבולותיה, אלא על צלם האנוש שלה? ספרה של שלי יחימוביץ אנחנו עונה על השאלות האלה בבהירות ובאומץ. הוא מגולל את המאבק החשוב ביותר על פניה של מדינת ישראל. מאבק שניטש מדי יום ברחוב, במקום העבודה, בבית, בבתי הספר, בתקשורת ובמסדרונות הממשלה והכנסת. למאבק יש פנים. הפנים של כולנו - של העובד שפוטר מפייסבוק, איש ההיי-טק שלא רואה את ילדיו אבל משוכנע שהוא שיחק אותה, האחות, המנקה, בעל העסק הקטן, הילד שמחכה לתרופה שתציל את חייו, המנכ"ל שפיטר את עובדיו ומיד העלה לעצמו את השכר, הקשיש שמפוטם ישר לגרון כדי לחסוך בעלויות, הטייקון שהמציא כללי מוסר חדשים. הספר אנחנו שואף לנקות את המונח "אנחנו". ליצור אותו מחדש במובן האמתי, במובן של ערכים משותפים, במובן של סולידריות, במובן של מדינה האחראית לאזרחיה, במובן של היסטוריה משותפת, חזון מכונן, דבק מאחד. כי אנחנו הוא ספר אופטימי, ספר שעודנו מאמין בנו. ...


כשלמדתי באוניברסיטה אז עבדתי בעבודת אבטחה של סטודנטים במוסד ציבורי, די ידוע, עם אושיות ציבוריות ידועות. באחד הלילות, בעת שפטרלתי במגרש הח... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נחמד ולא יותר. סיפורם של שני זוגות נשואים, חברים: ללה, נפתלי, ענת ודרור שלפתע, שגרת חייהם הנינוחה והנעימה - מתפוגגת. נראה שכל הזוגות הב... המשך לקרוא
אומרים שאקדח שמופיע במערכה הראשונה, יירה במערכה השלישית. ומה הדין לגבי תחתונים? אם הם מופיעים בעמוד השני, כמה עמודים ייקח להם לרדת? התשובה:... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
הספר נחמד מאד, כתוב בצורה זורמת.... המשך לקרוא
אפתח בגילוי נאות: התעניינתי בספר בגלל מי שכתבה אותו ולא כל כך בגלל התקציר על העטיפה או סיבה אחרת. לקראת בחירות, הייתי סקרנית להציץ אל נפשה ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
אנחנו חוששים מכל מני פורענויות שעלולות להגיע. מלחמה גרעינית. סתם מלחמה כוללת. מחסור בדלק, במזון. משוגע שיתפוס את השלטון ויהרוס את שרידי הד... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ