#
אתם רואים את הציור על הכריכה? הדוב הקשור בשרשרת? הוא מייצג אחת משתי דמויות מכמירות לב שיש בספר מרובה הדמויות הזה. כל הדמויות משורטטות בקווים עבים ובולטים, בכמה משפטים. הכתיבה המעניינת והידענית לא הצליחה לגרום לי להבין את מניעי הדמויות. חלק מאי-הבנתי צריך לייחס לבורותי בכל מה שקשור לדת היהודית, כלליה וכללי כלליה, שנכתבו במהלך השנים. חלק אחר בחוסר הבנתי נוגע בעובדה ש<mark>מאיר</mark> לא מסביר שום מניע בר הבנה

על התלמוד כבר כתבתי כאן בעבר, בעיקר בעקבות ספרו של תא־שמע "הספרות הפרשנית לתלמוד", ובכל זאת, משיצא כעת ספר חדש על התלמוד בסדרת "ספרים משני עולם" של מאגנס – לא יכולתי שלא לחזור ולדון בו.
הספר נפתח כך: "מאז יצירתו ועד היום עומד התלמוד במרכזו של ארון הספרים היהודי... אך למרות תפוצתו וחשיבותו מדובר בטקסט שקשה להגדירו. זה ספר דתי, אך הוא כמעט אינו עוסק בתיאולוגיה. הוא מאורגן כטקסט המפרש חיבור קודם, המש

על הכריכה דוב קשור בשלשלת, הולך על ארבעותיו, אבל מבין הפרווה הקדמית מציצות ידיים שהן ידי אדם. אין ספק שזה איור מעורר סקרנות ויוצר חשק לקרוא את הספר.

במאה ה-17 פרחה תנועה חדשה בקרב יהודי מזרח אירופה, הבלקן, טורקיה וארץ ישראל. כולם נרעשו מבואו של אדם כריזמטי ביותר בשם שבתאי צבי שאמר על עצמו שהוא משיח, הוא יקומם את היהדות הדוויה והרצוצה לאחר 1600 שנות גלות, ובעזרתו תקום מלכות יהודה וישראל כבתחילה,

ספר מעולה. מספר את סיפורה של דמות משנה (אבל משמעותית מאוד) בסיפור של שבתאי צבי. נחמיה כהן. הספר פותח צוהר אל התנועה השבתאית ברגע הגורלי בו כמעט כל יהודי העולם נסחפים אחדי האמונה כי המשיח הגיע. אח"כ השבר הגדול של המרת הדת של שבתאי צבי. הספר כולל אלמנטים של סיפור הרפתקאות ויש בו קו קומי משמעותי. הנאה צרופה. הספר עורר בי עניין להבין יותר לעומק את הרקע ההיסטורי, כך שמצאתי וקראתי ספר של גרשום שלום על ה

נחמיה הוא רומן היסטורי, אבל מקבל כאן נופך של ספר פנטזיה יהודי. הוא מלא ברפרנסים שככל הנראה יהיו גלויים בעיקר לבקיאים בהלכה, בארון הספרים היהודי ובתולדות היהודים בימי הביניים. הדמויות מעוררות חיבה, רחמים, הזדהות ודחייה - פעמים רבות בעת ובעונה אחת. תיאור התקופה נטול הרומנטיזציה שבדיעבד וכולל עולם בו שחיתות, קדושה, שקר ומיסטיקנ מעורבים זה בזה. בסיכום: כתיבה מעולה, קריאה מהנה מאוד לקוראים בנישה מצומצמ