על הכריכה דוב קשור בשלשלת, הולך על ארבעותיו, אבל מבין הפרווה הקדמית מציצות ידיים שהן ידי אדם. אין ספק שזה איור מעורר סקרנות ויוצר חשק לקרוא את הספר.
במאה ה-17 פרחה תנועה חדשה בקרב יהודי מזרח אירופה, הבלקן, טורקיה וארץ ישראל. כולם נרעשו מבואו של אדם כריזמטי ביותר בשם שבתאי צבי שאמר על עצמו שהוא משיח, הוא יקומם את היהדות הדוויה והרצוצה לאחר 1600 שנות גלות, ובעזרתו תקום מלכות יהודה וישראל כבתחילה, ייבנה בית המקדש ויבוא הסוף לכל הצרות. גל המשיחיות הזה שטף את העולם היהודי במשך כמה שנים, גרר אנשים בעקבותיו, פירק קהילות ומשפחות ולבסוף דעך, ושבתאי צבי נכנס להיסטורייה היהודית כמשיח השקר הגדול והמזיק לכולם.
הספר הזה מתאר את התקופה, בעזרת קורותיה של דמות משנית. אחרי שסיימתי לקרוא קראתי בוויקיפדיה והבנתי שהאיש הזה, נחמיה כהן, היה דמות אמיתית. עם זאת, אין הרבה מידע כתוב עליו או על התקופה, שנחשבת בדיעבד לתקופה חשוכה מבחינת האמונה היהודית, והמחבר נאלץ לחפור בגניזות ולחפש ספרים וכתבים שניצלו מהשמדה וגריסה לצורך כתיבת הספר. אז נחמיה הוא הרבה דברים - הוא "בעל שם", כלומר אדם שמכיר לחשים לרפואה ולמטרות שונות אחרות. נכון, כולם מכיר בעל שם אחד, את "הבעל שם טוב", אבל באירופה של פוסט ימי הביניים היו בעלי שם רבים. נחמיה הוא גם תלמיד חכם בקיא בכתבי הקודש ובעל רעב בלתי נשלט לקריאה בכתבי יד רבניים והלכתיים. הוא איש עקום במקצת, לא יודע לשמור על חיי המשפחה שלוף הוא נווד, הוא רמאי, הוא גם גונב פה ושם. ויש לו סימן אחד מובהק - שש אצבעות ביד. נחמיה נודד בדרכים ומתגלגל למסע מוצהר ומרובה הזיות בעקבות המשיח החדש שמתגלה. בסופו של דבר, אם כי לא ברור איך ולמה כי כמו שאמרתי הספר מרובה הזיות, נחמיה עצמו מביא את סופו של המשיח ומגלה ברבים את קלונו, וגם מוצא את עצמו חולה, מצורע, ובתוך עור של דוב.
זה ספר שכתוב טוב, אבל הוא מתאר תקופה קשה ורעה, אנשים לא טובים, המון עוני ולכלוך והזנחה, פגיעות גוף ופגיעות נפש. התוצאה לא מאוד נוחה לקריאה, לא עושה לנו נעים בגוף, אם אפשר לומר ככה, ובעיקר יוצרת גירודים מכל הסוגים. אבל כן, היה כאן משיח, הוא התגלה כמשיח שקר, אבל לפני זה סחף אחריו ודרדר איתו המוני יהודים. בנוסף רואים כמה נורא ואיום להיות יהודי בגולה בחלק מההיסטוריה, כמה עוני מרוד היה, כמה קושי היה לקיים קהילה, לשמר חיי משפחה, להתפרנס, להישאר בבריאות הגוף ובבריאות הרוח. ועם כל אי הנוחות, הספר הזה מהווה צוהר לתקופה הזאת, תקופה שכפי שאמרתי, היתה נטייה להשמיד בפועל כל תיעוד עליה.
