אני אוהבת משחקים, אני אוהבת תחרויות, ואני אוהבת שחמט.
בשנה האחרונה התחלתי לשחק ולהתעניין בשחמט יותר, וזו הסיבה כנראה שיום אחד כשהתחשק לי לקרוא ספר של <mark>אלי הייזלווד</mark>, ונזכרתי שיש לה את הספר הזה, החלטתי לקרוא אותו.
לא היה לי עניין לקרוא את הספר הזה למרות שידעתי שהוא טוב, כי זה ספר לנוער ואני הגעתי לגיל שספרי נוער כבר ממש לא מעניינים אותי.
אבל זה לא סתם ספר לנוער, זה ספר על שחמט, וכמו שאמרתי - ממש נכנס

זה ספר שתחילתו וסופו בשעשוע. מדוע תחילתו? בגלל הסיפור הבא:
אני יושבת לי בתחנת הרכבת (היפהפיה) בירושלים, ממתינה לחברות כי הקדמתי בשעה למפגש המתוכנן. בקטנה. יש לי בתיק ספר שעוד לא חנכתי. אני מוציאה את הספר מהתיק - "ההיפותזה של האהבה" - מתיישבת על ספסל ושוכחת מהעולם.
מולי עובר אדם מבוגר, חולף על פניי, ואז עוצר. מסתובב בחזרה <mark>אלי</mark>י. מטה את ראשו הצידה ומנסה לקרוא את שם הספר. אני מרימה את היד כדי לעזו

אני כועסת על כל ביקורת שלילית על הספר שגרמה לי לחשוב שאני לא אוהב אותו.
אני אהיה אגרסיבית לרגע, אבל כל מי שחושב שהספר הזה גרוע לא מבין כלום ולא צריך לכתוב ביקורות על שום רומן רומנטי.
זה ספר פופולרי, תנו לי רגע לברר עד כמה... 463 דירוגים בעברית, דירוג של פאקינג 4.6 אז אני פשוט הולכת להישאר נאמנה להצהרה שנתתי בשורה הקודמת.
וסתם שתבינו, אי אפשר לדרג ספר באתר עברית אם לא רכשת אותו פיזית או דיגיטלית

נשיקה אימפולסיבית אחת.
חודש של זוגיות מזויפת.
עסקה שבדרך כלל קיימת רק ברומנים,
ומתברר שגם במציאות של אוליב.

אוליב סמית היא דוקטורנטית חרוצה ומבריקה, עם חברה טובה בשם אן, שמתקשה להאמין שאוליב באמת התגברה על האקס שלה. אך כשאוליב מנסה להבטיח לאן שאין לה עניין יותר באקס שלה, ושאן יכולה לצאת איתו בגלל שמאוהבת בו, חברתה לא מאמינה לה ולא מסוגלת לשבור את קוד החברות.

וכך, לאוליב לא נותרת ברירה אלא לנקוט

אני לא בטוחה איך להתחיל, כי אני כבר עכשיו יודעת שאני הולכת לכתוב ממקום מאוד רגשי, ואני מודעת לקול הזה בראש שלי שאומר: "זה לא מה שאנשים רוצים ממך."
אבל אני מניחה שאני במילא אף פעם לא הייתי משהו בלתת לאנשים את מה שאני יודעת שהם רוצים ממני.

זה פשוט עוד מקרה שבו חווית הקריאה משתלבת עם מה שקורה איתי בפן האישי.
לא מפתיע, זה קורה לי כל הזמן, וכשאני מנסה לפקפק בעצמי ולחשוב שקריאת הספר קדמה למשבר האיש

נהניתי וסיימתי את הסיפור בתוך חצי יום. זה ספר כייפי! לא גאוני במיוחד, העלילה ברורה ואין יותר מדי עומק של דמויות משנה, הכל מאד ברור. ועדיין- הכתיבה מהנה, שנונה ודי מצחיקה, הדמויות צבעוניות, כיף איך שהעלילה התפתחה וסיפור האהבה התקדם בצורה זורמת. זה לא ספר שילווה אותי או ייחרט אצלי אבל זה זה בהחלט ספר ששמחה שקראתי והעברתי איתו יום של מנוחה.
אני לא חושבת שהוא רדוד מדי או תת רמה כי למרות שאין מלא נפח

ספר מתוק מתוק.
ציפיתי לקומדיה רומנטית וזה בדיוק מה שקיבלתי. זה ספר משעשע שכתוב נפלא וכיף להעביר אתו את הזמן.
העלילה מתרחשת באקדמיה: אוניברסיטה אמריקאית, המחלקה לביולוגיה. הסיפור מובא לנו דרך עיניה של אוליב סמית', דוקטורנטית מבריקה שחוקרת את סרטן הלבלב. בעקבות סיבה טיפשית ביותר היא מחליטה לזייף זוגיות רומנטית עם הגבר הראשון שנקרה בדרכה- ובמקרה ממש זה ד"ר אדם קרלסן, המרצה הגאון והעויין, שדוקטורנט

אני תוהה אם לעגל כלפי מטה או כלפי מעלה, כי מבחינתי זה ספר של 3.5 כוכבים.
יש שני דברים שלא אהבתי בספר הזה, הראשון זה הקלות והחוסר אמינות שבה דברים מסוימים קרו.
לדמות הראשית שלנו קוראים בּי, ולגבר קוראים ליווי, ואני חושבת שאפשר למצוא דימיון רב בין הדמויות האלה לדמויות בספר הקודם, "ההיפותזה של האהבה".
לי הם הרגישו די שונים, אבל הכותבת עשתה בחירות שגרמו להם להיראות דומים.

אחת הבחירות האלה הייתה

קודם כל אני חייבת להחמיא לעיצוב ואיור הכריכה. בעיצוב גרפי כולם יודעים שהדבר הכי חשוב ביצירה שהיא תתפוס את העין של קהל היעד, והכריכה הזאת בהחלט עושה את העבודה. כל פעם שראיתי את הספר רציתי לקרוא אותו. עזבו רגע שרכשתי אותו פה בסימניה מאחת החברות באתר. ועזבו שבטעות הזמנתי אותו גם מאתר סטימצקי יחד עם עוד כמה ספרים ושכחתי שהזמנתי אותו וככה יצא שהיה לי את הספר פעמיים. ועזבו שיש לי אותו כמה חודשים טובים ע