הביקורת האהובה של Sophie
ההיפותזה של האהבה
נשיקה אימפולסיבית אחת.
חודש של זוגיות מזויפת.
עסקה שבדרך כלל קיימת רק ברומנים,
ומתברר שגם במציאות של אוליב.
אוליב סמית היא דוקטורנטית חרוצה ומבריקה, עם חברה טובה בשם אן, שמתקשה להאמין שאוליב באמת התגברה על האקס שלה. אך כשאוליב מנסה להבטיח לאן שאין לה עניין יותר באקס שלה, ושאן יכולה לצאת איתו בגלל שמאוהבת בו, חברתה לא מאמינה לה ולא מסוגלת לשבור את קוד החברות.
וכך, לאוליב לא נותרת ברירה אלא לנקוט צעד קיצוני במיוחד. ברגע של אימפולסיביות מוחלטת, כשהיא מבחינה באן במסדרון, היא תופסת את הגבר הראשון שהיא רואה, ומנשקת אותו. הכול כדי להוכיח שהיא כבר מאוהבת במישהו אחר.
הבעיה היא, שהגבר אותו היא מנשקת הוא פרופסור. ועוד איזה פרופסור… הפרופסור שכולם באקדמיה אוהבים לשנוא. הוא רגזן, עקשן וקשוח. וכמו שכולם חושבים, אדם קרלסן הוא הרוע בהתגלמותו.
לכן, כאשר אוליב מבינה שאותו היא נישקה, היא הייתה בטוחה שכל הקריירה שלה הלכה לפח. היא מעולם לא חשבה שבסופו של דבר, היא תזייף איתו זוגיות.
את אוליב אהבתי מאוד. קל להתחבר אליה ולהזדהות איתה. היא מתוקה, מצחיקה ובעלת לב זהב. דרך הדמות שלה אנחנו חווים את הקשיים והמאבקים שהיא נאלצה להתמודד איתם בגלל היותה אישה באקדמיה, ואת הנחישות שלה לא לוותר על החלומות שלה. נהניתי מאוד לקרוא על הדרך שבה היא מתגברת על מכשולים כדי להגשים את השאיפות שלה.
גם אדם היה דמות שנהניתי ממנה. הוא התגלמות מושלמת של הפרופסור הגראמפי, המסתורי והמהורהר. אבל לצד זה, יש בו רגישות ונחמדות שמופנות במיוחד כלפי אוליב. היא מצליחה להוציא ממנו את הסאנשיין שמסתתר מתחת לשכבת הקשיחות.
בסופו של דבר, זו הייתה קריאה מהנה לחלוטין. הספר כתוב היטב, העלילה קלילה, מצחיקה ומלאת קסם, והקצב מדויק ונכון.
מעבר לזה, אחרי חודש וחצי של מחסום קריאה, זה היה הספר שהחזיר אותי לקרוא. צחקתי ממנו לא מעט, ונהניתי כמעט מכל רגע.
ספר מקסים ומומלץ בהחלט.
2 אהבו
