שולמית הראבן לא אהבה את הכתיבה בזרם התודעה. היא אינה חודרת את מחשבות הדמויות אך מיטיבה לצייר את נפשם מתוך התבוננות רגישה. משפחת אמריליו הספרדית השורשית ד"ר ברזל ה'עולה' הגרמני המשכיל וקפטן טוני קראותר, איש המודיעין הבריטי שנעשה מאוהב באובייקט יוצרים ביחד סיפור ב'אנחנו' המתאר את ירושלים בימי המנדט מתחילתו ועד סופו. למן הימים שבהם יוונים, יהודים וערבים מתכנסים יחד לשמוע רסיטל לפסנתר ועד ימי האימה של המאורעות וטרום המדינה כשירושלים מאבדת את תמימותה ומתכוננת למלחמה. שולמית הראבן היא, בעיני, סופרת-על שבשל צניעותה או העדר יחסי ציבור נדחקה הצידה מתודעת הספרות הישראלית. צריך לקרוא לאט וליהנות מכל תמונה. ממליץ בחום.

אל תתרשמו ממימדיו של ספרון הכיס. העלילה בפנים מקופלת היטב להמון תפניות קטנות. סיפורו של נאלה: נאלה הוא הגיבור המושלם, יפה תואר, אמן הרכיבה, בקי בוודות, ספרי הקודש ומלך. דאמיאנטה היא בת מלך שיופיה מתחרה עם תואר האלות. לדאמיאנטה נודע על המלך הגיבור מפי אווזים מכושפים. דאמיאנטה מפרסמת שהיא רוצה לבחור חתן מתוך מועמדים שיבואו לבקש את ידה. נאלה רוצה להשתתף בתחרות החתנים אך מוסט מדרכו ע"י האלים עצמם, שגם הם משתתפים בתחרות. עליו לגבור על האלים כדי להשיג את דאמיאנטה. לאחר תהליך אפוף קסמים, והתרחשויות לא רגילות משיג נאלה את מבוקשו, לא לפני שהעלילה עוברת דרך מבחן מוסרי. בחלק השני של העלילה מתערב האל קאלי, גורם לנאלה להתערב ולהמר. נאלה מאבד את ממלכתו ומגורש ממנה, עם אשתו, דמיאנטה. תהפוכות גורל מפרידים בין זוג האוהבים. אם בחלק הראשון היה נאלה עתיר תארים ודמיאנטה רק יפה, בחלק השני מתגלות כל תכונותיה האציליות של המלכה. האם יחזרו האוהבים זה לזה והאם יחזרו לממלכתם? זהו רק אחד מתוך ארבעה סיפורי המהאבהארטה, קלאסיקה ההודית מהמאה ה-5 לספירה. סיפורי המהאבהארטה עברו בעל פה כשכל מעביר הוסיף עוד משהו והתוצאה - סיפור ארוך, עתיר נסים והתערבויות אלים שאין בו התרחשות אחת רגילה, והכל נועד כדי להקנות לשומע (או לקורא של היום) לקח מוסרי. קוראים לאט אחרת אי אפר להכיל את כל מורכבויות העלילה.

חיי היהודים בפולין מסופרים מנקודת הראות הכי נמוכה בסולם החברתי. אברום לייב הוא ילד שננטש מחמת העוני של אמו, וחי ברחובות הגטו היהודי של לודז' בשנות השלושים. הספר בנוי אפיזודות כמעט מנותקות זו מזו, כולן מסופרות בחוש הומור יהודי ובכולן מגיע אברום בן ה-8 לתובנות חיים של ילד. מאחורי העלילה הרבה ביקורת על מרקם החברה היהודית של אז. מה עובר עליו? מתידד עם סוס שבוכה ביידיש, מצטרף ללהקת קרקס, מתידד עם גנב יהודי מכור להימורים, מכיר את הווי העולם התחתון היהודי, נכנס לזמן קצר לחדר, ועוד חויות, ובעיקר עסוק בלשרוד. ספר מהנה שחוויה לקראו. ודודה אסתר היא רק האפיזודה הראשונה, לא השם הכי קולע שאפשר לספר. על האיור שבעטיפה. גם ספר כזה צריך למכור בעזרת ציצים?!!

לא קראתי את ההוביט כשהייתי בן 12 אז עכשיו אני משלים חובותי. (לא שהתבגרתי יותר מדי מאז...) ספר הרפתקאות מעולה. המתח עולה ויורד. הרגעים המתוחים כתובים ברצף מחשמל ולא שבוי בתבניות קבועות. הקטעים הרגועים בחוש הומור אנגלי. התיאורים כמעט פיוטיים. קטעי שירה מוסיפים להומור ומרככים את אוירת הספר. בתחילת הספר מטרת ההרפתקאה היא לשחרר את ארצם של הגמדים ולהשיב את אוצרותיהם. כשהמטרה מושגת, דוקא אז האוצרות מעוורות את הגיבורים והופכים אותם לרודפי בצע. המטרה, בסוף, לאחר הסינון המוסרי, היא הרמוניה ושלום עולמי. (לא נשכח שטולקין שרד את זוועות מלחמת העולם הראשונה). בילבו בגינס,הגיבור, הוא דמות מעניינת. יש לו צד של אוהב נוחיות, המתגעגע לחביתה שנאכלת במעורתו הנוחה, ומצד שני נמשך להרפתקאה. עם התפתחות הספר מגלה ההוביט שיש בפנימיותו יותר מאשר חשב. תושיה, אומץ, מנהיגות, תבונה, אהבת שלום ואפילו לחוד חידות הוא יודע. ספר כיף !

המשפטים הארוכים ביותר שנכתבו בעברית. נקודת הסיום של המשפט עשויה לבוא רק אחרי ארבעה עמודים. הסיפור מייגע, על גבר דכאוני שאינו מסוגל ליהנות מחייו. כאילו שהסופר החליט להתעלל בקוראיו. אחרי הביקור הדכאוני של הדמות הראשית באמסטרדם נשברתי. סוף דבר!

העתיד של העבר. ספר מדע בדיוני עתידני שנכתב בשנת 1900 ומנבא את עתיד העולם בשנת 2100. מישהו באנגליה נרדם. למשך 200 שנה. ברשותו היו מניות וכיוון שערך המניות הלך ותפח בזמן שנתו, הפך הישן לבעלים של העולם. כשהוא מתעורר הוא מגלה שהעולם הפך רכוש פרטי של קונצרן אחד גדול (שהוא בעליו) המנוהל ע"י מועצה. ספר הרפתקאות מרתק המכיל גם אהבה ומחשבות על עתיד האנושות. בעולם העתיד הפסיכולוגיה מדע מדויק. האוירונאוטיקה בחיתוליה. אין ציוד קשר ואין תקשורת המונים מפותחת. החינוך הצטמצם והאנושות שועבדה. לונדון (והערים הגדולות בעולם) הפכה לעיר ענקית בעוד המרחב הכפרי ננטש לחלוטין. תיאורי העיר הם המרתקים ביותר בספר. העיר צמחה לגובה ומקושרת ע"י מפלסים ומסועים בגבהים שונים. הבניינים ההיסטוריים של לונדון נותרו למטה, בתחתית העיר. לעומת זאת המטוסים משקפים התפתחות של מלחמת העולם הראשונה. אלה הם מטוסים פתוחים. הטייס חשוף לרוח והניווט הוא מעשה אומנות. המתעורר מגלה במהרה שלמרות שהוא הבעלים של העסק, השולטים האמיתיים הם המועצה אך התעוררותו, המשולה לביאת המשיח, מעוררת את רוח המרד. היצליח להחזיר את כבוד האדם? האם עולמנו דומה לחזון ה.ג. וולס או צועד בכוונו? לא. בעולם העתיד של הספר יש ריכוזיות וצמצום תרבותי. בעולם האמיתי יש, בזכות התקשורת והאינטרנט, ביזור של העשיה והמחשבה. התרבות פורחת באינספור סגנונות ודרכי חיים שונות. האם ההון הפרטי מהווה, בעולם האמיתי, סכנה לחופש ולדמוקרטיה?