Uאייל זילבר•לפני 7 שניםביקורת מעולה השבוע סיימתי את הספר , עניין אותי לשמוע ביקורות של אחרים הביקורת שלך מעולה , קולעת , וכתובה כל כך יפה :-) קראתי גם את " כימים אחדים " וזו אכן נוסחה דומה"על הביקורת של asheriko על יונה ונער מאת מאיר שלו
U•לפני 8 שניםBlood on snow איש השלג, אם אני לא טועה.ואם זה, זה - אז, אחד הטובים שלו.על הביקורת של אייל זילבר על התיקנים מאת יו נסבו
yaelhar•לפני 8 שניםגם אני אוהבת אותו מאד.וגם ההוצאות החדשות שלו הן בתרגום א. כרמי (רק הכריכות חדשות)על הביקורת של אייל זילבר על ברנשים וחתיכות מאת דיימון ראניון
רויטל ק.•לפני 8 שניםגם אני אוהבת את דיימון ראניוןאבל מי עוד תרגם אותו חוץ מכרמי?על הביקורת של אייל זילבר על ברנשים וחתיכות מאת דיימון ראניון
אאורה•לפני 9 שניםהספר יותר טוב בהרבה, אבל הסרט לא רע יחסית לעיבוד של ספר לסרט.על הביקורת של אייל זילבר על העזרה מאת קתרין סטוקט
המשחק של אנדראורסון סקוט קארדאני לא חובב מד"ב אבל החלטתי לנסות שוב . חיפשתי המלצות לספר כניסה קליל ,לא משהו כבד ופילוסופי מידיי או מרבה בתיאורים פיזיקליים . מהבחינה הזו הספר בהחלט עונה על הציפיות לטוב ולרע הספר קצר יחסית הכתיבה מהירה, מעט שטוחה (לדמויות אין מספיק עומק). העלילה לא סבוכה .הרעיונות הפילוספים דיי פשוטים. אני חושב שמי שאוהב מד'ב לא יתלהב מהספר ( כאמור חסר בו עומק ופיתוח דמויות ) אך מצד שני מי שרוצה ספר מד"ב פשוט וקליל ימצא בספר יתרונות
המשחק של אנדראורסון סקוט קארדאני לא חובב מד"ב אבל החלטתי לנסות שוב . חיפשתי המלצות לספר כניסה קליל ,לא משהו כבד ופילוסופי מידיי או מרבה בתיאורים פיזיקליים . מהבחינה הזו הספר בהחלט עונה על הציפיות לטוב ולרע הספר קצר יחסית הכתיבה מהירה, מעט שטוחה (לדמויות אין מספיק עומק). העלילה לא סבוכה .הרעיונות הפילוספים דיי פשוטים. אני חושב שמי שאוהב מד'ב לא יתלהב מהספר ( כאמור חסר בו עומק ופיתוח דמויות ) אך מצד שני מי שרוצה ספר מד"ב פשוט וקליל ימצא בספר יתרונות
המשחק של אנדראורסון סקוט קארדאני לא חובב מד"ב אבל החלטתי לנסות שוב . חיפשתי המלצות לספר כניסה קליל ,לא משהו כבד ופילוסופי מידיי או מרבה בתיאורים פיזיקליים . מהבחינה הזו הספר בהחלט עונה על הציפיות לטוב ולרע הספר קצר יחסית הכתיבה מהירה, מעט שטוחה (לדמויות אין מספיק עומק). העלילה לא סבוכה .הרעיונות הפילוספים דיי פשוטים. אני חושב שמי שאוהב מד'ב לא יתלהב מהספר ( כאמור חסר בו עומק ופיתוח דמויות ) אך מצד שני מי שרוצה ספר מד"ב פשוט וקליל ימצא בספר יתרונות
המשחק של אנדראורסון סקוט קארדאני לא חובב מד"ב אבל החלטתי לנסות שוב . חיפשתי המלצות לספר כניסה קליל ,לא משהו כבד ופילוסופי מידיי או מרבה בתיאורים פיזיקליים . מהבחינה הזו הספר בהחלט עונה על הציפיות לטוב ולרע הספר קצר יחסית הכתיבה מהירה, מעט שטוחה (לדמויות אין מספיק עומק). העלילה לא סבוכה .הרעיונות הפילוספים דיי פשוטים. אני חושב שמי שאוהב מד'ב לא יתלהב מהספר ( כאמור חסר בו עומק ופיתוח דמויות ) אך מצד שני מי שרוצה ספר מד"ב פשוט וקליל ימצא בספר יתרונות
חדראמה דונהיוהמון ביקורות חיוביות נכתבו על הספר הזה,ולכן היו לי ציפיות רבות ממנו אולי אפילו מוגזמות. הרעיון של הספר טוב,הספר מעורר מחשבה ואתה ממשיך להרהר בו ולחשוב עליו ועל הרעיון הכללי אחרי שסיימת את הספר. הספר כתוב מנקודת המבט של הילד(לעיתים הכתיבה מעיקה,אך זו צורת הכתיבה של הספר ומתרגלים אליה דיי מהר)חסרה בו נקודת המבט של האם , בטח ובטח נקודת המבט של "ניק הזקן". אמנם הספר לא ארוך מבחינת כמות העמודים שלו אבל בהחלט ניתן לקצר או לדלג על עמודים רבים. בספר לא מעט חורים בעלילה (כהורה זה קצת היה לי בולט) ובסיום הספר היו חסרים לי קצת פרטים. בסיום הקריאה העברתי את הספר הלאה,הוא לא מסוג הספרים שאשמור על מדף הספרים,אבל כן אני אמליץ עליו מבחינת הרעיון והסיפור הכללי.
חדראמה דונהיוהמון ביקורות חיוביות נכתבו על הספר הזה,ולכן היו לי ציפיות רבות ממנו אולי אפילו מוגזמות. הרעיון של הספר טוב,הספר מעורר מחשבה ואתה ממשיך להרהר בו ולחשוב עליו ועל הרעיון הכללי אחרי שסיימת את הספר. הספר כתוב מנקודת המבט של הילד(לעיתים הכתיבה מעיקה,אך זו צורת הכתיבה של הספר ומתרגלים אליה דיי מהר)חסרה בו נקודת המבט של האם , בטח ובטח נקודת המבט של "ניק הזקן". אמנם הספר לא ארוך מבחינת כמות העמודים שלו אבל בהחלט ניתן לקצר או לדלג על עמודים רבים. בספר לא מעט חורים בעלילה (כהורה זה קצת היה לי בולט) ובסיום הספר היו חסרים לי קצת פרטים. בסיום הקריאה העברתי את הספר הלאה,הוא לא מסוג הספרים שאשמור על מדף הספרים,אבל כן אני אמליץ עליו מבחינת הרעיון והסיפור הכללי.
המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריירייצ'ל ג'ויס0זהירות - ספר מטעה. הסיפור מתחיל מהמסע באופן חביב ובהחלט בלתי סביר. הכל נראה נחמד ומלא קוריוזים. הרולד, הקצת אוטיסט, יוצא למסע ארוך המתחיל בכמה צעדים אל סניף הדואר ונמשך לאורך מיילים רבים. בהמשך מסתבר שמה שנראה על פני השטח הוא לא מה שמתחת. איני רוצה לכתוב פה ספוילרים אך מדובר בסיפור לא קל בכלל. סיפור מלא צער, כאב וחמלה. הקלות המבדרת של ההתחלה מפנה את מקומה לכבדות נפש לא פשוטה בכלל. הדמויות המשורטטות בצורה מינימלית מתחברות למגילה ארוכה ומיוסרת של .... בקיצור, לבעלי סבלנות ונכונות להזיל דמעה פה ושם בלבד. מומלץ למוכנים לטעות ולתהות...
פיוטר הלטביז'ורז' סימנון0ציפיתי למקבילה ספרותית של 12-angry-men אחד מאותם הסרטים שיכולה לראות שוב ושוב - ולהתענג כל פעם מחדש. הספר טוב. בהחלט לא יצר את אותה הרגשה של 12-angry-men - אבל בהחלט בהחלט מלא וממלא בניחוח של אותם הסרטים. איכשהו צרם לי קצת ה"ריח" היהודי שהוא מתאר. היה רגע שהתלבטתי אם יהודיה אצלו היא כינוי גנאי, החלטתי שלא. היתה יהודיה ו"ריח יהודי" - שניהם עם קונוטציה שלילית משהו, אבל היו גם גרמני, אמריקני ורוסי מלוכלך. צריך לקרוא עוד ספרים שלו כדי להחליט אם הצרימה של ה"ריח היהודי" מתחדדת. זהו הספר הראשון בסדרת ספרי המתח בכיכובו של הפקד מגרה. ההארי הולה של זורז סימנון. הוא דק אבחנה, אנושי, נבון, חדור מטרה, ומצטייר כנפיל עממי משהו מחד, וגנטלמן מעורר יראה מאידך. בספר זה מגרה, שנקרא "הפקד" לאורך רוב הספר, מוצא רוצח מבוקש ופותר תעלומה - תוך שיתוף פעולה משטרתי חוצה גבולות - הנעשה במברקים מקודדים, ובעיקר בזכות דקות האבחנה שלו, כושר השיפוט שלו, תגובותיו המדויקות, ונכונותו לשים את נפשו בכפו . הסיפור עצמו מאוד מחדד את מרחק הזמן שעבר מאז כתיבתו. מזכיר פרטי ריהוט ווינטז, ספה ירוקה עם ידיות עץ מקושטת במפית תחרה מעשה ידיה של בעלת הבית
פיוטר הלטביז'ורז' סימנון0סימנון הבלגי, שכתביו הופיעו כשהתיישב בפריז, היה סופר פורה. רוב כתביו סבבו סביב הפקד הפריזאי ז'ול מגרה. פיוטר הלטבי היה הסיפור הראשון שעסק באותו פקד פריזאי והוא סיפור זניח לגמרי. פיוטר הלטבי נחשד כאיש פשע ממזרח אירופה. פשעיו נוגעים בזיוף המחאות והוא קשור לפשעים כנגד אנשי עסקים מפורסמים. האם היתה זו גופתו שנמצא בשירותים של רכבת שהגיעה לפריז? מגרה ידע שהוא אמור להגיע ובהמתינו לארכי פושע קיבל בתמורה גופה במקום אדם חי לעקוב אחריו. אלא שפיוטר הלטבי אכן הגיע ואכן פעל את פעולותיו כשמגרה לא חדל לעקוב אחריו, לא עוצם עין במשך כמה לילות רצופים, ניזון מבירות וכריכים מהביסטרו הסמוך למשרדו ומטיל אימתו הן על הפושעים והן על עמיתיו. למרות זאת, המתח לא מתח, הסיפור לא ממש מסובך ואולי זה אני, שהז'אנר הזה לא מדבר אליו, אבל כתיבה טובה אני מסוגל לזהות. אמינות גם חשובה לי בסיפור. הסיפור אמנם אינו בהכרח אמיתי, אבל פריז אמיתית וקשה להעלות על הדעת מרחב כזה של רחובות שהפושע נע בהם במשך דקות, לטעות במיקום של בתי קפה מפורסמים וכך הלאה. טעויות הנוגעות לפריז גורמות לי לרגישות מיוחדת. בקיצור, ספר זניח לגמרי.
