הספר הזה, כמו רבים של הרלן קובן לפניו, עובד לאחרונה לנטפליקס, וזו בדיוק הסיבה שקראתי אותו עכשיו. הספר מחולק לשלושה חלקים. מרבית העלילה מובאת כלבבי בגוף ראשון, מפיו של דיוויד בורוז, המואשם ברצח בנו בן ה-3, מתיו. מדי פעם העלילה מובאת גם מנקודת מבטן של כמה דמויות משנה בגוף שלישי. ואם כבר מדברים על זה, אהבתי מאוד את צמד בלשי המשטרה הצינים והתבאסתי שלא זכינו להופעת אורח של הסטר קרימשטיין, שרק מוזכרת בשמה, ומבחינתי הייתה משדרגת מאוד את הספר. כרגיל, הקריאה קולחת והדפים מתעופפים במהירות שיא. הרלן קובן ידוע בשילוב סצנות אקשן בספריו, והפעם, מטבע הדברים ובהתאם לעלילה, הן תופסות נפח גדול יותר מבד"כ. אני פחות התחברתי לזה, אבל נו שוין.. מבחינת טוויסטים לא נפלתי מהכיסא, למרות שכן הייתי מופתע לקראת הסוף. הסיום מעלה חיוך עד העמוד האחרון, כולל התודות :) לסיכום, ספר חביב לאוהבי הרלן קובן. לא גרוע אבל גם ממש לא יצירת מופת. יש לו טובים הרבה יותר. יאללה הלכתי לצפות בסדרה

הספר יצא בהוצאה עצמית והתקבל לסקירה מהסופר 🙏 קודם כל, אהבתי את הכריכה היפה עם נגיעות וינטג'. תוסיפו על זה את התקציר המסקרן שמרמז על ספר מתח מתוחכם ולא שגרתי. הפרקים קצרים והקריאה זורמת. העלילה מובאת בגוף שלישי ומתארת צילומי תכנית ריאליטי בלשי בשילוב סדרת דרמה, כשבשיא התכנית הדמות הראשית ששמה יוסף שפירא נרצחת. גם גד בר, השחקן שמגלם את יוסף שפירא ושכל הקאסט שונא אותו, נרצח במציאות ממש בזמן צילומי ההשלמה לפרק האחרון בסדרה. גיבור הספר, הבלש אלי אמיתי, שנבחר להשתתף כאחד הבלשים בתכנית הריאליטי במטרה לגלות מי רצח את יוסף שפירא, פותח מיד בחקירה והפעם ע"מ לגלות מי רצח את גד בר. אהבתי את העלילה המקורית. במהלך הקריאה לא יכולתי להימנע ממחשבות ומהשוואות חוזרות ונשנות בראשי לתכניות ריאליטי אמיתיות, וגם את זה אהבתי מאוד.יש הרבה דמויות ושתי עלילות מקבילות וזה קצת מבלבל. לכן דף פירוט הדמויות והשחקנים שמגלמים אותן בתחילת הספר סייע לי מאוד, ומצאתי את עצמי חוזר אליו שוב ושוב. לפעמים הכתיבה קצת לקונית, אותם אירועים חוזרים על עצמם שוב ושוב מכל מיני זוויות ויש הרגשה שהעלילה תקועה ולא נבנה מתח. בנוסף, היה חסר לי יותר עומק רגשי של הדמויות. לא ניחשתי נכון מי רצח את יוסף שפירא. היה חסר לי שחזור מפורט יותר של הרצח שלו, וכמו כן מניע מוצק ומשכנע יותר. גם לגבי זהות הרוצח של גד בר לא הייתי בכיוון בכלל והגילוי הפתיע אותי לגמרי. לשמחתי, המניע ברצח של גד בר היה אמין ומשכנע. לסיכום, ספר טוב גם אם לא חף מפגמים. אשמח לקרוא על המשך עלילותיו של אלי אמיתי בספרים הבאים בסדרה

הספר התקבל לסקירה מההוצאה במארז חגיגי 🙏 וואו מה קראתי עכשיו??!! לפני הכל, אי אפשר שלא להתייחס לכריכה היפהפייה שישר תפסה לי את העין והזכירה לי את "הקוסם מארץ עוץ". כמו כן, גם התקציר מסקרן (גם אם לאחר הקריאה הוא מתגלה כטיפה מטעה 🤫). ונעבור לעלילה, אשר מובאת בגוף שלישי לסירוגין מפיהן של שתי דמויות מפתח- מרגו, העיתונאית שחוזרת לעיירת ילדותה כדי לטפל בדוד שלה שחולה בדמנציה, בזמן הווה וקריסי, אמא של ג'ניוארי שנרצחה 25 שנה קודם לכן, בזמן עבר. סיפור העלילה בנוי היטב. ככל שמתקדמים בקריאה, גילוי רודף גילוי ומצאתי את עצמי מעלה השערות בלי הפסקה. הספר משחק לך במוח ולא מפסיק ממש עד העמוד האחרון! אמנם הספר קצר באורכו, אבל לא מדובר במותחן קליל והוא דרש ממני להחזיק ראש בחלקים מסוימים. ניחשתי נכון את שני הטוויסטים המרכזיים שנחשפו לקראת הסוף כבר בהתחלה. וכמו כן, את המעורבות של אחת הדמויות בכל הסיפור. אך עם זאת, הדבר לא פגם בהנאתי מהספר, שהצליח לתעתע בי ולגרום לי להטיל ספק בחשדותיי ממש עד הרגע האחרון. וגם הביצוע של הטוויסט היה כל כך הזוי וקריפי, שלמרות שניחשתי אותו די בהתחלה, נהניתי ממנו מאוד. אני חייב גם להגיד מילה בנוגע לסיום המקורי ומאוד לא בנאלי, שבתור קורא מושבע של ספרי מתח לא יצא לי לקרוא הרבה כמוהו, ואהבתי אותו מאוד! הספר הזה הוא מהסוג שנשאר איתך במחשבות גם אחרי הקריאה. נשארתי עם לא מעט שאלות פתוחות שרק הדמיון שלי יוכל לספק להן מענה, וזו עוד נקודת זכות מבחינתי. לסיכום, ספר מתח מעולה ומומלץ בחום לכל אוהבי המתח! אל תפספסו!!! 🔥🔥🔥

שמעתי על הספר הזה כשיצא, אבל הוא לא נכנס אוטומטית לרשימת הקריאה שלי, בעיקר כי שום דבר בו לא משך אותי במיוחד. לאחרונה חיפשתי בספריה ספר ספציפי שהיה מושאל. בינתיים הספרנית המליצה לי על הספר הזה על סמך הספרים שאני בד"כ קורא והחלטתי לתת לו צ'אנס, למרות שגם הביקורות עליו היו מעורבות- היו כאלה שממש אהבו וכאלה שממש לא. רוצים לדעת לאיזה מחנה אני שייך? עלילת הספר מובאת בגוף שלישי בזמן הווה מנקודת מבטו של גיל, גיבור הספר, ומדי כמה פרקים ישנה חזרה אל אירועי העבר. מרבית הפרקים קצרים, הספר משלב נגיעות של שפה מליצית. פרקים שלמים נמרחים ביותר מדי תיאורי מחשבות, פילוסופיה ורגשות על חשבון התקדמות בעלילה. דוגמה מרכזית לכך- הפחד של הגיבור מפני אחיינו מתיו מופיע מן הרגע הראשון וחוזר שוב ושוב לאורך כל הספר. בהתחלה הסתקרנתי לגלות את מקורו וגיליתי הבנה לאור העובדה שבעבר מתיו העמיד את ביתו של גיל בסכנת חיים, אך ככל שהתקדמתי בקריאה זה כבר נהיה די מעצבן. גיל ממש שונא את מתיו ויוצא למסע צלב בלתי פוסק נגדו בכל מחיר. עד כדי כך שלאורך הקריאה חשבתי לא פעם לנטוש את הספר. שוב ושוב הכרחתי את עצמי להמשיך, בתקווה שהוא ישתפר, מה שלצערי לא קרה. כדי להיות הוגן אני מוכרח לציין גם שכן היו רגעים מרגשים ואפילו מצחיקים מדי פעם. באמצע הספר התחלתי לחשוד באחת הדמויות והתברר שטעיתי. ממש לפני סיום מגיע כביכול הטוויסט שמשנה את כל התמונה, אבל ממש לא נפלתי מהכיסא. בסופו של דבר הפתרון התגלה כהרבה פחות מתוחכם וללא מניע ברור. וזה הדבר שהכי הפריע לי בספר. כי זה הגיע יחד עם המסר שאדם יכול להתנהג ברוע מוחלט ללא שום סיבה מוצדקת. עם זאת, אהבתי את הסוף הפתוח, שלרגע עורר קצת עניין. על הכריכה הקדמית כתוב: "מותחן ספרותי ומלא דמיון שקשה להניח מהיד". לגבי ה"ספרותי" אני עוד איכשהו יכול להסכים, "מלא דמיון"- בהחלט, אולי אפילו יותר מדי. אך בעיניי כלל לא מדובר במותחן ולצערי כלל לא התקשיתי להניח אותו מהיד. לסיכום, הספר הזה הוא בזבוז זמן מוחלט ואכזבה גדולה בעיניי. הדבר היחיד שטוב בו בעיניי הוא התזכורת החשובה לכך שברוב המקרים, האינסטינקטים הראשוניים שלי מוצדקים ועליי ללכת איתם

שמעתי על הספר הזה כשיצא, אבל הוא לא נכנס אוטומטית לרשימת הקריאה שלי, בעיקר כי שום דבר בו לא משך אותי במיוחד. לאחרונה חיפשתי בספריה ספר ספציפי שהיה מושאל. בינתיים הספרנית המליצה לי על הספר הזה על סמך הספרים שאני בד"כ קורא והחלטתי לתת לו צ'אנס, למרות שגם הביקורות עליו היו מעורבות- היו כאלה שממש אהבו וכאלה שממש לא. רוצים לדעת לאיזה מחנה אני שייך? עלילת הספר מובאת בגוף שלישי בזמן הווה מנקודת מבטו של גיל, גיבור הספר, ומדי כמה פרקים ישנה חזרה אל אירועי העבר. מרבית הפרקים קצרים, הספר משלב נגיעות של שפה מליצית. פרקים שלמים נמרחים ביותר מדי תיאורי מחשבות, פילוסופיה ורגשות על חשבון התקדמות בעלילה. דוגמה מרכזית לכך- הפחד של הגיבור מפני אחיינו מתיו מופיע מן הרגע הראשון וחוזר שוב ושוב לאורך כל הספר. בהתחלה הסתקרנתי לגלות את מקורו וגיליתי הבנה לאור העובדה שבעבר מתיו העמיד את ביתו של גיל בסכנת חיים, אך ככל שהתקדמתי בקריאה זה כבר נהיה די מעצבן. גיל ממש שונא את מתיו ויוצא למסע צלב בלתי פוסק נגדו בכל מחיר. עד כדי כך שלאורך הקריאה חשבתי לא פעם לנטוש את הספר. שוב ושוב הכרחתי את עצמי להמשיך, בתקווה שהוא ישתפר, מה שלצערי לא קרה. כדי להיות הוגן אני מוכרח לציין גם שכן היו רגעים מרגשים ואפילו מצחיקים מדי פעם. באמצע הספר התחלתי לחשוד באחת הדמויות והתברר שטעיתי. ממש לפני סיום מגיע כביכול הטוויסט שמשנה את כל התמונה, אבל ממש לא נפלתי מהכיסא. בסופו של דבר הפתרון התגלה כהרבה פחות מתוחכם וללא מניע ברור. וזה הדבר שהכי הפריע לי בספר. כי זה הגיע יחד עם המסר שאדם יכול להתנהג ברוע מוחלט ללא שום סיבה מוצדקת. עם זאת, אהבתי את הסוף הפתוח, שלרגע עורר קצת עניין. על הכריכה הקדמית כתוב: "מותחן ספרותי ומלא דמיון שקשה להניח מהיד". לגבי ה"ספרותי" אני עוד איכשהו יכול להסכים, "מלא דמיון"- בהחלט, אולי אפילו יותר מדי. אך בעיניי כלל לא מדובר במותחן ולצערי כלל לא התקשיתי להניח אותו מהיד. לסיכום, הספר הזה הוא בזבוז זמן מוחלט ואכזבה גדולה בעיניי. הדבר היחיד שטוב בו בעיניי הוא התזכורת החשובה לכך שברוב המקרים, האינסטינקטים הראשוניים שלי מוצדקים ועליי ללכת איתם

היזהרו ממי שאתם מכניסים הביתה! עוד ספר מצוין של ליסה ג'ואל!!! ראשית, הכריכה מהממת ומושכת וגם התקציר ממש מסקרן. הספר מחולק לארבעה חלקים ובתחילת כל פרק מופיע תאריך, כך שישנה הרגשה שאתם מלווים את הדמויות באופן צמוד. העלילה מובאת בגוף שלישי לסירוגין מפיהן של הדמויות הראשיות- אליקס סאמר וג'וזי פיר, אשר מגלות שהינן תאומות יום הולדת ומקליטות יחד פודקאסט, אשר קטעים ממנו שזורים בעלילה, יחד עם קטעי ראיונות מתוך סדרה תיעודית של נטפליקס שנעשתה על הפודקאסט. כן, אני יודע שזה נשמע מסובך, אבל זו רק ההתחלה כי החל מרגע זה גם דרכן המשותפת של אליקס וג'וזי רק הולכת ומסתבכת... כמו בשאר ספריה, גם הפעם ישנה אווירה קריפית ואפלה שמזדחלת מתחת לעור ישר מההתחלה. הספר פשוט שואב אתכם פנימה בלי יכולת לעצור. כמובן שגם הפעם ליסה מצליחה לחבר את הקורא רגשית לכל הדמויות, גם ל"רעות" כביכול. בעיניי היכולת הזו תורמת רבות לספר, ומעידה עליה כסופרת גאונה. בהיבט מסוים הזכיר לי את הספר "המשפחה בקומה העליונה" של אותה הסופרת שאהבתי מאוד. נקודה שהפריעה לי לקראת הסוף כאשר הגיבורה דחתה פעולה מסוימת בעקבות תגלית וזה פגם לי באמינות, כי לדעתי לא יתכן שזה היה מתרחש כך במציאות. סוף מיוחד ומרגש מאוד, עם טוויסט אחרון חביב שמשנה את כל התמונה ממש בעמודים האחרונים. הייתה לי הרגשה שהסופרת פשוט לא הצליחה להתאפק מלהכניס אותו בכל מחיר, אך גם שנכתב בחיפזון, עם מלא חורים, והשאיר שאלות פתוחות רבות ללא מענה. מחכה בכליון עיניים לעיבוד הטלווזיוני האמיתי בנטפליקס לספר, כדי לגלות עד כמה יהיה נאמן לסדרה של נטפליקס שהופיעה בספר. קראתי כבר את כל ספריה שתורגמו לעברית עד כה, כך שכעת נותר לי רק להמתין לתרגומים נוספים. מקווה שהתרגום הבא יהיה לספר "The Family Remains"- ספר ההמשך ל"המשפחה בקומה העליונה" המצוין שאני מחכה לו כבר זמן רב 🙏🙏😍 לסיכום, ספר מתח מעולה, גם אם לא קל לעיכול מבחינה רגשית, שמזכיר שאף פעם אי אפשר לדעת מה באמת קורה בתוך המשפחה. ושכמעט כל אחד, אפילו המרושע והחולני ביותר, בסה"כ מנסה לעשות טוב. טריגרים: אלימות במשפחה, פדופיליה, גילוי עריות, רצח