ליzוש•לפני 15 שניםאהבתי!!!כל מילה מיותרת.מומלץ בחום כל ספרי נעמי רגן והכי יפה מכל הספרים -אל אישך תשוקתך מ-ד-ה-י-ם ומומלץ מאד!!!!על הביקורת של ambitious על עקדת תמר מאת נעמי רגן
אליעזר•לפני 15 שניםקורבאן סעיד הוא אסאד בייעל אסאד ביי נאסר לפרסם בגרמניה הנאצית בשל מוצאו היהודי (התאסלם) ולכן אימץ את השם קורבאן סעיד כדי לבלבל את הגרמנים. יש עוד ספרים שלו מתורגמים לעבריתעל הביקורת של ambitious על אהבתם של עלי ונינו מאת קורבאן סעיד
אנקה•לפני 16 שניםקראתי כמה מהספרים שלה.כותבת מצויינת. נהניתי מרובם למעט שניים. פרח מזכרוני השם. אבל זאת מען ביוגרפיה שלה על חייה בארה"ב. ההוא בינוני. ועזר כנגדו לא אהבתי במיוחד.על הביקורת של ambitious על עקדת תמר מאת נעמי רגן
ג'יהאן•לפני 16 שניםעקדת תמראני קראתי את הספר,תרשי לי לחלוק עלייך אני חושבת שהיא הייתה צרך להגיד את האמת. חרדים או לא תמיד האמת שיוצאת לאור הבנאדם מוריד מטען כבד מליבו.על הביקורת של ambitious על עקדת תמר מאת נעמי רגן
~דניאל~•לפני 16 שניםאני כל כך מסכימה איתך ! (:נאלצתי לקחת אדוויל מרוב כאב ראש [=על הביקורת של ambitious על מבחן קבלה מאת נאוה מקמל-עתיר
רודף העפיפוניםחאלד חוסייניבלתי נשכח. יקח לי עוד קצת זמן עד שאוכל לקרוא ספר הבא. כי בינתיים הכל נראה לי לא אמיתי לעומת זה. ממליצה גם על סרט, למרות שהספר הרבה יותר טוב והרבה יותר מעביר את מה שהתרחש שם. אי אפשר לעצור את הדמעות באמצע.. באמת.
האלכימאי (מהדורת 2003)פאולו קואלובדיוק אתמול סיימתי את הספר. אני חושבת שאין פה מסקנה חד משמעית.. אני אישית למדתי הרבה מאותו רועה כבשים, לעיתים גם יכולתי להיזדהות.. אני חושבת שזוהי דמות של בן אדם ממוצע, אשר כל חייו מחפש את מקומו. רק שבניגוד ל"אדם הממוצע" שלעיתים מוותר בקלות, סנטיאגו מצא את מקומו, כי היה בעל סבלנות, הקשיב לליבו והבחין בסימנים. אחד ה-ספרים!
רודף העפיפוניםחאלד חוסייניבלתי נשכח. יקח לי עוד קצת זמן עד שאוכל לקרוא ספר הבא. כי בינתיים הכל נראה לי לא אמיתי לעומת זה. ממליצה גם על סרט, למרות שהספר הרבה יותר טוב והרבה יותר מעביר את מה שהתרחש שם. אי אפשר לעצור את הדמעות באמצע.. באמת.
האלכימאי (מהדורת 2003)פאולו קואלובדיוק אתמול סיימתי את הספר. אני חושבת שאין פה מסקנה חד משמעית.. אני אישית למדתי הרבה מאותו רועה כבשים, לעיתים גם יכולתי להיזדהות.. אני חושבת שזוהי דמות של בן אדם ממוצע, אשר כל חייו מחפש את מקומו. רק שבניגוד ל"אדם הממוצע" שלעיתים מוותר בקלות, סנטיאגו מצא את מקומו, כי היה בעל סבלנות, הקשיב לליבו והבחין בסימנים. אחד ה-ספרים!
ואל אישך תשוקתךנעמי רגןמעניין ומרגש. גרם לי להבין המון דברים. הספר מלמד להעריך את מה שיש ושלמור עליו, לא לקחת דברים כמובן מאליו. מומלץ בחום!
רודף העפיפוניםחאלד חוסייניבלתי נשכח. יקח לי עוד קצת זמן עד שאוכל לקרוא ספר הבא. כי בינתיים הכל נראה לי לא אמיתי לעומת זה. ממליצה גם על סרט, למרות שהספר הרבה יותר טוב והרבה יותר מעביר את מה שהתרחש שם. אי אפשר לעצור את הדמעות באמצע.. באמת.
חמישים גוונים של אפור אריקה לאונרד ג'יימס0טוב, כסיפור ועלילה- אהבתי. הכתיבה - נוראית. פתחתי ראש ובאתי לספר מתוך ידיעה שיהיה שם סאדו מאזו קליל ותיאורי סקס ואפילו התרגשתי מהרעיון, באמת שאני לא ילדותית כדי לצחקק כשכתוב מילה גסה... אבל נראה שהסופרת היתה מספיק ילדותית כדי לעשות את הצחקוקים בשבילי. מגע מיני ראשון הוא שם את הקונדום על ה"זה" שלו. והסקס היה "מהמם" ו"מדהים" ובמהלכו היא הצליחה לומר את המילים שחורות על עצמן כמנטרה לאורך כל היצירה הספרותית הזו: "שיאו... אני מתה... כריסטאן!..." כי שלוש נקודות זו הדרך הכי טובה לתאר משהו בלי לתאר אותו (...) לדעתי בתוך תוכנו הנשים יש איזה צורך במפלצת כוחנית ש"תזיין לנו את הצורה" ולמרביתנו יש איזו פנטזית אונס, אבל המילים "אני מתכוון לזיין לך את הפה עכשיו" לא מופיעות בפנטזיה שלי. או שהתרגום נורא או שהסופרת זקוקה לסופר צללים. בכללי זה עשה לי חשק לקצת בדס"מ בחיי, לא מדמיקולו עשיר ובלי ה"שיאו!" ובלי המילמולים והאנחות המטופשות. וברצינות- אני מכירה את העולם הזה מבחוץ, היכרות עם אנשים מכל הסוגים, מאסטרים, מלכות, סאבים, עבדים ושפחות. התרשמתי ואפילו התאהבתי בחלק מהדברים (פעם בתקופה שהייתי גוטית) וחשוב לי לציין שספר כזה מגחיך את הקהילה הזו בארץ ובעולם. ממליצה להכנס לפורומי "בדס"מ" ישראלים ולקרוא סיפורים קצרים של גולשים וגולשות כדי להתחרמן באמת. ואם תסלחו לי אני מתכוונת להרים צלצול למאסטר שהכרתי ולשאול אם בא לו לפגוש אותי ב"כלוב" להשלמת פערים :)
נ.ב. אני אוהב אותךססיליה אהרן0ספר טוב, רק חבל שהוא מלא כ"כ בקלישאות מייגעות. ציפיתי למשהו קצת יותר מיוחד כשקניתי אותו, אבל הוא הספר הממוצע בז'אנר שלו. זה הפתיע אותי לגלות שהוא נעשה לרב מכר. זה נכון שיש בו קטעים משעשעים וקטעים שנוגעים ללב, אבל כמו שאמרו לפני, הדמויות לא מתפתחות עם העלילה ובנוסף, מה שקרה בעבר של הסיפור נשאר מעורפל ובעצם הקוראים לא ממש יכולים להבין מי גרי היה בכלל, כי עליו מסופר רק מזיכרונותיה של הולי. אני חושבת שהיה יכול להיות נחמד אם, נגיד, במהלך העלילה היו משתבצים סיפורים על גרי מכל המכרים השונים שלו, זה היה יכול להוסיף כ"כ הרבה.. בכל מקרה, אם מישהו פה מחפש ספר איכותי בז'אנר הזה, אני ממליצה על הספר "אשה אחת הולכת לרופא".