על סוכה נופלת, ברקע בתים מתפוצצים
לא גילתי מספיק עניין בכדי לקרוא ספרות להט"בית, בעיקר כזאת שמסבכת, העוסקת בלהט"בים במגזר הדתי לאומי. עד ששמעתי ראיון, עם צבי בן מאיר, באחת מתכניות התרבות, על ספר הביכורים שלו, רומן המבוסס על חייו, מי שסוכתו נופלת, ראיון מופלא ומרגש, שגרם לי לרוץ ולרכוש את הספר.
לא פעם התאכזבתי מהפער בין הצפיות המוקדמות מספר, לבין חווית הקריאה, הפעם זה פעל בכיוון ההפוך, חווית הקריאה, העניקה לי רגעי התעלות ועונג ששנים רבות לא חוותי מקריאה של ספר, זאת על אף העובדה שבחוץ צווחו הסירנות ואת חלל האוויר מילאו פיצוצים אין סופיים, במלחמה הקצרה שחווינו עם איראן על הבית שלנו.
מי שסוכתו נופלת, הוא לא רק ספר שעוסק בצעיר להט"בי המתחבט לגבי זהותו, זהו ספר שכתוב עלינו, על הרגעים היפים שלנו וגם על רגעי הבושה, האכזבה ואולי הגאולה שאנו מבקשים עבורנו ועבור הקרובים לנו, על רקע החלומות שאנחנו, או המשפחה והסביבה ביקשו לעצב עבורנו, אך אלו לא פעם התנפצו לנו, כמו כלי שנופל מהידיים, שאין לנו שליטה עליו.
בנימין, ביני, ילד טוב הציונות הדתית, עושה מה שהטובים עושים, הולך לישיבת הסדר, אוהב את ארץ ישראל. אך יש לו בעיה אחת, בה הוא לא יכול לשתף אף אחד, הוא נמשך לבני המין השני, במקרה שלו למדריך הישיבה, אבל הוא בכל זאת רוצה להקים בית בישראל, משום שיש בו ערכים יפים, אישה יפה המדליקה נרות שבת, בית משותף לבני זוג, לא רק במובן הגשמי, אלא במובן הרוחני, ובהמשך בית שהומה ילדים, ומה עם המיניות האחרת? היא מודחקת.
בני, מחפש בת זוג, שתחלוק אתו את סודו, והוא מוצא את אסתר לה הוא נישא כדת משה וישראל, אחרי שקבל את בירכת רב המכינה בה הוא למד. נקודת מוצא שגורמת לספר לסיבוך שהולך וגואה, לקונפליקטים שמנוסחים בווירטואוזיות, בהן עולות השאלות, מה זאת אהבה, מה זאת תשוקה ומה זאת אמת, ובמה היא כרוכה, אם אני מתעקש לחיות לאורה ובכך לשלם מחירים כבדים עבורי ועבור יקיריי?
