בדיוק עכשיו ברוח הבחירות ששורה עלינו אין עיתוי טוב יותר מלקרוא ספר מקסים זה.
האפיפיור מת, נפטר במפתיע, הוא לקה בליבו, מיד במדינת הואתיקן בו גר האפיפיור חלה תכונה רבה, למי להודיע? איך עובד הפרוטוקול ומה קורה עכשיו?

הקרדינלים נאספים מרחבי העולם אל מדינת הואתיקן, לבחירות המפורסמות לבחירת האפיפיור החדש עד שיצא עשן לבן.
117 קרדינלים במספר מגיעים, משתכנים בחדרי הואתיקן הצפופים והחשוכים.
הפרוטוקול ברור מאד, רוב של 75 אחוז זקוק הנבחר.
והנה דפיקה בדלת, קרדינל נוסף הגיע, הקרדינל מבגדד פיליפיני שאיש לא הכיר, הוא קטן מידות, עדין וקולו רך.

לומלי יד ימינו של האפיפיור תוהה על קנקנו.
סבב הבחירות נפתח, הקרדינלים בוחרים, הועדה בודקת הפתקים נספרים נרשמים ובסופו של תהליך נשרפים.
אין רוב אבל מסתמן הכיוון, או אז מתחילים הלחשושים, האינטריגות ההכפשות ושוחד והטיית הבחירות.
נשמע מוכר?

אז כן בחירות כמו בחירות אינן נקיות כפיים גם שמדובר באפיפיור ירום הודו.
וזהו אינו קצה הקרחון.... סבב ועוד סבב ועוד סבב......

עד שיצא עשן לבן.
ספר מרתק לתוך נבכי הואתיקן
אהבתי מאד

<B>נער ושמו זשל"ב כותב ביקורת על ספר ושמו איש ושמו אובה</B>





אמא שלי תמיד אומרת, שאם כל החיים שלך אתה עצבני, יהיה לך שיער לבן כבר בגיל מוקדם. לא יודע אם זה הוכח מבחינה מדעית, אבל לפחות במקרה של אובה זה כנראה נכון.

על כריכת הספר 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, רואים אדם בחליפה שחורה ומהודרת, גבו מופנה אל הקוראים ואת פרצופו לא ניתן לראות, ושיערו לבן. וזאת למרות שהוא רק בן חמישים ותשע. זהו אובה.
ואובה, כמו שניתן להבין ממבט אחד מהיר בשיערותיו הלבנות, הוא אדם די מריר, שבכל יום ויום יש לפחות רגע אחד קטן שבו הוא מתלונן על האנשים שהוא פוגש, על המעשים שהם עושים ועל אורח חייהם. הרי בכל זאת, שיערותיו של אובה לבנות.

אבל אם נתקרב אל אובה עוד קצת, נסובב אותו כך שפניו יהיו גלויות אל הקורא ונכוון אליו זכוכית מגדלת (או אם פשוט נמשיך בקריאה) נגלה, שאולי שיערותיו של אובה צחות כשלג, אך הלב שלו הוא לב שחור. או חום. או ג'ינג'י. או אדמדם. או בלונדיני. או שטני. העיקר לא לבן, העיקר שיהיה ציבעוני. כי לאיש ושמו אובה, זאת עליכם לדעת, יש סיבות טובות מאוד להיות עצבני ונרגן. יש לו סיפור טרגי משפחתי ועוד כל מני דברים שהביאו אותו לכדי מצב כזה, ואולי זה גם פשוט הגיל והתרגיל שגורמים לו בנוסף להסתכל על פני הדברים בצורה קצת אחרת. כך או כך, קשה שלא להתאהב בדמותו החביבה והמקסימה (למרות הכל) של אובה, הדמות הראשית בספר, שבמהלך הספר עובר כל מני תהליכים שונים, שנגרמו עקב מצבים שונים, שבמהלכם הוא מוצא משמעות נוספת לחייו, מלבד להיות הזקן ההוא שאחראי על התפקיד להגיד לאנשים מה לא בסדר בהם ולהפוך את העיירה שבו הוא מתגורר למקום צודק ונכון יותר על פי תפיסת עולמו.

רגשות מעורבים תקפו אותי בזמן קריאת ספרו זה של יאיר לפיד.מצד אחד גיליתי(שוב)כי מעבר להיכרות הכללית עם התנ"ך שניתנה מתוקף היותי בוגר מערכת החינוך הממלכתי,אינני בקי בספר ההפעלה הראשי והמדריך למשתמש של האנושות בכלל והעם היהודי בפרט,ספר שבזכותו עזבו הורינו נחלות ומשפחות,עסקים וקשרים כדי לממש פסוק הכתוב בספר ישן:"לך לך מארצך...וגו'"ונחתו דווקא כאן.
אבל מצד שני,החיסרון הופך ליתרון(כמו זה שסובל מבעיות זיכרון הפוגש כל הזמן אנשים חדשים..)כי אני מגלה פרשנויות מפתיעות ,זויות ראייה חדשות על סיפורים שחשבתי שאני יודע עליהם מספיק.
פרשנויות כאלה יש לאחרונה למכביר.מהם מוצלחים יותר(ספר זה,דבש אריות של גרוסמן ועוד)ומהם פחות(מלכים ג' כבר אמרנו?)אבל ה"תנועה"הזאת מבורכת.מי אמר שרק האנשים שהעטו עליהם קוד לבוש שחור לבןומתיחסים לתורה כאל ספר כוריאוגרפי שלו כללי טקס הנחשבים בעיניהם להכרחיים,הם המוסמכים הבלעדיים לפרש את הספר שניתן לכולנו ללא יוצא מן הכלל,ולא רק ליודעי ח"ן?
אם אני צריך לבחור,אעדיף את הפרשנות הרעננה של מי שלא "שייך"באופן מובהק,כמו יאיר לפיד ודומיו.לאחרונה אף ניתקלתי בראייה מפתיעה מפי ילד הלומד בחינוך מיוחד שלמשמע סיפור קין והבל,פתח עיניים תמהות ושאל"ואיפה היו ההורים שלהם?".באמת איפה.כולה יש 4 אנשים בעולם,חצי מהם הילדים שלך, ואתם לא יכולים להשגיח עליהם?איפה האחריות ההורית?
לעומת זאת,נתפסים בעיני הדתיים המקצועיים כמו תלמידים שרוצים להראות למורה שלהם שלא רק שהכינו את השיעורים כמו שאמרה אלא גם קישטו בציורים.מאותה סיבה לקחו הדתיים המקצועיים את העקרונות הנהדרים והלבישו עליהם טקסים שאין להם קשר לכוונת המקור והפכו את הטקס לדת בפני עצמה(ראו בבקשה את ספרו המטלטל של יאיר כספי "לדרוש אלוהים").רוצים דוגמא מייצגת?בבקשה.העיקרון המונח בבסיס האיסור להפרדת בשר וחלב אומר כי הארץ ניתנה לך האדם ובשבילך.תוכל לעשות בה מה שתירצה אבל-אל תהיה חזיר.אתה יכול להשתמש בחלב אם הגדי אך לא כאשר אתה מחליט לאכול את בשרו של ולדה.זה מנוול ולא מוסרי ואתה צריך להיות בן-אדם!באותה קטגוריה יש את מצוות שילוח הקן ואיסור חסימת השור בדייש ועוד.להיות בני אדם.לא לשכוח.