מוזר לכתוב ביקורת על משהו שנכתב על אבן לפני אלפי שנים.
לכן אגיד מראש: המפגש שלי עם הספר היה בעייתי.

צללתי לאוקיינוס של ג'יימס ג'ויס, ובמשך שבועיים קראתי את יוליסס — ספר שלא מרפה ממני גם שבועות אחרי הקריאה. יומיים אחרי שסיימתי את יוליסס התחלתי את עלילות גילגמש, והמעבר הזה — מן העומק והמורכבות שנכחו ביוליסס ומהווירטואוזיות הספרותית של ג'ויס — אל ספר שחלקים ממנו לא שרדו ואינם עוד, ושחלקים ממנו מורכבים מחזרתיות של פסקאות המתארות את המתרחש, החוזרות שוב ושוב כמעט מילה במילה, הותיר בי בתחילה רושם משמים.

אבל למעשה, לא משנה מה הייתי מתחיל לקרוא אחרי יוליסס, סביר להניח שהייתי מרגיש שהוא מחוויר מולו.

אך לאחר זמן מה, היופי האלגנטי של הספר הזה צץ בזיכרוני והפגין את ייחודיותו. כל מפגש עם כתבים עתיקים ממחיש עד כמה האדם הוא אדם. מה שמבדיל בינינו לבין תקופות היסטוריות אחרות הוא בעיקר פער טכנולוגי ותרבותי, אך אבני היסוד של צורת המחשבה האנושית תמיד שם.
לא אכנס כאן לדיון בשאלה באילו אופנים כן יש שינוי בעקבות פערים אלו.

הגדולה העיקרית והייחודית של הספר הזה, בעיניי, היא השינויים הדרמטיים שעוברת דמותו של גילגמש לאורך העלילה. דמותו עוברת שינויים תודעתיים, ומתוך כך גם התנהגותו משתנה באופן מהותי.

להבדיל, אצל הומרוס הדמויות מסמלות אידאל מסוים של אדם, והשינויים שהן עוברות הם בעיקר באופי — אין בהם משהו שלא היה קיים כבר מלכתחילה; הן פשוט חושפות נדבך נוסף.

אודיסאוס, למשל, הוא כבר מן ההתחלה ערמומי, חכם ושורד. התהפוכות שהוא עובר הן יותר רעיוניות והרפתקניות מאשר מהפך פסיכולוגי עמוק כמו אצל גילגמש.

גילגמש מתחיל את הסיפור כעריץ. לאחר מכן הוא מגלה אדם השווה לו בערכו, והמפגש הזה הופך אותו לאדם שאכפת לו מן האחר, אדם היוצא מגבולות ממלכתו.

גילגמש פוגש את המוות והשכול דרך מותו של חברו אנכידו, נקודת המפנה של הסיפור. הוא נופל לתהום נפשית מול ההבנה של סופיות החיים. הוא מנסה לברוח מן המוות, עד שלבסוף נופלת עליו ההכרה והוא משלים עם כך שהמוות הוא גזר דין שאין מוצא ממנו.

אצל הומרוס המסע של הדמויות הוא בעיקר חשיפת אופי; אצל גילגמש יש ממש טרנספורמציה קיומית של הדמות.

כמובן שיש בספר עוד רבדים רבים שמעשירים אותו וניתן להתעמק בהם — עניין המבול, המיתולוגיה המסופוטמית וההרפתקאות ברחבי המזרח הקדום.

פשוט מדהים שיש לנו את הזכות — גם אם היא חלקית ושבורה — להביט היסטורית אחורה וללמוד מעט על האדם, ואולי להבין עוד נדבך על סוגי החיים והתרבויות שאנו ממשיכים לבנות במין האנושי.