#
הערה - בביקורת הזו יש פרטי עלילה רבים מכרגיל, מומלץ למי שרוצה לקרוא את הספר ורגיש לזה לא לקרוא את הביקורת.
#
#
שם הספר בצירוף הכריכה העליזה – באדום על גבי לבן אקדח, נעל עקב, גביע יין, כלי-עבודה – צועקים "ספר עליז ומשעשע!!!" לזה ציפיתי, והתאכזבתי. זה לא שקון לא מנסה להצחיק, לבדר, לדגדג, להגחיך, לשעשע. הוא מנסה. אבל אלי הומור הפטישים שלו לא מגיע, כמו ההגיון הסיפורי. עצוב. דוגמאות?

הגיבור (להלן המנוסה) מחליט לכתוב מדריך למתנקש/ת מתחיל/ה עם תחילת עבודתו/ה באותה סוכנות המארגנת התנקשויות יצירתיות. מה אומר לכם התייחסותו החומלת ומלאת ההבנה של המתנקש – שבעברו כבר מי יודע כמה רציחות וחיסולים – לרגשותיהם וחוסר נסיונם של צעירים הבוחרים באותו מקצוע, פשוט נוגעת ללב. אין על אנשים המוכנים לתרום מזמנם ונסיונם כדי להיטיב עם האנושות ולהקל את השתלבותו של הדור הצעיר בפעילות...

המנוסה גדל בלי הורים. אביו לא היה בתמונה ואמו הנרקומנית נורתה – לטענתו - כשהיתה בסוף ההריון. היא מתה והוא הגיע לפגייה. כניסה דרמטית לעולם, ללא ספק. מאז בילה בין עשרות בתי אומנה עם הורים שלא רצוי למסור להם גור כלבים, שלא לדבר על תינוק. וכהמשך ישיר מוסדות לעבריינים צעירים. איש לא אהב אותו, אף אחד לא חגג לו יומולדת... רגע, רגע. תינוק יתום בן יומו שווה בארצות הברית עשרות אלפי דולרים ואמריקאים אמידים נוסעים ברחבי הגלובוס למצוא תינוק לאימוץ. אז בתי אומנה? ואף אחד שיחגוג יומולדת?

המנוסה הוא מתמחה במשרדי עורכי דין. הוא אוטודידקט ולומד את כל מה שיש לדעת על החוק (ועל עיקומו, כמובן) מסכם תיקים, מארגן אותם למצב שאפשר יהיה לגבות עבורם כסף, מצלם, מכין קפה ועל הדרך אוסף מודיעין ומתנקש במי שצריך. רגע, רגע: המטלות המשרדיות מהסוג הזה בקושי משאירות זמן למתמחים (אמיתיים) לעשות פיפי ולחטוף סנדויץ'. אבל המנוסה מצליח לבצע אותן בהצלחה יתירה, להתבלט כגאון, לחזר אחרי הנערה, לצאת לבילויים יקרים מאד אחרי שעות המשרד, לגלות את הסודות, להתנקש במי שצריך, לתכנן ולבצע התנקשויות מורכבות, וכל אלה בלי שיגיע מבית-ספר כלשהו למשפטים (אף אחד בפירמות לא בודק?) ובלי שמישהו יחשוד בו? אמנם מדובר בעורכי דין, אבל בכל זאת...

על המנוסה מוטל להתנקש במישהו שחי באחוזה ענקית הגובלת ביער. באחוזה משוטטים עשרות שומרים גברתנים, ויש בה כלבי אקיטה אינו משוחררים (זה 50 קילו לכלב שתקן ומאומן לתקוף) המנוסה מצליח לשתק את הכלב (כי הוא לא הורג כלבים... זה החלק היחיד שהייתי בעדו) להרוג לא זוכרת כמה שומרים, לצאת(!) משטחי האחוזה ולחזור אליה בדלת הראשית תוך זמן קצר, כי הוא הוזמן באופן חוקי על ידי הבעלים...

אם הדוגמאות שהבאתי נראות לכם שיא של חוסר אמינות, חכו! לא הגענו אפילו לחצי הספר. חוסר האמינות גדל בטור חשבוני עולה עד הסוף (היחסי. זה עוד לא הסוף...) שמכפיל את אלמנט חוסר האמינות בגורם חשבוני קבוע וגבוה (אני מקווה שהלהג המתימטי שלי אומר לכם משהו כי אני הולכת פה על קרח דק של בוּרוּת...)

ספר כייפי! כתיבה מרתקת, קלילה ומעניינת !