אחת החוויות המרגיעות ביותר שאדם יכול לבחור היא לקרוא את צ׳כוב. חווית הקריאה של הסיפורים היא כמו כניעה לגלים בים, כל סיפור הוא גל, בתוך האוקיינוס שנקרא חיים. אם לסכם במסקנה את כל הספר, הייתי אומר, שכל גל מתחיל וכל גל נגמר, והחיים ממשיכים תמיד כמו שהם, תופעות הן תופעות בלבד, והחיים עצמם חזקים יותר מהכל.

אישה צעירה מרגישה בודדה ונמצאת בנישואין לא מספקים ולא מוצלחים. היא מחליטה לכתוב מכתבים לזרה מוחלטת ולספר לה על חייה העצובים.
מכתב אחר מכתב, היא חושפת את רגשותיה, את סודותיה ואת התשוקות המניעות אותה. כך נחשף בפני הקורא עולם שלם של אישה פשוטה לכאורה אך בעלת אופי מורכב, נפש מבולבלת, וסוערת ורצון עז לשתף את את חייה בפני אישה אחרת זרה שלא תשפוט אותה ולא תכעס עליה.
ככל שהספר מתקדם, חשתי שאני נחשף פה לסיפור מעניין בעל מרכיבים שונים של הוויה נשית פרוצה, חרמנית, מתוסכלת מהמין הגברי אך עם זאת כמהה לאהבה ורצון להיות נורמלית.
לצד האופי החלש של האישה ניצב הגבר שלה. טיפוס מוזר חובב סקס מזדמן שאינו מסתיר מזוגתו את היחסים שלו עם נשים אחרות. יש לציין שבני הזוג הכריזו כי הם חיים בנישואין פתוחים לכן האישה אינה מופתעת.
נהניתי לקרוא את הספר. הרושם הראשוני הוא של ספר טיסה קליל, אך ככל שהעלילה מתקדמת והמילים מרכיבים משפטים שנכנסים ללב ולנשמה ויוצרים אצל הקורא מערבולת של רגשות ומתח רב לראות כיצד יסתיים הספר.
זהו ספר מאוד נשי וכתבה אותו מיכל צורן שזהו הספר פרוזה הראשון שלה. הספר יצא בהוצאת תשע נשמות שלאחרונה מוציאה ספרי מקור מעולים אחד אחרי השני.
העלילה מתרחשת בתל אביב. גיבורי הספר משתמשים בסמים, אלכוהול ומאלחשים נוספים וכל זאת כדי לטשטש במקצת את הכאב הקיומי ממנו הם סובלים.
הספר כתוב היטב יש בו אפקט מותח ומתעתע והוא בהחלט מומלץ.

לאט לאט התקדמתי בקריאה.
קצב הקריאה כמו מוכתב ע"י רוחו של הספר המיוחד הזה.
נלקחתי למסע בערבות הסארוזק, על גבו של בוראני קרנר, הגמל המופלא. מסע בין ניגודים – עבר ועתיד, חיים ומוות, בראשיתיות ומודרניזציה, שמחה ויגון, אכזריות וחמלה. האדם הקטן מול היקום הגדול.
ועל הציר הזה שבין הניגודים סבים חיינו. כך היה וכך נדמה תמיד יהיה. בדיוק כפי שהרכבות בסארוזק ממשיכות לנוע ממזרח למערב וממערב למזרח.
יופי של ספר.