**אזהרת ספוילר - בשורה האחרונה בלבד!!** סיימתי את הספר לפני כחודש ועודני כמהה ומתגעגעת לדמויות האהובות - ליאת וחילמי. התחלתי את הספר ללא הרבה ציפיות - ציפתי שיהיה מאוד מוטה לצד השמאלי של המפה ודי קיטשי - אהבה בלתי אפשרית וכו' וכו'. קראתי את ספריה הקודמים של דורית- ומאוד נהניתי מהם ומהכתיבה הקולחת, האמיתית שלה, שגורמת לקורא להרגיש כאילו הוא באותו מקום ובאותה תקופה יחד עם הדמויות. גם בספר הזה דורית מפליאה לתאר את הדמויות ואת הסביבה בצורה הכי אמיתית והכי מציאותית ולכן הדמויות כל כך נכנסות לנשמה. יחד עם הכתיבה הכנה - היא לא נופלת להטיות פוליטיות או ללקיחת צד בסכסוך אלא משתדלת להביא את הסיפור, הקונפליקט הזה - אהבה בלתי אפשרית בין גבר ואישה, בצורה הכי נקייה שיש. שני הצדדים נמצאים במצד לא פשוט ובספרה היא אינה מצודדת באף צד. הספר מתעתע - נראה שמדובר בסיפור פשוט לכאורה, אך חשתי שאני עוברת טלטלה יחד עם הדמויות וגם חודש לאחר קריאת הספר - אני ממשיכה לחשוב על הדמויות ומה היה קורה אם.... לסיכום - ספר פשוט מקסים ומעורר מחשבות. ****ספוילר- רבות חשבתי על הסוף שדורית בחרה לסיפור הזה. אולי משום שבחרה לא לקחת צד בקונפליקט - העדיפה לסיים אותו כך בצורה שהסיום נכפה על הדמויות והן לא יכלו בעצמן לקבוע מה יהיה איתן? אולי חששה מתגובת הסביבה והחברה הישראלית וכך - נכפה על הסיפור להסתיים כך?

בשתי מילים - וואו איזהספר!!! ובהרחבה: ספר מקסים ואנושי, מלא בתיאורי נוף של אלסקה, של הטבע הפראי בה, הסכנות והקור ששורר באזור. קראתי את "הזמיר" והגעתי לקריאת הספר הזה עם ציפייה גדולה. הסופרת לא איכזבה כאמור, הספר כתוב נפלא, הסיפור עצמו נגע בי קשות כמו שהזמיר נגע, אולם הוא קצת נופל לקלישאות אמריקאיות(נו מילא). לני(לנורה), ילדה להורים מאוד צעירים, אבא פוסט טראומתי ממלחמת ויאטנם, עוברת עם הוריה לאלסקה הקפואה והפראית. במקום הזה, צריך ממש לשרוד כדי לחיות- בשנים עליהם מדובר, שנות ה-70, עדיין לא הגיעה שיא הציויליזציה לאלסקה, כך שחשמל, מים זורמים ןכו' - היו מותרות. בסיפור מתוארת השגרה היומיומית החדשה איתה לני מתמודדת, הבדידות בעיקר בימי החורף כשבקושי יש אור והבדידות בבית- עם אימא אוהבת שהיא שותפה שלה לכל דבר ועם אבא אלים ואלכוהוליסט שלעתים מראה את נחת זרועו על אימא. החשש מהתנאים הקשים בחוץ- הופכים לחשש מהתנאים הקשים בתוך הבית. "כשהגלים מתחזקים - החזקים מתגלים" - עם כל הבדידות והקושי, הייתה להם גם חבורה של אנשים- שכנים, מכרים שהם כמו משפחה שם באלסקה. וביניהם לני מכירה חבר טוב שככל שחברותם מתגברת- הוא הופך להיות אויב של אביה והיא נאלצת להתמודד עם החלטות קשות. תיאורי הטבע הפראי, הכתיבה הקולחת והזורמת יחד עם סיפור אנושי מרתק - הופכים את הספר הזה לספר מדהים שכיף לצלול לתוכו ולהתחבר לדמויות. ממליצה בחום!

גילוי נאות- זהו ספרה השלישי של הסופרת שאני קוראת. הקודמים-"אשת לפידות" ו-"אפר על ראשה" היו מרתקים ומעניינים. גם לקראת ספר זה ציפיתי ואכן לא התאכזבתי! בשונה מהספרים הקודמים שלה אותם קראתי וטרם קריאתם לא הכרתי לעומק את הסיפור- את מגילת אסתר, הסיפור של חג פורים הכרתי, או לפחות חשבתי שהכרתי... לכן, טרם קריאת הספר תהיתי לעצמי האם הוא יחדש לי במאומה? ועל אף תהיותיי- הספר מרתק, קולח, שוטף את סיפור המגילה באור אחר ואף חידש לי. הדמויות מלאות צבע ומעניינות, אני אוהבת שמתייחסים לדמויות מעבר ל"טוב/רע" מוחלט, אלא שיש עומק ואכן בדמויות בספרה יש גם מזה וגם מזה ומאחורי כל מעשה של דמות - יש הסבר והיגיון. הספר מחיה את מגילת אסתר ומאוד היה קל לי להתחבר אליו, ספר מקסים לקריאה, גם לאחר חג פורים

ב-3 מילים: קליל, חמוד, קיטשי. חיפשתי ספר קליל לקרוא בנסיעה לחו"ל עם חברות, והספר הזה היה לי על המדף. הספר מספר על גרייסי, אישה אלמנה בת 60 בערך, שגרה בעיירה קטנה באנגליה ומנהלת חיים די רגועים ושקטים, עם הכלבים שלה ומועדון חברות די פלצניות. מודעה במגזין אליו היא נחשפת כשהיא ממתינה במספרה קוראת לה לצאת לסדנת בישול באיטליה - במקום קסום שמסתבר שבעברה היא הייתה קשורה אליו.... הנשים במועדון החברות מופתעות מנסיעתה ופונות לבתה, קרינה, שגרה בלונדון ולא ממש בקשר איתה, מתוך "דאגה" אליה. קרינה - קרייריסיטית מצליחה שכל חייה סובבים סביב עבודתה, נשואה ואם למתבגרת שגרה בפנימייה(אנסטסיה). גם ביניהן אין ממש קשר של אם ובת. קרינה מחליטה לנסוע עם אמה לאיטליה ומצרפת אליה את אנסטסיה. בסדנה באיטליה הן חוות מסע נפשי, מגלות סודות מעברה של גרייסי ומכירות חברים למסע.... ספר די קיטשי אבל זורם ומתאים למי שמחפש משהו מאוד קליל ונחמד מבלי לחשוב יותר מדי.

ב-3 מילים: קליל, חמוד, קיטשי. חיפשתי ספר קליל לקרוא בנסיעה לחו"ל עם חברות, והספר הזה היה לי על המדף. הספר מספר על גרייסי, אישה אלמנה בת 60 בערך, שגרה בעיירה קטנה באנגליה ומנהלת חיים די רגועים ושקטים, עם הכלבים שלה ומועדון חברות די פלצניות. מודעה במגזין אליו היא נחשפת כשהיא ממתינה במספרה קוראת לה לצאת לסדנת בישול באיטליה - במקום קסום שמסתבר שבעברה היא הייתה קשורה אליו.... הנשים במועדון החברות מופתעות מנסיעתה ופונות לבתה, קרינה, שגרה בלונדון ולא ממש בקשר איתה, מתוך "דאגה" אליה. קרינה - קרייריסיטית מצליחה שכל חייה סובבים סביב עבודתה, נשואה ואם למתבגרת שגרה בפנימייה(אנסטסיה). גם ביניהן אין ממש קשר של אם ובת. קרינה מחליטה לנסוע עם אמה לאיטליה ומצרפת אליה את אנסטסיה. בסדנה באיטליה הן חוות מסע נפשי, מגלות סודות מעברה של גרייסי ומכירות חברים למסע.... ספר די קיטשי אבל זורם ומתאים למי שמחפש משהו מאוד קליל ונחמד מבלי לחשוב יותר מדי.

**ספויילר בסוף - תהיה אזהרה** זכיתי בספר בהגרלה ואני מודה שזו אחת ההגרלות שהכי הייתי רוצה לזכות בה. הסופרת מקסימה ומקריאת תקצירי ספריה הבנתי שאני אוהב ואתחבר לספרים אותם כתבה(קראתי עד כה רק את "הדרך הביתה"). בספר זה הילה לוקחת אותנו למאה ה17, למושבת פוריטנים אנגליקנים באמריקה, שהם בעצם נוצרים שמאמינים בחיי פשטות צניעות ומוסר גבוה(לעתים יותר מדי). כריסטה היא אישה צעירה שעוד באנגליה למדה מיילדות ונסעה ליבשת אמריקה למושבה החדשה עם הוריה ואחיה הצעירים, שם חיכתה לארוסה שיצטרף אליה. כריסטה מסתמנת כאישה חזקה, מורדת בגבולות ועקשנית. על אף השתייכותה לזרם הפוריטנים ואמונתה בו נראה שהיא לעתים מפקפקת בו וחוצה את הקווים. בתור מיילדת היא ניצבת בפני דילמות קשות ומואשמת על לא עוול בכפה על פשעים אותם לא ביצעה. בתחילת הספר נראה כי היא מאוהבת בארוסה עד מעל לראש ועתידה כמיילדת ואשת איש נראה חתום ובטוח, אך כשהגלים סוערים- החזקים מתגלים או לפחות הפרצופים האמיתיים נחשפים. ספר מקסים, התיאורים בתחילה מעט העיקו עליי אבל הם חלק מהחוויה. ארוון המוכשרת תוך שימוש בתיאורים אלו מכניסה את הקורא לתקופה ולאווירה כמו גם להלך הרוח בה ולמקומות השונים. חייבת לציין שנראה שבוצע מחקר מעמיק ערב כתיבת הספר. גם בהערות בסוף הספר ניכר הדבר וכיף לקרוא ספר שכזה שמבוסס על עובדות ותחקיר הסטוריים. מומלץ מומלץ מומלץ!!!!! *****ספויילר!!!!******* מה שפחות אהבתי - המושלמות יתר על המידה.. אולי אני חלק מדור שהוא ציני אבל לטעמי סיפורי אהבה "מושלמים" מדי שכוללים דמויות "מושלמות" מדי קצת מיצה עצמו ואני אוהבת יותר סיפורי אהבה ריאליים יותר שכן, אף אחד אינו מושלם. דבר נוסף- הסוף היה מעט נדוש וצפוי, סוף הוליוודי ממש. ובכל זאת- הספר נהדר וממש נהניתי לקרוא אותו!!!