אני בדכדוך, אומרת לי הבת שלי. לא יודעת מה קרה, אבל אין לי חשק לעשות דברים, ואז נוצר מן גלגל קסמים כזה כי חוסר העשייה מדכדך אותי עוד יותר בגלל בזבוז הזמן. ככה זה, אני אומרת לה, לפחות אצלי דברים פועלים בגלים, ואני חייבת סוג של מרווחים, או בזבוזי זמן, כדי לתת מקום לעשייה. הסיפור היחיד זה להבין את התהליך ואת האופי הגלי ולא לתת לחוסר המעש מקום לדכדך אותי.

כך למשל, הספר הזה. סיימתי לקרוא אותו כבר לפנ

...אריק מתנהל בבדידותו,בעיקר מהקליניקה לביתו,דרך צפייה והאזנה לחייהן של מירנדה הציירת ובתה אגי.
שכנותיו החדשות לדירה.
שתי הדמויות מפרות את בדידותו לפרקים,מאכלסות את תשוקותיו ומאווייו ואף מעמיקות לעתים את צערו והעדר משפחה בחייו.
אגי פולשת לביתו בדילוגים חינניים ומפתחת עימו קשר מורכב ומעניין וצובעת רגעים בתכלת זהובה .
ג'פרי הצלם-
בן-זוגה לשעבר של מירנדה,אשר נושא בעברו טרגדיה ההופכת אותו לאדם תל

לא ספר פשוט, אבל יש בו קסם. כנראה יספיקו לכל קורא מספר עמודים כדי להבים אם הוא מתחבר.

המבנה חסר הפרקים הזכיר לי את ספריו של יורם קניוק. העלילה מפוזרת, אולי גם כמו אצל קניוק.

הסיפור סובב סביב התוגה: שלהי גיל העמידה, גירושין, ללא ילדים, הורים שמתו כבר, אהבות לא טובות, נפש רגישה מדי.

אני התחברתי ולמדתי להעריך את מה שיש לי.

תירגמה יפה<mark> דורית בריל-פולק</mark>