זה ספר שתחילתו וסופו בשעשוע. מדוע תחילתו? בגלל הסיפור הבא:
אני יושבת לי בתחנת הרכבת (היפהפיה) בירושלים, ממתינה לחברות כי הקדמתי בשעה למפגש המתוכנן. בקטנה. יש לי בתיק ספר שעוד לא חנכתי. אני מוציאה את הספר מהתיק - "ההיפותזה של האהבה" - מתיישבת על ספסל ושוכחת מהעולם.
מולי עובר אדם מבוגר, חולף על פניי, ואז עוצר. מסתובב בחזרה אליי. מטה את ראשו הצידה ומנסה לקרוא את שם הספר. אני מרימה את היד כדי לעזו

ספר מתוק מתוק.
ציפיתי לקומדיה רומנטית וזה בדיוק מה שקיבלתי. זה ספר משעשע שכתוב נפלא וכיף להעביר אתו את הזמן.
העלילה מתרחשת באקדמיה: אוניברסיטה אמריקאית, המחלקה לביולוגיה. הסיפור מובא לנו דרך עיניה של אוליב סמית', דוקטורנטית מבריקה שחוקרת את סרטן הלבלב. בעקבות סיבה טיפשית ביותר היא מחליטה לזייף זוגיות רומנטית עם הגבר הראשון שנקרה בדרכה- ובמקרה ממש זה ד"ר אדם קרלסן, המרצה הגאון והעויין, שדוקטורנט

אני כועסת על כל ביקורת שלילית על הספר שגרמה לי לחשוב שאני לא אוהב אותו.
אני אהיה אגרסיבית לרגע, אבל כל מי שחושב שהספר הזה גרוע לא מבין כלום ולא צריך לכתוב ביקורות על שום רומן רומנטי.
זה ספר פופולרי, תנו לי רגע לברר עד כמה... 463 דירוגים בעברית, דירוג של פאקינג 4.6 אז אני פשוט הולכת להישאר נאמנה להצהרה שנתתי בשורה הקודמת.
וסתם שתבינו, אי אפשר לדרג ספר באתר עברית אם לא רכשת אותו פיזית או דיגיטלית

מי שרוצה לקרוא ספר המתאים לתקופה / לאווירה ממליצה על הספר זה. מזהירה שהספר עצוב, אך אין מה לעשות, אלה החיים. הספר מספר על חמישה בחורים מעיירה קטנה בפנסילבניה שיצאו לעירק בתקופת סדאם חוסיין. בארה"ב לא הייתה חובה לצאת למלחמה והספר מספר מה הוביל ילדים שהיו יכולים להמשיך בחייהם כרגיל לסכן את עצמם. לאחר מכן מסופר על קורותיהם בעירק (כמעט ואין תמונות מלחמה לא לדאוג, מסופר בעיקר על מה נסובו שיחותיהם בלילו

קודם כל אני חייבת להחמיא לעיצוב ואיור הכריכה. בעיצוב גרפי כולם יודעים שהדבר הכי חשוב ביצירה שהיא תתפוס את העין של קהל היעד, והכריכה הזאת בהחלט עושה את העבודה. כל פעם שראיתי את הספר רציתי לקרוא אותו. עזבו רגע שרכשתי אותו פה בסימניה מאחת החברות באתר. ועזבו שבטעות הזמנתי אותו גם מאתר סטימצקי יחד עם עוד כמה ספרים ושכחתי שהזמנתי אותו וככה יצא שהיה לי את הספר פעמיים. ועזבו שיש לי אותו כמה חודשים טובים ע

נשיקה אימפולסיבית אחת.
חודש של זוגיות מזויפת.
עסקה שבדרך כלל קיימת רק ברומנים,
ומתברר שגם במציאות של אוליב.

אוליב סמית היא דוקטורנטית חרוצה ומבריקה, עם חברה טובה בשם אן, שמתקשה להאמין שאוליב באמת התגברה על האקס שלה. אך כשאוליב מנסה להבטיח לאן שאין לה עניין יותר באקס שלה, ושאן יכולה לצאת איתו בגלל שמאוהבת בו, חברתה לא מאמינה לה ולא מסוגלת לשבור את קוד החברות.

וכך, לאוליב לא נותרת ברירה אלא לנקוט

רומן חמוד וקליל, שעשע אותי שקראתי אותו מיד אחרי שסיימתי את "שיעורים בכימיה" ושיש ביניהן קו מנחה של מדענית צעירה... כטיבם של רומנים קיטשיים הוא בשלב מסוים הופך ללא אמין, כאילו יאללה איך את לא מבינה שהוא מאוהב בה...ועוד קטע הזוי זה שהיא אומרת לו שהיא משתמשת בגלולות כשאין לה בן זוג אף פעם... אבל חוץ מזה באמת רומן חמוד כדי להעביר את הזמן.
ועוד משהו. הרבה פעמים קורה לי באקראי לקרוא ספרים שיש ביניהם מכ

סופסוף סיפור שהוא לא רק סאגה ארוטית או ארוטי בשום צורה. לעשות פרצופים הוא סיפור שמדבר קודם כל על האהבה ללא תנאי ,יופי או מרחק.
פרן מאוהבת באמברוז עוד מהימים שהם היו ילדים ונפגשו למספר דקות, היא אוהבת אותו מרחוק בגלל שלא בטוחה ביופייה. אמברוז הוא אתלטי ,חכם, חובב שירה ויפה כל כך.
שאמברוז מתגייס יחד עם החברים לצבא ארהב למלחמה בעיראק כל העיירה נפרדת ממהם בתהלוכה והתרגשות . אמברוז עתיד להיות היחיד

מעולה!! נהניתי לאורך כל הספר. לא היה משעמם לרגע. ספר מרגש ועם זאת קליל וזורם. בטוח יופק לסרט!