• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

מאת פיליפ קלודל

הביקורת של תדהר רעננה

תמונה של תדהר רעננה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

מאת פיליפ קלודל

הביקורת של תדהר רעננה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של תדהר רעננה
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2012
סדרה:מודן - סדרה לספרות יפה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
מירי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 13 שנים

“ספר מקסים, עצוב ומטלטל. אין להאריך בביקורת. כל המוסיף גורע. המלצה מכל הלב: השיגו את הספר. קראו”

18/55
ביקורות על הנכדה של מר לין
הבאה
גוטי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 9 שנים•1 דקות קריאה

יש ספרים שנשמעים לי כמו מנגינה. הספר הזה מנגן ככינור ומספר על אהבה על אבדן כמיהה ועל בדידות. הוא קצר פשוט מלודי וחודר ללב. שני אנשים מבוגרים פשוטים שאיבדו הכל ונותרו עם הכאב מצליחים בכל זאת ליצור קשר של אהבה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של choulaw
choulaw
ק
קורא
תמונה של צב השעה
צב השעה
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של מירית
מירית
תמונה של דני בר
דני בר
תמונה של משה
משה
תמונה של שרהל'ה
שרהל'ה
11קוראים|גיל ממוצע64|55%נשים

על המבקרת

תמונה של תדהר רעננה

תדהר רעננה

חברה מזה 10 שנים
6 ביקורות•39 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת
תמונה של תדהר רעננה
תדהר רעננה
חברה באתר מזה 10 שנים
ביקורות6
לייקים שקיבלה39
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת5

דיון על הביקורת

5 תגובות
מירית
מירית•לפני 9 שנים

מחשבות, אני נהניתי משניהם.

מורי
מורי•לפני 9 שנים

מירית זה הספר הראוי היחיד של ברודק.

מירית
מירית•לפני 9 שנים

אהבתי את הביקורת שלך, קצרה ומרגשת.

בדיוק כמו הספר. ממליצה גם על הדוח של ברודק מאת המחבר.
דני בר
דני בר•לפני 9 שנים
קראתי את הביקורת וחשבתי לעצמי איך כל אחד בוחר דימוי מתוך עולם פנימי שהוא מביא עמו לקריאת הספר, וכמה יופי יש בזה.
מורי
מורי•לפני 9 שנים

הספר הזה הוא ספר חלול לגמרי ואין בו שום דבר.

5 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של תדהר רעננה

באבא סגי וחייהן הסודיים של נשותיו

באבא סגי וחייהן הסודיים של נשותיו

לולה שוניין

קראתי את הספר בנשימה אחת. אהבתי את הסופרת. היא חכמה ושנונה ויודעת לספר סיפורים. חייהם של באבא סאגי וארבעת נשותיו צופנים סודות רבים וגילויים מפתיעים.מומלץ !!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•תדהר רעננה
דרכים לחזור הביתה

דרכים לחזור הביתה

אלחנדרו סמברה

זכרונות של ילדות בתקופת הדיקטטורה הצבאית של פינושה בצ'ילה. אהבתי את הספר. הוא קצר ומדויק. ילד נזכר. ילד רואה את הוריו בעיני ילד. מבוגר מסתכל לאחור ורואה את הוריו בעיניים אחרות. הספר כואב. הוא לא מסביר. הוא מציג את המציאות. כמו שהיא. נגמר במשפט"אני מביט במכוניות, סופר אותן. המחשבה שבמושבים האחוריים ישנים ילדים ושכל אחד מהילדים הללו ייזכר, מתישהו, במכונית הישנה שלפני שנים רבות נסע בה עם הוריו, המחשבה הזאת נראית לי מטלטלת.".כי מתי שהוא כולנו נזכרים. כולנו מעלים מן האוב תמונות, קטעי זכרונות מנסים להבין לחבר קצות חוט לצייר תמונה שלמה. אבל תמיד ישארו סימני השאלה.

לפני 9 שנים•תדהר רעננה
יום הסליחה

יום הסליחה

גייל ג'ונס

אהבתי מאוד את הספר .זהו מסע אחורה בזמן, מסע אל תת מודע פרטי וקולקטיבי, מסע היזכרות וחיפוש אחר עוול שנעשה. פרדיטה(האבודה) לוקחת אותנו אחורה אל ילדותה בשנות ה30 באוסטרליה דרך מלחמת העולם השנייה ומסירה צעיף אחר צעיף מסיפורה האישי ומסיפור היחסים בין האנגלים לאבוריג'ינים. משפחתה האנגלית הקטנה מייצגת בעיני בזעיר אנפין את אנגליה המלומדת היהירה והנאורה ויחסה לעמים ה"פרימיטיביים" שנכבשו על ידה ברחבי העולם. האם שמצטטת את שייקספיר כסמכות העליונה והאב היהיר שבא לחקור את התושבים המקומיים מתגלים בסוף כמשפחה מטורפת ואכזרית שלא מסוגלת להרגיש ולתת אהבה לבתם היחידה. האנשים הטובים בסיפור הם דווקא האבוריג'ינים שמגדלים אותה באהבה ללא בקשת תמורה, וגם מצילים אותם מטורנדו. פרדיטה עצמה מטילה ספק בשייקספיר וטוענת שהוא טועה ומרי חברתה האבוריג'ינית אומרת לפרדיטה שהאדם הלבן לא רואה כלום. בספר מועלת השאלה: מה בין הנראה לעין לבין הסיפור האמיתי ומהו הגבול של מה שאפשר להביע במילים(לקראת הסוף מתנסים הגיבורים בשפת הסימנים שבה כל הגוף יכול להשתתף בהבעה) האם זכרונות ילדותנו הם המציאות שהייתה? האם מה שאנו רואים במציאות זה מה שיש שם? ומה שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו? והאם אנגליה תבקש יום אחד סליחה? מהאינדיאנים האבוריג'ינים ההודים ובעצם ממי לא?

לפני 9 שנים•
★★★★★
•תדהר רעננה
האל שהוליד תן

האל שהוליד תן

נגה מזלקיה

בספר האל שהוליד תן יש הכל. יחסים סימביוטיים בין אב לבתו היחידה. סיפור אהבה בלי אפשרי חוצה מעמדות. קנאת אם באם ואישה באישה. תאוות המלחמה הטבועה בנו. השליטה באנשים בעזרת הבורות והפחד. תיאור חיי אריסים חסרי כל תחת השלטון הפיאודלי. מלחמה. המון שפיכות דמים מיותרת. אכזריות. התערבות של בעלי אינטרסים וסוחרי נשק. והכל מתואר על גבול דק בין המציאות לדמיון. עוצמת הרגשות מקבלת הרבה פעמים ביטוי פיזי כמו כעס שגורם לבעליו לצמוח לממדים מפחידים. אונס שהופך את עורה של הנאנסת לשקוף כך שאפשר לראות את איבריה הפנימיים. מכשפות ידעונים פרושים ועוד ועוד. הספר מצחיק הרבה פעמים ובעיקר עצוב כי הוא מתאר את המציאות ללא כחל וסרק. מאוד מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•תדהר רעננה
ילדת פלא

ילדת פלא

רוי יקובסן

לקח לי זמן להבין מדוע רותקתי לספר והמשכתי לחשוב עליו עד שהבנתי שהחוויה שהוא גרם לי החזירה אותי לילדות. הספר הוא תעלומה. הוא סתום .כמו חידה .אתה מתעמק ומנסה להבין .יש רמזים .יש משפטים מילים ומבטים. האמת לא נאמרת ישירות .העובדות לא ידועות . אין שם לדברים. אין מה שיתן לך הרגשת ביטחון שאתה יודע מה קורה. חזרתי לילדות ונזכרתי איך הייתי בשנות השישים בתור ילדה. איך תמיד הרגשתי דברים . שלא נאמרו . סיפורים שלא סופרו. מבטים רבי משמעות. וניסיתי להבין . תמיד ניסיתי לדעת מה קורה מה העובדות . מה הסיפור שלא מסופר. וזו התחושה שמעביר פין המספר. מראשו של הילד שלא יודע אבל רואה ומרגיש ונאלץ לפרש לו את המציאות. יש לנו צורך לדעת את העובדות לדעת מה הסיפור האמיתי כדי שנוכל לחיות בתחושת ביטחון ושליטה. בתחושת נורמליות ורגילות שפין הילד כל כך מחפש ורוצה. הוא רוצה אמא רגילה ואחות רגילה ומשפחה רגילה .אבל מתוך החקירה שלו והחיפוש וההתנסות והמעשים שהוא עושה כדי לעזור לרגילות להתרחש לוקחים אותו קדימה להבנת עצמו וידיעת עצמו .

לפני 9 שנים•
★★★★★
•תדהר רעננה

ביקורות נוספות על "הנכדה של מר לין"

הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

קראתם את 'סטונר'? כי אני לא.
ורציתי, בעיקר בגלל סימניה למען האמת, הניגוד הגדול הזה של כוכב אחד עם חמישה מאוד סיקרן אותי. זה שלא יצא לי לקרוא אותו עדיין זה עוד עניין, אבל מתישהו אצטרך למרות שאולי מצד עצמו הוא לא היה מסקרן אותי.
אז את הספר הנוכחי, שגם מצד עצמו לא היה מסקרן אותי, מצאתי בתוך ערמה מוזרה והכריכה (והעובי) משכה אותי מספיק כדי שאעשה גוגל קצר על הספר ואבין שגם עליו יש איזה ניגודיות מוזרה שנעה בין ספר מדהים למיותר ואקרא אותו כדי להבין משהו.

אז כן, הוא נקרא די מהר, ואולי המקום שלו באמצע הזה שכל אחד מושך למדהים או מיותר, דווקא לא כזה מחמיא לו. אני יכול להבין את שני הצדדים, כי כן התרגשתי - אבל מכלום, מקליפה. זאת לא התרגשות טובה כמו זאת של מוסיקת המקרה של פול אוסטר או כל ספר טוב אחר, אבל זה גם לא סתם סיפור שכתוב על נושא מרגש או כואב בשביל להוזיל דמעה בכוח כדי להלך רגש בכוח אצל הקורא, אז שם אני חושב שהספר נמצא. יש שימשכו אותו למעלה רק על הרגש החם שהתעורר אצלם למראה הפליט המסכן ויש שימשכו למטה כשהם אולי יחשבו שמנסים להוליך אותם שולל עם דמויות ריקות וסיפור כואב.
ואני? אני בסדר, אצלי הוא עדיין באמצע ואין בי שום משיכה לשום צד, וזאת גם כן הסיבה שמעמידה אותו בשלושה כוכבים אמצעיים ולא ברורים שבטח אשכח עוד כמה ימים.

לפני שנה•
★★★★★
•oziko
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

נקלעתי לבצורה קריאה מסיבות מבורכות, ירח דבש בניו-זילנד, שקוצר קמעה בשל הגעגוע והשלכות המלחמה על ארצנו. נושא שהוא אינטגרלי גם ביצירה זו.

מר לין איבד את הכול, את משפחתו, את אדמתו ואת שורשיו. רק דבר אחד נותר לו, הדבר היקר לו מכול, נכדתו עליה הוא שומר בכל מאודו. הוא נזרק לארץ זרה, שם הוא פוגש אלמן שמדבר את שפתו – שפת האובדן.

במידה מסוימת מר לין נחשף למנהגי הארץ החדשה ככמו שנכדתו הפעוטה נחשפת לעולם. קלודל מדגיש את ההמון הדוהר לו בלי די, כדי לסמל את אדישות הסביבה לצער האינדיבידואל.

אני מודה שלא צפיתי את התפנית בעלילה, ובמבט לאחור היא בנויה היטב. סוף הסיפור מכמיר לב.

שלושה וחצי כוכבים.

לפני שנתיים•אור שהם
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

סיפור על על פליט אלמן ממזרח אסיה שמגיע למדינה מערבית כשאיתו תינוקת של בנו שנהרג (גם כלתו נהרגה) אמור להיות סיפור מרגש, נכון?
הבעיה שקל מאוד לסופר לסחוט את בלוטת הדמעות של הקורא במסחטת רגשנות.
כאן בא לעזרתי גב הספר, שם כתוב "תיאור מעודן, מאופק וחף מכל סנטימנטליות".
נשמע טוב, נכון?
אז זהו, שלא.

מה אהבתי בספר?
1. את העטיפה. גם זה משהו.
2. הספר קצר מאוד. כולה מאה ומשהו עמודים מרווחים מאוד.
3. את השם. מר לין נשמע לי כמו שם יהודי, לא ככה?

מה לא אהבתי בספר?
1. טוב, הוא באמת "מאופק וחף מכל סנטימנטליות" כפי שכתוב בעטיפה האחורית.
אבל אתם יודעים מה? אולי דווקא זו הבעייתיות שלו. הוא פשוט לא מצליח לעורר אמפתיה בקורא.
אני לא אומר שספר צריך להיות אמוציונלי באופן מוגזם, אבל הוא כן צריך לרגש את הקורא.
הספר הזה לא ריגש אותי. הוא שיעמם אותי.
2. את המחיר שלו. 88 ש"ח עלה לי השיעמומון הזה - אותו קניתי בגלל המלצה של חבר.
אין שום הצדקה שכזה קטנצ'יק (110 עמודים), גם הוא היה מעולה, יעלה כמעט כמו עב כרס בן 500 עמודים.
הספר הזה הוא אולי לא מסחטת דמעות, אבל הוא בטוח מסחטת כסף.

בשורה התחתונה: מר לין השאיר אצלי תחושה מרה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•קצר ולעניין
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

קראתי מספר ספרים של קלודל. הנכדה של מר לין הוא המרגש ביניהם. שאר הספרים הרבה יותר קודרים. בספר הזה יש הרבה יופי, בתמימות והאהבה של גיבור הספר, והקשר בין שני גברים שמבינים אחד את השני, ללא צורך במילים. הרבה פעמים מבקשים ממני המלצה על ספר לקרוא, והנכדה של מר לין הוא תמיד "הימור בטוח". ספר קצר, מרגש מאד, וכמובן ההפתעה שבסוף, והסוף הפתוח. מומלץ מאד

לפני שנה•
★★★★★
•איל.ל
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

אני אוהבת לרקוד, אבל מעולם לא רקדתי עם ספר. עכשיו זה קרה. תמיד יש פעם ראשונה, גם בגילי המופלג.

רקדנו ריקוד זוגי. הוא עמד מולי, צנום מאד, מניע את מילותיו וסיפורו. אני חוללתי את אשר חולל הוא בנפשי.
לא היה זה ריקוד חושני כמו טנגו, גם לא ריקוד קצבי וסוער כמו רוקנרול ואפילו לא ריקוד איטי, צמוד ומחבק כמו סלואו.

הריקוד היה מאופק. פעמים מעטות תנועותיו התעצמו ועוררו את נפשי להתקרב, להושיט לעברו את ידיי, לאחוז בדף או בשניים שהצליחו לגעת בנשמתי, להרגיש את חומם ולהחזיר להם חיבוק של תודה. לעיתים חשתי שהנה זה מגיע... רקדתי פסיעות ראשונות לעברו, ידיי כבר יוצאות אליו, והוא - לפתע משהו השתנה בו ובחר להרחיק אותי ממנו, אולי נבהל וחשש מהאינטימיות המתקרבת. פעמים אחדות ניסה לתעתע בי בתנועותיו המפותלות, אך אלו היו גמלוניות דיין כדי שלא אאבד את המרכז הפנימי שלי. ברגעים רבים בהם רקדנו יחד היינו מרוחקים זה מזו, מכונסים כל אחד בריקודו הוא. תנועותיו היו קצרות וחסרות הבעה, מבטו לא מצליח לחדור את עיני.

ספר כמעט נוגע, לא נוגע ומעט נוגע, שסגנונו המינימליסטי בעוכריו.
הסופר מנסה להציף נושאים חשובים רבים, אך מרפרף מבעדם ונוגע ברובם רק בקצות אצבעותיו. לכן התקשה לגעת עמוק בלבי.
גם סגירת הסיפור שאמורה היתה להפתיע לא היתה הפתעה גמורה עבורי. לאורך כל הקריאה תהיתי על מהותה של ה"דמות", וייחסתי לה מאפיינים דומים לאלה שהתגלו בסיומו של הספר.

חבל! יש בסיפור יסודות נהדרים ופוטנציאל. לו טופלו בדרך אחרת היה זה אך מועיל.
בכל זאת חסתי עליו מעט ואת השניים וחצי כוכבים שלי עיגלתי לשלושה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•כרמלה
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

את הספרון הזה שמספר על פליט אסיאתי זקן שמגיע למדינה מערבית כשאיתו תינוקת של בן שנהרג חשבתי שאסיים במהירות. זה לא קרה. כשהגעתי לעמוד 105, עשרה עמודים לפני הסוף, פשוט נשבר לי. הלכתי לד', שכנה, חברה וזאת שסיפרה לי כמה הספר הזה יפה, להתלונן. על הדרך גם לשתות קפה קר כי אצלה תמיד יש קרח במקרר. מצאתי אותה שותלת פרחים בערוגות החדשות שהיא עדרה במהלך ימי האבטלה הארוכים שיש לה עכשיו. אצל ד' זה ככה. בכל שנה שנתיים, כשהיא מובטלת מעבודה שיש בצידה שכר, מתווסף עוד אלמנט לבית שלה, תוצר של עבודה קשה לא פחות. פרגולה, ארון, תמונות, עכשיו, בנוסף לחפירות שהיא עושה היא אפילו התחילה לתפור.

מיד כשראיתי אותה סיפרתי מה אני מאחלת לאותו מר לין, כי באמת לא היה לי אכפת מה יקרה לו. מהחיוך שלה הבנתי שאני בכיוון, אבל ד' אמרה לי להמשיך לקרוא ואני סומכת עליה. המשכתי.

אז נכון, הסוף מפתיע. אם הייתי מרצה לספרות והייתי צריכה להדגים לסטודנטים שלי תהפוכות נארטיביות הייתי אולי משתמשת בו. אבל זה פחות או יותר הכל. כי טכניקה זה יופי וכתיבה יפה זה גם יופי אבל כשנדמה שהם הופכים להיות העיקר וסיפור שיש בו לכאורה כאב גדול עובר לידי בלי להזיז בכלל זה מרגיש כמו הפירסומות האלה שיש בהן אחלה סרטון רק שאני לא בדיוק זוכרת מה זה המוצר שהן מפרסמות.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•סוריקטה
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

ספר מהפך קרביים. במיוחד בימי מלחמה אלה. כתוב ניפלא ברגישות רבה ובהבנה לגודל האסון.
מר לין מגיע בספינת פליטים למדינה לא מוכרת, לשפה לא ידועה, למנהגים שונים משלו, לנוף אחר ולריח אחר.
בידיו הוא נושא את נכדתו שהיא מושא כל דאגתו ונושאת איתה את כל הזכרונות של כפר הולדתו.
מר לין חולם ללא הרף על מדינתו ומשפחתו שנהרגה וכפרו שנשרף ויודע שאין לו דרך חזרה.
בטיוליו מחוץ למגורי הפליטים הוא מתידד עם אדם שונה ממנו לחלוטין. אין להם שפה משותפת אבל שניהם חולקים אסון ובדידות.
הידידות הזו מחזיקה את שניהם ומחזקת אותם.
הסיפור קורע לב ורק בסופו מתבהרות שאלות רבות שעולות לאורך הקריאה.
ההשקה לימינו אלה פשוט לא תאומן.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אסתר
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

זהירות ספוילרים:

ספר קצר ונחמד.
בסביבות מחצית הספר הבנתי את הסיפור של הכנדה של מר לין, וחזרתי אחורה לדפים הראשונים בהם מתואר בקצרה כי מר לין מוצא את בנו וכלתו מתים מהפצצות, ואת הצעצוע של נכדתו עם רסיס בראש, ואז מבינים, וההבנה מעציבה עוד יותר- ומחדדת את הטראומה של המלחמה והבדידות.
לפעמים טראומה מתעתעת בחושים, ולפעמים דווקא התעתוע הוא מה שמאפשר להמשיך לקחת עוד נשימה ועוד אחת...
עצוב...
אבל יש שביב תקווה בדמותו של מר בארק, שכנראה גם הוא בודד וזקוק ליד מנחמת ולעיניים טובות שיביטו בו בחום וחיבה.
מקווה שבסוף הלא כתוב של הספר, מר לין ומר בארק יתגוררו יחד ויעבירו את ימיהם בשמש, על ספסל ברחוב, בטיולים על חוף הים, יחד- דואגים לנכדה של מר לין עד שיגיע הזמן לעבור הלאה.

לפני 3 שנים•פלפל ירוק
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

שוב היגעתי לספר מההמלצות של חבריי בסמניה.
אדם קשיש עוזב את הכפר שלו עם "נכדתו",ומפליג לעיר הגדולה.
לאחר שמצא את בנו וכלתו בשדה האורז מתים מהמלחמה.
ספר דק,אבל כל מילה ומשפט נותן לקורא לבהות ולחשוב,כמה החיים אכזריים,ומשונים.
לאחר שסיימתי את הספר,היה לי המון חומר למחשבה.
והיגעתי למסקנה כשהאדם מגיע לגיל מבוגר,ואפילו אם אינו צלול,הוא נאחז בקש זעיר,על מנת לשרוד בחיים.
הספר השאיר לי טעם של מרירות ועצב בלב.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
דירוג
5.0
לפני 11 שנים

“ספר מקסים ומשונה! עדין, מרתק, סוחף ועם זאת משונה מאוד. סיפורו של מר לין, פליט ממזרח אסיה ממקום שחו”