• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
תרה

תרה

מאת צרויה שלו

הביקורת של נלה

תמונה של נלה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
תרה

תרה

מאת צרויה שלו

הביקורת של נלה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של נלה
הוצאה לאור:קשת
שנת הוצאה:2005
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
זרש קרש
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 8 שנים

“שמעתי לפני איזה זמן הרצאה של צרויה שלו ובעקבותיה התחשק לי לקרוא את תרה. במרכז עלילת הספר דמותה של אל”

3/16
ביקורות על תרה
הבאה
פריצי אגסים
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 9 שנים•2 דקות קריאה

אתמול חזרתי לפינלנד, אחרי ביקור של חודש בארץ. כמה ימים לפני שחזרתי, עברתי על כל החפצים האישיים שלי, מתוך כוונה לדלל אותם מעט יותר, ולנסות להשאיר שוב, כמה שפחות מאחורי. בין חומרי הלימוד, מספר כלי מטבח שיקרים לליבי, וכמה שכיות חמדה שקשה לי להיפרד מהן (ולא מעט בגדים), נתקלתי בספר תרה, שבכלל שכחתי שהוא ברשותי. בביקור האחרון שלי בארץ, לפני כתשעה חודשים, קניתי בחנות יד שניה את 'שארית החיים', שאהבתי מאוד, והתפלאתי שעוד לא קראתי את 'תרה'. עם פתיחת העמוד הראשון התנוסס שמה של אמו של בן זוגי הקודם. כמה אירוני, שמכל האנשים שאני מכירה, היא זו שהשאילה לי ספר על פרידה. אני בטוחה שהבטחתי להחזיר לה אותו, ומכיוון שעברו כבר קרוב לשלוש וחצי שנים מאז התראנו לאחרונה, ספק גדול אם הדבר אכן יקרה. כבר בעמודים הראשונים נשאבתי לתוך הספר. הוא ליווה אותי במסע הארוך מאוד מישראל לפינלנד. קראתי אותו בנתב"ג, בשער, בארבע בבוקר, כשהמתנתי לטיסה שאיחרה. המשכתי בשדה התעופה של קייב, אחרי שפיספסתי את הטיסה שלי לפינלנד ונאלצתי להמשיך בעוד שתי טיסות ואין ספור טרטורים בשדה התעופה. גם בטיסה לוילנוס הוא לא נגרע מעיני, ושוב, בטיסה האחרונה והמיוחלת להלסינקי (שממש עליתי עליה עם חיוך ענקי), אחרי יותר מדיי שעות מכווצת, מעט מדיי שינה, וללא ספק מנת יתר של אוויר מזגנים דחוס. בין כל הטיסות, הנמנומים, השינה החטופה והנשנושים, הפכתי להיות אלה מילר. 'אמא, מה זה תהליך?'. תהליך זה מה שעובר עליי בשעה שאני מתה לקנות טיסה ישירה, אבל נאלצת להטלטל עם שלוש טיסות כדי שיהיה לי זמן לסבול ולעכל את כל מה שקרה בארץ בזמן הביקור. לראות את ההורים שלי מזדקנים, לשאול את עצמי אם סבתא שלי תחיה עד הביקור הבא, לראות חברה ראשונה עם תינוק, חברה אחרי פרידה, וחברה שהפכה לאחותי במשרה מלאה ועסק פרטי, שבקושי יש לה זמן לנשום. להסתכל עליהם מסתכלים עליי. לרצות לבכות ולצרוח כשאני מגלה שבמקום להגיע לפינלנד ב-11:30 בבוקר, אני אצטרך להתגלגל בדרכים לא מוכרות תשע שעות יותר. לשאול את עצמי עוד מיליון פעם, האם זאת הבחירה הנכונה, לבוא לגור במדינה הקפואה והרחוקה, עם השפה הכל כך מוזרה והבלתי אפשרית, בשביל הבן אדם הראשון שאני אוהבת בחיי.
צרויה שלו פותחת את הקישקע, בלי מעצורים וללא גבולות, וחושפת באומץ את נבכי נפשה של גיבורת הספר, שספק רב אם אין הם נבכי נפשה שלה. העולם העשיר שנבנה קרע לי את הלב ביופיו ובצערו והיה חבר נאמן במסע הארוך בתבל.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של נינה
נינה
D
Donna
תמונה של זרש קרש
זרש קרש
תמונה של כרמלה
כרמלה
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של חגית
חגית
תמונה של yaelhar
yaelhar
10קוראים|גיל ממוצע57|90%נשים

על המבקרת

תמונה של נלה

נלה

חברה מזה 17 שנים
49 ביקורות•1 נבחרות•339 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של נלה
נלה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות49
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה339
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת19ספרות מקורית17מדע בדיוני ופנטזיה2

דיון על הביקורת

3 תגובות
yaelhar
yaelhar•לפני 9 שנים

אהבתי את הביקורת.

מורי
מורי•לפני 9 שנים

איך סיפור השיבה לפינלנד ייקרא בעוד שנה כשמישהו יקרא את הביקורת הזו?

דני בר
דני בר•לפני 9 שנים
יופי של ביקורת כיוון שמסיפור החיים שבה אפשר לכתוב ספר שלם ומרתק. אפרופו צרויה שלו, המו"לית פנתה אליה בזמנו לערוך את הספר שלי,שהיד, אלא שהיא בדיוק ערכה ספר של רם אורן, ואמרה שייקח לה שישה חודשים לסיים אותו. הפסדתי סופרת מעולה שהייתה מוסיפה את הנגיעה שלה לספר.
3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של נלה

פנים צרובי חמה

פנים צרובי חמה

שמעון אדף

שמעון אדף כותב טוב. הגעתי לספר אחרי שנתקעתי על ׳הודו- יומן דרכים׳ של קרליבך. התחלתי לקרוא את הודו לפני הטיול הראשון שלי להודו ב2013 ולא הצלחתי לסיים אותו. מאז התחלתי לפחות עוד פעם אחת. הפעם השלישית שהתחלתי היתה בפברואר, כשהחלטתי שזהו זה, אני הפעם מסיימת ויהיה מה, ולא מתחילה אף ספר אחר לפני שאני מסיימת את הודו. נחשו מה. לא סיימתי. ופנים צרובי חמה היה קצת גדול עליי, כי לפני זה קראתי את מוקס נוקס של שמעון אדף והוא היה כבד לאללה. כתיבה כבדה, מעיקה, שגרמה לי להרגיש אני לא יודעת עברית בכלל. אבל! פנים צרובי חמה כבש אותי כבר בדפים הראשונים. התמגנטתי אל הספר. גמעתי אותו בשקיקה. נהינתי ממנו, אהבתי אותו, צחקתי ממנו. הייתי שמחה לקרוא אותו שוב אפילו ממש בקרוב, כי הרגשתי שהוא היה כל כך טוב שקראתי אותו מהר מדיי. העיסוק המתמיד במוצא האתני בספר מאוד עניין אותי, ואני רואה את זה חי וקיים בחברה הישראלית עוד היום. ובהקשר זה אספר שאמי תימנייה. שני הוריה מתימן. סבי נפטר לפני המון שנים, אך לאחרונה התקיים אירוע משפחתי מהצד שלו. סבתי אמרה לבתה, דודתי, לא ללכת לאירוע. הופתעתי. מדוע? מסתבר שמשפחתו של סבי לא קיבלה את סבתי, משום שעורה כהה מדיי, וסבתי חשה את הדחייה עד היום. מיותר לציין, ששניהם תימנים. אני לא יכולה לתאר את גודל התדהמה שאחזה בי לנוכח הסיפור שהתגלה לי זה רק לאחרונה. שמעון אדף מדבר על המוצא האתני באופן גלוי, כמו גם על החיים בעיירת פיתוח דרומית. תקראו ותהנו. ובדיחה שרקמתי לסיום: אם אין לחם תאכלו לחוח (הלחם בבית באמת נגמר והיה רק לחוח).

לפני 4 שנים•
★★★★★
•נלה
מסע אל תום האלף

מסע אל תום האלף

אברהם ב. יהושע

כולל ציטוט מהספר
היה לי קצת קשה להיכנס לספר. אבל אני שמחה שנתתי לו הזדמנות נוספת. לא שהוא טלטל את עולמי. אבל כן נהינתי ממנו, והוא יצר הרבה סקרנות להמשיך לקרוא. יהושע שולט ברמה בלתי ייאמנת בשפה העברית. הוא שוחה איתה כמו דג במים. תענוג לקרוא אותו מתבטא בעברית. ביטויים מנצחים וקולעים. אחת הסיבות היותר טובות לקרוא בעברית.
הספר טוב. הסיפור מעניין. התקופה, שאינה מוכרת לי כלל, תוארה באופן מרתק, שאני בטוחה שיהושע ביצע סקר מעולה לגביה בעת כתיבת הספר.

אבל משהו התפספס לי. יהושע מעלה סוגיה מעניינת, שנכונה להיום מאין כמוה בהסתמך על מצב הקשרים הפתוחים. האם ניתן לחלוק את בן/בת זוגנו? סוגיה שנותרת ללא מענה ברור. כן ולא. לפעמים. אולי. ויכול להיות שזו היתה הכוונה.

מכל מקום, ממליצה. במיוחד בשביל להתענג על הכתיבה.

״כי האשה השניה, לעולם היא קיימת. ואם אינה קיימת במציאות, היא קיימת בדמיון. ולפיכך שום תקנת חכמים לא תבטל אותה. אלא שכאשר היא נמצאת רק בדמיונו של הגבר, היא טובה, יפה, כנועה, חכמה ונעימה, לפי רצון הזייתו, וכל מה שתשדל אשתו יחידתו, לעולם לא תוכל להגיע לרום מעלתה הדמיונית, ולכן תמיד ירחפו מעל האישה היחידה כעס ואכזבה. אולם כאשר הרשה השניה אינה חלום אלא מציאות בשר ודם, תוכל האשה הראשונה למדוד עצמה עימה, ושמא גם לנצחה, לפעמים גם להשלים איתה, ואם תרצה, אפילו לאהוב אותה.״

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נלה
קורות הציפור המכנית

קורות הציפור המכנית

הרוקי מורקמי

אזהרה חשובה: לא לבעלי/ות לב רגיש. התגובה כוללת פרטים מהעלילה.
שמתי לי למטרה לקרוא ספר בחודש. ׳קורות׳ שייך לאפריל. 500 עמודים. מעט לפני שהגעתי לסצנה האלימה, ממש שמחתי על קצב ההתקדמות שלי. ואז הגעתי לסצנה האלימה. נכון, זה ספר, לא סרט. אלו חלקים/פרקים, ולא סצנות. אבל מה שמתואר שם לפרטי פרטים קרם עור וגידים לכדי תמונה אמיתית שלא עזבה אותי במשך ימים שלמים ואפילו שני לילות. חשבתי: ׳למה קראתי את זה? למה אני קוראת את מורקמי בכלל?׳. אבל האמת היא שזה ספר טוב. מורקמי יודע לכתוב, והספר כתוב מעולה. למרות הסצנה המבחילה, כן נהינתי מהספר, ואני חושבת שזה אחד הספרים של מורקמי שיותר נהינתי מהם מבחינת עלילה, כתיבה, וטשטוש בין דמיון למציאות (הכי ברור שלו עד כה). הלוואי רק שמישהו היה מזהיר אותי לפני.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נלה
שלוש קומות

שלוש קומות

אשכול נבו

בינואר חשבתי אולי אני אשים לי מטרה לקרוא השנה ספר אחד בחודש. קראתי ספר אחד בינואר, ופברואר עבר לו בלי שאפילו נגעתי בשום ספר וחשבתי, ׳זה היה רעיון נחמד׳. אבל ב.27.2 התחלתי את שלוש קומות, ותודה ליום הנוסף בפברואר כל שנה רביעית, ב29.2 התאכזבתי לסיים אותו כ״כ מהר. אז כן, ספר בחודש יכול לקרות!

זה הספר השלישי שאני קוראת של אשכול נבו, אחרי משאלה אחת ימינה וארבעה בתים וגעגוע. סגנון הכתיבה והעומק נמשכים גם בספר הזה, אבל אני חושבת שעד כה משאלה אחת ימינה הוא המועדף עליי. בכל אופן, קריאה מאוד זורמת, מהנה ועם עומק. ממליצה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נלה
המקום הכי טוב בעולם

המקום הכי טוב בעולם

איילת צברי

המקום הכי טוב בעולם הוא זה שמצאנו בו את מקומנו. אחח. איזו שורה.
את הספר קיבלתי במתנה מאחד מחברי האתר, בעת פגישתנו הראשונה על בסיס ידידות שנרקמה ביננו בחודשים האחרונים. הגעתי אל הספר מסרטון על יהדות תימן שדודה שלי שיתפה בפייסבוק. בדרך כלל אני לא נוהגת לצפות בסרטונים וכתבות שהיא משתפת, אך משהו גרם לי לצפות. מכל המשתתפים בסרטון, איילת צברי הותירה בי רושם עמוק, וגם הרגשתי הזדהות עמה, מכיוון שגם אני בעלת שורשים תימניים ומתגוררת בחו״ל.
התחלתי לקרוא את הספר עוד באותו הערב שקיבלתי אותו, והמשכתי למחרת לאחר הבידוק הבטחוני וביקורת הדרכונים בנתב״ג. סיימתי ביום שנחתתי חזרה בהלסינקי לאחר ביקור של שלושה שבועות בארץ. הטמפרטורה צנחה למינוס שבע בבוקר ההגעה, ובאופן קלישאתי ביותר, זו הפעם הראשונה שזיהיתי מבנים ושכונות מהאוויר. שכחתי איפה הנחתי את הכפפות, שיצאו מכלל שימוש בחורף הישראלי, ולמרות שתיכננתי להגיע חזרה הביתה בתחבורה ציבורית, התעצלתי לחפש את הכפפות בתיקים, והתפנקתי במונית הביתה. הופתעתי שיכולתי להתנהל בפינית מול הנהגת החביבה, שזיהתה את המבטא הלא-פיני שלי, והגיבה עם חיוך ב״הבנתי״.

אני אוהבת סיפורים קצרים. ובמיוחד כאלו שחוט השני עובר בינהם. וחוט השני במקרה הזה, הוא סיפור החיים שלי. זהות חצויה, שייכת לשני מקומות ולשום מקום. אני מרגישה שאני שייכת לדור מעורבב, דור של חומוס עם ווסאבי, וצברי, בדיוק כמוני, מצליחה להעלות את תחושת הזרות וחוסר השייכות על הכתב.
נהינתי מכל הסיפורים, אבל אהבתי את ׳בלתי נראית׳ במיוחד. מומלץ. במיוחד לישראלים שמתגוררים בחו״ל:)

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נלה
עד שיום אחד

עד שיום אחד

שמי זרחין

אני חושבת שיותר חשוב ממה שקרה בספר, זה איפה הספר תופס אותי בחיים. הספר חיכה על המדף שנתיים בדיוק. קיבלתי אותו מחברה שהגיעה לבקר ומאז הוא נשאר על המדף ועבר איתי שלוש דירות. התחלתי לקרוא אותו בתקופה עמוסה אבל למרות העומס (ואולי בגלל) נכנסתי אליו והוא נכנס לי ללב. וכן, הזלתי דמעה. למרות שהיום זה לא ממש קשה. אהבתי את הישראליות שנוטפת מהספר. השכונה, האוכל, המשפחה והשואה (אבל לשם שינוי מנקודת מבט שונה). ולמרות שביקרתי בארץ לא מזמן, הישראליות שמתוארת בספר מדגדגת את הגעגועים מחדש.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נלה
אליוט

אליוט

תה

שלושה עולמות, שלוש עלמות, ואליוט לא מסוגל לבחור. האמת היא שאני מזעזעת בבחירות. רוב הפעמים אני מחכה שהחיים יחליטו בשבילי, עומדת דרוכה, מוכנה לכל מצב, והיום יותר מתמיד. מחכה לתשובות מהאוניברסיטה, החוזה בעבודה תיכף מסתיים, וכמובן שתמיד יש גם אפשרות שלישית בפתח כדי לסבך את הכל. וגם אחרי שהחלטתי, לא תמיד ההחלטה היא בלב שלם. אבל גם לא לבחור זו בחירה.
אני שמחה על הרענון של סופר ישראלי חדש. כל הזמן חוזרת לקלאסיים- עמוס עוז, מאיר שלו, דויד גרוסמן. אולי יש הרבה סופרים ישראליים חדשים, אבל מהגולה יותר קשה לעקוב אחריהם. הכתיבה בסדר, אבל מפצה על עולם עשיר ועלילה סוחפת. ספר מאוד מהנה, שלא הצלחתי להוריד מהידיים בימים (והלילות) האחרונים. קראתי אחרון מתוך שבעה ספרים שרכשתי לפני כמה שבועות. שמחה שנשאר משהו מתוק לקינוח.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•נלה
הנפילה

הנפילה

אלבר קאמי

אני לא אוהבת לכתוב ביקורות על ספרים שלא אהבתי. כמו שאני לעדכן את הפרטים ב״חדשות רעות״ מהיום של הילדים בגן, או כמו שאני לא אוהבת להעלות נושאים כאובים שדורשים טיפול במסגרת המשפחה והזוגיות. אבל זה משהו שאני פשוט צריכה להתרגל לעשות. לא אהבתי את הספר. נראה לי שזה הספר הראשון של קאמי שאני קוראת. כשאני קוראת יצירה של סופר קלאסי שלא התחברתי אליה, אני מרגישה כאילו אני הבעיה, ולא הספר. כי מי יגיד על שייקספיר שהוא חרא או על מוצרט שהוא אידיוט?
קראתי עד הסוף ולא התחברתי. הספר פשוט עבר מעליי, לא נשאר כלום. נכנס מאוזן אחת ויצא מהשניה, כמו שאבא שלי אומר.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•נלה
אי הדולפינים הכחולים

אי הדולפינים הכחולים

סקוט אודל

עלילה, חברים, עלילה. חבל על הזמן. ואני מתה על סיפורים אמיתיים. אני לא רוצה לחשוף שום פרט מהעלילה, בואו רק נגיד שמה שכתוב בגב הספר כבר חושף יותר מדיי. אבל הכתיבה דיי מבעסת, שאני יכולה להבין למה. חסרים המון פרטים ותחושות, שאני מניחה שהיה קשה לדלות ממנה. אבל בכל זאת ציפיתי לקצת יותר מסיפור של מי שחיה לבדה על אי במשך 18 שנים. לפני שקראתי את הספר ניסיתי לחשוב (בלי קשר לספר) על הרגעים הכי מפחידים והכי מאושרים בחיים שלי. אין ספק ששלה מתעלים עשרות מונים על שלי.
מכל מקום, מומלץ.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•נלה

ביקורות נוספות על "תרה "

תרה

תרה

צרויה שלו

חושבת להתגרש? אל תקראי את הספר הזה! הספר מגולל את עלילותיה הנתפתלות והמיוסרות של ארכיאולוגית ירושלמית צעירה, החווה פירוק של קשר זוגי יציב אך לא מספק, ומחליפה אותו בקשר מתסכל ומייסר פי כמה. גיבורת הסיפור נתפסת, לפחות בעיניי, מצד אחד כאישה החלטית המקבלת פעם אחר פעם את ההחלטות הלא-נכונות, ומצד שני שכאישה תלותית וחסרת ביטחון הנשענת פעם אחר פעם על האנשים הלא-נכונים. אין בסיפור הזה לא השראה ולא חזון, לא מסר ערכי וגם לא שבירת כללים עסיסית, אלא סתם הליכה מפוזרת ומייאשת מדחי אל דחי.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•יוסי
תרה

תרה

צרויה שלו

שמעתי לפני איזה זמן הרצאה של צרויה שלו ובעקבותיה התחשק לי לקרוא את תרה. במרכז עלילת הספר דמותה של אלה, ארכאולוגית ואם לילד - גילי - בן 6, המחליטה עם תחילת הספר על פירוק הנישואין מאמנון, ארכאולוג אף הוא המבוגר ממנה מעט. אני מודה שמה שגרם לי לרצות לקרוא את הספר היה שילוב בין דמותה התמירה, רזה עם שיער ארוך של צרויה, נראית קצת שברירית או זקוקה לאיזה פרצוף מוכר בקהל שיודע איך היא כשהיא "בטבעי", לבין תוכן דיבורה ההומוריסטי תוך ציטוט מבחר זוועות מתגובות הקוראים שקיבלה על הספר בסופר, בתחנת האוטובוס ובכל מיני מקומות אגביים בהם עברה. צרויה שלו תארה כיצד נשים פמניסטיות תקפו אותה על שכתבה ספר שמטרתו לשמור על מוסד הנישואין ולהרתיע נשים מפני פירוקו, בעוד שהיא עצמה כלל לא כוונה לכך. שלו מתארת את הכתיבה של הספר כנביעה הנובעת ממנה אך לחלוטין אינה בבעלותה, ולחיזוק תחושה זו תארה את הקושי להאמין שמה שכתוב במחשב היום בבוקר, נכתב על ידה ממש אתמול (קושי להאמין שהגיע לכדי חשדות בבני הבית שהשתמשו לה במחשב והמשיכו לה את הספר).
אני מאמינה שבמהלך קריאת הספר התמזגו בדמיוני צרויה הממשית ואלה הבדויה, אף שקיימים ביניהן לא מעט הבדלים. צרויה עצמה נשואה כנראה גם באושר לאיל מגד, אך דמותה הבדויה בחרה כנראה בפזיזות לפרק את נישואיה. עם זאת, לאחר המפגש עם צרויה שלו יכולתי להבין כיצד נוצרה דמותה של אלה דרך צרויה עצמה. נישואיה של אלה הם רגילים, מוכרים, כמו לכלוך בתום ארוחת ערב. כמו תלייה וקיפול כביסה. כמו כתמי אבנית. הם החיים עצמם בלי הקסם, הרגש, התשוקה או ההתפעלות מהיופי. הם המקום בו כנראה כולנו עוברים, אך חלקנו מצליחים להתרומם אל המחוזות שיעניקו לנו אוושה נרגשת (והדבר אגב לא נוגע רק לנשואים, אלא לחיים בכלל לתפיסתי, לאו דווקא בהקשר זוגי) וחלקנו זקוקים לרעידת אדמה טקטונית לשם כך.
אפרופו רעידת אדמה, העיסוק של אלה כארכיאולוגית מחפש לצוד שיירי חיים שכבר חלפו ואינם ובמרכז עניין הספר חוזרת ומופיעה דמותה של תרה כרסיס חיים מאי שוקק מסיבות ושמחה עד שהגיעה רעידת אדמה וקברה אותם חיים. כן, הדמיון לעלילה מובן ופשוט.
אולי זו חולשתו וחוזקו של הספר, אך הוא מובן, חסר תחכום, הסמלים והמטאפורות מונחים לפניך ועליך רק להצביע, ולעיתים אפילו זה לא. יש החווים זאת כפשטנות ויש החווים זאת כהעדר פלצנות, כמפגש פנים בפנים עם איזו חברה שדרכה ניתן לעבור את התהומות במקום להשאב לשם פנימה בגוף ראשון יחיד.

אתם מבחינים נכון. בעוד שלרוב קל לי להכריע את הכף, הפעם אני מתקשה לומר באופן חד וחלק את עמדתי על הספר.
באופן אישי רמת המסוגלות שלי לקריאת צרויה שלו היא אחד פעם בעשור, אבל לחובבי או כנראה בעיקר חובבות, הז'אנר, נראה לי שתמצאו בו עניין.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•זרש קרש
תרה

תרה

צרויה שלו

תרה זהו ספר שצריך לקרוא לאט לאט , לעבד אותו , להיכנס לנפש הדמויות שחודרות בלי שתרגיש לתוככי לבך כמו הייתם חברים וותיקים משכבר הימים .
הספר הזה מלמד על מורכבת מערכות היחסים , ואולי מאידך גם על הפשטות שבהן.
על הרצון העז בחופש ומנגד על החרדה התהומית מבדידות .
על ילד שנקרע בין הורים גרושים , על דירה שכורה ועוד דירה . על חיפוש מתמיד אחרי חום ובית , במירוץ אין סופי של חיים בורגניים ... ומה יהיה בסופו ? האם יגיעו אל המנוחה והנחלה?
שורה אחרי שורה , פרק אחר פרק.. אתה נשאב אחרי הדמויות וקורותיהן , מרגיש את המבוכה בדייט ראשון, את הסטירה הצורבת של הדחייה, את הקנאה ואת מערבולת הרגשות שצרויה שלו כל כך מיטיבה לנצח עליהם כבמטה קסם .

לפני 14 שנים•
★★★★★
•רעות
תרה

תרה

צרויה שלו

ספר מעולה אם כי קצת מעייף לפעמים (ולכן 4 ולא 5 כוכבים)
צרויה מצליחה לגעת בצורה יפה בהתלבטויות והמחשבות ברגעים האמיתיים של החיים
שילוב של רומו של עולם, אנלוגיות ודימויים במקביל לירידה לפרטים הקטנים של הבעיות והסכסוכים (שם בעיני קסמו של הספר)
חובה למי שבמשבר במערכת יחסים ומייחל לאביר שם בחוץ

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יוני
תרה

תרה

צרויה שלו

ספר טוב. כתיבה מעולה..הספר צבר בספריה שלי אבק כמה שנים טובות. לא התחברתי וכשהתחלתי לקרוא את תרה פשוט נהנתי מסגנון הכתיבה.
כתבו כבר לפני, לא חושבת שמתאים לכל אחד ולא בכל תקופה. אני נהנתי ומיד אחריו קראתי עוד שני ספרים שלה, גבר ואישה (גם נהנתי מאוד)ןחיי אהבה שאותו אהבתי פחות. בכל אופן סופרת מצוינת.

לפני 10 שנים•ריקי
תרה

תרה

צרויה שלו

לשמחתי לא עברתי חווית גרושין ונושא ילדים שלי שלך שלנו. לכן הספר פתח לפני עולם מסובך והעלה נושאים שבדרך כלל סופרים לא כותבים עליהם, וגרושים לא מספרים עליהם לחברים. כמו למשל חווית החרטה שלאחר הפרידה, חווית המחשבות על בן/בת הזוג הקודם, של החבר החדש, גם חווית הילדים מתוארת כאן באופן מאד ראלי.
אין זה אומר שכל זוג עובר את החויות האלה אבל בודאי רבים נתקלים בכאבים מסוג זה.
אנשים הנמצאים לקראת הליך כזה כדאי שיקראו את הספר ויבינו לאן פניהם מועדות. כמו כן לזוגות המורכבות מגרושים, הספר הוא ממש ספר הדרכה.

ספר מצוין קשה לקריאה מאד מפורט כל חויה מתוארת ממספר הבטים אינו ניקרא בשטף.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אסתר
תרה

תרה

צרויה שלו

צרויה שלו סופרת שמיטיבה לכתוב. היא כותבת מהקישקעס. לוקחת סיטואציות מהחיים: משפחות שנפרדות, מתגרשות ומתפרקות, ומציירת במשפטים עשירים ומפורטים את החיים שתוך כדי ואחרי. ישנה הקבלה בין שם הספר: תרה - אי שנחרב לפני אלפי שנים על ידי התפרצות געשית, לבין חייה של הגיבורה - אלה. מי שאוהב את סגנון הכתיבה של הסופרת יאהב גם ספר זה.היא אחת הסופרות המוכשרות שכותבות בעברית.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•אנקה
תרה

תרה

צרויה שלו

ספר מצויין.
סיפור התאר את התחבטויות הנפש וקורותיה של אלה-ארכיאולוגית בת 36 אם לגילי בן 6
שבסך הכל מחפשת אהבה וחיים שקטים ורגועים (כמו כולנו..),
היא מחליטה לפרק את המשפחה ולהפרד מבעלה אמנון.
לאחר הפרידה היא מנסה להקים משפחה חדשה עם עודד-פסיכיאטר ועם ילדיו.
בספר ניתן לראות את גודל הקשיים בכל השלבים, את הספקות המקננות והחרטות,
את החיפוש המתמיד לאושר ואת האכזבות הרבות.
ספר סוחף, מרתק וכתוב בגובה העיניים.
כל דף היה מעניין וחבל שנגמר.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•תמי
תרה

תרה

צרויה שלו

תרה זה רומן שלא מתאים לכל אחד בכל מצב.
זה ספר שמדבר על משבר, כזה שמי שלא עבר משבר מהסוג הזה- יסתכל עליו כעל חיה מוזרה בגן חיות, ומי שעבר כזה הספר ירעיד אצלו מיתרים שעדיף היה אילו נשארו חבויים.
נכון, לא קל לקרוא את עודף התיאורים והמלל אבל רק ככה לפעמים אפשר להגיע מספיק מפורט ועמוק.
אז זה לא ספר שאפשר להמליץ לכל אחד ובטוח לא קל להתחבר אליו אבל מי שנמצא במקום הזה... חייב לקרוא אותו.
אין כאן עלילה , כזו שאפשר להתפאר בא- רק פריטה על נימים עמוקים ורגישים.

לפני 10 שנים•yuval
דירוג
2.0
לפני 16 שנים

“בתור ארכיאולוגית, ממש לא נהנתי לקרוא את הספר הזה. אני מסכימה עם מה שכבר כתבו כאן - זהו ספר מעיק, מלא”