עלילה, חברים, עלילה. חבל על הזמן. ואני מתה על סיפורים אמיתיים. אני לא רוצה לחשוף שום פרט מהעלילה, בואו רק נגיד שמה שכתוב בגב הספר כבר חושף יותר מדיי. אבל הכתיבה דיי מבעסת, שאני יכולה להבין למה. חסרים המון פרטים ותחושות, שאני מניחה שהיה קשה לדלות ממנה. אבל בכל זאת ציפיתי לקצת יותר מסיפור של מי שחיה לבדה על אי במשך 18 שנים. לפני שקראתי את הספר ניסיתי לחשוב (בלי קשר לספר) על הרגעים הכי מפחידים והכי מאושרים בחיים שלי. אין ספק ששלה מתעלים עשרות מונים על שלי.
מכל מקום, מומלץ.












