הכמיהה אל הים מעבירה את ניסן על דעתו, שמו הטוב, אשתו הכעורה, כאין וכאפס לאומת אלמוגיו העדינים האדומים המעטרים נשות איכרית, הכמיהה אל הים בו שוכן הלוויתן השומר על האלמוגים. ניסן מה הוא מכיר, כל חייו חי בפנים היבשת רחוק מהים מחוז חפצו. , אלמוגיו היקרים משוש חייו, הרי ילדים אשתו העקרה לא הביאה לו. רק אל הים ליבו נוהה, ניסן סוחר האלמוגים היהודי פוגש חבר ימאי ואז גמלה בליבו מחשבה, אל הים אל אודסה, שם חברו אל הספינה עולה. בגד ניסן בערכיו עזב את אלמוגיו, את אשתו מאחוריו את כפרו הקטן ונסע ברכבת אל הים. חזר אל כפרו וגמלה החלטה בליבו, אל מעבר לים, מאס באשתו ובעיסוקו, נסע אל מעבר לים אך אל מחוז חפצו אבל, האוניה עוף החול טבעה ואל אלמוגיו והלוויתן הגיע, אל ביתו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
