![מצעד האיוולת [מהדורת 2015]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers98/980986.jpg)
ספרים ישנים מושכים אותי בדיוק כמו ספרים חדשים וכך אין לי שום בעיה לקרוא ספר כמו הנ"ל שנתקלתי בו במקרה ושבזמנו החמצתי אותו. (ועכשיו מסתבר לי שיצא כבר במהדורה חדשה...)
"מצעד האיוולת" כשמו כן הוא. אמנם זוהי ממש לא חוכמה גדולה להיות חכמים בדיעבד לגבי ההיסטוריה, אבל הספר שמנתח פרקים חשובים בהיסטוריה האנושית, מצביע על כך שמנהיגים שנמצאים בשלטון, לעתים קרובות קפואים בתבנית מחשבתית מסוימת ואינם פועלים בצורה רציונלית, למרות שהעובדות בשטח טופחות על פניהם. ואפילו הכשלונות שנובעים בדיוק מאותה תבנית מחשבה שאין לה ביסוס, אינם גורמים להם לשנות את דרך פעולתם עד שמגיע לבסוף הסוף המר...
ההיסטוריונית האמריקנית ברברה טוכמן, מדלגת כאן לאורך ההיסטוריה; החל מנפילתה של טרויה, בעיקר בגלל שאנשי טרויה לא עצרו בכלל לבדוק (כמו שהיו אמורים לעשות רציונלית) מה מסתתר בתוך סוס העץ הענק שנשאר באופן מוזר בשטח... דרך האפיפיורים המושחתים באיטליה, שחיי הפאר והפריצות שניהלו, גרמו להמונים רבים לתעב אותם וגרמו לבסוף לעליית הפרוטסנטיות באירופה. דרך האטימות וחוסר ההתחשבות של השלטון הבריטי לגבי המושבות באמריקה, שגרמה להן בסופו של דבר להתמרד ולהקים את ארה"ב כמדינה עצמאית, למרות שבתחילה היו נאמנים לכתר וכלל לא חשבו על עצמאות. אבל גולת הכותרת של הספר ומה שתופס חלק מרכזי בו, הוא תהליך "שקיעתה" של ארה"ב בויאטנם. האמריקנים החל מתום מלחמת העולם השניה היו במין חשש היסטרי מהתפשטות הקומוניזם בעולם, חשש שהיו לו סימוכין בשטח, על יסוד השתלטותה של ברה"מ על הגוש המזרחי ונצחון הקומוניזם הסיני. בשלטון האמריקני הייתה מקובלת "תיאוריית הדומינו" שבה נופלות ארצות העולם אחת אחרי השניה, לידי הקומוניזם הבין לאומי עד שיגיעו לבסוף לאמריקה עצמה... ולכן "מוכרחים לעצור את הסחף"... אפשר להכניס לכאן גם את מלחמת קוריאה שהייתה חלק מהניסיון הזה. אבל דווקא ויאטנם הייתה סיפור אחר; העם הויאטנאמי שאף מאז ומתמיד לעצמאות! השאיפה לעצמאות קדמה אצלו לקומוניזם ואם מחתרת קומוניסטית הצליחה להביא אותו לעצמאות מידי הקולוניאליזם הצרפתי השנוא שהצליחו להכריעו בקרב המפורסם של דיין ביין פו ב- 1954 אז מה טוב...
האמריקנים לא הבינו שאם הם יעזרו לצרפתים הם ייתפסו בעצמם בעיניי הויאטנמים ככובשים קולוניאליסטים וכך לאט לאט הלכה אמריקה ושקעה בביצה הזו. בתחילה ע"י עזרה ונשק לצרפתים ומאוחר יותר החל בימי קנדי למשלוח "מדריכים" ו"יועצים" וכמות קטנה של אנשי צבא, עד שבימי לינדון ג'ונסון הכניסה אמריקה ממש צבא שלם וויאטנאם הפכה להיות מלחמה אמיתית, למרות שכלל לא הוכרזה ככזו. מלחמה זו הייתה כישלון אמריקני ענק, שהביא בעקיפין בסופו של דבר להדחתו של ריצ'רד ניקסון שהמשיך במלחמה ביתר שאת. לגבי ניקסון כתוב כך:"כיוון שהעיתונות השמיעה את קולה של המחאה ואנשים בולטים נטלו בה חלק ראה אותה ניקסון כקשר חשאי נגד קיומו הפוליטי שקשרו "הליבראלים" אשר האמין כי הם מבקשים להרוס אותו"...(עמ' 379) (מזכיר לכם משהו?...) העניין הוא שויאטנאם הפכה עצמאית כולה, המלחמה עליה הביאה למותם של ארבעים וחמישה אלפים של חיילים אמריקניים, מוות של מאות אלפי אזרחים וחיילים ויאטנמיים, שארצם הוחרבה כמעט כליל, המוני כפרים שהיו בה פשוט נמחקו מהמפה. והתוצאה שהתקבלה בסופו של דבר היא אותה התוצאה שניתן היה להגיע אליה מלכתחילה ללא כל המוות וההרס המיותר הזה... והחשוב ביותר הוא שדווקא הכישלון האמריקני הזה, הוכיח ש"תיאוריית הדומינו" הייתה שקרית! שכן נפילת דרום ויאטנם בידי הצפון לא גרמה לשום ארץ אחרת להפוך להיות קומוניסטית... כשקראתי את הספר חשבתי על "מצעד האיוולת הישראלי" שמישהו אולי ייכתוב פעם... יתארו בו את המחדל הנורא של מלחמת יום כיפור" ואת מלחמת לבנון הראשונה והשניה שבה הייתה לישראל היומרה לשנות את פני השילטון בלבנון בעזרת הכוח ובסופו של דבר נאלצה לסגת משם כש"זנבה בין הרגליים"...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
