פתגם סיני עתיק שלמדתי בילדותי גורס ככה: "בפעם הראשונה מצחיק, בפעם השניה מעיק, בפעם השלישית - מספיק". אין ספק שיונס יונסון לא יודע סינית וגם לא חי בישראל של שנות השמונים, ולכן לא סיפרו לו על הפתגם הזה. אולי הוא בלבל אותו עם פתגם סיני אחר "סוס מנצח לא מחליפים", וחבל שכך, כי אז הוא היה יודע לא לטרוח.

הספר הזה הגיע מהספריה, עוד אחד בסדרת "ה(מישהו לא אפשרי) שעשה (משהו רגיל ביותר, אבל זה אמורה להישמע פרדוקסלי ומצחיק)". ובכן - גם אם נהניתם מאוד מהזקן בן המאה וגם אם צלחתם את האנאלפביתית, הנה ספר שאפשר לוותר עליו בקלות.

אנדרס הוא רוצח שכיר, והוא משתחרר מהכלא וגר במלון ישן ומרופט. הוא מנסה להתפרנס מהדבר היחיד שהוא יודע לעשות אבל בלי להיכנס חזרה לכלא. לשמחתו נחלצים לעזרתו שניים שהם צמד בלתי אפשרי - כומר שאיבדה את האמונה שלה, ופקיד הקבלה במלון שהוא משתכן בו. השניים הופכים להיות סוכנים שלו, מקבלים הזמנות, מבקשים ממנו לבצע... כל מה שצריך. זהו. רוצח, כומרת, מקום בגן עדן, סטיגידיש. הבנתם?

הסיטואציה בלתי אפשרית, ההומור שהיה חמוד בזקן בן המאה הופך להיות מאולץ עד מטריד, הספר חלק מלא בקונפליקטים של אמונה שפחות ברורים למי שלא גדל על ברכי הנצרות, ובציטוטים ממקורות הנצרות. היה מלאה עד מעייף ולא שווה את המשך הקריאה. איך מורי קרא לזה? ספר טיסה. מהיד שלי, חזרה לספריה בטיל.

ספר קליל, לעיתים מצחיק, מעביר היטב את הזמן. מסוג הספרים שלא מצריכים יותר מידי מחשבה ומעקב אחר הדמויות.
פקיד הקבלה יושב לאכול צהריים בגינה, וכומר מתחילה לנהל איתו שיחה. החברות/יחסים/עבודה בניהם מתחילה בחשדנות והופכת לסוג של רומן, אבל הרומן הרומנטי. יחד עם הרוצח אנדרוס הם עוברים חוויות ומתמסדים. נראה כי השילוש שלהם זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לכל החבורה הזאת.

לפני כחצי שנה הייתי בחו"ל כלשהו. לקחתי איתי ספר של הנס פאלאדה וסיימתי לקרוא אותו כבר בטיסה הלוך. לכן לא הייתה לי ברירה אלא ללכת לחנות ספרים ולקנות ספר חדש. האמת, שעם המחירים שהיו שם לספרים, הרגשתי שזה פשע לקנות פחות מארבעה.
וכך יצא מצב שגיליתי שליונס יונסון יש ספר חדש, שעוד לא תורגם לעברית. אני יודעת שרבים פה לא אוהבים את ספריו של יונסון, אך מכיוון שאני כן אהבתי מאוד את ספריו הקודמים לא היססתי וישר קניתי גם את הספר החדש, אבל לצערי התאכזבתי.
לפעמים כן צריך להחליף סוס מנצח, כי גם הוא מתעייף. מה שעבד בשני הספרים הקודמים לא עבד כאן הפעם. כבר קשה לי לשים על זה את האצבע, כי זה היה יחסית מזמן, אבל אני זוכרת שדי השתעממתי מהעלילה והכתיבה לא כל כך הצחיקה וריגשה אותי, וזה חבל.
יכול להיות שמישהו שלא קרא את הזקן ואת האנלאפביתית (או קרא רק אחד מהם) כן יהנה מ"הרוצח", אבל אני אישית התאכזבתי.
אחכה לספר הבא ואקווה שיהיה טוב יותר.

בכל פעם שיוצא ספר של יונס יונסון, אני אומרת לעצמי שלא אפול שוב למלכודת. ושוב אני נופלת.
הכתיבה שבלונית, הבדיחות אותן בדיחות, הסגנון אותו סגנון.
ספר טיסה קליל.

ספר מקסים, מבדר, קריא וקליל, בעל עלילה מופרכת, רבת תהפוכות והזויה.
כל מי שאהב את ספריו הקודמים של הסופר ("הזקן בן המאה וכו', והאנאלפביתית שידעה לספור) וכן את הספר "הזקנה ששברה את כל החוקים"- יהנה מאוד גם מהספר הזה. כמובן שיש בספר ביקורת רבה כלפי החברה השבדית, אבל הכל כתוב בצורה כל כך יפה ומצחיקה, שאי אפשר להניחו מהיד.

לא הרבה ספרים גורמים לי לצחוק בקול.

ספר קליל ונהדר של יונס יונסון. אמנם מעט פחות טוב מ"הזקן.." אבל עדיין מספק קריאה מהנה מאוד.
נראה שליונסון יש עניין עם השאלה: "האם אפשר להיות אדם טוב בלי כל הקשקוש הזה של דת או אידיאולוגיה?"
גם הפעם הגיבורים שלו מזלזלים בכל מסגרת דתית, חוקית או חברתית, אך עדיין הם מרגישים צורך להתמודד עם הרצון להיות טובים.
נכון שנראה שיונסיון מצא נוסחה לכתיבה. הוא מצא את הסגנון שלו, עם ההומור האירוני והסרקסטי. אך מבחינתי, הוא עונה על צורך מסוים בצורה מצוינת.

שווה לקרוא בשביל להתרענן ובשביל לצחוק בקול.

ספר נחמד, אפשר לקרוא.
את הספר הראשון "האיש בן מאה" ממש אהבתי, השני "האנלפבתית" היה חביב, וגם ספר זה הוא בסדר.
אבל זה "עוד מאותו הדבר", אנשים שמסתבכים עם החוק, ואיכשהו מסתדרים.
נחמד.

חיכיתי לספר הזה
עכשיו תורו אצלי
ואתם יודעים שיונס זה תאחלס שם נפוצ בשבדיה, עובדה לבעלה לשעבר של חברה שלי אבא של הילדים שלה קוראים יונס... יש למה לצפות כספר שלישי שקראתי את שני הראשונים- אליפות
טוב
יש אמנם 7 ביקרות לספר הזה
מממ אכזב קלות, נו כאילו פחות טוב מהשניים הקודמים, או אולי כאילו מהכי טוב להכי פחות, לא באמת גרוע, קראתי עד הסוף כמובן, קצת היה קשה לעקוב, מבולבל קצת, או שבלבל אותי, טוב- רע- יחסים בין אנשים-דת- עדר- המונים-דעת קהל- פושעים- מעניין- ובגוטלנד גם אני הייתי עם המשפחה מזמן מאוד- 23 שנה כבר- מקום יפיפה- ממליצה טבע בהתגלמותו היה אז האי הזה, אפילו פינגווינים היו עליו וסוסים כמובן
אין לי הרבה מה לומר על הספר, פשוט תקראו תחוו תהנו, משעשועי השבדי הזה שהפעם חזר לשבדיה ממש ורקם עלילה הזויה, דיי פשוטבה בסך הכול, יפה לראות חיבור בין אנשים שבהתחלה נירא שהם עלובים ואחר כך ככל האדם למעשה
תודה רבה
שבוע טוב
צ'או
ואשגוד

נהדר. יונס יונסון מלא חוש הומור ורעיונות הזויים ומדליקים, במקרה הזה פתיחת עסקים שמגלגלים מיליונים,
על ידי אנשים אבודים וקצת משונים. אישה חכמה שמנהלת את העסקים, כשהמועסק הראשי הוא רוצח קצת פחות חכם... ולא יציב במיוחד...
שלפתע מחליט ללכת בדרך הישר ולשבש את התכניות של חבריו.

לפני כן קראתי את ספרו הראשון והמצוין ״הזקן בן המאה שקפץ מהחלון ונעלם״.