• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

מאת ז'ורז' אמאדו

הביקורת של משה

תמונה של משה
דירוגדירוג
הוצאה לאור:זמורה ביתן
שנת הוצאה:1982
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
שקדנית
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 9 שנים•1 דקות קריאה

אם הייתי צריך להמליץ רק ספר אחד של אמאדו ללא ספק הייתי ממליץ על דונה פלור. כל כך יפה, לא תרצו שיגמר

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של חמדת
חמדת
תמונה של Mira
Mira
תמונה של yaelhar
yaelhar
3קוראים|גיל ממוצע66|100%נשים

על המבקר

תמונה של משה

משה

ותיק
חבר מזה 14 שנים
515 ביקורות•9 נבחרות•8,412 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של משה
משה
ותיק
חבר באתר מזה 14 שנים
ביקורות515
ביקורות נבחרות9
לייקים שקיבל8,412
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת248ספרות מקורית65ביוגראפיות20

דיון על הביקורת

2 תגובות
Mira
Mira•לפני 9 שנים
סנטו מסכימה איתך הספר מעולה. גם אני בזמנו אהבתי אותו.
מורי
מורי•לפני 9 שנים

דווקא נטשתי בעמוד 200. פיהוק נוראי.

2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של משה

נזירים מדברים - ראיונות עם נזירים בודהיסטים ממוצא מערבי

נזירים מדברים - ראיונות עם נזירים בודהיסטים ממוצא מערבי

נטע דביר

המחברת היא פסיכולוגית קלינית המתרגלת משנת 1999 בודהיזם טיבטי. הספר הוא למעשה עבודת הדוקטורט שלה עם עריכה כזו שתתאים לקריאה לקהל הרחב ולא תהיה קריאה אקדמאית.
יש הרבה ספרים נהדרים וטובים בהרבה מספר זה המסבירים על בודהיזם לסוגיו, לכן כשליש מהספר הזה הוא די מיותר למי שיש רקע עבר על בודהיזם, עד כאן החלק הפחות טוב של הספר.
שאר הספר מצויין ושונה מכל מה שתקראו ברוב הספרים. אפשר לחלק את הספר לשלשה חלקים עיקריים:
1) מבוא והסבר על בודהיזם לסוגיו (קטע מיותר למי שיש קצת רקע).
2) ראיונות עם נזירים בודהיסטיים ממוצא מערבי. זהו החלק הכי מעניין של הספר בו המחברת מראיינת ארבעה נזירים בודהיסטים המספרים על עברם, כיצד הגיעו לבודהיזם ומדוע בחרו בו כדרך חיים. הסיפורים מרתקים, במיוחד מעניין היה סיפורו של הנזיר דניאל שנולד נוצרי, אך אומץ בילדותו ע"י משפחה יהודית, הוא גדל כיהודי, אך תמיד לא ידע לאן הוא שייך בדיוק, וזהותו הייתה מבולבלת עליו, הוא מצא את עצמו משתמש בסמים ואלכוהוליסט, החשיפה לבודהיזם הצילה את חייו.
3) זהו החלק בו המחברת סוקרת כיצד הבודהיזם יכול להשפיע על הפסיכולוגיה של חיי אדם מנקודת מבט מערבית. הסקירה היא מבט רחב הקף מעיניהם של מייסדי הפסיכואנליטיקה המערבית כגון ויניקוט, ביון, וקוהוט.

ספר מעניין שנותן מבט רחב על הבודהיזם מעיניים מערביות ובהקשרו לפסיכואנליזה המערבית. שווה קריאה.

לפני 5 ימים•
★★★★★
•משה
ספינה בים

ספינה בים

אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס

הספר נכתב ב-1893 ע"י אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס, נחשב בידי רבים לדוסטוייבסקי היווני. אני לא מצאתי שום קשר בין שני הסופרים, מלבד העובדה שחיו באותה התקופה.

פאפאדיאמנטיס כותב פשוט, ברור, ייצרי, חם וריגשי, רכלני במקצת, נו..יוון אמרנו, מאוד אופייני.

הסיפור מתרחש בשלהי המאה ה-19 באי סקיאתוס וסביבתו, שהוא גם אי מולדתו של המחבר. אי קטן יחסית בו כולם מכירים את כולם.
פאפאדיאמנטיס מעביר היטב את האווירה השוררת בין התושבים, את הנופים המרהיבים וכמובן הים שתמיד נמצא קרוב.
מקום קטן בו כולם מכירים את כולם וזמן יש בשפע, מקום בו במיוחד הדור השלישי משועמם ומקבל את כח חיותו מהרכילות היומית המקומית.
הסיפור סובב סביב דודה סקבו שקמה בוקר אחד וכמו תמיד דבר ראשון שהיא עושה הוא להתבונן בים דרך חלון חדרה, הפעם היא לא רואה ים חלק כתמיד, ספינה גדולה הטילה עוגן ועומדת מספר קילומטרים מהאי.
מסתבר שיש התפרצות כולרה שהגיע מאזור טורקיה, אנשים רבים בורחים מטורקיה ומגיעים לאזור בספינות. מוטל עוצר על כל הספינות שמגיעות מטורקיה ואלו מופנות לאי קטן ולא מיושב מספר קילומטרים מסקיאתוס.

לדודה סקבו נודע כי בנה היחיד נמצא על אחת הספינות והוא כרגע שוהה בבידוד באי במרוחק וכי הוא נגוע בכולרה. היא לא מצליחה לקבל מידע עדכני על מצבו ומחליטה לסוע לבקרו באי הנגוע בכולרה. היא מפעילה את כל קשריה עם מכריה כדי להגיע לאי, היא מצליחה לקבל תפקיד של בודק בריאותי ולהגיע מחופשת לגבר לאי.

את המשך הפרשיה תוכלו להמשיך לקרוא בספר. סיפור בעל ניחוח של נוסטלגיה לימים עברו שלא יחזרו, כמובן ללא הכולרה.
זהו ספרו הרביעי של פאפאדיאמנטיס שמתורגם לעברית. יש גם מוזיאון לזכרו באי סקיאתוס.

לפני שבוע•
★★★★★
•משה
שובו של בן המקום

שובו של בן המקום

תומאס (תומס) הארדי (הרדי)

שובו של בן המקום הוא סיפור אהבה מורכב קלאסי המתרחש באנגליה הכפרית של תחילת המאה ה-19.

חמש דמויות עיקריות עומדות ונלחמות ביצרים עזים לממש את אהבתם באזור אנגלי כפרי פסטורלי. אם לפשט את קשרי האהבה בסיפור למשפט אחד אפשר לומר שיוסטישה הסוערת והרוגשת נשאת לקלים שחוזר מפאריס הגדולה לכפר האנגלי, אך מנהלת רומן בסתר עם וילדייב, וילדייב מאוהב ונושא לאישה את תומסין הנשית והעדינה, אך מנהל רומן אסור עם יוסטישה. אחרון חביב דיגורי ון האוכרן (אדם שמתעסק לפרנסתו במכירת צבע אדום לבדים, צבע המופק טבעית ולכן העיסוק באוכר היה הופך את כל הנוגעים בו לאדומי עור) מאוהב בתומסין.

קרוב לתחילת הסיפור יוסטישה נישאת לוילדייב ותומסין נישאת לקלים, לאחר מכן מתחיל עיקר הסיפור בו קשרים רומנטיים אסורים ויצרים אפלים נרקמים בין הדמויות השונות, הכל על רקע אנגליה הכפרית של תחילת המאה ה-19. הארדי מתאר היטב את הטבע, הנוף ומזג האוויר השורר באזור ואת אורח החיים המסורתי של אנשי כפר אנגלי בתקופה.

זהו רומן אנגלי קלאסי שפורסם ב-1878.

לפני שבוע•
★★★★★
•משה
הים, הים

הים, הים

אייריס מרדוק

ספר נהדר שיש בו הכל. כתיבה משובחת, תרגום מעולה, סיפור מצויין ואווירה מחשמלת.
צ'רלס ארובי כותב בגוף ראשון את סיפורו. צ'רלס הוא פנסיונר מתחום התיאטרון, אחרי חיים מלאים ופרסום רב כבמאי תיאטרון הוא מחליט שהוא רוצה לצאת לפנסיה במקום מבודד ורחוק מלונדון. הוא קונה בית באיזור נידח ממש על מצוק הנמצא על חוף הים ושם הוא רוצה להעביר את שארית חייו.
הספר נפתח בכ-30ע"מ נפלאים של תיאורי נוף ומזג האוויר של האזור ליד ביתו יחד עם תיאור הבית עצמו והכפר המבודד הקרוב לביתו.

מה לעשות שלעיתים קרובות החיים יותר חזקים מהרצונות שלנו ואט אט מתחיל עברו של צ'רלס להגיע אליו לביתו המבודד. חברים מעברו מגיעים ומתנחלים אצלו לאירוח ושלוותו מופרת ללא הרף. נוסף לכך אופיו השתלטן והקנאי שמביא אותו להתמודד מחדש עם אהבות נשכחות.

צ'רלס הוא רווק מושבע, היו לו נשים רבות בעברו, אך להתחייב לאחת מהן לא היה מוכן. מצד שני הוא לא בוחל לקיים יחסים עם נשים נשואות, לשדוד אותן מבני זוגן ולאחר שהאתגר עלה בידו הוא נוטש אותם.

צ'רלס מוצא כי אהבת ילדותו והאישה היחידה שהיה מוכן להינשא לה גרה בבית מבודד ליד הכפר השכן יחד עם בעלה. הוא נכנס לאובססיה לכבוש אותה ולקחת אותה מבעלה . כיצד תגמר אפיזודה זו תצטרכו לקרוא.

איריס מרדוק כותבת היטב, הדמויות בנויות לעומק ומורכבות והיחסים בין צ'רלס לכל אחד ממכריו כתובים בצורה מרתקת.
שאפו גדול לתרגום מעולה של חיים גליקשטיין, בלי תרגום טוב גם ספר מעולה לא יהיה קריא ומהנה.

המחברת זכתה ב-1978 בפרס מאן בוקר על ספרה הזה וממש בצדק.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•משה
גילוי אליהו

גילוי אליהו

ס. יזהר

קשה לקרוא ספרי מלחמה בזמננו הנוכחי, בכל זאת משהו משך אותי לקרוא את ס.יזהר. זהו ספרו האחרון של יזהר ויצא לאור ב-1999 כשיזהר היה בן 84, מפתיעה חדות מחשבתו וכתיבתו בגיל מתקדם זה. הספר מתרחש במהלך מלחמת יום כיפור, יזהר התנדב כאיש רוח להשתתף במלחמה להעלאת המורל של החיילים הלוחמים. הוא צורף לאוגדה 252 שנלחמה בסיני ואף חצתה את התעלה תוך כדי קרבות קשים. מעל לשלושים שנה אחרי שחווה יזהר את המלחמה הוא כותב את שעבר עליו בסיני.

החצי הראשון של הספר מתאר בעיקר את שעובר בראשו של יזהר ואת מחשבתו על הלחימה, על החיילים, על המוסר שבטוהר הנשק ומחשבות בכלל על המלחמה. חצי הראשון של הספר כתוב מעולה, חד, נבון ונוגע ללב ולמחשבה. החצי השני פחות טוב לטעמי, שם מתחיל יזהר לכתוב על ההמלחמה עצמה, מה קרה, לאן נסעו, איך נלחמו, ממש סיפור קרב. תוך כדי התיאורים הוא מביא קטעי עדויות של חיילים שפורסמו בזמנו ב"במחנה".

החוט העלילתי המקשר את קטעי הספר הוא חיפושו של יזהר את אליהו (אליהו שם בדוי לאליעזר חתנו של יזהר), צנחן שהשתתף במלחמה בסיני בזמן שיזהר היה שם.

פחות עניינו אותי תאורי הקרבות והלחימה, כתיבתו של יזהר במחציתו הראשונה של הספר היא עיקר ההנאה בסיפור והיא מעולה.

לפני חודש•
★★★★★
•משה
שירים ומחזות

שירים ומחזות

אברהם גולדפאדן

אברהם גולדפאדן (1840-1908) ידוע כמייסד התיאטרון היידי. הספר מחולק לשלושה חלקים עיקריים, הראשון קובץ שירים בעברית "ציצים ופרחים", השני מדגם של שניים מהמחזות הנודעים שלו "דוד במלחמה" ו"שולמית", החלק השלישי הוא מבחר מתורגם משירת היידיש שלו.

קובץ שיריו הראשון נכתב בעברית בתחילת דרכו ולאחר מכן רוב מה שכתב נכתב ביידיש וחבל. קובץ שיריו הראשון שנכתב עברית נקרא "ציצים ופרחים" והוא מצויין, עברית חדה וברורה ושירה המושפעת חזק מן המקורות.
לאחר שכתב את קובץ שירי העברית שלו השקיע גולדפאדן את מירב זמנו בכתיבת מחזות לתיאטרון היידי והם כמובן נכתבו ביידיש. בספר מובאים שניים מהנודעים במחזותיו, הטוב ביותר הוא "שולמית" הוא גם הארוך בספר, כ-60ע"מ, זהו סיפורה של שולמית בת מנוח שבאה ממשפחה מעוטת יכולת ופוגשת את אבשלום שבא ממשפחה מבוססת ועשירה. אבשלום מציל את חייה של שולמית לאחר נופלה לבאר והשניים כורתים ברית נישואין בעל פה במדבר כשהעדים היחידים הם הבאר והחתול. לאחר שנפרדים דרכיהם אבשלום חוזר לביתו ושולמית לביתה, היא שומרת על נדרה ומחכה לו, אך אבשלום נושא לאישה מישהי אחרת ונולדים לו שני ילדים. מה יהיה בסוף הסיפור.. תקראו את המחזה. זהו המחזה הנודע ביותר של גולדפאדן והוא הומחז והוצג מאות פעמים.

החלק השלישי של הספר מכיל מבחר שירים מתורגמים מיידיש, זה החלק הפחות מוצלח בספר, או שהתרגום חלש או שהשירים פחות טובים שהרי גולדפאדן השקיע את כל זמנו בהמחזת מחזות וכתיבת שירה הייתה עיסוק פנאי שלו.
שווה קריאה.

לפני חודש•
★★★★★
•משה
במחיצתו של איציק מאנגר

רבקה רוס

במחיצתו של איציק מאנגר

רבקה רוס

איציק מאנגר הוא ממשוררי היידיש האהובים עליי. ספר זה מאוד מיוחד בכך שהוא מסופר ממקור ראשון ע"י המחברת.
המחברת הכירה אישית מאוד את מאנגר בעשר השנים האחרונות לחייו, לא פעם נרמז שלמעשה הייתה מאהבת שלו. היא כותבת על המשורר, על האדם, אופיו והתנהלותו היום יומית, מה שלא תקראו בשום ספר שירה שלו.
הספר מלווה את העשור האחרון לחייו של מאנגר, בתקופה זו הוא היה מבקר הרבה בישראל ולעיתים נשאר לתקופות של כמה חודשים. למרות שמאוד אהב להיות בתוך עמו עדיין היה מעביר את רוב זמנו בארה"ב וזאת מכיוון ששם היה קהל היעד העיקרי לשירת יידיש.
רבקה רוס (המחברת) פוגשת במאנגר לראשונה ב-1958 בקפה כסית. היא מציירת את מאנגר כאיש לבבי, אוהב אדם וחברה. הוא הגיע לישראל לתת מספר הרצאות. אחת ההרצאות הטובות ביותר שלו היו על אברהם גולדפאדן מי שידוע כמייסד התיאטרון היידי.

שניהם משוחחים מידי פעם על זלמן שניאור שהיה ידיד משותף שלהם. אני מאוד אוהב את כתיבתו של זלמן שניאור, במיוחד בפרוזה. בתור אדם כבר קראתי במספר מקומות שהיה טיפוס בעייתי מה שהתבטא בעיקר בשחצנות וביקורתיות כלפי אחרים. אלו כנראה הסיבות שלא הצליח בארץ ולאחר מותו נשכח לחלוטין. גם בספר זה מאנגר מספר למחברת שפעם התהלך עם שניאור ברחובות פאריז ושניאור ראה מישהי שמצאה חן בעיניו, הוא צבט בעכוזה, זו הסתובבה וסטרה למאנגר המסכן, שניאור ממשיך ללכת בגאווה לבוש בפרוותו היקרה. מאנגר אומר לו שאילו קראה האישה למשטרה הוא היה "אבוד", אין לו דרכון ואין לו התר שהיה, שניאור ענה לו "הה.. מי מסוגל להתאפק למראה עיכוס שכזה".

המחברת מספרת את סיפורה שלה עצמה בגוף שלישי, כך שהספר קריא כמו רומן ולא כמו אוטוביוגרפיה.

מאנגר היה מאוד מוכר בשנות ה40-60 של המאה הקודמת גם בארץ וגם בחו"ל, במיוחד אצל דוברי היידיש, אבל כל חובב ספר הכיר אותו. הוא לא היה יכול ללכת ברחוב מבלי שההמון נדבק אליו. היום הוא נשכח, לא כמו שניאור, אבל קרוב לזה.

הספר מציג הרבה חלופות מכתבים בין מאנגר לרבקה רוס ומעבר להם מתאר את ביקוריו ושהותו בישראל, אז המחברת בילתה איתו זמן רב, בשנותיו האחרונות אף סעדה אותו יחד עם אישתו ואחותו. משולש היחסים הזה של המחברת, אישתו של מאנגר ואחותו מתואר על כל צדדיו ומטבל היטב את המסופר.

אסיים בסיפור אישי, באחד מטיולי הרבים בחנויות הספרים המשומשים בת"א מצאתי באחת החנויות ספר של מאנגר, כשבאתי לשלם המוכר התבונן בי בהשתאות רבה ואמר "אף אחד לא מכיר את מאנגר היום, אני נותן לך את הספר במתנה כאות הערכה על שאתה קורא אותו", אני סרבתי למתנה שהרי זו פרנסתו, לבסוף התפשרנו על מחצית הסכום.

מאוד ממליץ על הרומן הרציני העיקרי שלו שתורגם לעברית "סיפורי גן-עדן".

שווה קריאה.

לפני חודש•
★★★★★
•משה
סופרים : עשרים מסות קטנות

סופרים : עשרים מסות קטנות

דֹב קִמְחִי

דב קמחי (1889-1961), מהסופרים היותר נשכחים של דורנו וחבל, ספרו 'בית חפץ' הוא יצירת מופת. אני נהנתי עד כה מכל מה שכתב.
ספר זה מכנס עשרים מאמרים שכתב קמחי על עשרים סופרים ישראלים. המאמרים נכתבו בשנות הארבעים של המאה הקודמת.

מה שמיוחד בספר זה הוא שרוב הסופרים הם ידידיו של המחבר, או מכריו או שיצא לו לפגוש אותם מספר פעמים, לכן רוב המידע הוא מגוף ראשון ומחוויותיו של המחבר עם הסופרים המתוארים.

נמצא כאן מאמרים על מיכ"ל, אליעזר בן יהודה, ש.בן ציון, יוסף קלוזנר, שאול טשרניחובסקי, ר' בנימין, יעקב רבינוביץ, יעקב שטיינברג, א.א.קבק, ג.שופמן, י.ד. ברקוביץ, דוד שמעוני, ש"י עגנון, אשר ברש, משה סמילנסקי, יהודה בורלא, א.ראובני, שלום שטרייט, שלמה שילר, א. בן-אב"י.

מכיוון שרוב המידע הוא ממקור ראשון והוא תוצר של מפגשים עם הסופרים יהיה כאן הרבה חדש גם למי שבקי בביוגרפיות של הסופרים הללו.

לפני חודשיים•
★★★★★
•משה
ברנר

ברנר

אניטה שפירא

ביוגרפיה מצויינת על ברנר, כתובה ברור וטוב ועם זאת מקיפה ומביאה פרטים מעניינים. מאמין שמי שבקי בדרכו של ברנר ימצא כאן חידושים ויוכל להעמיק ידיעתו.

ברנר היה סופר שהשפעתו הייתה גדולה מהשפעת הספרים שכתב, המאמרים שפרסם וההרצאות שהרצה. חבריו ראו בו את המצפון והמצפן בחברה היהודית ההולכת ומתגבשת בארץ ישראל של תחילת המאה ה-20.

סיפוריו של ברנר ברובם מסופרים מתוך חייו עצמו והרבה מהם נוגעים בהתנתקות מהעיירה היהודית, התנתקות מבית ההורים, המעבר לעיר הגדולה ובעיקר נטישת הדת והמסורת ואובדן האמון באלוהים. לעיתים התוצאה היא קרע משני העולמות.
סיפורו הראשון של ברנר "פת לחם" הודפס לראשונה ב"המליץ" ב-1900, מאז לא הפסיק לכתוב וליצור. סיפורו הנודע "בחורף" הוא האוטוביוגרפי ביותר, מעין יומן נעורים.

הספר עוקב אחר כל תחנות חייו המרכזיות של ברנר מילדותו, גיוסו לצבא הצאר ועריקתו ב-1903 ממש לפני תחילת מלחמת רוסיה-יפן. ב-1904 הוא מגיע לאנגליה ללא מטען וללא כסף. מאוגוסט 1905 ועד עזיבתו את לונדון הוא מתגורר ועובד בבית הדפוס נאורודצקי. ברנר פוגש את ר' בנימין והשניים מתיידדים והתוצאה של חיבור זה הוא כתב העת "המעורר" שמופיע בראשית 1906.

דרכו של ברנר עד מותו הייתה כולה מוקדשת לספרות העברית והוא תרם רבות להתפתחותה, במיוחד לאחר שעלה לארץ ישראל ב-1909. הוא הגיע לארץ כשכבר היה מפורסם והשפעתו על הספרות העברית בארץ באותה התקופה הייתה גדולה.
הספר מתאר רבות את יחסיו של ברנר עם עמיתיו הסופרים וכמובן עם משפחתו.
כתוב בצורה מרתקת ממש כמו ספר מתח. אניטה שפירא יודעת לכתוב מעניין, עד היום לא התאכזבתי מאף אחד מספריה. מומלץ.

לפני חודשיים•
★★★★★
•משה

ביקורות נוספות על "דונה פלור ושני בעליה"

דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

ז'ורז' אמאדו

משפט המפתח של הספר החביב הזה הוא משהו כמו: לעיתים מאחורי מראה חיצוני הגון ושמרני, קיימת האמיתות של היצריות והתאווה.
הספר נפתח מהפיסקה הראשונה במותו של הבעל הראשון של דונה פלור, ומהרגע הזה אנו נידונים לחזות בזכרונותיה והזיותיה של הגברת הנכבדה והנחמדה, זכרונות וחזיונות על חייה אתו שכולם סקס, סבל וגעגוע.
אם אנו לוקחים כל פירמידה של צרכי האדם - בשורה התחתונה ביותר והרחבה אנו מוצאים את הצורך באויר מזון ומין. קצת למעלה מזה נמצא הצורך בשעשועים ומשחקים. כל בעלי החיים כולל האדם זקוקים לכל אלה. וכך מתנהלים גם חייו של הבעל הראשון, ביום הוא נעלם לגרד אי מפה ואי משם כסף אותו הוא מבזבז בלילות על בתי הימורים ובתי זונות. לאורך תקופה זו בספר מפוזרים פה ושם גם מתכונים של בית הספר לתבשילים שמנהלת דונה פלור ושמות מאכלים. כמו שאמרנו אוכל ומין.

מהרגע שואדיניו הבעל הראשון מת תתגעגע אליו דונה פלור האלמנה המכובדת ואל לילותיה אתו, וזה ימשך גם אחרי שהיא תתחתן עם היפוכו הגמור הדוקטור השמרן שמעלה אותנו מיד במעלה פירמידת הצרכים לאזור המוסיקה והועדות המשכילות של הרופאים והרוקחים.

אשת הרופא הנעימה והמהוגנת תמשיך להתגעגע לסקס המעולה של פעם עד שהזיותיה יתממשו איכשהו.......

ספר חם, חביב, כולו פלפל ודבש כצבע רוב משתתפיו, קשאסה וקוואקיניו, זרוע באלילים אפריקניים ואינדיאניים, רולטה וקלפים, סמבה וסבבה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אלזה
דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

ז'ורז' אמאדו

אח.. איזה ספר מקסים. כל כך נהנתי ממנו. אחד הספרים הטובים שקראתי. מענג מצחיק ומרגש.
קודם כל הכתיבה של ז'ורז' אמאדו- נהדרת. התיאורים של אמא של דונה פלור "דונה רוזילדה" הצחיקו אותי מאד. וכך גם גיליתי שיש מקור ספרותי למשפט "אני אשבור לך את העצמות".
כל כך התחברתי לדונה פלור. כשהיא דמיינה והעלתה זכרונות אמאדו תאר את דימיונותיה בצורה כה מוצלחת כך שממש אפשר היה לחוש אותה. הוא כתב בצורה כה מוצלחת את המעברים בין הדימיון למציאות.
יש בספר כל כך הרבה. יש כל כך הרבה משפטים שרציתי לצטט.
גם כל התיאורים על הידוענים היו משעשעים למדי. והתאורים של המתכונים...
בקיצור- אני הולכת לרכוש את הספר כי כזה ספר צריך להיות בבית.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ריני
דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

ז'ורז' אמאדו

בקורת על הספר
דונה פלור ושני בעליה – ז'ורז' אמאדו


שני בעליה של דונה פלור ההפוכים זה מזה באישיותם מהווים את הרעיון הטמון בספר והוא: אהבת נעורים חושנית מתפרצת שאינה תלויה בדבר, אהבה העומדת לעיתים נגד כל חוקי ההגיון והסביבה מלווה בסבל וקינאה שכולה הקרבה התלהבות ובעיקר וגעגוע בלתי מוסבר .
לעומת אהבה בוגרת מחושבת ומיושבת , שבאה בגיל מאוחר יותר אהבה שיש בה הערכה וכבוד הדדי , שותפות וחברות והיא ממלאה את הצרכים והשאיפות של האדם במשך תקופות חייו.

אהבת נעורים על פי ז'ורז' אמאדו - היא זוהרת בהירה ויפה ממש כפי שהוא צייר את "ואדיניו" בעלה הראשון של דונה פלור - הבחור הבלונדיני והיפה. היתה זו אהבה ממבט ראשון מלאת חיות וספונטניות , ומבחינה סמלית היא גם עירומה - ממש כמו האהבה האמיתית שהיא חופשית במהותה ואינה תלויה בדבר . דונה פלור אוהבת את ואדיניו בעלה היפה והוא מכור להימורים וליין והיא אשה צעירה מאוהבת קורבן לקנאתה ולאהבתה הכואבת. אישיותו של ואדיניו מזכירה את המשורר אלכסנדר פן בשירו –
"היה או לא היה הפֶשֶר לא נודע לי לילָה הָיָה לֵילוֹ , לֵילוֹ הָיָה לא לָה... היא אותו אהבה הוא את בית
המרזח .... היא קינאה ביינו כי שפתו מתנשקת עם כוסית אדומה מחשמל ותירוש "

אך דווקא אותה אהבת נעורים המלאה בגעגועים ,ובהתפרצויות של שמחה ועצב זו שמלאה ברגשות ופראית יפה וזוהרת ככל שתהיה היא תמיד נקטעת בפתאומיות ! היא לא נמשכת לנצח כי ברגע שהיא תכנס לחיי שיגרה ותיכבל במטלות ובאחריות יומיומית ודאגות כלכליות של בית ילדים ומשפחה ועבודה היא תישחק ותעלם. לכן אהבת נעורים ראשונית נדונה למות כשהיא בשיא פריחתה בעודנה חופשית וסוערת וכסמל לכך אנו רואים כיצד "ואדיניו" הבעל הראשון נופל מת לפתע פתאום והוא כל כך צעיר וזאת בשעה שהיה רוקד ומקפץ בשיא השמחה ביום א' של הקרנבל. רעיון זה נמצא גם בסוף ספר "שיר השירים" שכדי לשמור לנצח על אותה אהבת אמת היא חייבת למות בשיאה או להעלם שנאמר: "ברח דודי ודמה לך לצבי על הרי הבשמים"

עמוק בלב ו של אדם טמונה אותה אהבת נעורים אותה נשיקה ראשונה והיא תמיד צעירה יפה וזוהרת. ורק הוא לבדו יכול לחוש אותה להתגעגע אליה ולחיות איתה. הוא ימשיך לחיות את חייו בשיגרה טובה בשאננות ובטחון אך תמיד היא תלך איתו אותה אהבה ראשונה נסתרת שאינה תלויה בדבר – עירומה טהורה ונקיה והיא כמו חלום וזיכרון שנעים לחזור אליו וכך היא נשארת צעירה ושובבה . בסוף הספר ישנה מעין מסקנה - דונה פלור מחובקת עם שתי האהבות זו השיגרתית הניראת לעיני כל וזו הנסתרת הבאה על פי הזמנת הזיכרון וכך היא חיה בשלום עם החיים הנמשכים ועם החלום.

הסופר ז'ורז' אמדו מצליח להמחיש את רעיון האהבה דרך ציור עלילה עם דמויות שונות צבעוניות ורב גווניות . הוא לא משתמש בתאורי רגשות הוא לא זקוק לרדת למעמקי הנשמה כדי להסביר את רגשותיהם של הגיבורים. הוא מתאר בפנינו בשפה עממית מעשים יומיומיים פשוטים ודרכם אנו לומדים להכיר את הרעיונות השונים , אין ספק כי הספר "דונה פלור ושני בעליה" הוא תמונה מצויירת מרהיבה של דמויות שהסופר מצליח לחבב אותם עליינו.
חיה הלר 0547-568823

לפני 14 שנים•חיה
דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

ז'ורז' אמאדו

" כל זה קרה, והמאמין - יאמין. זה התרחש בבאהייה, מקום שמעשי קסמים אלה ואחרים מתחוללים בו ואינם מדהימים איש. ואם אתם מפקפקים, תשאלו את קארדוזו א"ס והוא יגיד לכם אם יש אמת בדברים ואם לאו..." במילים אלה מסיים ז'ורז' אמאדו את הספר ואף מעיד על כתיבתו: " עלילה דמיונית המתבססת על מציאות היסטורית, גיאוגרפי וחברתית."

בספר זה הריאלי והפנטסטי משמשים בערבוביה, נהנתנות ופריקת עול מצד אחד וערכי בורגנות , צניעות ומכובדות מצד שני הכול נשזר יחד לכדי סיפור ססגוני וקצבי שממנו עולה דמותה של דונה פלור ,מורה מנוסה לאמנות הבישול שנכוותה קשות מבעלה הראשון ,ואדיניו , מאורח חייו הבוגדני ואשר מת בפתאומיות בעיצומו של הקרנבל ושלמרות חייו ההוללים והמופקרים אהבה אותו אהבת נפש ואילו את בעלה השני ד"ר תיאודורו מאדורירה ,רוקח, העריצה וכיבדה בעודה מתגעגעת בטירוף לבעלה הראשון שחזר ,על פי בקשתה, לפקוד אותה בדמיונה. זהו סיפור מוזר שקל מאוד להתחבר אל הדמויות . הסופר מרבה לדבר על מין ולתאר את חיי המין של הגיבורים הראשיים ,את מחשבותיהם , תשוקותיהם ,חלומותיהם ודיבורם בנושא. הספר רווי במין מעבר לכל מה שמוכר . אהבתי את ההתמקדות בחייה של דונה פלור והתמודדותה עם בעלה הראשון ואח"כ נישואיה לבעלה השני המוצלח כל כך איש הסדר וההגינות, והזדהתי עם הצלחתהופחות נהניתי מכל מה שהתרחש מסביב. שמות ומונחים זרים רבים מדי הפריעו לי בקריאה הקולחת ופגמו במידה מסויימת בהנאת הקריאה.
זהו ספר מיוחד . אני מדרגת אותו בארבעה כוכבים בזכות העלילה המעניינת , הססגונית וכשרונו של הסופר לרתק אותי אל הדמויות ובגלל ההתרחבות היתירה לכיוון הפנטסי ובעיקר הפולחן האפרו -ברזילאי נמנעתי מלהעניק לו 5 כוכבים.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•שקדנית
דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

ז'ורז' אמאדו

בעיקר הספר מדבר על מין. על מין, ועל כך שמיניות של אישה רק לעיתים רחוקות היא מקובלת, שלא לדבר על מדוברת.
דונה פלור, שמתאלמנת בפסקה הראשונה של הסיפור, מתגעגעת ליער-השיער על חזהו של אהובה ונמקה במיטתה בלילות טרופי-תשוקה שאינה יכולה לממש, כי עליה לשאת את חזות האלמנה המכובדת של החברה הבורגנית, אפופת הדעות הקדומות בה היא חיה. היא מנסה להיגאל על ידי נישואים שניים, מכובדים יותר ולכן נראה שצפויה בהם הצלחה מכל הבחינות.
אך המין מוסיף להיות דבר לא מדובר, לא מתוקשר, חבוי - ואין לה ברירה אלא לפרוץ את דרכה לביטוי האישי והחושני שלה, בדרך שאפשר לעשות כנראה רק בברזיל.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•עורכת
דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

ז'ורז' אמאדו

תופרת יפיפיה שמתאלמנת מבעלה שמת תוך כדי ריקוד בקרנבל. היא מתחתנת עם רוקח שמאפשר לה חופש כלכלי אך מיובש מבחינה מינית. רוחו של בעלה שפוקד אותה עונה לה על חיי המין שידעה איתו בעבר. ספר מקסים צבעוני וקולח

לפני 18 שנים•
★★★★★
•רוני pery
דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

ז'ורז' אמאדו

רק לאחר ביקור בקרנבל בסלבדור בהיאה שבברזיל, ניתן להבין כי ניתן להחזיר את הנשמהב לבורא תוך כדי ריקוד. תאורים אירוטיים של בישול, ואובססיה לבחורה אחת שלא עוברת גם לאחר המוות- ספר חובה לנוסעים לברזיל.

לפני 18 שנים•ש. בן-אריה
דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

ז'ורז' אמאדו

קודם כל, תקציר העלילה (למי שלא מכיר):
בעיר סלוודור באהיה בברזיל, במזיגת תרבותית של מסורות נוצריות, אינדיאניות ואפריקאיות, מתבגרת בצנעה פלור, צעירת בנותיה של רוזילדה המכשפה הטורדנית והאיומה.
פלור בנוסף להיותה יפהפייה וחיננית, ניחנה בכישרון טבעי לבישול ומגע תיבולי מכשף, ועד מהרה יוצא שמה כמומחית בתחום. מומחיות זו היא מנצלת לפתיחת בית ספר צנוע לאמנות הבישול לפי מיטב מסורת באהיה, ובו לומדות נשות העיר, מכל השכבות והמעמדות החברתיים.

בהיותה מודעת לאיכות סחורה השידוכית שבידיה, תכננה רוזילדה לביתהּ נישואין בדרוג גבוה, שיבטיחו לפלור חיי עושר, ומעמד חברתי משודרג לאם.
אלא שלפלור היו תוכניות אחרות, או יותר מדויק, ללא כל תוכניות נכבשה בקסמיו של ואדיניו, נער השעשועים ההולל הפרוע ורב הקסם, ואיבדה לטובתו את תומתה המקודשת.
באופן די מפתיע, ניאות ואדיניו ללא היסוס לממש את חובתו המוסרית ולשאת את פלור לאישה, דבר ששיפר באופן משמעותי את תזרים המזומנים שלו לצורך הימוריו, וסיפק לו שפע הזדמנויות בדמותן של תלמידות ביה"ס לבישול. במקביל לא זונח ואדיניו את תפקידו בחיי האישות ומלמד את פלור כמה הלכות ממנעמי חיים.

אבל ערב אחד בעיצומו של הקרנבל, אבל כבד נפל על בתי הבושת ומאורות ההימורים. כשהוא מחופש לנערה באהיאנית, צנח ואדיניו ברחוב ומת.

פלור ההמומה והאבלה, כואבת את הסתלקותו יחד עם אנחת רווחה חרישית (בעיקר של הקרובים) על הסתלקותו של הפגע. פלור כמעט מצליחה להתרגל לשגרה המבורכת שסטטוס האלמנה אירגן לה אולם חסרונו של גבר בחייה הופף את קרביה ומשבש קשות את שלוות נפשה.

למזלה, מתאהב בה הרוקח השכונתי המכובד, דר` תאודורו, הרווק בן ה-40, רב הכבוד וההדר. הוא מחזר אחריה בנימוס רב, כיאה למעמדו, ובתיווכן הנמרץ של כל השכנות והידידות מגיעה עת החתונה.
פלור מתרגלת לחיי הרווחה, הכבוד והסדר הקפדני וגם לסגנונו הרומנטי המתחשב והסדור. עד שהדברים משתבשים פתאום בחייה ובחיי עוד דמויות בעיר...


לפני כמה ימים, ציין כאן מישהו בהקשר שאינו זכור לי את הקשקשת הדרום אמריקאית. הנהנתי בסוג של הסכמה. המון מלל. ברם, אולם...
אילו תיאורים מרהיבים, דמויות ססגוניות ומלאות אנרגיה, ניחוחות המזון גורמים להזיל ריר, צבעוניות עשירה, צחוק פרוע, חן. בקיצור, מופע מולטימדיה ספרותי, לכל החושים – מגרה את בלוטות הטעם (ניתן ממש לחוש בעונג ה-"מוקקה סרטנים"...), הנחיריים מתרחבים עקב הגירוי המתמיד של בלוטות הריח, חוש המישוש ממש מתעורר למגע הירכיים השחומים של המולאטיות העסיסיות, נגינת הכלים במגוון סגנונות..

איזה עונג של ספר. הלוואי והיו עוד הרבה מהזן המענג הזה. מומלץ בחום רב (שלא לומר בלהט).

לפני 18 שנים•
★★★★★
•עופר D
דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

ז'ורז' אמאדו

ספר מעולה ,קראתי כשהייתי בשנות ה-20 שלי ,ומאז קראתי כמעט את כל ספריו .בתי בתה-25 קנתה וממליצה מאוד.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•חמדת
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
דונה פלור ושני בעליה

דונה פלור ושני בעליה

מאת ז'ורז' אמאדו

הביקורת של משה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של משה
דירוג
4.0
לפני 17 שנים

“" כל זה קרה, והמאמין - יאמין. זה התרחש בבאהייה, מקום שמעשי קסמים אלה ואחרים מתחוללים בו ואינם מדהימי”

5/11
ביקורות על דונה פלור ושני בעליה
הבאה
חמדת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 17 שנים

“ספר מעולה ,קראתי כשהייתי בשנות ה-20 שלי ,ומאז קראתי כמעט את כל ספריו .בתי בתה-25 קנתה וממליצה מאוד.”