כשהיינו ילדות קטנות אני ואחותי, היה לנו משחק מטופש כזה...קראנו לו "נחשי מה ?"
היינו יושבת על הספסל בשכונה ומתבוננות באנשים, היינו מנסות לנחש מה אותה אישה / גבר עושים בחייהם....זו עורכת דין, זו מורה, זה מנהל בכיר, זה שוטר כולי....
אף פעם לא ידענו את התשובה כמובן אבל....יכולנו להעביר את שעות אחר הצהריים בהנאה
כשגדלנו, ישבנו יום אחד באחד מבתי הקפה בעיר, ולפתע נזכרתי במשחק הזה....
"את זוכרת שהיינו משחקות "נחשי מה" – שאלתי את אחותי בהתלהבות
"בואי נשחק עכשיו, נו מה אכפת לך" שכנעתי אותה
התבוננו באנשים מסביבנו, לפתע מולי אני רואה גבר נאה בחליפה יפה....
"מתערבת איתך, הוא עו"ד" אני קובעת בנחרצות
אחותי, ביישנית שכמותה, מרכינה ראש ומתגלגלת בצחוק.....
"מה" אני שואלת
והיא מרימה עיניים, ומשפילה שוב, ופשוט לא מפסיקה לצחוק
"נו, מעצבנת אחת, דברי, למה את צוחקת" אני מתרגזת עליה
"טוב, טוב, תירגעי, מספרת לך" היא עונה לי ומתחילה......
"הבחור שיושב מולך, או בעצם "הבחורה" שיושבת מולך...." היא מסבירה לי
אני, שמותת לסת, בוהה בו בלי להתבייש, פי פתוח....אני בהלם!
"תסגרי את הפה, אחותי יש מלא זבובים כאן" היא מנערת אותי בחיוך
אֶמִי דוקרי היא סוכנת FBI "בחופשה מאולצת"....ובעברית יותר פשוטה, היא רגע לפני זימון לשימוע, מכתב פיטורים, ופינוי השולחן....
וביי ביי למשכורת הנאה.
כמה סיבות להרחקתה, כשהעיקרית והנלוזה מכולם היא אמי לא מפגינה התלהבות מחיזורי הבוס שלה....
והסיבה העיקרית והחשובה מכולן: אמי אינה משלימה עם מות אחותה התאומה ! בעיניה אחותה לא מתה מתאונה אלא נרצחה....
מותה של אחותה מעביר את אמי על דעתה, היא אובססיבית, מחפשת סיבה, מחפשת תשובות, היא רוצה להאשים מישהו....לא ייתכן שאחותה איננה, לא ייתכן שאחותה הותירה אותה המומה, כואבת, וזועקת את מותה....
אמי מתחילה לחקור, לשאול, צירוף מקרי "השריפות" בעיניה לא הגיוני, יש חוט המקשר בניהם, ולדעתה ברגע שהיא תמצא את החוט....היא תקבל את התשובה מי רצח את אחותה.
הרי לא ייתכן שנר דולק ייפול לו כך מהשידה....
אמי מגייסת לעזרתה את ארוסה "לשעבר" זה שהיא נטשה לפני החתונה...בוקס סוכן FBI שהחליט לפרוש, פתח לעצמו חנות ספרים קטנה....מחפש לעצמו שקט ושלווה.
כל הראיות, כל הפתולוגים, כל מומחי השריפות, בדעה אחת מוצקה:
"השריפות האלה – תאונה" !
אמי אינה משלימה עם קביעה זו, ומוצאת רמז לכך שלא מדובר כאן בתאונות אלא מעשי רצח של "גאון פלילי"!
נקודות למחשבה.....
תיאורי הרצח בספר גרמו לבטן שלי לעשות כמה גלגולים , לא הצלחתי לזהות את "גאון הפלילי" עד שלא קראתי, זו הייתה הפתעה קטנה כי בדר"כ אני מצליחה לנחש....
למרות העלילה, למרות המתח, הספר לא קולח, וחבל.....קראתי אותו במשך מס ימים, ולא הייתה לי בעיה גם לעשות "הפוגה".


















