מסיבות טראגיות, אוליביה חסרת ביטחון ולא בכושר.
התמזל מזלה וחבר טוב שלה, נייט, אלוף בבייסבול (לא באמת בייסבול ;-) ... ).
ליב מבקשת ונייט מסכים ללמד אותה ולאמן אותה בבייסבול (...).

האמת, לדעתי, חלום רטוב של כל רווקה, חסרת ביטחון ורופסת לקבל שיעורי בייסבול (...) מהחבר הטוב והשווה שלה.

השיעורים מתחילים בהצלחה רבה ובמהרה ליב שולטת בהגעה לבסיסים הראשון, השני, השלישי ואף להקפה מלאה.
ופתאום בייסבול עם נייט הופך למרכז חייה של ליב, והיא הופכת בטוחה בעצמה ומאבדת כמה קילו (כל היום בייסבול בייסבול. לא תרזי?!)
נחמד וטוב לה עם נייט אבל הוא לא בטוח שרוצה להמשיך לשחק בייסבול עם ליב.
ליב, כיאה ויאות לרווקה שכבר בטוחה בעצמה, זורקת את נייט מכל המדרגות.

שברו את הכלים ולא משחקים או שליב ונייט יעלו להארכה?

רומן קליל ומשעשע. פנטזיה רומנטית מלבבת.

הערות:
1. אלמנט הבייסבול בסקירה, לא בלעדי שלי, הוא מוזכר בספר.
2. חשבתי האם יש מקום לציין ספויילרים בסקירה אולם כל מצוין בה, בדרך כזו או אחרת, מצוין גם בכריכה האחורית.

אין ספק שהסיפור של אוליביה ונייט
הוא הסיפור היפה והמרגש מהזוגות
הקודמים בסדרה {אהבה בדרך לונדון/דבלין}
אוליביה חמה ואוהבת ובעלת חוש הומור די מפותח {כלבבי}
ונייט הוא טיפוס שלא נקשר לאף אחת עד שהוא מבין
שאוליביה היא אהבת חייו.

אז מה עדיף אהבה ברחוב דבלין או אהבה בדרך לונדון אוווו אהבה בסמטת ג׳מייקה?!?!
האמת שלושתם מעולים
סופרת מעולה עם ראש מעניין מדהים לראות איך היא מוצאת נושאים כל כך מעניינים ומגוונים
צחקתי בקול רם מספר פעמים! כיף!
תהנו...

כשדודים קנו לי בחג ספרים שלא הכרתי ונשמעו משעממים למדי, התרגשתי. ולא סתם התרגשתי, קפצתי משמחה ברחבי הבית.
הם בטח חשבו להם שאהבתי את מה שהם קנו בעוד שאני נרגשתי מהמחשבה שיש לי כל כך הרבה ספרים להחליף, פשוט להגיש אותם למוכרת ולקחת במקומם ספרים שבאמת רציתי.
אין משהו משמח יותר מזה.

כשנכנסתי לחנות וביקשתי מהמוכרת את הספר הזה היא אמרה שהוא אזל בחנות, אך אני חיפשתי וחיפשתי בין כל מדפי הספרים, למרות שהחנות הייתה גדולה למדי, עד שמצאתי אותו מסתתר שם. לא הייתה מאושרת ממני באותו הרגע כשהחזקתי אותו בידי.

רק בארבע וחצי של צהרי היום שאחרי התחלתי לקרוא את הספר ולא יכולתי שלא לשתף את העולם בדעותי שלי על הספר (למרות שלא כתבתי פה ביקורת מעל שנה).
התחלתי אותו וסיימתי באותו היום!. טוב, אם אתם קטנוניים אז בשתיים עשרה וחצי בלילה אז זה נחשב למחרת טוב? בואו פשוט נגיד שסיימתי תוך פחות מעשרים וארבע שעות.
אם אני לא טועה יש רק עוד ספר אחר שסיימתי בזמן כל כך קצר כך שזה מחזה שלא קורה הרבה.

הספר פשוט מעולה, אמיתי, כמעט מוחשי. לא סיפור כזה שאתם אומרים לעצמכם שזה קורה רק בספרים, סיפור כזה שיכול לקרות לכולם, הוא גם הזכיר לי ממש את הסיפור שלי ובן זוגי שהכרנו בנסיבת דומות והפכנו מחברים הכי טובים לבני זוג תוך כמה חודשים.
אולי בגלל זה התאהבתי בספר, כי הרגשתי מן משהו מחיינו האמיתיים.

אני ממליצה על הספר בלי שום צל של ספק, ואם עדיין יש לכם איזה ספר שקנו לכם מתנה בחג ואתם לא מעוניינים בו, אל תהססו ותבחרו להחליף אותו בספר הזה, אני בטוחה שתהנו מכל רגע.

אני רווית ואני מכורה לקיט'ש, ובמיוחד לסוג ההוליוודי. זהו אמרתי את זה....
כשחושבים על זה הטעם שלי לא השתנה עוד מימי תחילת גיל ההתבגרות שלי אז פשוט סדרת הספרים הייתה בעלת שם שונה(חלומות מתוקים) לכל מי שמכירה....
אז זהו אחרי הגילוי הנאות שנתתי פה אני יכולה להגיד לכן שסדרת הספרים של אהבה בררך לדבלין היא אותה הגברת בשינוי אדרת כל הסדרה מבוססת על דמויות אחרות מתוך חבורת ברידאן ג'וס אבל סיפור המסגרת נשאר דומה, אהבה שתופסת חזק את הלב ויש צד שרוצה יותר ואחד פחות והסקס הוא תמיד נועז, מרגש ונו טוב נגמר תמיד בפיצוצים וזיקוקים ובסוף יש את ההצעה המיוחלת (אגב נקודת השיא בחלומות מתוקים הייתה הנשיקה הראשונה, כמה תמימים היינו...).
אבל כמו שכבר אמרתי אני מכורה לקיט'ש אז ברור שגם לסדרת הספרים הזאת התמכרתי.
מיועד אך ורק לאוהבות הז'אנר כי מי שלא מתחברת יכולה לחטוף הרעלת סוכר מהמתיקות...

אוליביה הרווקה האולטימטיבית מחליטה לשנות את גורלה בכל הנוגע לחוסר המזל של עם גברים....
היא פוגשת בנייט ומתפתח בניהם קשר ידידות חברי ואז....
אוליביה מחליטה לטשטש את הגבולות כשהיא מבקשת את עזרתו של נייט באיך ליצור עניין עם סטודנט שמצא חן בעיניה.

ספר קליל ונחמד, אם קראתן את דבלין והמשכתן ללונדון גם ג'מייקה יהיה יעד נחמד עבורכן.

אז האמת שקראתי את הספר הזה לפני כמה חודשים, אולי כמעט חצי שנה.

לא היו לי ספרים או זמן בחיפוש אחרי ספר, ומישהי שהייתה איתי בחדר בבסיס, השאילה לי את הספר, כי באותו הסופ"ש סגרתי בבסס ורציתי ספר כפרטנר להעביר איתו את הזמן בבסיס.

אז התחלתי לקרוא:

"אוליביה היא חברותית, חכמה ומצחיקה.
למרות כל אלה, היא חסרת ביטחון עד כאב בכל הנוגע ליחסים עם גברים.
כשהיא עוברת להתגורר באדינבורו יש לה הזדמנות להתחיל מחדש, ולאחר שהיא פוגשת בסטודנט מושך,
היא מחליטה לקחת אותה בשתי ידיים ולהתגבר על החרדות שלה.

נייט סויר הוא חתיך מהמם שלא נקשר לאף אחת, אבל לחבריו הטובים הוא נאמן מאין כמוהו.
כשהוא שומע מאוליביה על ביישנותה וחוסר ניסיונה, הוא עושה מה שחברים טובים אמורים לעשות ומציע לה את עזרתו:
הוא ייתן לה שיעורים באמנות הפיתוי כדי שתוכל להרגיש בטוחה במיניות שלה.
מהר מאוד הופכים השיעורים הידידותיים לרומן לוהט,
אבל כשאוליביה מפסיקה להדחיק את תחושותיה ביחס לנייט,
עברו והפחד שלו ממחויבות מותירים אותה שבורת לב.

כשנייט מתעשת סוף סוף, אוליביה לא רוצה אפילו לראותו.
עכשיו תורו להתאמץ כדי לזכות בה מחדש, ולא - יאבד לנצח את חברתו הטובה ביותר ואת אהבת חייו."

אז מעבר לתקציר מספיילר, אפילו אם העלילה צפויה, יש לי אמנם ביקורת על דברים שקורים בספר.

מה הפריע לי בספר ובז'אנר הזה בכלל?:

-בעיקר זה שכמעט תמיד הדמות הראשית(הנשית) בז'אנר הזה היא חסרת ביטחון ביחס למיניות שלה ושהיא צריכה גבר בשביל זה
-שכמעט תמיד לבחור יש ניסיון בכל תחום המיניות, והוא בעל עבר אפל/אקסית מיתולוגית
-היא כ"כ בתולית מחשבתית
-שהוא תמיד זה שממש מפחד ממחויבות.
-שרק אחרי שהם שוכבים הוא מבין שיש לו רגשות כלפייה.
-שהם אובססיבים, והחיים שלהם תלויים אחד בשני(זכור לי פשוט שנייט בשלב מסויים אומר לאוליביה שתגיד לו שהיא שלו ורק שלו-ורק אז הוא ייתן לה לגמור)
-שתמיד נותנים סיבות מופרכות או מחופפות למאיפה הסריטות של הדמויות נובעות.

אבל אני חייבת להודות שלמרות כל זה, היו גם דברים חיוביים בספר.
-הוא היה כתוב טוב, השפה לא הייתה פשוטה מידיי אבל גם לא מורכבת- יומיומית.
-אפילו שמערכת היחסים בין אוליביה ונייט לקטה בסעיפים שציינתי, אוליביה עדיין הייתה דמות עם דיי הרבה ביטחון בתחומים אחרים.
-הרגיש שלנייט באמת אכפת גם מהרצונות והרגשות של אוליביה , ואפילו שהוא דמות עם המון אישיוז, הוא דיי הקסים אותי באישיות.


אני כן ממליצה על הספר כי היו בו קטעים שנכתבו טוב, והדמויות סה"כ כן סימפטיות וקל לחבב אותן.

אהבה בסמטת ג'מייקה/סמנתה יאנג
Before Jamaica Lane/Samantha Young
מאנגלית: ארז אשרוב.
הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014.
335 עמ' כולל תודות.


אוליביה גרה בסמטת ג'מייקה.

אוליביה היא בתו של מיק, דמויות משניות שככבו בספר הקודם (אהבה בדרך לונדון). כאשר קם איתר את דוד מיק ועשה הפתעה לג'ו.
אוליביה עובדת בספריית האוניברסיטה, וכאשר היא פוגשת את בנג'מין ליווינגסטון, סטודנט מושך היא יודעת שהיא צריכה להתגבר על החרדות שלה, "הבחור יפהפה – ולא כמו היופי הגברי הברור של נייט, אלא יפה מחוספס והרפתקן מהסוג של אני-מסוגל-לכרות-עצים-בידיים-ריקות." (עמ' 27).

אוליביה ונייט (חברו הטוב של קם, מוזכר בספר הקודם – אהבה בדרך לונדון), נהיים חברים טובים ולא מעבר, עד ש... אוליביה מבקשת ממנו שיעזור לה בעקבות החרדות שיש לה.

נייט מעביר לה שיעורים כדי שהיא תוכל לזכות בלבו של בנג'מין ליווינגסטון, במקביל משפחתה המורחבת, מורכבת ממשפחת קרמייקל: אלודי וקלארק, בריידן וג'וס, האחים הקטנים של בריידן ואלי – האנה ודקלן, ושאר הזוגות – אדם ואלי, קם וג'ו כולל אחיה – קול, ואביה מיק. שאר המשפחה מנסים לשדך את נייט לאוליביה כבר מההתחלה.
"נייט מדליק (...) למה שלא תצאי איתו? זאת אומרת, הוא ממש מדליק, אבל ממש. אני הייתי עולה על הכביש הזה." (עמ' 51).

נייט הוא צלם עיתונות עצמאי, אך מרוויח יותר מעבודתו השניה כמבקר: סרטים, משחקי וידיאו במגזין קולנוע ובידור בינלאומי.
נייט סויר הוא רווק מושך, אך לא מעוניין במחויבות. האם אוליביה היא האחת שתשנה את החלטתו? את זה תצטרכו לקרוא, לא אתן ספוילרים.

עלילה מעולה ומורגשת היטב, הדיאלוגים מעולים, יש רגעי צחוק, עצב וכו'. הרגשות מורגשים היטב. המתרגם שוב עשה את עבודתו נאמנה, לא יכלתי להניח את הספר מהיד.

קראתי ונהניתי מאוד מהספר, הסדרה עצמה מעולה ושווה קריאה!!!

אני בדיוק מגיעה מכתיבת ביקורת נלהבת על הספר הראשון בסדרה. "אהבה ברחוב דבלין".
האמת שאחרי שהתלהבתי כל כך מהספר הראשון, רצתי לספרייה כדי לקחת את הספר השני בסדרה, אך מאחר שלא מצאתי אותו והספרנית אמרה שכל ספר הוא ספר בפני עצמו, החלטתי לקחת את הספר השלישי בכל מקרה בתקווה שלא אצטער על זה.
הספר הוא אכן ספר בפני עצמו. למרות שהוא נכתב על אותו מקום ומצרף אליו דמויות מוכרות ואהובות מהספרים הקודמים.
האמת שהגעתי אליו עם ציפיות וקצת התאכזבתי. זה ספר שלעומת הראשון נמרח לי על שבועיים. הכתיבה עדיין טובה מאוד וכדי להוסיף לדבר בשבחה של סמנתה, אני חייבת להגיד היא יודעת לכתוב קטעים ארוטיים. כאלה שיכולים לסחוף אותם ולגרום לך להרגיש כאילו שאתה חווה אותם על בשרך יחד עם הדמויות. זה משהו שלא כל אחד יכול להצליח להעביר ולכתוב ואכן מצריך כישרון. כישרון שאכן נמצא אצל הסופרת. התאכזבתי מכיוון שהעלילה הייתה צפוייה מדי ו..
**ספויילר**
נמאס לי לקרוא על מישהי שלא מוצאת אהבה כל כך הרבה זמן ופתאום מקבלת אורג---- מטורפות. וכמו שידעתי כבר מאמצע הספר להגיד מה יהיה בסוף, הם רבים על שטויות. מתגעגעים, עושים סקס מפוצץ ומתחתנים. סוף טוב הכל טוב. צפוי ולא מוכר מבחינתי.
כן התרגשתי מהסצנה שהם עומדים מול המראה והוא מלמד אותה לראות את הדברים הטובים שבה. וכן הצלחתי לסיים את הספר עם חיוך. אז נכון, אני לא אקנה אותו ואדבר עליו הרבה אבל הוא הצליח להעביר לי את החג בשלום.