• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

מאת סמנתה יאנג

הביקורת של רות

תמונה של רות
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

מאת סמנתה יאנג

הביקורת של רות

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של רות
הוצאה לאור:זמורה זמורה ביתן
שנת הוצאה:2012
סדרה:ברחוב דבלין #1
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
פלפלית צהובה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
לפני 10 שנים

“קראתי הרבה ספרים מהז'אנר הזה ולכן יש שתי אופציות: א. שזה הספר הגרוע ביותר ב.שמאסתי בכלל בז'אנר הזה.”

13/44
ביקורות על אהבה ברחוב דבלין
הבאה
מכורה ללא סוף
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 9 שנים•1 דקות קריאה

לפני שאני מחילה בביקורת אני חייבת לציין שזאת הפעם החמישית שאני קוראת את הספר הזה... כן כן קראתם נכון.. חמישית! למה? כי זה הספר שאני הכי אוהבת בעולם!!! גם אחרי חמש פעמים הספר מצליח לרגש אותי, לגרום לי לצמרמורות מהאהבה הכל כך חזקה בין ג'וס לבריידן ולצחוק מהשנינות של שני הגיבורים כאילו זאת הפעם הראשונה.
למרות שמדובר בספר אירוטי ולמרות שהקטעים של הסקס די מפורטים יש לציין שהם לא חופרים ולא משתלטים על הסיפור.
ג'וס ובריידן הם זוג שונה ומיוחד הסיפור עצמו קליל וזורם (למרות עברה הטרגי של ג'וס) אבל מה שמיוחד בו זה שאין קטעים מותחים ואקשן מפוצץ ועדיין אתם לא יכולים להוריד את הספר מהידיים כנראה שצורת הכתיבה של הסופרת מיוחדת במינה.
יש לציין שכל הסידרה מעולה הסופרת יודעת מה היא עושה ומיוחדת במינה עם צורת הכתיבה שלה אבל הספר שהכי אהבתי מכל ששת הספרים הוא הספר הזה "אהבה ברחוב דבלין" למה? כי הסופרת הצליחה להעביר אהבה כל כך גדולה ועמוקה בין הזוג הראשי , הם היו מצחיקים במיוחד, ומרגשים. והם לעולם לא משעממים. את רוצה עוד ועוד מג'וס ובריידן.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Books__princess__
Books__princess__
תמונה של IRomi
IRomi
תמונה של tuvia
tuvia
תמונה של מורי
מורי
4קוראים|גיל ממוצע48|25%נשים

על המבקרת

תמונה של רות

רות

חברה מזה 11 שנים
42 ביקורות•151 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות קלה - רומנים•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של רות
רות
חברה באתר מזה 11 שנים
ביקורות42
לייקים שקיבלה151
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות קלה - רומנים21ספרות מתורגמת10ספרות מקורית4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של רות

אור בין האוקיינוסים

אור בין האוקיינוסים

מ.ל. סטדמן

לא היה לי קל להתחבר לספר. ההתחלה הייתה מתישה ומייגעת,מלא תיאורים וסיפורי רקע ולא פעם שקלתי לנטוש אתו.
היו חלקים משעממים וחלקים שאהבתי אבל מעמוד 250 לא היה רגע אחד משעמם ולא מרגש.
לא נשארתי אדישה והדמעות החלו לרדת בלי הפסקה.
לא מצטערת לרגע על "הסבל" של ההתחלה כי הסוף היה שווה את זה.

הספר עוסק בבעייה קשה שאין לה פיתרון- כאשר צד אחד מקבל את מה שהוא רוצה הצד השני סובל.
כל כך כאב לי הסוף וכל כך לא הגיע, בעיקר לראשי שהיה מדהים, הסוף הזה.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רות
התשוקה לשרוד

התשוקה לשרוד

דנה לוי אלגרוד

אני אתחיל מהסיכום- הסדרה הכי טובה שקראתי בחיים שלי! (ואני קוראת הרבה)

אני מתייחסת פה לארבעת הספרים בסדרה.

טוב אז הספרים ישבו לי שנה על המדף והאמת שהיה לי קשה להתחיל אותם מצד אחד ביקורות מעולות ונלהבות ומצד שני תקציר על סוף העולם שנראה לי כבד במיוחד.
הייתי בחופשה קצרה מהעבודה והחלטתי שזה הזמן להתחיל לקרוא את הסדרה- פתחתי את הספר וכן כמו שחשבתי סוף העלום הגיע, בלגן שלם, שישה ניצולים ומפה לאן עוד אפשר להתקדם?
נתתי צ'אנס אמיתי לספר ומעמוד לעמוד הספר שאב אותי יותר ויותר. בעמוד מאה כבר הייתי לגמרי בעולמם של הניצולים- חייה אותם, נושמת אותם, בוכה איתם, מתרגשת איתם, כועסת עליהם, רוצה לחנוק אותם עד העמוד האחרון של הספר הרביעי.
הסדרה כל כך טילטלה אותי, סחפה אותי וגרמה לי להרגיש רגשות שבחיים לא הרגשתי בשום ספר, ממש חייתי אותו- רק סופרת גאונה יכולה לגרום לקוראים שלה להתחבר בצורה כל כך עמוקה ולהרגיש את הרגשות של הדמויות בצורה כל כך חזקה ושלא נדבר על העלילה הכל כך מקורית ושונה. ופה מגיע את כל הכבוד לדנה לוי אלגרוד.
כל הרגשות והתחושות שרשמתי זה כלום לעומת כל מה שבאמת הרגשתי- אני לא חושבת שאני באמת יכולה להעביר לכם את עוצמת הרגשות וכאבי הבטן שהרגשתי במהלך הקריאה.

דמויות-
(ספויילר)
אית'ן- וואוו איתן, מה אני יכולה לומר עליו? הרבההההה! התאהבתי בו אהבה ממבט ראשון בצורה כל כך עמוקה- המפקד של החבורה, האיש שתמיד דאג לכולם,זה שכולם ניצלו ושרדו בזכות יכולתיו המדהימות,זה שכל מי שהכיר אותו ידע שאם מישהו בעולם הזה ישרוד זה יהיה איתן ומי שעם איתן ינצל, החייל הגדול והיפה בעל העיניים הכחולות העמוקות והאיש שאהב את אווה בצורה הכי חזקה שיש ללא תנאים ולא משנה איך היא התנהגה.
אהבתי את הדמות שלו בצורה מוחלטת- את ההתנהלות שלו, את הצורך שלו לגונן, את הפקודות שהוא אהב כל כך לחלק, את היחס שלו לחברים שלו ואת האהבה הכל כך חזקה שלו לאווה- שלפעמים חשבתי שממש לא הגיע לה אותו.ואפילו שהחבר הכי טוב שלו שהוא כמו אח בשבילו והאישה שהוא אהב יותר מעצמו, סוג של בגדו בו הוא סלח להם- תגידו לי איזה גבר היה מתנהג כך?
אני חושבת שהוא הדמות הגברית הכי מושלמת שסופרת יצרה בז'אנר הזה.

אווה- על אווה יש לי הרבה מה להגיד- איתה ניהלתי יחסי שנאה אהבה, מצד חד אהבתי את האהבה העצומה שלה לאיתן ולחברים שלה ומצד שני שנאתי את חוסר ההחלטיות שלה. שנאתי את זה שכולם פשוט התאהבו בה- נראה לי לא הגיוני בעליל יפה ככל שתהיה, עיניים מעלפות ככל שיהיו פשוט לא הגיוני.
שנאתי את מערכת היחסים המוזרה שלה עם אנטולי במיוחד אחרי שיש לה גבר מושלם כמו איתן. נכון אפשר לומר שזה לא בשליטתה מי מתאהב בה ובאיזה אופן אבל עצם זה שברגע של משבר היא הלכה עם אנטולי ובאותו הרגע הרגישה שהיא אוהבת אותו (למרות שעדיין היא אהבה את איתן) שבר לי את הלב, בחלק הזה כל כך כעסתי על אווה ואנטולי, בכיתי בשביל איתן ואני מודה לא סלחתי להם לגמריי אפילו בסוף שאווה לגמרי הייתה מאוהבת באיתן, לגמרי של איתן ושהוא היה האוויר לנשימה שלה.
כן אני אוהבת דמויות נאמנות ואני לא מתביישת להודות בכך. שתי האהבות באותו הגילגול שהיה אמור לרגש אותי ממש לא עשה את העבודה הנכונה אלא רק עצבן אותי יותר.
התאהבתי באיתן אפילו יותר בספר השלישי שהוא נתן לאווה לצאת למסע שלה לרוסיה בלעדיו למרות שהוא יודע על הרגשות של אנטלי לאווה. ושם אפילו עוד יותר כעסתי על אווה ועל הדרך שהיא הגיבה לאנטולי בכל מיני סיטואציות.
אבל הסוף היה שווה את הכל, אווה הוכיחה את אהבתה העצומה לאיתן בכל דרך אפשרית ואפשר לומר שהתאהבתי בה מחדש.
אבל אם איתן הוא דמות מושלמת אווה ממש לא- אני לא אזכור אותה כדמות שאהבתי במיוחד.

אנטולי- הרבה התאהבו בדמות שלו, היו כאלו שאפילו היו עצובות בשבילו שאווה בחרה באיתן ולא בו ושנשבר לו הלב אבל אותי באופן אישי אנטולי עיצבן- אבל ממש עיצבן הוא הרגיש לי כמו קוץ. נמצא כל הזמן בכל מקום ומפריע ליחסים של איתן ואווה. נכון שהוא היה חבר טוב והיה יד ימינו של איתן אבל עדיין לא הצלחתי להתחבר לדמות שלו בצורה כל כך עמוקה.
בסוף הוא היה בסדר הצלחתי קצת להרגיש לגביו משהו חיובי אבל לא יותר מזה ועדיין לא סלחתי לו על הבגידה :)
וגם שהוא כבר לגמרי היה מאוהב במריה פחות אהבתי את היחס שלו אליה.

מריה- בחורה תמימה טובה ויפה אהבתי את הדמות שלה.

שרה- וואוו שרה מדהימה, חזקה, אמיתית ואף אחד לא יגיד לה מה לעשות אהבתי את הדמות שלה ואת סיפור האהבה שלה עם ראיין.
ראיין- גבר מדהים ושונה מאיתן ואנטולי השתלטנים.
איאן- מאוהבת בו לחלוטיןןן

בספר קיימות עוד דמויות רבות שמוסיפות לעלילה המיוחדת והמסעירה.

צורת הכתיבה- בספר הראשון בהחלט היה קצת בלגן בין הגוף הראשון שפתאום עבר לגוף שלישי בלי כל הודעה מוקדמת אבל מהספר השני בהחלט יש שיפור בעריכה ובצורת הכתיבה.
כמו שכבר ציינתי לדנה יש יכולות כתיבה מעולות אשר מצליחות להעביר את הרגשות בצורה מדהימה לקורא.

מי שמחפש סיפור שונה, שמדבר גם על אהבה, גם על הישרדות, אמונה ונתינה הסדרה המושלמת הזאת בדיוק בשבילו.
אני סיימתי אותה תוך שבוע בלי אוויר לנשימה ועם השאלה איך ממשיכים לספרים אחרים אחרי עלילה כל כך מסעירה ומטלטלת.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רות
כשהגלים מתחזקים

כשהגלים מתחזקים

שרון צוהר

וואוווווו זה מה שיש לי לומר!!!
בתחילת השבוע ביקרתי בספריה ולקחתי שני ספרים של שרון צוהר- "על המסלול" ו"כשהגלים מתחזקים".
קראתי כבר כמה ספרים של שרון- "אהבה בין הגלים" שהיה יפה, "דדן ליין" שהיה טוב ו"מהלך מסוכן" שהיה טוב מאוד, האהוב עליי מבין הספרים שלה אבל ממש טוב אפילו מעולה- מבין הספרים האהובים עליי. ואז בתחילת השבוע קראתי את הספר "על המסלול" והתאכזבתי, לדעתי הספר הכי פחות מוצלח שלה ואתמול התחלתי לקורא את הספר "כשהגלים מתחזקים", סיימתי היום ואומר שזאת הייתה חוויה מתקנת- וואוו ספר מדהים, מרגש, מחשמל איך שלא תבחרו.

אהבתי בספר הזה הכל- את הכריכה המהממת, את העלילה הסוחפת, את הדמויות העמוקות והמיוחדות ואת האהבה המחשמלת בין הדמויות. אהבתי את צורת הכתיבה. הכל היה מושלם.

בדרך כלל אהבה ממבט ראשון לא עושה לי את זה אבל פה ממש הרגשתי את החשמל בין הדמויות- הראל ומורן. והשילוב עם השייטת היה מסעיר ומלהיב. אהבתי איך שהעלילה התפתחה ואת סופה עוד יותר.
הראל הוא גבר ישראלי מושלם- אוהב את הארץ, חייל למופת, מרשים, ישר, נאמן, פטריוט וכל כך רגיש בו זמנית. אהבתי את היחס שלו לעבודה ואת היחס שלו למורן.
ומורן היא דמות נשית חזקה וכל כך מרשימה- אחת שעומדת על שלה ולא מוותרת, לא על החלומות שלה ולא על האחד שהיא כל כך אוהבת.

נשארתי עם חשק עמוק לחזור 9 שנים אחורה ולהתגייס לשייטת או לפחות למצוא לי אחד כזה :) כי אם זה לא היה ברור התאהבתי בהראל.
ממליצה בחום באמת אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רות
על המסלול

על המסלול

שרון צוהר

אני מאוד אוהבת את שרון צוהר לדעתי יש לה ספרים מעולים אבל מכל הספרים שלה שקראתי עד עכשיו לדעתי הספר הזה הכי פחות טוב.
המזל שהוא קצר. לעיתים השתעממתי הייתי מסכמת כבסדר אין עלילה סוחפת או דמויות מיוחדות.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רות
בייבי דול

בייבי דול

הולי אוברטון

אחד הספרים הכי יפים שיצא לי לקרוא בחיים!!!
כל כך שונה ומרגש.
לפעמים לקוח זמן להתחבר לספר, 30 ע"מ, 50 ע"מ, אמצע הספר- אבל בספר הזה מהמילה הראשונה ועד האחרונה פשוט היה מעניין. הספר הזה שאב אותי אליו.
למה הוא שונה- כי הספר מתחיל את הסיפור מתהליך הבריחה של הראשית שנחטפה לפני 8 שנים ועוסק בכל התהליך שאחרי החטיפה, אחרי שעוצרים את החוטף ובכל ההתמודדות של הסובבים את החטופה ולא בחטיפה עצמה.

הספר מסופר מנקודת מבטם של החטופה, אחותה התאומה, האם של החטופה והחוטף. כל כך הזדהתי עם הדמויות (מלבד החוטף:)) וכל כך התרגשתי מכל התהליך שהן עברו לאורך כל הספר.
סיימתי את הספר תוך מספר שעות.
ממליצה בחום.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רות
ללא מוסר (הדפסה מחודשת 2016)

ללא מוסר (הדפסה מחודשת 2016)

ג'ודית מקנוט

אני פשוט מאוהבת בסופרת הזאת. אין אפילו ספר אחד שלה שקראתי ולא נהנתי ממנו.
היא יודעת לכתוב בצורה כל כך מכשפת, רומנטית ומעניינת. ורק נשאר לי לקוות שמישהו ירים את הכפפה ויתרגם עוד ספרים שלה.
ממליצה לכל אוהבות הרומנטיקה התמימה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•רות
להסתבך איתך שוב

להסתבך איתך שוב

אמה צ'ייס

כמו הספר הראשון גם הספר הזה מושלם.
מצחיק, שנון ואפילו מרגש!
הפעם הספר מסופר מהצד של הראשית.
אם כי הספר הזה פחות קומדיה ויותר דרמה- מרגש בשונה מקודמו.
מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•רות
להסתבך איתך

להסתבך איתך

אמה צ'ייס

מבחינתי מדובר ביצירת אומנות! למה? מייד אסביר.

קודם כל חייבת לציין שצורת הכתיבה מיוחדת, מעניינת, סוחפת ומעולה.
הספר כתוב מנקודת מבטו של הדמות הראשית וכל הספר הוא משתף אותנו בצורת המחשבה ובראש הגברי המיוחד.
כמו כן הספר כתוב בצורה כזו שהדמות הראשית נותן לנו המלצות/ עצות על המין הגברי ועל עוד כמה דברים בחיים.
מה שהפך את הספר לשנון ומצחיק במיוחד.

אז למה הוא יצירת אומנות? מאחר והסופרת כתבה ספר מקורי ביותר- לא רק שהיא כתבה אותו מנקודת המבט הגברית וממש הכניסה אותנו לעולמם ולראשם של הזכרים היא גם כתבה אותו בצורה מיוחדת. רק מי שיקרא יבין.
הדמות הראשית הוא גבר שחושב שהעולם סובב סביבו- הוא חתיך, עשיר, חכם, מצליחן גם בעבודה וגם בקרב הנשים והוא רגיל שכל מה שהוא רוצה הוא מקבל.
הייתי אמורה לשנוא אותו, אני יודעת, אבל הדמות שלו, הכנות שלו, הדרך שבה הוא חושב ואומר דברים גרמה לי לצחוק לאורך כל הספר בצחוק מתגלגל, שפשוט לא יכולתי לשנוא אותו. נשביתי בקסמיו.
וכשהוא מכיר את קייט היא עושה לו בית ספר שלם- שבו הוא בעצם מבין שהוא לא מרכז העולם ולא באמת כל מה שהוא רוצה הוא מקבל שיש עוד אנשים מוכשרים בנוסף אליו, וביחד השניים יוצרים קומדיה רומנטית.

ממליצה לאלו שמחפשים ספר קליל, זורם, שונה, שנון ומציחיק.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•רות
מחבואים

מחבואים

ליסה גרדנר

הופתעתי לטובה מהספר. בהחלט ספר מתח שלא ניתן להוריד מהידיים.
עלילה זורמת ומתפתח עם שלל גילויים וטוויסטים וצורת כתיבה מעניינת וטובה.
ממליצה בחום.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•רות

ביקורות נוספות על "אהבה ברחוב דבלין"

אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

סמנתה יאנג

הסיפור שלנו עוסק באובדן. חווית האובדן היא דבר קשה למבוגרים ועל אחת כמה -לילדים, או נערים בגיל העשרה. אותו ילד/ה או נער/ה שמאבד פתאום כך ביום בהיר את האנשים הקרובים לו, עשוי לסבול מהפרעות פוסט טראומתיות והתקפי חרדה.

ככל שלא מתמודדים עם "האובדן" התופעה הולכת ומחריפה ובוודאי שהיא סותרת את הקלישאה "הזמן מרפא פצעים". אם בכל זאת הזמן ריפא את הפצע הצלקת תמיד תישאר. עד כאן הקדמה קלה לליבה של הספר: "אהבה ברחוב דבלין".

תחילת העלילה מתחילה כאשר שוש המנהלת, נכנסת לכיתה בליווי שני שוטרים ומוציאה החוצה את התלמידה ג'וסלין באטלר באמצע שיעור מתמטיקה. מפיהם של השוטרים ועובדת הרווחה היא מתבשרת בבשורת איוב.

לג'וס לא היו חיים קלים בארה"ב. לאחר שהוריה ואחותה נהרגו בתאונת דרכים, הדוד שהיה הקרוב אליה ביותר מסרב לקבל עליה משמורת. מכאן הדרך להתגורר אצל משפחות אומנות קצרה. למרות זאת כסף – לא היווה בעיה עבורה.

בגיל שמונה עשרה אורזת גו'ס את חייה בארצות ועוברת לסקוטלנד. (ג'וסלין- הגיבורה שלנו מתעקשת לאורך כל הספר על שם הקיצור שלה ולכן גם אני משתמשת בו לאורך הסקירה).

במהלך חיפושיה אחר דירה היא נתקלת באקראי במאצ'ו. ה"חליפה" שכמעט גנב לה את המונית. בחור גבוה, חסון, מבושם בביטחון עצמי רב ועם כל הדברים הטובים האלה, הוא ממלא את חליפתו בריבועי ביטנו ושריריו החטובים. רק שתטעמו קצת מהאיש להלן:

ציטוט עמוד 14: "החליפה שוב משך בכתפיו. "רוב הנשים היו מנצלות את זה שאני כלוא איתן במונית-לקשקש בלי סוף לדחוף לי את מספר הטלפון שלהן לפרצוף... ועוד כמה דברים,". " מהציטוט הנוכחי כבר אפשר להבין מי הפרסונה נכון?

בסקוטלנד, ג'וס מוצאת דירה מפוארת שבתוכה ארוזה לה גם שותפה חדשה לחיים שתלווה אותה לאורך כל הסיפור – אלי.

ג'וס למחייתה מתפרנסת מעבודה בסופי שבוע במועדון, ומתכננת להיות סופרת ולעת עתה כותבת סיפורי פנטזיות בשלב זה - למגירה.

החיבור בין אלי לג'וס היה מצויין והן התחברו מאוד מהר אלא מה? שאח של אלי הוא "החליפה"-בריידן קרמייקל. הופס!

באחד הימים הוא החליט לבקר את אחותו בדירה שהוא בנה לה, ובמי הוא נתקל? תנחשו... ניחשתם נכון. הגברת ג'וס שהיתה עימו במונית ולא התייחסה אליו כמו שהוא רגיל שנשים מתייחסות אליו. מכאן מתחיל סיפור ועד להסכם "יזיזות" ביניהם, בלי התחייבויות לשלושה חודשים.

בעקבות ההסכם בין ג'וס ובריידן הספר רווי בסצנות סקס מפורטות ושפתו הופכת להיות "נמוכה". לעניות דעתי אפילו "מוגזמת" לרגע היה נדמה לי שאני קוראת ספר פורנו... לדעתי יותר מידי בשביל ספר שלא "תאוות הבשרים" הוא הנושא העיקרי.

לאורך הסיפור ג'וס מחפשת את "החום" של בריידן ומאידך, בורחת וטוענת שאינה סובלת אותו, ובריידן גם הוא לא טלית שכולה תכלת, מציק לה, מחפש אותה קנאי, רכושני ולא מניח לה. כל מפגש שלהם רווי בשפה סקסואלית.

אני לא מתיימרת להיות פסיכולוגית, ברם ניתן היה להבין שהיא כל כך פחדה להתאהב בו שמא תיאלץ להיפרד גם ממנו כפי שנפרדה מהוריה. גו'ס פחדה מכאב האובדן. לראיה היא מסתירה את עברה ורק לאחר ההתקרבות הפיזית לבריידן היא החלה להתפשט בפניו כבצל אט אט ומעיזה לשוחח על עברה. ג'וס היתה מודעת לכך שהיא מסתירה דברים מאנשים ויודעת שזה אינו אמיץ, אך כאשר היא החלה להתרוקן "ממזוודת העבר" ולחלוק את "המזוודה" עם עוד מישהו היא החלה לחוש בהקלה.

את האובדן של הוריה היא לא הצליחה לארוז בקלות כפי שארזה את חפציהם והותירה אותם מאחוריה אי-שם בווירג'יניה. הקשיים והתלבטויות ניכרים לאורך כל הסיפור.

בעלילה שזורים מפגשים שלה עם הפסיכולוגית ד"ר פריצ'רד שמנסה להאיר את דרכה ומהווה בשבילה מורת דרך. להלן ציטוט עמוד 296: "טוב בשביל לגבש דעה בנושא אני אצטרך לזמן את בריידן לשיחה, אבל אני חושבת שאת צריכה לתקשר איתו. את צריכה לספר לו לפני שאת נוסעת לווירג'יניה, אחרת תמיד יהיו לך ספקות, ג'וס. את יודעת מה יותר מפחיד מלקחת סיכון ולהפסיד?" נענעתי בראשי. "חרטה, ג'וס. החרטה עושה לאנשים דברים איומים".

בסוף הסיפור הבטיחה לעצמה ג'וס שכל עוד היא עומדת עם בריידן לצידה היא תהיה בסדר. כקוראת אני לא בטוחה. צלקת אובדן אינה נמחקת היא רק מתעמעמת עם הזמן.

לסיכום: הספר קריא. לא אהבתי את תיאורי הפורנו המפורטים. לעיתים אהבתי את ג'וס ולעיתים כעסתי עליה ובא לי להגיד לה: דאי! מספיק עם הרחמים העצמיים שלך! קומי על רגלייך ולכי זקופה. למרות זאת, קשה להגיד את המשפטים האלה, כי בכל זאת גו'ס חוותה אובדן לא פשוט בחייה. לכן במקרה הנוכחי אני אקנה את הפתגם המוכר: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

הקריאה לשיקולכם.

לי יניני

לפני 12 שנים•
★★★★★
•לי יניני
אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

סמנתה יאנג

ג'וס, גיבורת הרומן והמספרת, אינה הענוגה המתמוגגת שמוצגת על הכריכה.
להפך, ג'וס היא אנטי גיבורה רומן רומנטי קלאסי.
ג'וס איבדה את הוריה ואחותה הצעירה בגיל צעיר ומאז היא לבד. עד גיל 18 במשפחות אומנה, אחר כך השאירה הכל מאחור, עברה יבשת והתחילה מחדש.
שיער אסוף ברישול, בגדים פשוטים, חברת אמת אחת וגם זה עד גבול מסוים.
החברה, שהיא גם שותפה לדירה עוברת ללנדון. וג'וס מחפשת דירה אחרת, רצוי עם שותפה.
ומוצאת.
ומאותו רגע חייה של ג'וס משתנים.
היא מכירה את אלי, חבריה ומשפחתה. איך ולמה, אשאיר למעוניין לקרוא בעצמו.

הכתיבה פשוטה והרומן משעשע, זורם, קליל ונחמד.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•michalro
אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

סמנתה יאנג

אחרי שראיתי שהרבה בנות בגיל שלי(15-16)קוראות את הספר הזה,ואני חיפשתי ספר שהוא קצת יותר בוגר מהספרים שקראתי לנערות,גיליתי שהספר שלקחתי בוגר מידי בשבילי,אבל בכל זאת אהבתי את הספר,במיוחד את ההתחלה ואת הסוף,באמצע היה בעיקר סקס,לא הבנתי איך ככ הרבה בנות בגיל שלי קוראות את הספר הזה וכבר הוא הופך לאחד הספרים האהובים עליהם,אבל מסתבר שהן יותר בוגרות ממני בקטע הזה.
תמיד רציתי להיות כמו ג'וסלין,להקים מסביבי חומות ולא לתת לאף אחד להיכנס,אבל רק כשהבנתי מה המשמעות האמיתית של זה,הבנתי שזה ממש לא מה שאני רוצה.
זה לא כזה נחמד שרק בגיל 24 את מצליחה להיפתח לאדם ולספר לו את הסודות שלך.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•תולעת
אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

סמנתה יאנג

לפעמים אני חושבת לעצמי שסרטים הוליוודים הם קיטשים מידי שצריך להשמיד מהעולם .
ואז אני קוראת ספר, ואני מבינה את הקיטשיות הזאת, ורק רוצה להרגיש את ההרגשה של אהבה חסרת רחמים עוטפת אותי ולא מרפה.
כשאני קוראת רומנים מהסוג הזה אני רוצה להכות את המחבר בגלל שהוא גרם לי להרגיש מטומטמת שרוצה רק דברים דמיוניים
אבל מצד שני , אני רוצה לנשק אותו !
הרומן הזה ספציפית הציף אותי צפייה וסחט ממני דמעות שלא היו שם הרבה זמן!
עם רק הייתה לי את היכולת לקרוא ספרים פעמיים הוא בהחלט היה אחד הראשונים שהייתי קוראת שוב!
סקסי ומרגש ובאותו הזמן גם אגרסיבי ומעביר מסר מסויים שעוד לא ממש הצלחתי לפענח...
בקיצור, התאהבתי.

לפני 12 שנים•זאת עם הספר
אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

סמנתה יאנג

בתור מישהי שהתאכזבה קשות מ"חמישים גוונים של אפור" החלטתי ללכת ולחפש את הז'אנר הבוגר במקום אחר שיוכל להחזיר לי את האמון שארוטיקה סוחפת ורומן מושך צריכים להיות ולהיכתב כמו יצירת אומנות ולא כמו שרבוט של פנטזיות עצמיות שנראה היה שנכתבו רק כדי שהסופרת עצמה לא תשכח אותם (50 גוונים). ואז הגיעה סמנתה יאנג בדמות ספר בעל כריכה רכה ומושכת על המדף בספריית המבוגרים לצידם של עוד עשרות חיקויים שניסו להתיימר ולהיות נועזים כמו המקור. אני לא יודעת מה משך אותי אליו, אולי זאת הייתה הכריכה ואולי התקציר מאחורה שהיה נשמע לי מעניין. בכל אופן, הביקורות היו טובות ואני החלטתי לנסות.
זה היה הספר הראשון מזה זמן רב שהצלחתי לסיים בתוך פחות מכמה שעות. הוא היה זה שגם הזכיר לי מדוע היו קיימים בכלל הימים בעבר שנתתי לעצמי להתמכר ולשקוע בעלילה שהצלחתי לסיים במספר כל כך מועט של שעות. התאהבתי.
קודם כל, הכתיבה מעולה!. הסיפור כל כך חם ונוגע ללב עד שמצאתי את עצמי ממש בוכה בסופו. הצלחתי להתחבר לפחד ולחשש של ג'וס לאורך העלילה ולא יכולתי שלא להתאהב בסיפור האהבה שלה ושל בריידן. גם לדמויות האחרות קשה מאוד שלא להתחבר. הן כתובות בצורה כל כך חיה ותוססת שנותנת לך מקום לחבר בינם לבין דמויות שאתה מכיר בחייך ורק תורמות לעלילה להיות אמיתית ומוחשית יותר. הספר הזה השאיר אותי עם הרהורים ומחשבות גם אחרי שבוע וגם אחרי שנאלצתי להחזיר אותו לספרייה באי רצון ולא עזב אותי עד שכעבור שלושה שבועות נשברתי והוא הוצב אחר כבוד באוסף הספרים שלי על המדף בחדר. (ספרים שהחלטתי שחיי לא יוכלו להימשך בלעדיהם). כעבור חודש, קראתי אותו שוב (!). וממש הצלחתי לחוות אותו מחדש. אני נותנת חמש כוכבים. למרות שההתנהגות של ג'וס חרפנה אותי לפעמים. זה ספר מדהים.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Secret Angel
אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

סמנתה יאנג

הספר אכן עוסק בחוויית האובדן ובאבל (ואם מסתכלים קרוב יותר אז גם בכאב, ובחרדה) כפי שנאמר בביקורת קודמת...
אבל בעיניי, זה לא רומן רומנטי נדוש אלא, אפשר ללמוד ממנו מסר לחיים.
ציטוט דברי הסופרת מסוף הספר: "לפעמים הדבר הכי אמיץ שאנחנו
יכולים לעשות זה ליהנות ממה שיש לנו ולהיות חיוביים בנוגע למה שגורם לנו להיות בני מזל.
זה קל ולא נדיר להיות מבוהל מהחיים.
הרבה יותר קשה לחמש את עצמך בחומרים הטובים למרות כל הרע, ולצעוד אל המחר כמו לוחם של היומיום" (עמוד 334).
לאורך הספר נשזרים פרטי העבר של ג'וסלין, וגם פרטי העבר של בריידן.
בהמשך הספר רואים עד כמה קשה לג'וסלין להיות בקירבה אמיתית עם אנשים, בגלל האובדן שחוותה.
אהבתי שגם ג'וסלין וגם בריידן הם עקשניים כהוגן. אולי בזכות העקשנות של בריידן הוא מצליח לנפץ את חומות המגן שבנתה סביבה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•ורדית
אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

סמנתה יאנג

אהבתי מאוד את ג'וסלין אבל גם אהבתי מאוד מאוד את בריידן שהוא מהמושלמים (כגון: כריסטיאן גריי וגידאון קרוס)
אבל איזה "פשע" - יש לו שיניים קצת לא ישרות שמוסיפות לו נופך סקסי...

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

סמנתה יאנג

אני בניגוד לעמיתיי כאן ךמטה שנתנו ציונים מתחת לחמש לא מסכימה. קשה לי לתת ביקורת טובה על ספר שבאמת לא חידש אצלי משהו או ריגש אותי (כאלו שקראו ביקורות שלי יודעים). אבל הספר הזה נתן טוויסט מהספרים הנמאסים האלהעל נערה פגועה ובתולה שפוגשת איש עסקים עם בעיות אימא. דייי עייפנו מחיקויים זולים על של חמישים גוונים של אפור!!.

הספר הזה שונה במקצת. הדמות הראשית פשוט האדם שהיייתי רוצה לראות ומצאתי את עצמי צוחקת לפחות חמישי פעמים מול הספר או מחניקה חיוך לשנינות שלה. והייתי מצטטת - אבל מה כל הכיף בזה?
דמות דמות בפירוט ? אוקי.
גוסלין - וואווו!!! הופעתי לטובה!!! נמאס לי כבר מהבנות השברירות והנזקקות המגעילות האלה, והבתולות יש לציין (אחמ אנסטסיה-נזקקת- סטיל). גוסלין היאשנונה בטירוף, עוקצנית ומלאת אהבה. כן יש את האישו הזה של הנערה שאיבדה את המשפחה שלה ובלה בלה בלה ויש כאלה שימצאו את זה נושא חרוש. אבל לדעתי זה עדיף על סצטנות סקס מטומטמות עם אובר קינקי (כן אני מצולקת נפשית מחמישים גוונים. תהרגו אותי). היא ללא ספק אחת הדמויות שאני אוהבת.

ביירדן - דמות דומיננית וחצופה. לא מצולקת בטירוף כמו כל הספרים מסביב. לא עוד סטוציונר ש'משתנה' אלא מדובר בגבר, שיש לו מחויבות ומסוגלת להתחייב. אבל נהנה מקצת יותר. החיזור היפה שלו אחרי גוסלין והאהבה שלו לאחותו פשוט יפיפיה וללא ספק מכל הסדרה הם הזוג שהכי אהבתי.

בכללי המשפחה נתנה לי תחושה חמימה כזאת. אותה תחושה שיושבים מול המשפחה המורחבת ורואים אהבה הדדית. הסופרת הכל כך מוצלחת לא זונחת אף דמות מאחור ונרה שהיא מזכירה אותם במינון הנכון לסיפור ובנאמנות לכל ספר בהמשך יש לציין.
ואיך אפשר שלא לדבר על הסצטנות המדוברות.לא יותר מידי לכאלו שכבר קראו ספרי אירוטיקה אבל אולייותר מידי לכאלו שלא רגילות כלל לספרי אירוטיקה. בספר יש אירוטיקה אני לא ישקר אבל בישבילי, במינון הנכון לספר שעוסק ביזיזים/ חברים/ שותפים לדירה או כל ספר בסגנון.

ספר לשבת ולצחוק ולהתאהב בו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מכורה ללא סוף
אהבה ברחוב דבלין

אהבה ברחוב דבלין

סמנתה יאנג

מאוד אהבתי את הספר.העלילה מתפתחת בדיוק כמו שאני אוהבת,חוץ הקטע שכל האנשים שהיו קרובים אליה מתו..לא ברור למה יאנג בחר להרוג גם את המשפחה וגם את החברה הכי טובה.כאילו משפחה מתה זה לא מספיק גרוע
סיימתי את הספר מאוד מהר.גוסלין לא צפויה וכך גם בריידן.בנוסף לסיפור אהבה הספר גם נורא מצחיק,יש קטעים שפשוט צחקתי עם עצמי!ממליצה בחום.

לפני 11 שנים•the girl next door
דירוג
5.0
לפני 10 שנים

“אני בניגוד לעמיתיי כאן ךמטה שנתנו ציונים מתחת לחמש לא מסכימה. קשה לי לתת ביקורת טובה על ספר שבאמת לא”