"אהבת אב" הינו ספר ביכורים של איתי יד שלום. איתי, ד"ר למתמטיקה מימש את חלומו, וניצל את ההזדמנות לכתוב ספר מתח, בתקופה שחלה בסרטן המעי הגס, ונוטרל מעבודתו לטובת הטיפולים.
כל הסיפור מגולל בגוף ראשון על-ידי אסף קורן.
אסף בן 28, נשוי למירי, מתמטיקאי ושותף בחברת הייטק. אחיו התאומים רון וגיל, בעלי חברת חקירות ויוצאי יחידה צבאית מובחרת.
וכך זה מתחיל: "תתפללו לנס". אלה צמד המילים שנאמרו על ידי ד"ר קפלן, אחראית מחלקת הטראומה בבית החולים, אליו הובא אביהם אחרי תאונת דרכים.
אלא מה? זו לא בדיוק הייתה תאונה. . .
עמוד 8: "המנוול הזה חיבל בבלמים"...אחרי המשפט הזה, נעצמו עיניו של אביהם והוא שקע לחוסר הכרה. לאחר שלוש שעות, צבי קורן נפטר, ושלושה בניו לא הספיקו אפילו להגיד לו, כמה הוא היה אבא נהדר.
ביום האחרון לשבעה, כשהבית התרוקן ממנחמים נותרו בסלון הבית רק בני-המשפחה. מירי, אשתו של אסף טיפלה באלבום התמונות, רעות ויערה נשותיהן של רון וגיל, הסירו את הכיבוד מהשולחנות והשליטו סדר במטבח.
אבל,,, בקצה השולחן בצבץ לו דף לבן, שרק באותו בוקר ניראה בתיבת הדואר.
דף יתום, ללא מעטפה או בול, ועל הדף הודפסה שורה אחת בלבד:
"למשפחת קורן, תנחומיי לבנים רון, גיל ואסף על מות אביכם צבי. שלא תדעו עוד צער, לואיס."
מי זה לואיס? למה הוא לא נכנס לביתם לנחמם ישירות?
לואיס, דייר לשעבר שהתגורר בשכירות וכונה "גורם מוכר למשטרה". אנשים נכבשו בקסמו ונשים התדפקו על דלתו בלי סוף. הוא הצטייר כאדם מוכשר שידע לחקות זמרים, שרי ממשלה ולספר בדיחות, עד שהבטן כאבה מרוב צחוק.
אך עם כל הטוב הזה לואיס התמכר להימורים. לרון, גיל ואסף לא היה ברור מדוע אביהם השכיר את הדירה ללואיס, שהיה דמות "בעייתית", ושהוא עצמו נאלץ לספוג תלונות מהשכנים. הסיבה היחידה והסבירה מכל הייתה, שלואיס שילם יותר מכל השוכרים האחרים ולא רק...
מלבד כך, שהאחים כעסו על לואיס שלא נכנס לנחמם ישירות, שאלה נוספת עמדה באוויר... איך הפתק הזה הגיע לתיבת הדואר? האם לואיס קם לתחייה? הרי לואיס "נעלם" לפני מספר שנים. מאידך גיסא הבנים נותרו עם המשפט האחרון שאביהם אמר להם, לפני שעצם את עיניו: "המנוול הזה חיבל בבלמים"... מי חיבל בבלמים ולמה?
מכאן ואילך הבנים פונים למסע חקירה משלהם, על-מנת לגלות מי עומד מאחורי התעלומה לרצח אביהם.
האחים זומנו לשיחה ביחידה עלית של המשטרה, בפיקוחו של הפקד צוברי. המפגש הראשון הותיר את הבנים פעורי פה, משום שפקד צוברי טיפל ביחידה המתמחה ב"פשע מאורגן". לא היה ברור להם, כיצד המחלקה המיוחדת הזו במשטרת ישראל, קשורה לתאונה של אביהם, כשאביהם מעולם לא היה מעורב או קשור לעולם הפשע?
תדהמה נוספת נפלה על האחים כשבחדרו של הפקד צוברי: "תמונתה של מיה".
למה תמונתה של מיה, תלויה על קיר חדרו, של פקד צוברי שחיצים מופנים אליה, לצידו של כהן המוכר מהעולם התחתון? הרי מיה הייתה ביתו של לואיס, ונפטרה מדום לב לפני מספר שנים... עוד חידה... ומכאן היציאה למסע חקירות עצמאי קצרה.
הבנים פוגשים בנתיבי מסעם דמויות מגוונות: יהודה כהן השולט על ארגון פשע גדול, מעצבת אופנה מברזיל בשם אוה לופז, מישל הפסיכוטית ויד ימינו של יהודה כהן, שני כהן חוקרת לשעבר, שמואל ארזי, מפכ"ל המשטרה שכבר נפטר ועוד.
איך כולם ביחד, וכל אחד לחוד, שייכים לפתרון סיפור המסתורין הזה?
כדי לגלות את השיוך תצטרכו לצאת למסע קריאה משלכם.
למה הספר מרתק, למרות שפתרון התעלומה צף ככתם שמן על פני המים מוקדם מידי?
איתי יד שלום, הציב בסוף כל פרק תעלומה נוספת, שעוררה עניין וקצב לקריאה קולחת. כל פרק הסיר עוד רובד, הוסיף מידע ואקספרטיזה נוספים, שחשפו סודות, וציידו את "בני קורן" במידע נוסף עם הרבה יותר כוח.
מאידך גיסא, מצאתי קטעים מיותרים, לא מהודקים ולא אפויים בחום הולם, כעץ שענפיו פלשו מחוץ לגבולות תיחומו.
המסגרת של הציור מצוינת, הרעיון טוב, מוכר ולא חדש, אבל הציור עמוס מידי. אי לכך לדעתי, אם היו מפחיתים בפרודוקטים בעוגה הזו, העוגה היתה עדיין נשארת טעימה... נקודה למחשבה.
בשורה התחתונה: בהתחשב שהספר הוא ספר ביכורים, ולמרות חולשותיו נהנתי.
קריאה נעימה.
לי יניני

















