• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

מאת שרית ישי-לוי

הביקורת של שם עט

תמונה של שם עט
דירוג
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2013
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
פרל מנשב
לפני 9 שנים

“כל - כך מחזיר לבית סבתא . גורם לי געגועים כואבים לאמא ... מרגישה פספוס , אל הספקתי להפרד ...”

61/116
ביקורות על מלכת היופי של ירושלים
הבאה
יעל שיר
לפני 10 שנים

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

ספר שעשוי מצוין ומעביר את העלילה בצורה כיפית וזורמת. אהבתי.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של IRomi
IRomi
תמונה של קורא הספרים
קורא הספרים
תמונה של אוהבת לקרוא
אוהבת לקרוא
3קוראים|גיל ממוצע34|33%נשים

על המבקרת

תמונה של שם עט

שם עט

ותיקה
חברה מזה 10 שנים
82 ביקורות•1 נבחרות•355 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מודעות עצמית
תמונה של שם עט
שם עט
ותיקה
חברה באתר מזה 10 שנים
ביקורות82
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה355
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת29ספרות מקורית28מודעות עצמית3

דיון על הביקורת

2 תגובות
מורי
מורי•לפני 10 שנים

שזה כמובן השמדת ערך.

לי יניני
לי יניני•לפני 10 שנים

ספר מצויין במיוחד לדוברי הלדינו... חבל שכתבת כל כך קצת על ספר כזה טוב.תודה

2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של שם עט

הסוד

הסוד

רונדה בירן

ספר טוב שהומלץ בפניי ואני שמחה שהגיע אליי. הוא כולל הרבה הגיגים של אנשים רמי מעלה והשפעה. הנ"ל קובצו ובשילוב מילותיה של הסופרת הפכו לספר מכוון לחיים טובים יותר עם אפשרויות הגשמה בכל מיני תחומים.

"היו מודעים למחשבות שלכם
כל הכוח שלכם טמון במודעות שלכם לכוח הזה, ובכך שתאחזו בו בתודעתכם.
המוח שלכם מסוגל להיות כמו רכבת דוהרת, אם תניחו לו. הוא עלול להסיט אתכם למחשבות על העברואז למחשבות על העתיד, בכך שייקח אירועים רעים מהעבר ויטיל אותם לתוך העתיד שלכם. גם למחשבות בלתי נשלטות אלה הכוח ליצור. כשאתם מודעים, אתם נמצאים בהווה ויודעים מה אתם חושבים. השגתם שליטה על המחשבות שלכם, ובזה טמון כל הכוח שלכם.
אם כן איך נעשים מודעים יותר ? אחת הדרכים היא לעצור ולשאול את עצמכם 'מה אני חושב עכשיו ? מה אני מרגיש עכשיו ?' ברגע שאתם שואלים, אתם מודעים, כי החזרתם את מחשבתכם להווה" (עמ' 159)

מומלץ בחום

לפני שבוע•
★★★★★
•שם עט
האדם מחפש משמעות

האדם מחפש משמעות

ויקטור פראנקל (פרנקל)

ספר חובה לכל אדם באשר הוא ובכל שלב בחייו
הוא בגדר 'משנה תודעה'

*בהתאם לכתוב בכריכת הספר
" משמעות אינה יכולה להינתן אלא להימצא "
" סמוך לאחר שחרורו מ3 שנים במחנות ריכוז בגרמניה הנאצית, בן 40, ויקטור פרנקל, כתב במשך 9 ימים רצופים ספר זה "

**כעת הוא במבצע (בשבוע הספר העברי) ב50 ₪ ברשת סטימצקי

לקחתי את הספר הזה כספר לימוד לסימון, אבל הבנתי לעיתים שהרבה מילים חשובות למירקור בו, במיוחד ממחיצתו

בנוסף, הרצף האינסופי, ללא חלוקה ממשית לפרקים, הקשה עליי להוריד את הספר-זו סיבה טובה ולא טובה. 'טובה' כי הספר משך אותי להמשיך ולקרוא ו'לא טובה' - הופנטתי ממנו והתקשתי לעשות הפוגות בקריאתו.
קראתי אותו בסוף שבוע אחד בלבד

***סרט 'התחייה' עפ"י ספרו של טולסטוי
בהמלצת ויקטור פרנקל בספר בעמ' 116-117

רוצה להוסיף את דעתי האישית לא רק על המבנה כפי שציינתי לעיל, אלא גם על תהייה שהועלתה בי בעקבות הסופר, סיפוריו וסיכומיו ( זהירות לספויילר )
הסופר הוא פסיכיאטר שתפקידו לתת טיפול תרופתי למטופליו והספר מעלה לא פעם תהיות וטענות פילוסופיות - שני התחומים עלולים להתנגש ולבטל האחד את השני. רוצה לכתוב שייתכן דווקא שזו התוספת היפה והייחודית שהביא ויקטור פרנקל בספר המיוחד הזה. והתודה ניתנת לו

לפני חודש•שם עט
תובנות מתורת ימימה

תובנות מתורת ימימה

ענבר אלתר

הספר מורכב מפרקים שמסבירים את תורת הקבלה על סמך ספר הזוהר מהזווית הנשית של ימימה אביטל ע"ה (עליה השלום - כך היא מוזכרת לאורך כל הספר) אשר העבירה בעודה בחיים ולימדה נשים את מה שהיא למדה וקיבלה
הסופרת, ענבר אלתר, היא אחת מהמודרכות של ימימה וברבות הימים גם הפכה למדריכה. היא נבחרה על-ידי בנה של ימימה לסכם את פני הדברים בצורה ברורה ובהירה
ממליצה בחום על הספר לכל מי שרוצה לקבל מושג על הקבלה וספר הזוהר ובכלל מחפש תשובות ודרכים כיצד להתנהל במסע החיים הזה

*סתם הערת אגב
על כריכת הספר כתבתי לעצמי הבהרה שזה ספר לימוד לכל דבר
לצורך מירקור והעלאת תובנות אישיות - ממליצה

לפני חודשיים•
★★★★★
•שם עט
המדריך לשמחת חיים

המדריך לשמחת חיים

יאנה דרום

הספר הוענק לי במתנה ליומולדת האחרון מהמשפחה (הבכורה בחרה וקלעה). הוא מחולק לפרקים קלילים ונעימים לקריאה
למדתי הרבה מהקריאה בו וממליצה עליו בחום

מביאה 2 ציטוטים מפרקים שמתחשק לי לכתוב לי פה

" כשמשהו פאסיבי דוחף אותנו - אין לנו ברירה אלא לנסות. למשל, אם מפטרים אותנו מהעבודה אנחנו נאלצים להתמודד עם הזדמנות לעשות משהו שתמיד חלמנו עליו, או למצוא את הייעוד האמיתי שלנו... בקיצור, כדי להצליח להגיע להישגים או לצבור חוויות חיוביות צריך לצאת מאיזור הנוחות וללמוד להתמודד עם כשלון.
אי אפשר להישאר כל הזמן באיזור הנוחות ולהתפשר בשל הפחד ליפול כי הכשלון מלמד אותך על עצמך. את מתפתחת, צומחת, מרעידה את מיתרי ההתרגשות מהלא נודע. איזור הנוחות באמת נוח אלא אם תישארי בו לעולם לא תתטעמי את הטעם של אושר עילאי. אם לא תרשי לעצמך לעבור לרגע אחד לצד האחר של גרף הסיכון מבחירה ולא מאילוץ את עלולה למנוע מעצמך פסגות חדשות של אושר" (עמ' 204)

פרק קצרצר וחשוב בעמ' 218 #להחזיק ידיים לפיו "תהיי את היוזמת, שלבי את 5 האצבעות שלך ב5 האצבעות שלו בזמן שאתם מטיילים או יושבים בסלון"

לפני חודשיים•שם עט
מקימי

מקימי

נועה ירון-דיין

ספר יהודי שאני שמחה שהגעתי לקרוא בו. כמו כל ביוגרפיה שאני אוהבת להיחשף אליה כך גם נהניתי לקרוא על מסעה של נועה ירון דיין. המסע החשוף והכן ריתק אותי והלוואי ויכולתי להתמסר רק לקריאה.
ממליצה בחום לקרוא.

"...הטה אוזנך ושמע, פקח עיניך וראה, והבן והבט האמת לאמתו. הסר עיקשות לב ודרכי ליצנות ושקרים, וחוכמות של הבל הסר ממך. חוסה על נפשך והטה דעתך ומחשבתך אל האמת לאמתו, כי אם חס ושלום תיטה מן האמת, את מי תטעה? הלוא לא תטעה כי אם את עצמך...'
ליקוטי מוהר"ן (מורנו הרבי נחמן מברסלב) ספר היסוד של חסידות ברסלב בגדר ריבוי אור" (עמ' 122)

*מוסיפה בעריכה
מושג חדש שלמדתי בעקבות קריאת הספר "גלות הנפש" - לא רוצה להרחיב יותר כדי לא ליצור ספויילר.

לפני 6 חודשים•שם עט
אהבתה של גברת רוטשילד

אהבתה של גברת רוטשילד

שרה אהרוני

אקדים, אכביר ואומר כי לדעתי כל יהודי באשר הוא כדאי שיקרא את הספר הזה (!) שהרי מי לא מכיר את אדמונד דה רוטשילד (חיפשתי אותו לאורך כל הספר מאחר והרוטשילדים שהספר עסק בהם לא כללו את אדמונד. הנ"ל הוזכר לקראת סופו וגם בצורה מאוד מזערית). הספר משתף את הקורא בבניית האימפריה שנקראת 'רוטשילד' ובהתבססות המשפחה, ולכן הוא מעניין ומומלץ. מי היה מאמין שבשנת 1770 ואילך היו גטאות שבידלו את היהודים מהגויים.

לעיתים אני מדמה קריאת ספר להרפתקה שיוצאים אליה (יתכן מאוד שכבר כתבתי זאת באתר זה, סימניה...) ההרפתקה לא ידועה מראש ואפילו שהומלצנו ליציאה לדרך - הרגליים הפוסעות מהססות מהצעדים הראשונים. גם פה היססתי בקריאת הספר, למרות ההמלצות עליו.
הספר התחיל עם הרבה 'הערות שוליים' שפירשו את נתוני הספר... חששתי שכך יהיה לאורך כל הקריאה - שהרי ה'קריאה השוטפת' מופרעת עם כל הפנייה והעניין די מתיש. ההערות המשיכו, אמנם קצת התמעטו, אבל היו ברקע הספר. המילים זורמות יפה והכתיבה רכה עם נטייה תנ"כית.
(סתם הערת אגב לא חשובה-ככל הנראה מישהו או משהו עבר על פני הכתוב וסימן 'ק' במקום ה'ה' המופיעה בהדפסה המקורית במילה 'אלוהים')

להלן ציטוטים שאהבתי מהספר :

"עוד מעט יתככבו השמיים" (עמ' 16) = השמיים צפויים להתכבות ולהתכסות בכוכבים

"'רוט-שילד' = השלט האדום " הערת שוליים מס' 25 בעמ' 29. מוזכר שוב גם כמגן אדום בעמ' 114 בהערה 70.

הוראות למשא ומתן "מאיר, שמבטו התמקד כל העת בנתן (בנו), הסב כעת פניו אל אמשל ושלמה (בנים נוספים). "זכרו זאת גם אתם, כדי לא להיחשף, עלינו לנהוג כלפי חוץ מנהג של עסקים כרגיל. לעולם לא נחשוף חולשה ולא נניח לתחושות שלנו להשתלט עלינו. שליטה עצמית היא מפתח להצלחה. שליטה עצמית מתבקשת באינספור מצבים בחיינו, גם במשא ומתן. אל תרשו לעצמכם לצאת מגדרכם.
גם אם מתחשק לכם למלוק את ראשו של הסחטן הפיננסי הניצב בפניכם, דברו אליו ביראת כבוד, בנועם, ובה בעת בדקו בתוככם אם ראוי יהיה לוותר על העסקה או שמא היא כדאית וטעות תהיה להחמיצה. זכרו, אל לכם לרסן את להיטותם, עליכם לרסן את צפונות לבכם. הישמרו מהכתלים, כי אליהם צמודות אוזניים מאיימות. פעלו באופן שגם המסובב הגדול מכולם לא יצליח להציל מפיכם דבר. הרצון לדעת הוא נטייה טבעית של האדם, של כל אחד מאיתנו. כל שעלינו לעשות, בניגוד לאחרים, הוא לשמור לעצמנו את הידיעה מצד אחד, ומנגד להשתמש בה כמנוף מהיר אל העושר. ככל שנקדים לדעת לפני כולם, כך תהפוך הידיעה שלנו כלי יעיל לפעולה" (עמ' 203)

"הריב הוא פורקן נהדר. ההתפרקות היעילה ביותר היא זו הנעשית בתוך המשפחה, בין אנשים קרובים, שתמיד מותירה אחריה שובל חם של פיוס" (עמ' 370)

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•שם עט
גברת בירד היקרה

גברת בירד היקרה

איי. ג'יי. פירס

ספר טוב שהתברר כ'טוב' מנקודת מפנה בו-לא ציינתי בפניי את מס' העמוד שזה קרה ולא רוצה גם לציין פה את הסיטואציה שגרמה לשינוי החיובי, אבל יכולה לכתוב פה שבהחלט היה שווה לחכות לנקודה מסויימת אשר שינתה את הספר מאחד כזה שהעלילה נראית בנאלית וידועה מראש לסיפור 'מתגלגל' ולא ידוע כיצד יגמר.
באופן אישי אני לא יודעת אם הייתי מתחילה בקריאת הספר הזה באם לא היינו במלחמה... הספר מתאר את חייהם של צעירים אנגלים המתגוררים ועובדים בלונדון וכיצד הבליץ (התקפה פתאומית כבדה, בעיקר מן האוויר) משפיע על רחובות העיר.
אמנם הייתי צריכה להתרגל לאופן הכתיבה - בכל-זאת מדובר בתרגום מאנגלית (ע"י דנה טל) וכן לשמות הנפשות המוזכרות בספר (לעיתים השמות הרבים בלבלו, שהרי אני לא קוראת ספרים ברצף, אלא עוצרת וממשיכה בזמני הפנוי) אבל, בכלליות הספר היה טוב וחביב בעיניי - יכולה לקרוא לו 'ספר טיסה' כפי שהוא הוצע לי... אבל, אני, כאמור, קראתי אותו עם עצירות ועדיין נהניתי מתוכנו כי הוא כתוב בתמימות יפה, משתף את הקוראת בהגיגי הגיבורה בכנות יפה.

לפני שנה•שם עט
בשביל הנפש

בשביל הנפש

חנוך דאום

היה כיף להיתקל בספר שמורכב מפרקים-פרקים שלא קשורים האחד לשני והאחד בשני.
התכנון שלי היה לקרוא פרק או שניים ממנו ולהמשיך בדרכי. התחלתי עם הפרק ששמו הכי מצא חן בעיניי ו/או הרגשתי הכי 'קרובה' אליו בבחינת פרק שרוב הסיכויים ימשוך אותי לקרוא בו...
הפרק הזה היה השני בספר "אולי צריך להספיק לי שאיש כל-כך מוכשר נמצא איתי. דליה: אישיות מביסת-עצמי" בעמ' 48.
קטעים שרוצה לתעד מפרק זה פה :
" הספר 'אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים' של ד"ר סוס הוא נפלא לדעתי (כך כותב אריאל הרטמן, פסיכולוג קליני המטפל בגישה האינטר-סובייקטיבית), לא רק מפני שהד"ר מצליח, כמו תמיד, לשרטט ביד נאמנה סוגיה מרכזית בחיינו, אלא מפני שהוא מצליח לתאר במילים ספורות את מהות הטיפול הפסיכולוגי, ואת הפרדוקס המרתק והמורכב של הנפש האנושית: אם נאזור אומץ, נעז, נצא ונחדש, נגלה, נגדל ונתפתח. אולם איך אפשר לצאת אם החוץ כל כך מפחיד? ומצד שני, רק אם נצא ונסתכן, נגלה שלא כל כך מסוכן בחוץ. בכל אופן, מסוכן פחות משדמיינו. בספר, הילד יוצא, נתקל בקוצים, פוגש מפלצות. הוא הולך ונחבט, אך גם חי ונהנה. בשלב מסוים הוא מגיע למקום שבו אנשים מחכים – הם מחכים לכל מיני דברים חיצוניים שיקרו להם ויעזרו לחייהם להשתנות. לאחר תיאור קצר של המקום, אומר לנו ד"ר סוס שזה לא מקום בשבילו. הוא לא אוהב לחכות, הוא רוצה לנוע ולחוות. רק לא לחכות...

הטיפול הנפשי עוסק במקומות תקועים, באזורים נפשיים שבהם האדם מתקשה לפעול באופן חופשי ומשוחרר. רוב האנרגיה של המטפל מושקעת בניסיון להגיע לאותם אזורים ולפרום מעט את הקשר שבתחילת הטיפול נראה בלתי ניתן להתרה. דבר זה עלול להימשך שנים. פרויד טען שיש דמיון בין הפסיכולוגיה לארכיאולוגיה. לעיתים קרובות נראה שמקורות הבעיות הנפשיות טמונים מתחת לשכבות מתקופות שונות של חיי האדם. אני סקרן לגלות אותם, מרותק אל תהליך החפירה הזה, כמעט מאוהב בו. כל חפירה היא אחרת, כפי שכל מטפל שונה מעט כשהוא מצוי במחיצת מטופל אחר.

אך בכל חפירה בנפש, בכל תהליך התמודדות עם קושי, יש פרט משמעותי ביותר - מידת האחריות שהאדם נוטל על חייו. כל האנשים הם במידה זו או אחרת קורבנות של תנאי חייהם. איש מאיתנו לא בחר לאילו הורים להיוולד ולאיזו משפחה. איש מאיתנו גם לא בחר את המטען הגנטי שלו. אפשר, אם כן, להעביר חיים שלמים בלי לקחת אחריות על המתרחש, מתוך תחושה שנסיבות חיינו יצרו אותנו ואת בעיותינו ולנו אין כל שליטה על חיינו. לכן פעמים רבות מה שעוזר בטיפול הוא לעמת את המטופל באופן אקטיבי עם האפשרויות השונות שבהן היה יכול לבחור כדי להתמודד עם בעייתו. להראות לו שהיה יכול לפעול גם אחרת. הישארות מתמדת בעמדת הקורבן אינה מאפשרת לאדם להשתנות "

לאחר הפרק הראשון (מבחינתי) שקראתי המשכתי לפרקים נוספים עד שבאיזשהו שלב עזבתי את הקריאה בספר. ה'חיטוט' בנפשות מטופלים מורכבים יותר ויותר (אישיות פסיכוטית וכד') כבר לא 'קסם' לי ואולי אפילו הפחיד אותי בהשוואה למה שקורה אצלי...

בכל אחד מאיתנו חבוי (או גלוי-תלוי במינון ובעוד מאפיינים רבים) אי אילו שריטות, שלא לדבר על כאלה שהעמיקו והפכו ל'סדקים' עמוקים יותר.

בכל מקרה, הספר כתוב באופן מעניין, ברור ובשפה שניתנת ל'הבנת העם', למרות שמדובר בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה.

לפני שנה•שם עט
המדריך לאושר והצלחה בעבודה

המדריך לאושר והצלחה בעבודה

איילין מאליגן

סיפורי האישי לפני חוות דעתי על הספר החיובי הזה :
קיבלתי את הספר הנ"ל מאמא שלי בזמן שהייתי מובטלת. חוויית ה'מובטלות' הזו הגיעה אליי בפעם השנייה בחיי. הפעם הראשונה הייתה לא חיובית (בלשון המעטה)-הופתעתי מאוד כאשר פוטרתי ע"י מנהלת המחלקה מעבודה שמאוד אהבתי (את המקום עצמו פחות אהבתי ועם האנשים למדתי להסתדר). הייתי מובטלת כחצי שנה והרגשתי אכזבה מעצמי ומהסיטואציה... ברבות השנים שוב פוטרתי, לצערי. הפעם פחות אהבתי את העבודה והייתי זו שהתפטרה וחזרה מהחלטתי-כך שכאשר הפעם פיטרו אותי - התגובה שלי הייתה הודיה והכרת תודה למצב שנקלעתי אליו. בשלב זה אמא שלי נתנה לי את הספר הזה (מבלי שהיא בעצמה קראה אותו) ובמשך 2 חודשי האבטלה, וגם אחרי שחזרתי לשוק העבודה.ב"ה.המשכתי לקרוא את הספר.
בהתחלה חשבתי שיש יותר מידי הוראות בספר הזה, אבל בהמשך הקריאה בו הבנתי שמדובר ביועצת ארגונית שכתבה את הספר מהניסיון הרב שלה עם הלקוחות שעבדה איתם במרוצת השנים כך שהיא מספרת את הסיפורים כמעט בגוף ראשון והתרגולים שהיא מציעה בו משכו אותי לבצעם.
טיפים לתקשורת :
הקשבה - עמ' 149
בהירות - בעמ' 150
קשר עין
שפת גוף
חיוך
תוכן
טון דיבור
'הסוד' - ספר שהומלץ ע"י הסופרת
*חוק המשיכה כ'חוברת הכנה' לספר הנ"ל

ספר חביב שמיועד למי שנקלע למצב של תסכול מעולם העבודה ( ובינינו-למי זה לא קורה, לפחות פעם בחיים... :) וגם בכלל-יש בו הצעות לא רעות בכלל לסיגול לחיים

לפני שנה•שם עט

ביקורות נוספות על "מלכת היופי של ירושלים"

מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

מסה של 450 עמודים והיסטוריה משפחתית של כ- 50 שנה מתכנסים לספר ששמעתי עליו ככ הרבה תשבחות. אני מאד אוהבת רומנים היסטורים שאפשר מהם ממש לחוש את התקופה אבל משום מה הספר הזה לא עבר אצלי לרשימת המומלצים. הכתיבה ההיסטורית לא ממש משתרגת אלא יותר נשמע כמו דיווח של ידיעות מדפי הספריה הלאומית. ובכל זאת קראתי אותו עד סופו. לקח לי הרבה זמן להיכנס אליו ורק כשהייתי חולה הקדשתי לו זמן. כשכל פרק כ 50 עמודים בימינו זה ארוך מדי. אפשר היה לקצר אותו בשליש ואז אולי העלילה היתה מתעמקת.

לפני שנה•
★★★★★
•מנטה
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

בהתחלה שמעתי על הספר. אמרתי לעצמי לא הטעם שלי. בטח עוד פרוזה על דתל"שית ממאה שערים או נטורי קרטא מורדת שהפכה להיות מלכת יופיאחרי מייק אובר.
ואז ערב אחד דפדפתי בנטפליקש וראיתי את ההתחלה.ממש סצנה שתיים ואם אני לא טועה גם שמעתי ספניולית.
כאן עצרתי לרגע (ארוך הייתי אומר) עד שהגיע אלי הספר.
כשראיתי שהטורקים באים לחפש את רחמים הבנתי שזה סיפור היסטורי. וכשהשגתי את הספר והתחלתי לקרוא. לא הפסקתיץ
יש שם מילים ומשפטים שהחזירו אותי 40 שנה אחורה והדמויות והכבוד הזה ביניהם. הכל פתאום נעשה ממש חיי אני ממש רואה את עצמי ביחד עם כל המשפחה.
יש לי בעבודה חבר כורדי ועכשיו בא לי להתרחק ממנו (:

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•הטרמפיסט לגלקסיה
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

ספר מדהים היסטוריה של המדינה שלנו דרך גיגולה דורות של משפחה אחת
מקסים מקסים
והסדרה ממש לא משתווה לספר
לא רציתי לסיים את הספר ממש מכתי את הסוף היה קשה להפרד

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•נורקה
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

בא לי לנסוע לירושלים לבקר את גבריאלה ואמנון. לאכול משהו טעים ולשמוע עוד ועוד סיפורים. להתקל בכורדי ברחוב ולכעוס. לקבל חיבוק גדול מדודה רחליקה. לשבת בסלון עם המשפחה הזו שאני נשבעת שאני חלק ממנה עכשיו, ולשמוע ולצחוק ולבכות. להביט בתמונה תלויה על הקיר, גבריאל ורוזה יושבים, מחייכים אל המצלמה, ולגחך כי אני יודעת. לדפדף באלבומי התמונות ולהזכר בלונה שלנו, שהייתה כל כך יפה ועקשנית ולחשוב לעצמי בראש, לונה, את עשית את זה. לונה… את שברת הקללה של משפחת ארמוזה, אני נשבעת לך, את היית כל כך אמיצה, את לא היית מוכנה לוותר על אהבת אמת. את נחשה, אבל את אישה חזקה. את גאווה לשושלת הארמוזות באשר הן, את שברת את הקללה. את שברת את הקללה. בזכותך ביתך מתחתנת עם אהוב ליבה.
אני גרה בצפון, הרחק מירושלים, ויש בי עצבות לא קלה במחשבה שכשאסע לבקר בירושלים, הם לא יהיו שם. אני חשה כמעט אבל על אובדן משפחת ארמוזה בחיים שלי. אולי אבוא לבקר אותם מידי פעם, אדפדף לאיטי.

זה מה שאני חושבת על הספר הזה.

(מלבד הכריכה. קשה לי עם הכריכה.)

לפני 3 שנים•
★★★★★
•לי אור
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

אתחיל בגילוי נאות שאני אוהבת מאוד את כתיבתה של שרית העיתונאית הסופרת עוד מימיה כעיתונאית ובירחון עולם האישה שכבר לא קיים ...
כתיבתה קולחת זורמת מעניינת ומעוררת מחשבה שהותירה אותי שוב נפעמת מיכולות מיוחדות ונדירות של סופרת מצויינת מופלאה אשר
הצליחה שוב לסחוף ולרתק אותי ואת ספרה קראתי בנשימה אחת.
שנית , לא אהבתי את ההשוואות שקוראים עושים בין ספרה הראשון המעולה אחידות דעים בין כל הקוראים לספרה שני זה המעולה בפני עצמו המגיע עד כדי "קטילת" הסופרת שהשקיעה את כל מרצה נפשה וכל כולה בכתיבת ספר נהדר זה . כמובן שעל טעם וריח אין להתווכח אך ניתן לכתוב ביקורות בצורה נאותה ומכבדת כי מולנו סופרת מדהימה ובפרט בן אדם והכי חשוב פרי יצירה .
הספר הוא רומן מעניין מסקרן , העלילה סוחפת עם יסודות של מתח
סיפורן של 3 נשים , 3 דורות , וסיפור אהבה מרגשים עד דמעות .נטישה וכאב שלא מרפה
אליה הצעירה ננטשת ע"י בעלה , אמה לילי ננטשת ע"י אמה בהיותה תינוקת ונמסרת למנזר שם גדלה ואמה שנוטשת אותה ...
במשך השנים שלושת הנשים מנסות לברוח מהכאב , לאחות את הכאב ולמצוא מזור לרפואה תוך כדי המשך חייהן והשפעתן על הסובבים אותם , על המשפחה הגרעינית ועל המשפחה המורחבת .
כאשר עמוד התווך האיתן של כל העלילה הוא שאול צורף אביה של אליה ובעלה של לילי , שאילולא עמדו לו כוחותיו היתה משפחתו מתפרקת מזמן . סיפורו של אלדד המציל מהים שהציל את אליה ואת עצמו וסיפורה המרתק של האישה שמעבר לים .
ספר מרגש עד דמעות מודה שבכיתי בו כמה וכמה פעמים עד כדי הזדהות עם הדמויות ולזה אני קוראת כתיבה מעולה !! ספר שקורא מגיע לאמפטיה עם הדמויות ... ספר שלא ניתן להניחו מהיד
הסופרת בוחנת מערכות יחסים המעוררות מחשבה בנוגע לשאלות בעלות משמעות לכל אחד .
שאלת הבחירה בחיינו ומשקלו של הגורל בקביעת הזהות האישית והחברתית .
בקיצור ממליצה מאוד לקרוא אותו ללא דעות קודמות על ספר קודם של שרית אלא לבוא בראש פתוח ולהתמוגג מספר מופלא ומהנאה צרופה .
תודה רבה לך שרית יקרה מצפה מאוד בכיליון עיניים לספרך הבא .

לפני 3 שנים•אסתו'ש
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

שבוע שלם יצאתי במסע ירושלמי,עם משפחת ארמוזה משפחה ספניולית,
האבא גבריאל שייש לו חנות בשוק מחנה יהודה,אשר התחתן עם רוזה בחורה ענייה ויתומה,
זה היה עונש על מעשיו ואימו מצאה לו את השידוך על מנת להענישו.
לגבריאל ורוזה נולדות להם שלוש בנות ,לונה,רחליקה ,ובקי.
לונה היא הבכורה וכל הירושלמים קוראים לה מלכת היופי של ירושליים.
הספר כתוב בצורה ממגנטת ,לא יכלתי להתנתק ממנו שבוע שלם,הרגשתי שמישהו שאב אותי לירושליים,
החזיר אותי לתקופת 1948,מלחמת השחרור.
הסופרת היא שרית ישי - לוי,כתבת בעולם האישה,בעלת סגנון כתיבה אדיר,לא יכלתי להניח את הספר מהיד מתחילת הספר
ומהמילה הראשונה עד הסוף לא יכלתי להניח בצד עד הסוף.
לסיכום ניפלא נפילא,מומלץ מכל הלב,אהבתי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

בצער רב סיימתי את הספר לאחר שבועיים. בצער משום שכ"כ לא רציתי להיפרד ממנו.
הקסם של תקופה מרתקת, הריחות של השוק, האנשים הצבעוניים האלה , הכל סחף וכבש אותי.
סאגה משפחתית היא סוג של "אח גדול" , מאפשרת לנו להיות זבוב על קיר משפחתי ולצפות מהצד ביחסים, באינטריגות, בשמחות ובאסונות. לעיתים לרצות לצעוק ולנער אותם, ופעמים לבכות יחד איתם. לנסות בכל הכוח לדחוף אותם קדימה כשהם מנסים ומהססים לפרוץ את חומת השמרנות המסורתית.
קשים חייו של זבוב.

זהו סיפורה של משפחת ארמוזה. משפחה ספניולית שורשית ירושלמית בתקופת המנדט הבריטי.
הגברים במשפחה, למרות הפטריכאליות שבה, נישאים בעל כורחם לנשים שאינם אוהבים.
דור אחר דור. בן אחר אב.
הסיפור מדבר דווקא בשמן של הנשים. אלה שנזנחו, שלא נאהבו כפי שהיו צריכות להיות.
קל להחבר אליהן, קשה לשפוט אותן לחומרה.
יצרים זנוחים ותסכולים מבעבעים לתוך הקלחת של ימי המחתרות והסזון, פרעות ותקומת העם.
ספר מרתק, מענג, מעורר מחשבות.
ולוואי ונדע עוד מהמעיין של הסופרת.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•חגית
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

במשפט אחד - "צר לי עליך אחי יהונתן, כמעט נעמת לי מאוד." אבל רק כמעט.

והנה גם בכמה משפטים: מלכת היופי של ירושלים מגולל את סיפורה של משפחת ארמוזה במשך ארבעה דורות בירושלים. המשפחה היא משפחה ספניולית מכובדת, בעלת חנות בשוק מחנה יהודה בירושלים בימי סוף השלטון העותמאני דרך המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל. במשפחה יש נטיה בינדורית חוזרת להתחתן נישואים שאין בהם אהבה, משיקולי החברה וההורים, ולהקים בית אומלל בישראל.
הסיפור מתחיל באופן מסעיר וסוחף ומסופר מפיה של הצאצאית האחרונה בשושלת, גבריאלה סיטון, נערה צעירה שיחסיה המורכבים עם אמה שולחים אותה אל הדודה התל אביבית להתחיל לחלוב את סודות המשפחה ולנסות להבין את עולמה שלה. עד אמצע הספר היה מדובר כאן בסיפור אהבה סוחף ביני ובין הספר, כשהשילוב של מילים בלאדינו, תבשילים ריחניים על פתיליות וארומה ירושלמית פשוט ניצח. לא חשבתי שאפשר להגיע גבוה יותר. כנראה שגם ישי-לוי, מחברת הספר לא סברה שניתן להרקיע גבוה מכך, ומשם, מאמצע הספר, חלה צניחה רבתי. כן ידידיי, צר לי להטיל מום כואב בספר שהחל משובח כל כך, אבל זו האמת. הספר הופך מרוח באופן לא מוצדק, היתה לי לא פעם תחושה ששרית ישי-לוי עושה טעות קלאסית של סופר ביכורים ומנסה לדחוס יותר מידי ולהעמיס על כתפיו הדלות של הספר, הן כתפיה השבריריות של לונה סיטון, לא רק נישואים כושלים וסיפור אהבה מהצד, אלא גם את כל תולדות ישראל המסעירות שמתרחשות במקביל לחיים הסוערים בבית ארמוזה. כן. לא תפספסו בספר את כיבוש ירושלים ע"י אלנבי, ימי המחתרות, פיצוץ מלון המלך דוד, וכל אבן דרך משמעותית. לפעמים נדמה היה לי שסבתא רוזה, היושבת בלב השושלת המסופרת והזרה לה כל כך, היא מעין דמות נשית המקבילה לפורסט גאמפ, רק שבמקום את ההיסטוריה האמריקאית היא מגישה לנו את קול ישראל בירושלים בתקופה הנידונה. חבל שכך.

פישקדו אי לימון. אז מה, לקרוא או לא לקרוא?

זאת השאלה. הפעם, הרשו לי לקבל פטור מלענות לכם.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•זרש קרש
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

בספרו "סוכריות מן השמים" מגולל גיל חובב סיפורים מתולדות משפחתו, בתירוץ של הבאת מתכונים למאכלים אהובים מימי ילדותו. כל הדמויות המופיעות בספר מתוארות ביד חיננית ואוהבת, אבל עולה על כולם סבתו נונה. נונה, היא לאה אבו שדיד, רודה ביד רמה בביתה, מטפלת בנכדיה באהבה רבה, וממשיכה לשוחח שיחות ארוכות וקולניות עם בעלה המנוח בנסיון, הלא הוא איתמר בן אב"י, ועם סניור דילמונדו, הלא הוא אלוהים. הכל כתוב בשפה נהדרת, בצורה חיה ותוססת, מתובלת בריחות מאכלים מסורתיים, בניחוחות רכילות ומציצנות, ומדובקת בכמות גדולה של נוסטלגיה.

ומה מקומה של סקירה זאת דווקא כאן? אני קוראת בספר א', וליבי נמשך לספר ב'. במשפחתה של גבריאלה סיטון זו כבר מסורת, או כפי שהכותבת בוחרת לתאר זאת - "מחלה". אדם נשוי, אך ליבו מושך אותו אל מחוץ לחיי הנישואים. כך נהרסים הנישואים, ובעקבותיהם הנשמות והחיים של כל בני המשפחה, ובעיקר הילדים.

בילדותי הירושלמית לא הרבינו להגיע לחוף הים. הנסיעה הייתה כרוכה בהרבה טרחה ומאמץ, והיה נוח יותר להימנע. מהפעמים הבודדות שנסעתי לים זכורה לי בעיקר אכזבת האוכל. בשעת צהרים, לאחר המנוחה מהנסיעה המטריחה, מהמאבק עם הגלים בגוף שאינו מורגל בשחיה, ומאבק בשמש בגוף לבן וחיוור, הוצאנו את האוכל. וכל כמה שעטפנו אותו סביב סביב, תמיד הצליחו להגיח פנימה גרגירי חול, שחרקו בעת הלעיסה, קלקלו את טעם הכריכים והפירות שהבאנו, ומלאו אותנו באכזבה

"כתיבה עשירה וקולחת" הבטיחה לי הכריכה האחורית. ואני כבר יודעת שאסור להאמין לכריכות אחוריות. ובכל זאת התאכזבתי. כתיבה קלושה ורדודה, בשפה פשוטה ובעלגות. לפעמים זה מתבקש ואפילו אותנטי, כי זו השפה של הדמויות. ואם כך הוא, נראה לי שאפשר היה לוותר ולקצץ, ולא למשוך מונולוגים מתישים על פני פרקים שלמים. אבל גם שלא בתוך ציטוטים הכתיבה אינה עשירה, והתחביר קלוקל, והקריאה דומה כלעיסת כריך עם חול, או כהליכה יחפה על גבי חצץ. צורת הסיפור היא רטרואקטיבית, תמיד בהסתכלות לאחור ומתוך היזכרות, תמיד מתוך סיפור על, וללא הדגמה. וכדי שלא נפספס, טורחת הכותבת פעמים רבות ומסבירה את הנאמר. העלילה אמנם מתפרשת על ארבעה דורות ומדגימה תקופה ומקום, אבל נשארת שם, כאילו די בה בנוסטלגיה לאסוף סיפור ולשאתו על כתפיה. הדמויות אינן מתפתחות, והסיפור מדשדש לכל אורך ארבע מאות וחמישים עמודיו.

זה קצת לא נעים לכתוב ככה, בפרט על ספר ישראלי, שהמחברת שלו יכולה לקרוא את המילים הללו, ולהיפגע. ניכר שכתבה אותן מליבה, מתוך יגיעה רבה, ולאחר תחקיר. מה שחסר לספר זו סכין חדה של עורך. מן הצד השני, אחרי עשרות תשבוחות ותהילות לספר, אפשר גם קצת לאזן. אז קורא יקר, או קוראת יקרה, אם התחלתם את הספר, ואתם תקועים בעמוד 100 או 150 ותוהים אם להמשיך, אומר לכם שאין סיבה לטרוח. מה שהיה הוא שיהיה, ומה שקראתם כבר ימשיך עוד ועוד. אם אתם נהנים מכל דקה - לכו על זה. מי אני שאקשקש על חול ועל חצץ?

לפני 12 שנים•נצחיה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

מאת שרית ישי-לוי

הביקורת של שם עט

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של שם עט

“במלכת היופי של ירושלים יש את כל התבלינים הדרושים לספר טוב. סיפור מעולה, דמויות מגוונות מתקופות שונות”