נכנסתי למסעדה ברחוב העתיק שרוב הבתים בו נבנו בתקופה העותמנית. קירות האבן העבים נבנו כדי לשרוד, וזה בדיוק מה שהם עשו. עכשיו המבנה היה מסעדה אופנתית. השעה, שעת ביניים, כבר כולם סיימו לאכול צהריים והמקדימים לאכול ארוחת ערב טרם נכנסו. העברתי את מבטי על פני המרחב המעוצב בסגנון רטרו. שני זוגות, אב ובן כנראה, הבן בסביבות ה 40 מבנה גוף צנום שער קצוץ, תספורת צבאית קצוצה מאוד, שבאה להסתיר התקרחות מתקדמת. מולו כנראה אביו, גרסא בוגרת לבנת שיער, התמודדות אחרת עם קו השיער הנסוג, הלוואה וכיסוי. הזוג השני היו בגיל האב אולי קצת צעירים ממנו, ועל פי הגינונים, כנראה לא היו זוג רשמי, או זוג אוהבים בסתר, או זוג בתחילת דרכו.
הסברתי למארחת שאני מחכה ל 3 עמיתים, ובחרתי שולחן בפינת המסעדה, שולחן שמאפשר לראות את כל המרחב. השולחן היה קרוב מספיק לשולחן האב והבן, ובמרחק שלושה שולחנות מזוג האוהבים. המזגן במקום לא לגמרי התגבר על השרב שבחוץ, אבל המקום היה נעים. הזמנתי לעצמי חצי ליטר בירה, והלכתי לבדוק את הספרים במרכז המסעדה "סיפור חוזר", ספר ב 20 שקלים.
את הספרים הטובים במדף כבר קראתי, אלה שלא קראתי פשוט לא היו טובים. עד שהגעתי לספר "אל תחזור" עכשיו דילמה, לך תזכור אם קראתי או לא? קראתי הרבה בסדרה, השמות דומים, כך גם הכריכה, ואני לא קורא את ה"מאחרוה". התחלתי בפרק הראשון והבנתי שכנראה לא קראתי. ביקשתי מהמלצרית לשלם על הספר, והוצאתי שטר של 20 ש"ח.
"אתה לא רוצה להוסיף לחשבון של הארוחה?"
"לא" עניתי, "הארוחה זה עבודה הספר תענוג".
ניגשתי לשולחן שלי, הבירה כבר הגיעה, הכוס הגבוה והקרה התכסתה באדים של איבוי. בדיוק כשרציתי להכניס את הספר לתיק ולקחת לגימה הגונה מהבירה, נכנסה החבורה לה חכיתי. שתי נשים בנות גילי, עמיתות, והאורח מהודו.
כך קרה שניגשתי ללחוץ את ידו של האורח, כשביידי ספר יד שניה, ולצידי כוס בירה קרה, שהזמנתי לפני שהגיעו (לא ממש מנומס מצידי, אבל היה ממש חם). הוא שאל על הספר עניתי, עיניו אורו, הוא קרא את כל הספרים בסדרה- דברנו על ריצ'ר, ועלילותיו. החלפנו רשמים בהתלהבות כו חברי ילדות, העמיתות שלי הביטו בנו מבולבלות. בהתחלה התפלאתי על צרוף המקרים, איך ראג' מאזור מומבי שבהודו מעריץ של ריצ'ר? התשובה על העטיפה של הספר...
"בכל 4 שניות נמכר אי שם בעולם ספר של ג'יק ריצ'ר"
אז אי שם זה גם בהודו.
ולמה כל ההקדמה, על איך הספר הגיע אלי? 2 סיבות
1. אני תמיד מחפש ספרים של צ'ילד במקומות כאלה, כ 20 שקלים זה מחיר הוגן לספר שאקרא ביומיים (המתח המתח).
2. הפחד, אני פשוט מפחד מריצ'ר לכתוב ביקרות פושרת על ספר בסדרה אז אני מושך זמן...
וזה עוד אחרי שיעל כתבה בבקורתה על "אישי" את המילים "ג'ק ריצ'ר התעייף. ובתגובות... בתגובות אפרתי מסכימה איתה !!! ועכשיו אני מסיים את הספר ומוצא שדעתי עליו פושרת?
איך כותבים סקירה?
בספרים הראשונים שקראתי החלטת שכמו בפנטזיה, מדע בדיוני, ועוד- אתחיל את הקריאה ב"השהיית ספק" ואז אהנה לבטח מהעלילה הקצבית האקשן הלא נגמר ומוחו האנליטי של ג'ק, ואקבל על הדרך שיעור קצר בכלי נשק,מהירות לוע, טווח, משקל סוגי תחמושת ועוד.
וזה עבד תמיד.
הפעם פחות, הספק תמיד חזר ! דברים שפעם כבר לא הפריעו לי פשוט לא הניחו לי.
1. לא קונה את זה שאפשר להיות בכושר קרבי כמו ריצ'ר בלי להתאמן בכלל- די לא משתכנע- ניסיתי, אפשר להיות טוב עם כושר טיבעי וגנטיקה, אבל לא מעולה.... בשביל זה נדרש תרגול
2. לא מאמין שניתן לשגר מבצע חילוץ שעולה 30 מליון דולר, בלי לקבל 3000 אישורים, ורק כי רב סרן אישר.
3. לא חושב שניתן להכניס 2 מבוגרים גדולים מהמוצע להתקוטט בתא שרותים במטוס, אני נמוך מרייצר ב 5 ס"מ ובקושי מצליח להתפנות בחלק מהמטוסים.
4. לא חושב שילדות בנות 14 נגשות לזרים מגודלים בדיינר ומתחילים לחקור אותם, לא בארצות הברית של אמריקה.
5.... יש עוד הרבה, אבל מה הטעם להצביע על כולם.
השהתי את הספק אבל הוא כל הזמן חזר לנקר, וזה הפריע לי להנות מהספר.
עדין סיימתי תוך יומיים כמו כל ספר אחר בסדרה, עדין היה קשה להניח page turner אמיתי...
אבל הספק כמו מפלצת שגדלה עם כל חוסר אמינות הפריע שוב ושוב.
אוהבי ריצ'ר, אתם ממלא תקראו, מי שמחפש להתחיל את דרכו בעולמו של ג'ק, נא לבחור ספר אחר להתחיל ממנו
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
