• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

מאת אורי לברון

הביקורת של גבריאלה

תמונה של גבריאלה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

מאת אורי לברון

הביקורת של גבריאלה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של גבריאלה
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
ג'יהאן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 14 שנים

“ספר חדש לגמרי אומנם שסידרנו אותו על המדפים ,חלק מצוות החנות לא מצא חן בעיניו הכריכה! הספר מספר על”

2/18
ביקורות על הילד הלא נכון
הבאה
בר20
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

הרבה מאוד ספרים יש על חברות בין נשים ומעט מאוד ספרים עוסקים בחברות בין גברים. הספר מאוד מקורי מן הבחינה הזאת והוא מנתב בהצלחה בין העלילה העוסקת בחברות בין שלושה בחורים בשנות הארבעים לחייהם, לבין העלילה העוסקת במשפחה של כל אחד מהם.
הכתיבה קולחת, זורמת והעלילה מעניינת.

אפשר ללמוד ממנו לא מעט בנושאים טעונים כמו האופן שבו אדם מבוגר, רציני ושקול יכול להיגרר אחרי פרובוקציה של ילד ולהגיב באופן ילדותי בפרובוקציה משל עצמו.

הספר עוסק גם במשברים בחיי הנישואין, נושא נדוש אמנם, אך מובא בצורה מעניינת ובאופן שתורם להשתלשלות העלילה.

נושא אחר שבא לידי ביטוי בצורה מרגשת הוא ההתמודדות עם השכול, כשהוא בוחן את ההתמודדות של אחת הדמויות עם מותה של אשתו.

ממליצה בחום.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ליאור
ליאור
תמונה של רץ
רץ
תמונה של Mira
Mira
תמונה של michalro
michalro
תמונה של בת-יה
בת-יה
תמונה של קארן
קארן
תמונה של רויטל ק.
רויטל ק.
9קוראים|גיל ממוצע57|89%נשים

על המבקרת

תמונה של גבריאלה

גבריאלה

חברה מזה 10 שנים
11 ביקורות•1 נבחרות•159 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של גבריאלה
גבריאלה
חברה באתר מזה 10 שנים
ביקורות11
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה159
דירוג ממוצע4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת6ספרות מקורית4

דיון על הביקורת

1 תגובה
קארן
קארן•לפני 10 שנים
קראתי את הספר הזה, והתרשמתי ממנו גם סקירה טובה
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של גבריאלה

חיים קטנים

חיים קטנים

האניה ינגיהארה

ארבעה חודשים לקח לי לקרוא את הספר הזה. ולא שספר רגיל לוקח לי יום יומיים, אבל בכל זאת...
הספר הזה הזכיר לי במיה, מאכל שאני אוהבת מאוד אבל יכולה לאכול ממנו מעט כל פעם,טיפין טיפין.
הטעם העשיר, הגדוש, הצפוף והסמיך של הבמיה בא לידי ביטוי בספר המורכב והצפוף והיפהפה הזה.
בדומה לבמיה , גם את הספר הזה לוקח זמן לעכל.
בדומה לבמיה שהמרקם הרירי שלה בהתחלה קצת דוחה ומפריע, גם מסכת הייסורים שהגיבור הראשי עובר כאן הפריעה לי בהתחלה.
רציתי לתת לו ארבעה כוכבים רק בגלל הדיכאון שהוא גרם לי, אבל אולי דווקא בגלל זה מגיעים לו חמישה כוכבים נוצצים.
ספר שמשפיע עליך בצורה כזאת שגורמת לך להיות יומיים בדיכאון בהחלט ראוי לחמישה כוכבים.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•גבריאלה
החברה הגאונה

החברה הגאונה

אלנה פרנטה

הגעתי לספר הזה עם ציפיות בשמיים אחרי אינספור ביקורות מהללות ומשבחות.

להגיד שנפלתי שדודה בקסמיו? ממש לא.

להגיד שהוא גרוע ושהמלכה פרנטה היא עירומה? גם ממש לא.

להגיד שהוא סביר, לפרקים מעניין ולפרקים משעמם, לפעמים כבד ולפעמים זורם- ממש כן.

לא מצטערת שקראתי אבל גם לא מתכוונת להמשיך לשאר ספרי הסדרה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•גבריאלה
זכרון הריצה

זכרון הריצה

רון מקלארטי

כמה צרות יכולות לנחות על בנאדם אחד? סמיתי הוא רווק בודד בן 43, סובל מעודף משקל קריטי, שותה, מעשן, עובד בעבודה שהוא שונא. רגע, חכו, אלה רק נתוני הפתיחה, לא הצרות... טוב, אז סמיתי שלנו מאבד את שני הוריו בתאונת דרכים, ואז נודע לו שאחותו, שהיא חולת נפש שנעלמה לפני כמה עשרות שנים, נמצאה מתה אף היא, וגופתה נמצאה בלוס אנג'לס. וכך סמיתי המסכן מעמיס את המאה חמישים קילו שלו על האופניים שלו (מסכן סמיתי ומסכנים האופניים) ויוצא למסע חיפושים אחרי הגופה של אחותו.
טוב, אז המסע הפיזי והנפשי הזה הוא די צפוי. הוא פוגש אנשים רבים, שונים ומשונים, הוא מתחבר אל האהבה שהייתה מודחקת בנפש הפגועה שלו ורק חיכתה להזמנות לפרוץ החוצה, הוא מגלה את כוחות החיים שהיו טמונים בלבו המיוסר ובקיצור, הוא מגלה כמה שהחיים יפים, למרות האובדן והסבל הנפשי.

הספר קולח, נעים לקריאה, אבל הוא צפוי לחלוטין, לפעמים קצת דביק ולפעמים קצת משונה (איזה טיפוסים שהוא פוגש בדרך...). הספר הזכיר לי קצת את "סיפור פשוט", לא הספר של עגנון אלא הסרט של דיוויד לינץ' על הקשיש שיוצא למסע על מכסחת דשא כדי לאתר את אחיו, והספר מזכיר גם קצת את "המסע של הרולד פריי".

שלושה וחצי כוכבים לדעתי, אבל בגלל שאין אפשרות כזו בסימניה עיגלתי כלפי מעלה...

לפני 9 שנים•
★★★★★
•גבריאלה
אחד ועוד אחד

אחד ועוד אחד

ג'וג'ו מויס

הספר הזה יותר מדי הזכיר לי את "ללכת בדרכך". אפילו הפרקים נושאים את שמות הגיבורים כמו בספר ההוא, ונראה לי שמה שהסופרת עשתה כאן זה פשוט לממש את סיפור האהבה המפוספס מהספר הקודם. גם כאן יש לנו שני אנשים שונים בתכלית עם פוטנציאל להתאהבות. כמו בספר ההוא, הוא ממעמד סוציו-אקונומי גבוה והיא ממעמד נמוך, תחומי העניין שלהם שונים לגמרי, בשני הספרים היא עובדת אצלו - שם בעבודת טיפול וכאן בעבודת ניקיון, בשני הספרים יש זיק של אהבה, שם הוא נכבה וכאן הוא מתלקח...
אז אחרי מסע (תרתי משמע) פיזי ונפשי והמון מכשולים, האביר על הסוס הלבן, ובמקרה הזה מיליונר הייטק חנון ומיזנטרופ (כביכול) מממש את האהבה שלו לג'ס, האישה הפשוטה אך טובת הלב, והכל בא על מקומו בשלום.
זה צפוי וזה קיטשי וזה ממש לא ספרות במיטבה. אבל, וכאן האבל הגדול, זה גם קריא מאוד, קולח ומתאים (לפחות בשבילי) לימי אוגוסט החמים והלחים.
כן, "מחשבות", זה באמת זיבלון (בלי ציניות), אבל אחד כזה שכיף לקרוא.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•גבריאלה
סודו של הבעל

סודו של הבעל

ליאן מוריארטי

ספר טוב המציג דילמות מהחיים. הספר רוקם שלוש עלילות שונות במקביל, אשר בשלב מסוים בעלילה נשזרות זו בזו. הספר קריא מאוד, הכתיבה קולחת וזורמת, והוא משלב דרמות משפחתיות עם סיפור מתח.
אבל לספר יש לדעתי בעיה אחת גדולה: בעיה של אמינות. אם הייתי צריכה להעמיד את הספר במבחן המציאות, הוא לא היה עובר אותו בציון גבוה. בשלב כלשהו בסוף ספר העלילה הופכת להזויה לגמרי, כמעט מופרכת.
עדיין, למרות הפגם הבולט הזה, הספר טוב לדעתי ואני ממליצה עליו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•גבריאלה
חצי חלון, חצי מראה

חצי חלון, חצי מראה

מוני אנדר

אוסף סיפורים מרגש, נוגע וחומל על אנשים בישראל של ימינו. ההוויי הוא אמנם חרדי, אך ניתן היה לתפור את העלילה גם על דמויות חילוניות לחלוטין, וזו הגדולה של הספר: הוא עוסק באנשים באשר הם - במאווייהם, בשאיפותיהם, בחלומותיהם מול המציאות בה הם נמצאים, באהבותיהם ובאכזבותיהם.
אהבתי במיוחד את הסיפור על ברוך המתאמץ להסתיר את ייסוריו על נפילת חברו בשדה הקרב ואת הסיפור "הפי אנד" שנכתב בגוף ראשון נשי (המחבר הוא גבר) מפיה של חוזרת בתשובה.
ממליצה בחום.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•גבריאלה
ציפור ישנה

ציפור ישנה

יוכבד רייזמן

קרה לכם שהזדהיתם עם דמות מסוימת בספר הזדהות מוחלטת? אני מתכוונת להזדהות טוטלית, הזדהות שאומרת: "כן, כך בדיוק אני מרגיש", הזדהות עם תחושותיה של אותה הדמות, עם לבטיה, עם פחדיה, הזדהות עם העצב שהיא חשה, עם התסכולים והכעסים שמלווים אותה בחייה, עם השמחות הקטנות שלה, עם רגעי האושר ושמחת החיים. אני חושבת שהזדהות כזו היא הדבר העמוק ביותר שקורא יכול לבקש מספר, וכשזה קורה, אין דבר נפלא מזה עבור הקורא. יש כמה וכמה ספרים שקראתי וחשתי הזדהות כזו עם אחת הדמויות, ומטבע הדברים בדרך כלל עם הדמות הראשית. מה שקרה לי בספר הזה הוא דבר מדהים שחוויתי בפעם הראשונה בשעת קריאת ספר: חשתי את ההזדהות הטוטלית הזו עם דמויות רבות מקרב הדמויות הנפלאות המאכלסות את הספר הנדיר הזה. כל אחת מן הדמויות בספר כל כך נוגעת ללב, אנושית, מרגשת, פגיעה (וגם פוגעת). כל דמות גורמת לי לאותה תחושה מופלאה של "כך בדיוק אני חושבת/מרגישה/אוהבת/שונאת/מתלבטת/תוהה".

ההזדהות שלי היא כמובן בראש ובראשונה עם הדמות הראשית, פייגי. מצאתי בה המון עצב, תוגה, תסכול אחד גדול שאין לו סוף, שברון לב, סבל נפשי שמלווה אותה עשרים שנה תמימות. פייגי בעיניי מאוד פגיעה, ממש כמוני. היא נפגעת בקלות מהאנשים הסובבים אותה, גם מיקיריה הקרובים ביותר. אך הפגיעות שלה היא רק פן אחד באישיותה המורכבת. הפן השני, הפחות לבבי, הוא זה שלא סולח, שנוטר טינה, שפוגע ביקיריה, שמשיב להם כגמולם, גם אם המחיר הוא הענשה עצמית קשה וכבדה. גם כאן חשתי הזדהות מוחלטת, כמי שהציבו מולה מראה והראו לה את הצדדים הפחות נעימים באופי שלה.

אבל כפי שכבר כתבתי ההזדהות שלי עם פייגי היא רק אחת מיני רבות, וזו הגדולה הגדולה כל כך של הספר הזה: הזדהיתי עם אליהו, עם רדיפתו החומרנית לכסף וגם כאן חשתי כמי שהציבו לפניה מראה. הזדהיתי עם האנושיות שהוא מקרין בעיניי למרות זאת. הזדהיתי באופן מוחלט וטוטלי עם הפרעות האכילה של מנוחה ושל קולט, עם נטיית ההשמנה שלהן, עם הרצון הבלתי ממומש למצוא באוכל פיצוי קל ומהיר לחסכים נפשיים, עם התסכול שנובע מחוסר היכולת למצוא בו את הנחמה המיוחלת ומכך שהדבר מוביל לזלילות מחודשות, בלתי מספקות אף הן, גדולות ורבות יותר, במעין מחזוריות בלתי נגמרת של הענשה עצמית. האוכל מאופיין בספר כבלתי מגרה לחלוטין, שלא לומר מבחיל, וגם זאת בצורה עדינה – ובכל זאת קולט ומנוחה לא מפסיקות לזלול – ולרעוב מבחינה נפשית. מי כמוני יכולה להבין ללבן.

מעולם לא גמגמתי. נהפוך הוא, היכולת הרטורית שלי גבוהה, אני מדברת בצורה ברורה, שוטפת ורהוטה. ובכל זאת חשתי הזדהות מוחלטת עם גבריאל, עם התסכול שלו נוכח בעיית הגמגום שלו, עם הכאב, עם הסבל הנפשי. היכולת להזדהות עם כאב של דמויות שהמקור שלו אמור להיות זר לי היא מעלה נוספת של הספר.

ומרים, הו מרים. דמות כל כך מורכבת, ללא ספק יש בה הרבה מן השלילה אך גם הצדדים השליליים באישיותה נגעו ללבי. במיוחד נגע ללבי הרצון שלה לשמור על חזות המשפחה המתפקדת, להסתיר את הכביסה המלוכלכת מעיני זרים בוחנות והולכות רכיל. וכמה ריגש אותי הרצון שלה להיות נאהבת כמו אשתו המנוחה של בעלה וחוסר האפשרות להביא את הרצון האנושי הזה לכדי מימוש. וההקרבה שהיא הקריבה למען בתה (או שמא למענה עצמה...) – עשרים שנה תמימות גלומות בה. ואם אנו עוסקים בהקרבה למען הילדים, חשתי הזדהות מוחלטת גם עם ההקרבה של מלה ושל פלורה.

ועוד לא אמרתי דבר כל הדרך המקורית, הכואבת והנוגעת שבה הדמויות מעבירות לקורא את זוועות השואה. פשוט מצמרר.

לסיכומו של דבר, "ציפור ישנה" הוא הספר הישראלי הטוב ביותר שקראתי מעודי.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•גבריאלה
מתי תבוא אלי

מתי תבוא אלי

יהודית רותם

הספרים שאני הכי אוהבת הם אלו שבהם הסופר מיטיב להביע את רגשותיהם של גיבוריו, וכמו כן ספרים שעוסקים בחיי משפחה. הספר המקסים הזה עונה על שני הקריטריונים. הוא מיטיב לתאר את הקשר שבין שולמית לבעלה, בין שולמית לאמה, בינה לבין ילדיה.
הרבה רגשות אנושיים מובעים בספר המקסים הזה: אהבה, חמלה, תסכול, שברון לב, תקווה, אמונה - ואת כולם הסופרת מביעה בצורה כל כך נוגעת ללב.
בספר נוכל למצוא גם הרבה עניין בנושאים חשובים כמו ירידה מהארץ, דת ואמונה, זקנה ומוות. עוד ערך מוסף של הספר הוא העברית היפה, והידע העצום שיש לסופרת במקורות היהודיים.
ממליצה בחום! כל ספריה של רותם יפים בעיניי, אך זה היפה מכולם.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•גבריאלה
מחבואים עם אלוהים

מחבואים עם אלוהים

שלום אוסלנדר

האחיין שלי האשים אותי על לא עוול בכפי בהעדר חוש הומור. אז הוא נתן לי לקרוא את הספר הזה, שהוא הגדיר אותו "מצחיק ושנון במיוחד", וביקש שאחווה דעה.
קודם כל, זה לא רומן רגיל. זה יותר אוטוביוגרפיה שמתארת את היחסים המאוד מורכבים (שלא לומר מתוסבכים) שבין הסופר לאלוהים.
האם הספר כל כך שנון כמו שהאחיין שלי הבטיח? בהתחלה זה קצת משעשע, אבל אחר כך זה מתחיל לחזור על עצמו. והפריע לי גם העדר העלילה. זה כמו לקרוא מאמר בעיתון, אך המאמר הזה משתרע על פני למעלה מ- 200 עמודים...
ואולי בכלל האחיין שלי רצה להעמיד אותי במבוכה בגלל שאני אישה דתייה? טוב, אז הוא הצליח. הספר הזה כולל קטעים שיהיו מאוד צורמים לאנשים דתיים. מאוד.
הקהל היחיד שיכול לדעתי ליהנות מהספר הוא זה של חוזרים בשאלה שלא שלמים עם עצמם ומחפשים חיזוק חיובי עם הבחירה שלהם, ממש כמו האחיין שלי. ואוי ואבוי לכזה חיזוק חיובי...

לפני 10 שנים•
★★★★★
•גבריאלה

ביקורות נוספות על "הילד הלא נכון"

הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

אורי לברון

ספר חמוד ואף מצחיק לפרקים, סיימתי אותו ממש מהר. ספר טיסה מה שנקרא.. כשיחזרו הטיסות.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•רותם
הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

אורי לברון

ספר חדש לגמרי
אומנם שסידרנו אותו על המדפים ,חלק מצוות החנות לא מצא
חן בעיניו הכריכה!
הספר מספר על שלושה גברים בסביבות גיל הארבעים,
וכל אחד מה עובר עליו משבר אחר בחיים.
המחבר מצליח להכניס אותנו אל שלושת העולמות של כל אחד,
בצורה כל כך יפה ובסגנון כתיבה מיוחד במינו.
ספר מהחיים היום יומיים של כל אחד מאיתנו,התחברתי אליו מייד.
היה ממש כיף לקרוא אותו,ממליצה עליו.
ובאותה הזדמנות רציתי להודות לחברתי מהסמניה טופי שהצליחה לעדכן את האתר בספר הנ"ל.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

אורי לברון

אני עכשיו קוראת את הספר הזה
הספר מספר על שלוש גברים שלא הולך להם אם הנשים
ועל הילד אחד שאין לא גבולות
אני ממליצה ליקרוא אותו זה ספר נורא מרגש
אני עכשיו קוראת אותו ויש לי דמאות בעניים
אני קיבלתי את הספר הזה במתנה

לפני 14 שנים•
★★★★★
•בר20
הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

אורי לברון

בכל גבר מבוגר יש את הילד שעדיין לא התבגר...עדיין מחפש הרפתקאות, נהנה מהאדרנלין שזורם בדם ותחושת הסיפוק.
ולעומתו יש את האחד שהחיים והמציאות שנכפתה עליו ביגרו אותו מהר מדי...
גם ב - אביעד - שמתחיל להניע את הסיפור ומסתבך עם הילד הלא נכון...
ו- תומר - שאיבד את אשתו והיא עוד "מבקרת בראשו" מדי פעם...
ו- איתן - שמחפש הרפתקאות מסוג אחר על מנת להשלים את מה שלא הספיק במשך השנים...
אני, אישית, אוהבת מאוד לשמוע סיפורים של גברים, במיוחד על ההווי הצבאי ובכלל לצפות בחברות ארוכת שנים שעיצבה כל אחד ואחד מהם בצורה אחרת,שונה אבל גם קצת דומה.
חברות נטולת קנאה אבל לעומת זאת ספוגה באגו ורצון להוכיח.
אחרי קריאת מרובה של ספרי בנות/ נשים אורי לברון מצליח להציג (לפחות לי) את הצד הגברי בצורה הומוריסטית, דרכי התמודדות, מאין סוג של "מה גברים רוצים"...איך הם פועלים ומה הם חושבים על עצמם וגם עלינו, הנשים.
טעימה קטנה שמשאירה חומר למחשבה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יפעתי
הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

אורי לברון

כמו בספרו הראשון, גם בספר השני, הכתיבה של לברון נהדרת וגורמת לך לקרוא כל חלק בספר בשקיקה.
עם זאת, כמו בספר הראשון, גם בספר הזה העלילה לוקה בהמון חסר, מוצגים בספר כמה סיפורים מקבילים שנכתבו בתוך ספר, באמצעות כתיבה מדהימה, אבל אין בהם שום מתח, העלילה לא מניעה את עצמה ובעיקר יש לאורך כל קריאת הספר תחושה של פיספוס והמתנה למשהו שלא מגיע ולא יגיע.
מצד אחד נהנתי להיתקל שוב בכתיבה של לברון, מצד שני העלילה מאכזבת, צפויה ולא שונה מקריאת כתבה משמימה בעיתוני הסופ"ש. וחבל שכך.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Reut.Zaro
הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

אורי לברון

משבר גיל הארבעים, התהיות, הרצונות, החשקים, התסכולים, מערכות היחסים, לקבל את כל אלה מנקודת מבט גברית - מרענן...
מיד בהתחלה נזכרתי במשאלה אחת ימינה :)
הבעיה היחידה היא שהספר נגמר מהר מדי, אולי אפילו בלי הכנה מראש. מאד הכעיס אותי העניין הזה. אני לגמרי מוכנה לקרוא את המשך הסיפור.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אסנת קורן
הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

אורי לברון

השאלתי אותו מהספריה בלוד. הוא ענה על הצפיות, נשאר מסקרן לכל אורכו. לראות חיים דרך עיניים של גברים. הרגשתי שאני כאילו מכירה את החיצוניות שלהם. האופי האנושי של כל אחד מהדמויות בסיפור מענין בפני עצמו. ההתרחשויות שמעלות חששות מהעתיד להגיע. הרצון להרגיע את העצב העמוק. והרצון להגיד "נו, צא מזה ותתחיל לעשות משהו עם עצמך.." בהחלט מראים שהספר מדבר אל קוראו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•צביה
הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

אורי לברון

אינני זוכר מתי בפעם האחרונה סיימתי לקרוא ספר ביום אחד.
ללא כל ספק ספר קולח, זורם, עשיר בארועים מהחיים של כולנו, שמחים, עצובים, משעשעים, מן חברות שכנראה רק ישראלים מכירים, שמתחבטת בסלעי החיים ועולה כל פעם על שרטון אחר אבל תמיד נחלצת מהם ומשייטת הלאה, אהבתי ונהנתי, ממליץ.

לפני 13 שנים•איל
הילד הלא נכון

הילד הלא נכון

אורי לברון

ספר מעולה, ישראלי, על 3 גברים חברים ותיקים..ועל כל העובר עליהם ספר ממש מצויין!!
ממליצה בחום קריאה כייפית וקולחת!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אביבה
דירוג
5.0
לפני 14 שנים

“אני עכשיו קוראת את הספר הזה הספר מספר על שלוש גברים שלא הולך להם אם הנשים ועל הילד אחד שאין לא גבו”