האתר מציין לי שהספר הזה מופיע ברשימות הקריאה: "מסקרן", "עומדים בתור-אצלי על המדף", "יום יבוא", ו- "כריכות אהובות". ובכן, אני חייבת להודות שתמונת הכריכה מרשימה. איור שחור לבן של כף יד המחזיקה כף, ובה משתקפת עין. אולי זה מה שגרם לכל ה"מסקרן" ו"עומד בתור". מבחינתי זה עוד ספר ברשימת "ספרים שמצאתי במדף טי"ת בספרייה". אבל אין ספק שהכריכה היא שמצאה חן בעיני, ושהתקציר בכריכה האחורית סיקרן אותי. אחרי הכל, גם למדף הזנוח והגבוה מדי של האות טי"ת לא לקחתי ספרים בלי הבחנה, אלא על בסיס סקרנות ועניין.
המאה ה-19, ילד עני ומסכן, בית יתומים, פצועי גורל, אבל גם ביניהם יש את הפצועים יותר. המון עוני רעב ואומללות. אבל גם הרפתקאות מוזרות, חיים על גבול הפשע, אם כי לא ברור מאיזה צד של הגבול הזה, גניבות, קללות, מתים שקמים מקברם, ושאר ירקות. אחרי הקריאה מסתבר שהספר הזה שייך לעוד רשימה, רשימת המיחזור. עלילה שהיא ערבוב של צ'רלס דיקנס עם קרל מאי. כולם שמים לב לזה. ולכן הסקירות האחרות על הספר די ממצות את העניין. מה גם שאחרי הבמבה האדומה של זשל"ב, אני לא חושבת שיש עוד משהו מקורי יותר שאפשר לכתוב בנושא.
בקיצור - אם בא לכם דיקנס, או קרל מאי, אולי כדאי למקור. אם מיציתם את כל הקלאסיקה - לכו על "הגנב הטוב". אין סיבה שלא. גם אין סיבה מיוחדת שכן. ונראה לי שהכריכה היא אחת המבוזבזות.


















