מה מרתק יותר מטרקלינים מלאים בג'נטלמנים תככנים וליידי'ס גנדרניות, כפרים מאוכלסים בזקנות רכלניות ונשלטים ביד רמה על ידי כמרים צייקנים, או אפילו סתם חדר הסבה בלונדון בו מעשנים אדונים עייפים, חנוטים בחליפותיהם המעומלנות, את מקטרת-יומם?
כן כן, ספרות אנגלית היא לגמרי כוס התה שלי [-פייבוריט (הבהרה עבור הלא- אנגלופילים מביננו)], עם עדיפות ברורה לתקופה הויקטוריאנית ונספחיה ולסגנון בריטי, מאופק ומעט איטי, עם נטיפי הומור מעודן ויבש, בריטי גם הוא.
וזאת הסיבה שבעטיה השאלתי מהספרייה את הספר 'ארתור וג'ורג''.
ג'ורג' אידלג'י הוא התגלמות הקריקטורה הבריטית: בנו ישר הדרך של כומר של קהילה כפרית קטנה ושמרנית, למדן, כבד ראש, מעריץ מושבע של החוק ומערכת המשפט האנגלית, קצר רואי וחסר כל הבנה חברתית. לו היתה תחרות על הדמות הדיקנסית ביותר, היה ג'ורג' יכול לזכות בה בקלות. אלא שיש פרט קטן אחד שעלול להפריע: הוא 'אוריינטלי', חצי הודי. אופס.
אלא שג'ורג' רואה את עצמו כבריטי אמיתי. הוא נתין נאמן של המלכה ויקטוריה, שומר חוק (או ליתר דיוק פריק של החוק) ושומר החוק: ג'ורג' הוא עורך דין מן המניין. אולם כל זה לא עוזר לו כאשר מכתבי הטרדה מופיעים על סף דלתו. הוא פונה למשטרה, כמובן, אך המפקח האזורי הגזעני לא מראה שום רצון לעזור ורק רומז לו שהוא החשוד העיקרי בפרשת ההטרדות. ג'ורג' עדיין לא מאבד את אמונו בחוק. ההטרדות נפסקות אך חוזרות לאחר שנים יחד עם מקרי התעללויות בבעלי חיים שמופיעים לפתע בכפר, ושוב ג'ורג' הוא החשוד העיקרי. הוא נשפט ומואשם כנגד כל הגיון ומבלה שנים בבתי כלא ושונים, ועדיין משלים עם גורלו ולא כופר בחוק ובצדק הבריטיים. הוא חושב שנעשתה טעות אנוש. הוא מסרב להכיר בגזענות, בדעות הקדומות, ובעיוות הדין. רק כאשר הוא מגלה שגם לאחר ריצוי עונשו לא יוכל לשוב ולעסוק במקצועו, הוא מתחיל להלחם.
בצר לו הוא פונה לארתור, קונן דויל, מפורסם בעל תדמית אבירית שמתגלה כרכרוכי למדי, קצת אגואיסט, ובאופן כללי- ממש לא האביר המושלם. ארתור נרתם לעזרתו ומתחיל לשחק בשרלוק.
כאן יצפו הקוראים לחברות אמיצה שתקשר בין שני האנשים ששניהם התגלמות האנגלי הטיפוסי, אך בכל זאת שונים כל כך, ולסיפור בלשי נוסח שרלוק הולמס... אז זהו, שלא.
ארתור מעוניין לעזור לג'ורג', אך לאו דווקא מהסיבות הנכונות, ובוודאי שאינו מוכן להקשיב באמת לאיש ולרצונותיו. והתעלומה? (זהירות, ספוילר) ארתור אפילו לא מצליח לפתור אותה עד הסוף.
אז מה כן יש בספר? תיאור יפה ומרתק על חייהם של שני אישים מעניינים בתקופה מעניינת ובמצבים מעניינים, ושל הצמתים בהם חייהם מתנגשים. הספר עוקב אחר ארתור וג'ורג' לסרוגין, החל משחר ילדותם ועד למותו של הראשון. ואם תשאלו אותי, סיפורו של ג'ורג' היבשושי והמופנם היה מעניין בהרבה מסיפורו של ארתור הסלב.
ולסיכום:
דמויות: 9 מתוך 10
עלילה: 7 מתוך 10
כתיבה: 8 מתוך 10
נקיות (עבור הדתיים שביננו): 8 מתוך 10 (הספר נקי ברובו הגדול, מלבד קטע לא גדול אחד)
הערת שוליים: חבל שנכתב רק בסוף הספר כי כל המכתבים והידיעות העיתונאיות שמופיעים בספר אותנטיים לחלוטין. לו היו מציינים זאת בפתיחת הספר, היה הדבר יכול להוסיף לחוויית הקריאה.
