התחלתי לקרוא את הספר בלב די כבד, כי שחברה שלי לחצה עליי ולא נתנה לי לעשות שום דבר חוץ מלקרוא אותו היא אמרה לי שהוא דומה מאוד לסרט שראיתי.
לא אהבתי את הסרט בלשון המעטה וחשבתי שהספר יהיה דומה ואז...
קראתי אותו ואני מודה אני בכיתי בסוף כמו תינוקת, לואיזה הזאת היא דמות כל כך מציאותית, החיים שלה חרא, חבר שלה מתייחס אליה כמו אל טפט, אחותה הקטנה רוכבת על הגב שלה, המשפחה שלה נמצאת בבעיות כלכליות, זה לא עוד דמות עם חיים מושלמים שבמקרה התאהבה בנכה, זה מציאות.
הדמות המציאותית הזאת גרמה לי להזדהות איתה כל כך הרבה פעמים גם שהדברים לא היו מציאותיים, וזה היה כיף לקרוא את זה, זה היה כיף להתעצבן בשביל ויל, להתעצבן על ויל, לרחם על לואיזה, להבין את לואיזה, ולהתאהב עם לואיזה, זה היה כל כך טבעי שאני כלכך שמחה שקראתי את הספר הזה הוא באמת כלכך יפה.
ספויילר
אבל הסוף היה הכי יפה, הם לא חיו בעושר ואושר! הוא לא שינה את הדעה שלו! הוא כן היה מאוהב בה אבל היא לא גרמה לו לשנות את הדעה שלו!!!!!
עוד פעם המציאות!
זה לא אותם ספרים קיטשיים שמאוסים כבר, זה נגמר שונה ובצורה כל כך אמיתית.
בקצר ספר כלכך מומלץ הדפים עוברים מהר מידי. את מתחילה את העמוד ה100 ומבלי לשים ♥ את מגיעה ל1 בלילה יום שישי מוצפת בדמעות ואומרת לעצמך "הוא מת" .
סוף ספויילר
תקראו תקראו תקראו!!!!









