• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ההפוגה

ההפוגה

מאת מריו בנדטי

הביקורת של מיקי

תמונה של מיקי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
ההפוגה

ההפוגה

מאת מריו בנדטי

הביקורת של מיקי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של מיקי
הוצאה לאור:עם עובד
שנת הוצאה:1996
סדרה:ספריה לעם #423
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
מורי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 15 שנים

“מה עושה אדם העומד לפרוש מעבודתו ביום הולדתו ה-50? מה עושה אדם ששני בניו מתרחקים ממנו, אחד מהם בכלל ע”

6/8
ביקורות על ההפוגה
הבאה
רחל
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

החלטתי, שלא כמנהגי, לקחת ספר מהספרייה שלא המליצו לי עליו, שלא עוטר באי-אלו תשבחות או סופרלטיבים. באקראי שלחתי את היד אל עבר מדף הספרים, והוצאתי את ההפוגה. קראתי את התקציר בגב הספר, על פקיד אלמן שעומד לצאת לגמלאות ואינו יודע כיצד ימלא את הזמן הפנוי בתוכן משמעותי. אמרתי ששווה לקרוא. הספר הוא יחסית צנום אך טומן בתוכו חכמת חיים פשוטה קסומה ונכונה. הוא נוגע בכל השאלות הגדולות של החיים, קיומיות ופילוסופיות, מבלי להידרדר לתאוריות מסובכות או אמרות נפוחות ומליציות. הסוף קצת פסימי. האור בקצה המנהרה התברר כמקסם שווא, והגיבור נותר בשגרת חייו האפילה, אך ההנאה מהספר הצנום והקסום הזה הייתה גדולה. מומלץ בחום.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מירית
מירית
ח
חובב ספרות
תמונה של MHoffman
MHoffman
תמונה של רץ
רץ
תמונה של סוריקטה
סוריקטה
תמונה של צילה
צילה
תמונה של זיו
זיו
תמונה של yaelhar
yaelhar
11קוראים|גיל ממוצע54|55%נשים

על המבקר

תמונה של מיקי

מיקי

חבר מזה 12 שנים
22 ביקורות•54 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של מיקי
מיקי
חבר באתר מזה 12 שנים
ביקורות22
לייקים שקיבל54
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת9ספרות מקורית6ביוגראפיות1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של מיקי

הירח ירוק בוואדי

הירח ירוק בוואדי

דודו בוסי

הספר הזה היווה חוויה משמעותית בשבילי...שאלות של קיום במדינה הזאת, מקבלות תשובה דרך הדפים הנפלאים והצנועים, שנותנים דרור למחשבות ולתהיות שאופפות כל אחד מאיתנו, הישראלים. השד העדתי לעולם ירחש ויתסוס מתחת לרגלינו העייפות, השוחרות למעט מרגוע ושלוות נפש. הספר גדוש בתיאורים וסיקורים המבארים ומנהירים את החיים, כפי שהם משתקפים בעיניו של ילד הגדל בשכונת התקווה בתל אביב, על כל זוועותיהם, בעיותיהם, אהבותיהם, ושמחותיהם. המיקומים המרכזיים, שבהם מתנהלת העלילה, סובבים סביב "מסעדת בוסי" (המסעדה בהנהלת אביו של הסופר), וכן בשכונה עצמה, ובוואדי ששוכן בפאתי השכונה. האהבות, המיתות, הבעיות, הכעסים, כולם יורדים במורד הוואדי, נשטפים כמו עשרה שיפודי פרגית בחמישה בקבוקי בירת נשר מאלט, במסעדת בוסי, שם הכל מתחיל, שם הכל נגמר.

לפני 11 שנים•מיקי
קפצונים

קפצונים

אריה קרישק

ספר חמוד מאד...על הימים העליזים של התיכון, רוויים בחופי ים שטופי שמש, הורמונים משתוללים, והתנסויות ראשונות...
המספר כותב בסגנון מנחם תלמי על הג'מעה ועל הפשע ברחובות..בין לבין הוא נותן לא מעט עצות טובות לחיים...מומלץ..

לפני 11 שנים•מיקי
הזאב מוול-סטריט : עטיפת הסרט

הזאב מוול-סטריט : עטיפת הסרט

ג'ורדן בלפורט

הסרט הרבה יותר טוב מהספר..

לפני 11 שנים•מיקי
געגועי לקיסינג'ר

געגועי לקיסינג'ר

אתגר קרת

הסיפור על פסחזון החזיר אותי בפלאשבק מטורף לתיכון..בלי הגזמה, אחד הסיפורים היפים שנכתבו בשפה העברית..ללא הוגעה, מליצות יתר, או עלילה מפותלת, מצליח קרת להעביר לקוראים סיפור מרגש על התמימות, שאנחנו, המבוגרים, איבדנו בדרך..הממה? מסיפור כל כך נפלא פתאום אני קורא על זיונים,כוס,זין,רציחות ומה לא.. בקיצור, מפסחזון הספר בצלילה חופשית...

לפני 12 שנים•מיקי
המשפט

המשפט

פרנץ קפקא

אוברייטד, טרחני, מייגע, חוזר על עצמו, לא כתוב טוב...קפקא בחייו ביקש שישרפו את כל יצירותיו לאחר מותו..לעזאזל, לפעמים צריך להקשיב לאנשים... בקיצור, מיותר...

לפני 12 שנים•מיקי
מי צייר את הרקפת

מי צייר את הרקפת

מנחם בן

יוצא מן הכלל...מרנין, משעשע, מרענן, מעצים דעות קדומות ואז שובר אותן לרסיסים...מומלץ!

לפני 12 שנים•מיקי
זכרון דברים (1994)

זכרון דברים (1994)

יעקב שבתאי

לדידי, הביקורות פה אינן ירדו לעומקו של הספר.. אכן הוא עמוס בפרטי פרטים לעייפה אולם בזאת טמון כל קסמו...הספר מבליט ביתר שאת את הסבנטיזיות ואת התל-אביביות..אני מצליח לראות מבין דפיו את הרחובות האפורים והמכוניות הישנות, את התום והצנעה קצת לפני שישראל הפכה לאומה קפיטליסטית די חזירית, פסאודו-אמריקאית, שלא מזכירה במאומה את מה שמתכנניה קיוו שתהיה (פרט לנפוטיזם ושחיתות שכנראה תישאר לעד). מעבר לזה, הישראליות של הספר בולטת למכביר ואינני תמה על בחירתו לספר הטוב שנכתב פה. אין בו פלצנות יומרנית ומנופחת של סופרים קיבוצניקים שונים כנתן שחם או מאיר שלו המנסים למצוא חן בעיני מבקר וקורא, אלא יעקב שבתאי מציג לנו כתיבה של סופר כל-יודע המציג את המאורעות והאנשים ללא כחל ושרק, בצורה הכי אינטואטיבית וכנה שיש, מציג את הדברים כהווייתם, לטוב או לרע. מבעד לפרטי הפרטים וכמות הדמויות הגדולה, הקורא הישראלי יצליח למצוא את עצמו דרך הכתוב וכן יזהה שם רבים ממכריו שכאילו הסופר הכירם וכתב עליהם. אם כן, הספר בעיני, יותר מכל, הוא רומאן המעביר את הקורא טיפול פסיכולוגי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מיקי
עמנואל

עמנואל

עמנואל ארסן

ספר אירוטי שנכתב בשפה גבוהה אך מובנת

לפני 12 שנים•מיקי
המוח

המוח

יצחק דרורי

ספר נהדר המתאר בצורה פשוטה ועניינית את חוויותיו של יצחק דרורי מעת שהתייתם מאימו ועד שחברו הטוב בגד בו והוא נכנס לכלא לשנים רבות בעוון שוד.בדרך דרורי לא בחל בשום אמצעים כדי לשרוד ונלחם בכל העומדים בדרכו ללא מורא וללא משוא פנים..יחד עם זאת תמיד שמר על כבודו ונמנע מלהתעמר בחלשים או במבקשי שלום. הכתיבה לא מתאפינית ביומרות ספרותיות גבוהות ואיננה יומרנית או פומפוזית. להבדיל מסופרים ישראלים רבים הנגררים לעלילות נפוחות מעצמן בעלות יומרות ספרותיות רברבניות, דרורי כותב את הדברים לאשורם בצורה אוטוביוגרפית כפי שזיכרונו מוליכו מן מוחו אל הדף. דווקא בכתיבה מינימליסטית זו אני מוצא את כשרונו הספרותי ראוי ומענג והקריאה בספר, על עלילותיו המרתקות, מרנינות ומחכימות. באשר לדרורי עצמו, יש משפט האומר שכל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר אל רחמנים, אולם דרורי מוצג כמין רובין הוד מודרני שלוקח מהעשירים למען העניים, ועל כן יש שיאהבו אותו ויש שישנאו, אבל קשה להישאר אליו אדיש.

לפני 12 שנים•מיקי

ביקורות נוספות על "ההפוגה"

ההפוגה

ההפוגה

מריו בנדטי

מרטין סנטומה הוא פקיד אלמן באיזה משרד מנהלי חשבונות אפור ומשמים במונטווידאו שבאורוגוואי, הוא בן 50, והוא עומד לצאת לגמלאות בעוד כשנה. הספר הזה הוא היומן הנכתב בשנה האחרונה לעבודתו בין 11 לפברואר, ועד ל-28 לפברואר בשנה שאחרי.

הכתיבה היא כתיבה אישית, אינטימית, של אדם רגיל, שעבד כל חייו בעבודה משרדית חסרת ייחוד, וכעת לפני פרישה, הוא מרגיש צורך לכתוב באופן חשוף ומפוכח על חייו, על הישגיו, על הקשר עם ילדיו הבוגרים, על הזקנה המתקרבת, על הזמן הפנוי העומד להיות מנת חלקו, ועל מקומו בעולם שנשאר אדיש להצלחותיו או לכשלונותיו.
בפרק זמן זה מפציעה בחייו אישה צעירה שעשויה להיות מפתח, דלת, צוהר, לחיים אחרים, לאפשרויות שלא נוסו. אך העולם, כדרכו, נשאר אדיש ונראה שאין זו אלא הפוגה קצרה, בדרך אל השיממון הבלתי נמנע.

הספר הזכיר לי קצת את "געגועים לאולגה" של אהרן מגד, לא בפרטי העלילה, כמו בקווים, ובדימיון הכללי בין הגיבור, חייו, והחיפוש החמקמק אחר הגאולה.

סיפור קצר, אנושי ונוגע, שלא מתיימר להיות יותר ממה שהוא - סיפור קצר על חיים שלא מוצו.

לפני שנתיים•
★★★★★
•יוסף
ההפוגה

ההפוגה

מריו בנדטי

"ההפוגה" של בנדוטי (סופר אורגוואי מוערך) הוא ספר קטן בן 184 עמודים, וככזה הוא רימז בעיני כבר בהתחלה כעשוי להיות גם איכותי, משום היותו תמציתי ומרוכז. כך אני חושבת בדרך כלל. כי סופר שלא מתפרש מדי, מחויב להנגיש לקורא הרבה -במעט. עולם ומלואו -ברסיס אחד של חיים, ומריו בנדטי עושה זאת היטב. הוא כותב על שעת חסד קצרה הפוקדת את גיבורו – מרטין סנטומה- פקיד אפרורי בן חמישים, העומד בפני יציאה לגמלאות, רגע לפני מכת הברק הניחתת עליו במפתיע .

פנינה ספרותית המתרכזת בדמותו החסכנית אבל הרגישה והאנושית של מרטין בעל הגישה הפטליסטית המצפה בכיליון עיניים לאותה הזכות המחכה כמעט לכל אדם מעבר לפינה הזכות לעסוק סוף סוף במה שהוא באמת רוצה .
"כל אדם שייך רק למקום אחד על פני האדמה ושם עליו לתרום את חלקו", ציטוט .

הרומן הקטן הזה כתוב כיומן בגוף ראשון . וישנה גם אהבה :
"היא נתנה לי את ידה, ולא היה לי צורך ביותר. זה הספיק לי כדי להרגיש רצוי, יותר מאשר התנשקנו, יותר מאשר כששכבנו ביחד, יותר מאשר כל דבר אחר. היא נתנה לי את ידה, וזאת הייתה אהבה. כי מכל אותן ידיים, רק ידה שלה העבירה לי את מגע החיים"

אז "בואו ניאחז בחיים" כך הוא כותב ביומנו את מה שהוא חושב לעצמו, ואולי את המילה החיים אפשר להחליף ב"הנאה". " בואו ניאחז ב"הנאה", כל סוג של הנאה. אבל כמה שנים של הנאה נותרו לי? הוא שואל, " אני בן חמישים ואני עדיין צעיר. "עדיין " פירושו: זה עומד להיגמר..."

מומלץ בחום . כמו סרט טוב בסינימטק ...

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אירית פריד
ההפוגה

ההפוגה

מריו בנדטי

"עכשו אני יודעת. אני אוהבת אותך לא בגלל הפנים שלך, ולא בגלל הגיל שלך, ולא בגלל המילים שלך, וגם לא בגלל הכוונות שלך. אני אוהבת אותך כי אתה עשוי מחומר טוב."

פקיד אלמן בן 49 אב לשלושה שאיבד את אשתו בצעירותה מתעד ביומנו את חודשיו האחרונים לפני יציאתו לגמלאות. הוא כותב על יחסיו עם ילדיו, ידידיו, חבריו לעבודה ועל אהבה חדשה שנכנסה לחייו עד אשר שיחת טלפון אחת קוטעת אותה...

זהו ספר שעוסק בחיים פשוטו כמשמעו, בהאהבה, במוות, בגורל והזמן, ומומלץ גם למי שלא מתעתד לפרוש.

לפני 13 שנים•חובב ספרות
ההפוגה

ההפוגה

מריו בנדטי

מה עושה אדם העומד לפרוש מעבודתו ביום הולדתו ה-50? מה עושה אדם ששני בניו מתרחקים ממנו, אחד מהם בכלל עוזב את הבית ונעלם, והבת היא אשת הסוד היחידה? מה באמת עושה אדם כזה שאשתו מתה שני עשורים קודם לכן והוא נשאר לגדל את ילדים ועכשיו הוא בודד לגמרי? אדם כזה העוסק כל חייו בניהול חשבונות מתפנה עתה לנהל את חשבון חייו, החשבון הגדול מכולם, הגלמוד מכולם, המעיק מכולם והריקני מכולם.

אבל אז נכנסת לתמונה אָוֶזָ'נֶדה, עובדת חדשה במחלקת ניהול החשבונות. היא עובדת ממש בסמוך למנהלה הישיר, זה האלמן העומד לפרוש. אבל גיבורנו הוא אדם ישר ומכובד, כזה שלא יביך אשה צעירה באמירות לא אחראיות. סופסוף הרי מדובר בשנות החמישים של המאה הקודמת. אבל השארות ביחד בעבודה בשעות בהן צריכים לגמור עבודה דחופה בערבים גורמת למספר לשים לב עד כמה נעימה חברתה של אָוֶזָ'נֶדה. הוא מחפש טקטיקה כיצד להתקל בה במקרה באיזשהו בית קפה. הוא אכן מצליח ולמרבה הפלא ההתקלות נעימה לה לא פחות מהרצון שלו שזה אכן יקרה.

כל זה בא לידיעתנו ביומן שממלא המספר כשהוא בוחר בטכניקה זו לבוא בה בחשבון עם חייו סביב שנת החמישים להולדתו. האם ייצא משהו מהקשר בינו לבין אָוֶזָ'נֶדה והעם ייענה המספר להצעה לקידום בעבודתו במקום לפרוש? האם חשבון הנפש יוביל לתובנות חדשות?

הספר נעים מאוד לקריאה, ההסתכלות בחייו של המספר מלאה ברגש והבנה, פיסות חיים נפרשות לפנינו במשיכות מכחול עדינות וצנומות. כל כולו של הספר 180 עמודים לא דחוסים. הסוף לא טוב ביותר ממובן אחד, אבל סוף טוב יש הרי רק בסרטים.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•מורי
ההפוגה

ההפוגה

מריו בנדטי

למר סנטומה,אלמן בן חמישים,נותרו מספר חודשים עד היציאה לפנסיה מעבודתו הפקידותית המשעממת. ומר סנטומה כותב יומן. וממנו,כפיסות מידע קטנות,אנו לומדים להכיר את חייו בעבר ובהווה, את אישתו המתה, את שלושת ילדיו הבוגרים ומערכות היחסים שלו איתם,את חבריו, את רגשותיו ותפיסת החיים שלו ואת שאיפותיו להמשך. והעתיד-כיוון שהילדים כבר גדלו ופנאי יהיה בשפע-רצוי שיכלול אהבה.אמיתית, טובה, רגועה.וזו אכן מגיעה, בדמותה של צעירה (מאד,חצי מגילו) המצטרפת למשרד.וכקצב הספר והחיים בו,היא נבנית לאט,לאט כמושתת על תוכנית בנויה מראש.והכל באיטיותו אכן נבנה ע"פ התוכנית (כולל אהבה שמתפתחת)-עד לסיום שדווקא לא תוכנן.

הספר כתוב בפשטות רבה ונדמה לי שמסיבה זו (וכנראה לא בצדק) לא תמיד הערכתי אותו או חשבתי שקיבלתי תמונה מספיק מהימנה על החיים שם ואז.(אורוגואי,1940)
חבל שאין עוד ספרים מתורגמים שלו,ולו רק לצורך הבדיקה האם כך כותב תמיד או שכאן מהווה כתיבה זו חלק מיצירת הדמות והסביבה.

הספר בסדר אם לוקחים אותו במוד המתאים, כי אם לא הוא פוטנציאל לעצבן.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•רחל
ההפוגה

ההפוגה

מריו בנדטי

לקחתי בספריה לקרא אחרי טעימה ראשונה הנחתי לספר
מצאתי שאיני מצליח להתרשם- משהו שבלוני-כתיבה שטחית
דמויות שטחיות הפריע לי.
לא סיימתי למרות שהספר קצר.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•
ההפוגה

ההפוגה

מריו בנדטי

אלוהים, איזה ספר!

אני ממליצה לקרוא למי שיש לו או היתה לו אהבת אמת.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•שירה36
דירוג
3.0
לפני 14 שנים

“למר סנטומה,אלמן בן חמישים,נותרו מספר חודשים עד היציאה לפנסיה מעבודתו הפקידותית המשעממת. ומר סנטומה כ”