לפני שנים כשקראתי את "כשניטשה בכה" ספרו של ארווין יאלום חשבתי שזה אך במקרה שפילוסופיה ופסיכולוגיה חוברות זו לזו ומצליחות לרתק אותי כקורא, אבל לאחרונה כשהזדמן לי לקנות כמה מספריו (שלושה במחיר של ספר אחד במחיר מלא. פשוט לא להאמין מה שאפשר לפעמים למצוא במבצעי ספרים) הבנתי שזו נוסחא בין אם הוא המציא אותה ובין אם לא, שיש בה משהו נפלא. כאילו אפשר לומר שאם הפסיכולוגיה מציעה את הספה אזי (שקרוב לודאי) שאת המיטה תציע כבר הפילוסופיה.
בשעה שספרי פסיכולוגיה נמכרים להבדיל כמו שנמכרו בזמנו ספרי פילוסופיה ואומר לוא דווקא כספרות מקצועית, לקחתי על עצמי להעמיק את ההתעניינות שלי בתחום. יצא לי לקרוא כמה ספרים מעניינים ואני אומר את זה באחריות רבה שהספר הזה, "הריפוי של שופנהאואר" הוא הטוב מכולם !! אין כל ספק שגם בין ספריו של יאלום. לא רק שהוא מצליח לרתק אלא שהשילוב של פרקי חיים של שופנהאואר עם חייה של קבוצת תמיכה אצל פסיכולוג הולכים ונהיים יותר ויותר מעניינים ככל שהקריאה בספר מתקדמת.
הסיבה שבניגוד לספרים שהמלצתי עליהם עד היום, שבביקורת הזאת אני לוקח על אחריותי שתצליחו למצוא בו עניין (מה זה עניין? עניין רב אפילו) לא רק שהוא מביא פרקי חיים מחייו של שופנהאואר (אני יכול לומר לכם שבאופן אישי למרות ששמעתי עד היום לא פעם את השם שלו זו למעשה הפעם הראשונה שאני באמת מתוודע אליו) היא העובדה שאת הספרים שלו ואת אלו שנכתבו עליו אי-אפשר למצוא בעברית (איך זה יכול להיות?), כך שתרגום של הספר על-ידי כרמית גיא שהיא כנראה לא רק המתרגמת היחידה של ארווין אלא האולטימטיבית של ספריו ובכלל, הזדמנות נאותה לומר שאני דיי נהנה לקרוא את התרגומים שלה, עשתה בעבודת התירגום הזה חסד רב.
שופנהאואר ידוע לשימצה בפילוסופיה שלו כפסימי אבל אם תקראו את הספר הזה תמצאו בעיקר אם אתם פסימים בעצמכם, שהוא כמו מצליח לעשות לכם סדר מסויים בבאלגן כך שאחרי שתסיימו לקרוא אותו תראו את החיים שלכם אחרת, תגלו שלגשם יש רייח של משכך כאבים או משהו כזה. מכאן, כמו שאתם מבינים, נובע שמו של הספר - "הריפוי של ..." - ספר חובה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
