• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

מאת ג'יימס פטרסון

הביקורת של Noelle

תמונה של Noelle
דירוגדירוג
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
dina
לפני 10 שנים

“מוכשר פטרסון הזה. זה לא שהסיפור כזה טוב , הוא לא כזה שאסור לפספס. הוא בסדר. אבל הכישרון של פטרסון גו”

9/23
ביקורות על בלי להשאיר עקבות
הבאה
Dandin

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

אז בצר התחיל ומרוב עומס לא הייתה לי שנייה פנויה לשבת ולקרוא ואז הגיע חופש סוכות ואני טסתי לחו"ל. ואני שלא חובבת גדולה של מטוסים נהנתי כל שנייה של הטיסה, והספר הזה הוא הסיבה לכן.
ספר מרתק סוחף ומושך כבר מהרגע הראשון. כבר מהעמוד הראשון אפשר להבין שזה ספר בהילוך גבוה שלא נותן לך שנייה מנוחה. אתה רק רוצה לדעת כבר מה קורה בסוף. והסוף הזה אוי איזה סיום לסיפור כזה.

ספר שכתוב ברמה גבוה ואיכותית, מעניין ומדבר עם הקוראים בגובה העיניים. לא מתיימר היות משהו אחר חוץ מספר מתח איכותי ביותר.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של נועם
נועם
תמונה של מאירה
מאירה
תמונה של חלבי
חלבי
תמונה של ruha
ruha
4קוראים|גיל ממוצע60|75%נשים

על המבקרת

תמונה של Noelle

Noelle

חברה מזה 13 שנים
12 ביקורות•25 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של Noelle
Noelle
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות12
לייקים שקיבלה25
דירוג ממוצע4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת5תרגום (נוער)4מתח ריגול והרפתקאות2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של Noelle

המשחק של אנדר

המשחק של אנדר

אורסון סקוט קארד

סיימתי את הספר כרגע. פשוט לא יכולתי להניח אותו.
את הסרט ראיתי לפני כמה שנים והוא היה חביב ביותר אז כשראיתי את הספר הזה בספריה לקחתי אותו מתוך מחשבה שזה יהיה ספר מדע בדיוני קליל ונחמד. כמה שצדקתי וכמה שטעיתי באותו הרגע
הספר הוא מקסים. כיף לקרוא אותו והוא בהחלט נעים. השפה בו לא קשה ולא מתחכמת.
הרעיון של הספר הוא זה שהדהים אותי. ההשפעה של החינוך. של הסביבה.
ספר המלמד רבות כל האנושות לדעתי. על השקרים. הכוח לסלוח והזיכרון.

ממליצה בחום על הספר!!!

לפני 11 שנים•Noelle
הרץ במבוך

הרץ במבוך

ג'יימס דשנר

"היי noelle חזרתי הבייתה, הייתי בקניון וקניתי לך ספר, זה נראה משו נחמד כדי לך לנסות. "
"טוב אמא"

ככה התחיל הרומן הקצר שלי באורך יומיים עם הרץ במבוך. ספר מקסים שכל כך כיף לקרוא. דשנר מצליח בספר הזה להעביר רגשות כל כך מוחשים שזה אפילו לא מובן איך הוא עושה את זה. בנוסף דשנר הפך את הדמויות למאוד נגישות לקורא. אתה מצליח להתחבר אליהם אפילו ברמה שמתחילים לדבר כמוהם.(ספוילר- לספר יש את הסלנג שלו, לוקח זמן להתרגל אבל כשמתרגלים זה פשוט נדבק אליך)
אתם תהיו שמחים איתם, עצובים איתם ומפוחדים איתם. אבל מה שברור אתם לא תשתעממו מהם!

ממליצה בחום לקרוא ולהנות

לפני 11 שנים•Noelle
רעד

רעד

מגי סטיווטר

את הספר קראתי לפני דיי הרבה זמן אני חושבת שאפילו אפשר לומר שהפעם הראשונה הייתה לפני כמה שנים אבל כל פעם הוא משאיר עלי רושם עמוק יותר ויותר לגבי אהבה. הספר הזה היה הספר הראשון שבאמת עזר לי להגדיר את המושג אהבה. מה זה להיות מסוגל לתת למישהו הכל ולקחת ממנו הכל באותו הזמן. לספר יש עלילה יפיפייה וסוחפת שגורמת לך להרגיש חלק מהסיפור ולא רק קורא מהצד. .
צורת הכתיבה של הספר גורמת לך לא לאבד עיניין בספר באף חלק ממנו
אני ממליצה לכם לקרוא את הספר, להנות ממנו, להתענג על הכתיבה המשובחת ולחזור אליו כל פעם מחדש......

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Noelle
נער החידות ממומביי

נער החידות ממומביי

ויקאס סווארופ

אז עוד מעט נגמרת שנת הלימודים. בשביל רבים ממנו זה אומר חופש, לישון עד מאוחר ולתפוס שיזוף טוב. בשבילי זה אומר שהגיע הזמן להחדיר את כל הספרים שלקחתי מספריית בית ספר. את הספר הזה החלטתי לקרוא באמת והתמים כי עיניין אותי איך נער עני בן 18 זוכה בכל כך הרבה כסף וגיליתי דברים שאפילו לא ציפיתי למצוא. העלילה המדהימה מסופרת בפשוטות שסוחפת אותך לקרוא יותר. בתחילת הספר קטעים מינים מסופרים בתמימות ילדות שמקסימה כל אחד ובחלקים המאוחרים יותר של הספר מסופרים קטעים אלו בכנות מדהימה ומרגשת וגם מתוך הבנה והשקפות עולם שונות. הספר הזה מראה את היחסים בין אדם לעצמו ובין איש לרעיו. מסופר על אנשים מכול המינים וממעמדות שונים ועל השיעורים שלמד הדמות הראשית הסיפור. שיעורים בחיים שכולנו לומדים אותם בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא.

לסיכום אני ממליצה לקרוא את הספר הזה.
בני אדם מעריצים מורכבות אבל מעריכים פשטות.

לפני 12 שנים•Noelle
13 סיבות

13 סיבות

ג'יי אשר

כשקראתי את התקציר של הספר בכלל לא התלהבתי. מה אני קושורה לספר על מישהי שהתאבדה? למה לי בכלל לקרוא אותו? אבל כרגיל ברגע שיש לי ספר בידיים אני מתפתה להתחיל. ומה אני יכולה להגיד?? הספר סוחף בפשטות שלו, בכנות שלו, גורם לך להרגיש קשר מידי לדמויות בו. לטוב ולרע.

הספר גורם לך לחשוב על החיים שלך עצמך. לבחון את הטעיות שלך, את יחש שלך לאחרים, את היחס של החברה אליך ואת היחס שלך אל עצמך.
הרבה מהרגשות שעלו בספר היו לי מוכרים. אני חושבת שלכול אחד הרגשות האלו יהיו מוכרים. לבני נוער ולמבוגרים כאחד.

לקראת סוף הספר היתה לי הרגשה שהספר נמרח. כבר לא היה לי חשק לקרוא אותו. אני לא יודעת אם זה בגלל הספר או בגלל כמות הרגשות שצפו במהלך הקריאה שלו.

ספר שחשוב לקרוא. גם לכיף וגם ללמידה שלך על עצמך.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Noelle
גנבת הספרים

גנבת הספרים

מרקוס זוסאק

ספר מדהים.

(מכיל ספוילרים)

יש בו שני דברים מאוד מיוחדים.
הראשון: הספר מסופר ע"י המוות. מתי לאחרונה פגשתם ספר שמסופר ע"י המוות. הספר הזה גרם לי לחשוב לא על המוות אלא דווקא על כמה המוות יודע ולראות את החיים מנקודת המבט של המוות ( איזה משפט אירוני). הדמות של המוות סקרנה אותי.

ושנית, הסיפור מסופר ע"י ילדה גרמניה נוצריה שמפשחתה המאמצת מסתירה יהודי. ועוד פעם, מתי בפעם האחרונה קראתם סיפור על השואה שמסופר ע"י ילדה דרמניה נוצריה??

הסיפור מביא נקודת מבט מרעננת על נושא השואה, משהו שונה ולא רק הסיפורי שואה המוכרים לנו. הסיפור הזה מביא את מלחמת העולם השנייה מכיוון לא צפווי אבל אם זאת מלא בהיגיון והבנה כנה.

פסר ממולץ ביותר. אפילו לאנשים שלא חובבים את הז'אנר הספרותי הזה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Noelle
מחפשים את אלסקה

מחפשים את אלסקה

ג'ון גרין

אוקיי אז אני אנסה לבקר את הספר בלי הרבה ספוילרים אבל יכול להיות שיהיו כמה.

אז כמו רבים אחרים שמעתי על הספרים של ג'ון גרין ועל כמה שהם טובים ומדהימים ושזה חובה לקרוא אותם.
אז מה אני אגיד לכם.... אני מסכימה עם כל מילה! הספר היה מדהים מתחילתו ועד סופו. כתוב בצורה נפלאה. קליל במקומות הנכונים וכבד יותר באחרים. פשוט ספר שכיף לקרוא!

מאוד אהבתי את הספר בגלל הצורה שבה הוא כתוב. לא ראיתי הרבה סופרים שבוחרים בצורת הכתיבה הזו, מה שהפך את הספר להיות יותר מעניין, מרתק ובעיקר ממכר.

אולי הוא נשמע דומה לספרי נוער אחרים אבל אני חושבת שיש לו יופי מיוחד במינו. וחוץ מהיופי יש בו משהו מאוד מרגיע.

כמו שכתוב על גב הספר "בנות יבכו ממנו ובנים ימצאואהבה, תשוקה, אובדן וגעגוע בריח הווניל והסיגריות של אלסקה" (קירקוס רוויוז).

אז בבקשה, לכו "לחפש אחרי האפשרי"

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Noelle
כמה טוב להיות פרח קיר

כמה טוב להיות פרח קיר

סטיבן צ'בוסקי

במילה אחת ואווו

הספר נראה קצר וקליל אז לקחתי אותו כי הגעתי לאותם רגשים(שכמעט ולא קוראים לי) שממש לא בא לי לקרוא אני פשוט הפסקתי לקרוא למשך חודש ואז הגיע אלי הספר הזה.

ההתחלה הייתה מאוד מוזרה ממש הרגשתי שנכנסתי לחיים של משהו אחר( ואחרי חודש שלא עשיתי את זה זה היה מאוד מוזר) אבל הספר מאוד חם, אנושי וכן.
אני אישית לא אוהבת ספרים שנכתבים כמו מכתבים, לדעתי זה מעיק אבל בספר הזה לא הוא כול כך אישי ומעניין אהמכתבים רק מוסיפים לעניין

כמה טוב להיות פרח קיר מלמד על התמודדות עם החיים והקבלה שלהם.... ספר שכול בן נוער חייב לקרוא כי אין חווית בית ספר תיכון(או במקרה שלי חטיבה) בלי הספר הזה הוא פשוט מדהים!

ולכול מי שהתבלבל... דודה של צ'ארלי בכלל לא אנסה אותו!

ועכשיו לכו ותקראו את הספר כי הוא משנה חיים!

לפני 12 שנים•Noelle
הבחירה

הבחירה

אלי קונדי

סתם בזבוז זמן אם אתם שואלים אותי

לקחתי את הספר מחבר אני מודה הכריבה ממש עניינה אותי ורציתי לקרוא אותו אבל מהרגע הראשון שפתחתי את הספר נרדמתי.
העלילה משעממת ובעצם כול הספר מתאר חיים רגילים ביותר של מישהי, כל הספר הולך כך:
קמתי, צחצחתי שיניים, התנשקתי עם מישהו אחד, הלכתי למוזאון, התנשקתי עם משהוא אחר, הלכתי לישון
ככה למשך 300 עמודים

אז בשלוש מילים: לא שווה קריאה!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Noelle

ביקורות נוספות על "בלי להשאיר עקבות"

בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

ג'יימס פטרסון

איך (לעזאזל) אומרים, בצורה עדינה לבתי שהספר שכה התלהבה ממנו ונתנה לי לקרוא – הוא לא בדיוק "כוס התה שלי"...

וכאן אני חייב וידוי קטן: זמן די רב לא קראתי ספר להנאתי, וזו היתה הזדמנות "להיכנס חזרה לתלם" בעזרתה האדיבה של הצאצאית – שהיתה מודאגת כנראה מהעובדה שבזמן האחרון איננו מחליפים חוויות בנושא קריאת ספרים. יום בהיר התייצבה ואמרה שזה אחד הספרים הטובים שהיא קראה, ובטוחה שגם אני אהנה ממנו - כפי שהיא נהנתה...

ובכן, צר לי להיות זה שמוריד את ממוצע הדירוג הגבוה שהקוראים נתנו לו.

מבחינתי הספר כתוב ברמה די ירודה, ילדותי משהו, ומכיל משפטים רבים (מידי) שפעמים לא מעטות נראו לי ללא קשר ביניהם. כוונתי היא שהעסק, איך אומרים, לא שטף. או אולי האשמה היא בתרגום המדויק (כדוגמת Opposite Coffee הידוע), ללא התחשבות כיצד הדבר מתקבל בעברית.
וכמו ש"מקובל", לצד תרגום עייף מופיע בן דודו – שגיאות כתיב. אומנם מעט פחות הפריעה לי העובדה שהאות י' קיבלה Upgrade ויחס מועדף במספר מילים, שהרי רק כך ניתן להסביר את אהבתה הגדולה של המתרגמת אליה; טעויות בסיסיות בשפה כגון: בת – ביתי ועוד, אך לצערי גם דבר זה לא הוסיף לקריאה שאמורה הייתה להיות מהנה.

התוכן, אוי התוכן... גם כאן איני איש בשורות. מאחד שמוגדר כ"גדול כותבי רבי המכר" לדברי הניו יורק טיימס (מופיע בגב הספר) הייתי מצפה למשהו עמוק, אינטליגנטי מותח ושונה בתוכנו ממרבית ספרי המתח המוכרים לנו. וכאן אני נאלץ להצטרף לכתיבתו של הקורא עדי שכתב "הסיפור די צפוי עוד שקראתי את הכריכה היה ברור לי מה יקרה." ובכן, לי לא היה כל כך ברור מה הסוף, אולם במחלקת ניחוש של "מה פחות או יותר הולך לקרות" – בהחלט סימנתי V צנוע...

לסיום. בניגוד לכל ידידיי שהתלהבו, איני יכול להמליץ על ספר זה כספר מתח, ובהחלט הייתי מעדיף את סגנון כתיבתם של סופרים כמו ג'ון ורדון (חשוב על מספר), ג'פרי ארצ'ר או נלסון דה מיל.

לא יצאתי מגדרי...

לפני 10 שנים•
★★★★★
•י. קליש
בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

ג'יימס פטרסון

ספר מקסים זורם כתוב ממש יפה,מושלם לסוף שבוע,כמו כן לטיסה.
סוג הספרים שמנטרל אותך מהסביבה ובשניה אתה נשאב לספר.
ג'נין מתחתנת עם פיטר השוטר שמציל את חייה,ואחרי תקופה מסויימת היא פשוט
מגלה שהיא חיה עם בנאדם שקרן ופסיכופט.
ומאז חייה נהפכים לסיוט,ואז היא מחליטה להתחיל חיים חדשים ומשם מתחילים
העניינים להדרדר.
ספר נפלא לגמתי אותו בכמה שעות הצליח לשאוב אותי נטו לעולם הקריאה,ממולץ.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

ג'יימס פטרסון

האמת אני לא מתחברת לספרי מתח אך בטעות נפל לידי הספר ולומר את האמת אהבתי.
מותחן שלא עזבתי עד שסיימתי, מסוג הספרים שמושכים לעוד דף ועוד דף וכו' עד שפתאום מצאתי את עצמי מסיימת אותו.
הספר מתחיל בעיירה דרומית בארה"ב קי וסט, חבורה של חברים נוסעת להינפש, החבורה משתכרת וג'נין מגלה שהחבר שלה בוגד בה עם החברה הכי טובה. ומפה העלילה מסתעפת סודות אפלים, רצח עורכי דין משטרה בקיצור לא בא לי להרוס לכם לכן אני ממליצה לקרוא.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•רונית
בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

ג'יימס פטרסון

יש נטייה (שגם אני לא חפה ממנה) לקטלג ספרים כקיציים או חורפיים. ברור שהספר הזה הוא קיצי. הוא גם נפתח באווירה של חופש ושחרור בקי ווסט, עיר תיירות שמחה ורוויית מסיבות ואלכוהול. הספר נקרא בקלילות ובמהירות. אם בדרך כלל אני צריכה את ה-20-30 עמודים הראשונים של הספר כדי להתאפס על עצמי וכדי להיכנס לתוכו, כאן אתה נשאב לתוך הסיפור כבר מהעמודים הראשונים. הפרקים קצרצרים, ולמי שלא מסוגל להפסיק לקרוא באמצע פרק (כמוני), אבל יש לו בחיים עוד כמה דברים חוץ מקריאה (כמו כולנו), זה מאוד נוח.

אבל… אחרי כל כך הרבה ספרי מתח שכבר קראתי בחיי, הספר הזה, נעים וקליל ואפילו מותח ככל שהיה, לא היה משהו שלא קראתי בגירסאות רבות ואחרות בספרים אחרים. וזה היה קצת מאכזב.

אחד החוקים הראשונים בספרי/סרטי מתח: אי אפשר לברוח מהעבר, כי העבר חוזר תמיד לרדוף אותך, גם אם חולפות 17 שנה, כמו בספר הזה. נינה בלום היא עורכת דין מצליחה, עם בת מתבגרת בת 18. הן חיות חיי נוחות בניו יורק. אבל נינה בלום היא בעצם ג'נין פורנייה, שנמלטה מבעלה השוטר כשגילתה שהוא לא בדיוק מה שהיא חושבת שהוא. וכך היא אימצה לעצמה חיים חדשים, שם חדש וקריירה חדשה. וכמובן, העבר לא יכול להישאר נעול לנצח, וכך קורה שעליה לשוב למקום שבו היא השאירה את זהותה הקודמת ולהתמודד עם הסודות שלה ועם הסכנות שיש שם.

הספר תפס תאוצה ב-40 העמודים האחרונים. עד אז הוא התנהל די בעצלתיים והיה ברור לאיזה כיוון הוא הולך. הרגשתי שהסופר מנסה להאכיל את הקוראים שלו בכפית ולא משאיר אותם כל הזמן בשיא. לא הייתה תחושה של טוויסט שמחכה מעבר לפינה או של איזו הפתעה גדולה. ורק בסוף תפילותיי נענו והצלחתי להיות מופתעת, ככה, בקטנה.

לסיכום, למכורים לספרי מתח כמוני, הספר הזה לא יהיה בגדר חידוש גדול. הוא חביב, נעים, קליל וכן, שוב התואר הזה – קיצי. והתמונה על הכריכה עשתה לי יותר מכול חשק ללכת לים… ספר קיצי, כבר אמרתי?

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

ג'יימס פטרסון

אני פונה לשדרה החמישית. אני ממהרת, הייתי צריכה להיות כבר בשדה התעופה.
אני מכניסה את הטלפון לכיס ופונה שמאלה, לתחנת גרנד סנטרל.
אני יורדת במדרגות השיש המערביות וחוצה את המסדרון הארוך המוביל אל שדרות לקסינגטון.


******
"אמא, מה את אומרת על החולצה הזאת? היא מתאימה לי לטיול?"
אני: "ההממ..."
******

לאורך המסדרון יש שורה של חנויות. אני מתקרבת לקיר השמאלי כשזרם חדש של אנשים מתחיל לנוע לכיוון קווי הרכבת התחתית.
פתאום איזה אידיוט מוול סטריט בחליפה עובר לידי במהירות ודורך על רגלי הימנית.

******
"אמא, היום הלכנו להצגה...סבא אחד...ואז, סבתא החביאה...הילדים חיפשו את הפתקים...ואז, סבא צחק ואמר...נכון, הצגה יפה?"
אני: "ההממ..."
******

אני מרגישה כאילו אצבעות רגלי נקטעו. אני עוצרת ליד הקיר במעבר וחולצת את הנעל. בפתח המסדרון העמוס עומד איש גבוה, נאה, בעל עיניים כחולות. הוא מביט בי.

******
"אמא, אני קבעתי היום עם ניצן להכין מצגת במדעים. אני יכול ללכת? אני חוזר ב- 7".
אני: "ההממ..."
******

אני מסירה ממנו מבט. אני צולעת ועיוורת מפחד, רצה ופונה לעבר היציאה הקרובה הכי מהר שאני יכולה. אני בקושי נושמת ורועדת כמו ארנבת במלכודת. איך יכול להיות שהוא מצא אותי?? זה פשוט לא יכול להיות!! כאן? עכשיו? לא יתכן שזה קרה!

******
רעש מחריש אוזניים באוזני השמאלית. מגאפון בעוצמה מקסימאלית.
"יוסטון, יוסטון, שומעת?? יוסטון לכדור הארץ! עבור! זאת קריאה אחרונה! המשפחה שלך צריכה אותך דחוף!!"
******

אני טורקת את הספר בחבטה. קמה מהספה. מולי עומד הקטנצ'יק, עם חיתול עד הברכיים. אני מרימה אותו על הידיים...(אוף, איזה כבד...ילד רביעי לא אמור כבר לדעת להחליף חיתול בעצמו?).
מוחי מחשב בקדחתנות איך לקצר את משמרת הערב...(קורנפלקס עם חלב...שירות עצמי...רק שלא ישפכו על השולחן...לוותר על המקלחות...לא היה חם היום...כלים למדיח בטייס אוטומטי...אני חייבת לחזור חזרה לניו-יורק עוד הערב...הוא מצא אותי...אותה...אני בשיא המתח עכשיו...)

מן הביקורות:
"מהפנט...לופת בגרון...מאיץ דופק...מסחרר ראשים" / Main Point Review

פינת תהיות:
- לסיים 341 עמודים בשני ערבים זה שיא אישי שלי?
- למה הספר באנגלית נקרא "Now you see her" ובעברית – "בלי להשאיר עקבות"?
- למה על הכריכה כתוב ג'יימס פטרסון ובעמוד הראשון גם מייקל לדוויג'?
- למה הבלונדינית הזאת על הכריכה היא ערומה ובספר באנגלית – עם בגד ים ירוק?
- 300 מיליון עותקים?? וגם שיא גינס?

לפני 11 שנים•
★★★★★
•פואנטה℗
בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

ג'יימס פטרסון

הספר הזה הוא ספר של קיץ.
מתאים מאוד לסרט ולדעתי תפור לכל חופשה או טיסה. סוג של ספר שכאשר מתחילים נשאבים אליו, מתחברים, מסיימים ומתנתקים.
הסיפור מתחיל בנינה בלום ו/או ובשבילכם גברת סמית וחוזר אחורנית בזמן. (שיטת כתיבה שמוכרת לנו מהרבה ספרים אחרים).
נינה כיום עורכת דין מצליחה ויש לה בת בגיל 18. האם והבת מאוד מחוברות ומתנהגות כשתי חברות. הבת – אמה לומדת בבית ספר יוקרתי ויש לה את כל מה שיש לכל נערה שחיה אצל הורים עשירים. אמה לא יודעת דבר על עברה של האם ומה שכן , היא יודעת שאביה הביולוגי נפטר.
ג'ינין בעבר ונינה בלום היום היתה בת לשוטר שנפל במילוי תפקידו ולאם אלכוהליסיטית שהתאבדה לאחר מות בעלה.
נינה-התחתנה עם פיטר השוטר (לפי הספר הוא חתיך אמיתי) והוא גם זה "שהציל" אותה. נינה ובשם החיבה שפיטר כינה אותה "בתולת הים" חיה לצידו של פיטר באהבה גדולה, ללא מחסור, עבדה בקיטרינג' ואפילו נכנסת להיריון. הכל היה טוב ויפה עד לפגישה ושיחה אקראית עם הסוכן תיאודור מרפי. ההיתקלות עם הסוכן גורמת לנינה לחקור את עברו של בעלה האוהב והמפנק..... ופתאום חשכו עיניה... לפתע היא הבינה כמה שהיא שקועה בצרות צרורות. מה שנקרא "צרות בגן עדן".
נינה מחליטה לנוס כל עוד היא יכולה כדי להתחיל את חייה מחדש במקום אחר.
לימים כעורכת דין מוטל עליה תיק על אסיר שעומד לפני הכסא החשמלי. המשימה הזו מאלצת אותה לחזור לעיירה ממנה היא ברחה ולהתעמת עם עברה.
לא ניתן לכתוב הרבה על הספר כשלא אהיה לספויילר, ברם אני יכולה כן לגלות לכם שקשה מאוד להניחו מהיד. יש בספר הזה רוצח סדרתי שמטיל אימה על תושבי ניו-יורק, אנסים, אסירים, עורכי דין, אהבה, פסיכופטים ומערכות יחסים.
על הכריכה נרשם רק שם הסופר ג'יימס פטרסון ובתוך הספר נרשם שהוא נכתב על ידי שני סופרים. (לא ברור לי למה שם הסופר השני לא נרשם על הכריכה).
התמונה על גבי הכריכה מתאימה מאוד לתוכן. האישה המצולמת עם הגב אלינו פונה קדימה, לעתיד חדש... לא לחינם נבחרה התמונה הזו... בסיפור הזה יש הרבה ים...ונינה בורחת לאורך כל הספר מהעבר שמאגד בתוכו סיפור חיים לא קל.


ציטוטים:
עמוד 44: "את אדם טוב שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. עכשיו קחי את המפתחות של החבר שלך ולכי מפה".
עמוד 96: "אהבה בזירת הפשע, אה? אמר מורלי במנוד ראש. "ככה זה קורה אצל שוטרים. סיכון מקצועי, לילה אחד אתה כובל מישהי באזיקים על החוף, ולפני שאתה מבין מה קורה, אתה משחרר אותה ונותן לה טבעת יהלום".
עמוד 313: "הדרך הקשה היא הדרך היחידה".

הספר נקרא מהר, הפרקים קצרים ונותנים תחושת קצב. בשבילי הספר הזה הוא כמו גלידה טעימה על וופל ואם אתם רוצים קישוט- שימו דובדבן.
אצלי הוא מקבל 3 דובדבנים מתוך 5 דובדבנים.
למי שעוד לא הבין ... ממליצה בחום לאוהבי הז'אנר.
לי יניני

לפני 13 שנים•
★★★★★
•לי יניני
בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

ג'יימס פטרסון

הספר הזה מלא פוטנציאל, באמת. סיפור מתח שיכול להחזיק אותך ולא להרפות, אבל יש כמה דברים שמפריעים לו בדרך לשם.
בראש ובראשונה, הספר כתוב משום מה בפרקים קצרצרים של עמוד-עמוד וחצי כל אחד. אין לי מושג מה עומד מאחורי ההחלטה התמוהה הזו, ואני יכולה רק להניח שהמטרה היא לגרום לקורא קוצר נשימה ולתת לו תחושה שהדברים זזים במהירות, אבל בעיניי, המבנה הזה רק פגע. במקום לתת לקורא להיכנס לספר, להתרווח לתוכו ולשקוע בו, הספר מכריח את הקורא לרוץ, שזה לא בהכרח דבר טוב בספר מתח.
דבר נוסף הוא שכמעט אין בניית מתח ורגעי שיא. כל פעם שאתה חושב שאתה מגיע לאיזשהו פיק או לאיזושהי נקודת מפנה, הבעיה נפתרת עמוד אחרי. נינה, הגיבורה, מצליחה להיחלץ מכל בעיה קטנה שעומדת בפניה בקלות מדהימה (כמובן שמהבעיה הגדולה לא בדיוק, אבל לא ייתכן לצאת מכל כך הרבה בעיות קטנות ומשפיעות בלי מאמץ).
בגלל השילוב של שני הדברים הללו, הספר מרגיש לא מציאותי (עם כמה שספר מתח מסוגל להיות מציאותי) ולא מספיק מושך. הכל נפתר בקלות רבה מדי, בפרק הבא שיגיע עוד עמוד וחצי. אתה לא רואה את תהליך החשיבה של הדמויות ואתה גם לא עובר שום תהליך חשיבה בעצמך, מה שלא פחות חשוב בספרים מהסוג הזה.

בקיצור, המון פוטנציאל, מעט ביצוע.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

ג'יימס פטרסון

מוכשר פטרסון הזה. זה לא שהסיפור כזה טוב , הוא לא כזה שאסור לפספס. הוא בסדר. אבל הכישרון של פטרסון גורם לך להתמגנט לספר , ולא להניח אותו מהיד.
ג'נין , הנשואה לפיטר , שוטר, גבר מסוקס בעל נפש רומנטית , החיה בפלורידה , נאלצת להימלט על נפשה עקב משהו שגילתה.
היא עוזבת את בעלה , את מעונם , ואת פלורידה , ועוברת לניו יורק , ושם ממציאה עצמה מחדש , ופותחת בחיים חדשים.

אבל מכיוון שבספר מתח עסקינן , צפויות תהפוכות על כל צעד ושעל.ויש מהן , והרבה.

העניין הוא שג'יימס פטרסון עף על עצמו , ויותר מדי.

כי גם כשמדובר בסיפור, והכל בדוי , גם פה צריכה להיות מידה מסויימת של היגיון. אלא שלעיתים הרגשתי שהסיפור מתחיל להיות מופרך מדי.

נו טוב , אם לא בספרים אז איפה?

לפני 10 שנים•dina
בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

ג'יימס פטרסון

ספר מעולה! קראתי אותו ביום אחד, פשוט לא יכולתי לעזוב אותו.
זה ספר ששומר על היגיון, עניין והכי חשוב- מתח, מתח, מתח - ממש עד לעמוד האחרון.

הסיפור הוא על נינה בלום, עורכת דין ניו-יורקית מצליחה, שצריכה לחזור ולהתעמת עם מקרה מעברה, הנחשף לפנינו כבר בתחילת הסיפור. שלא כמו הרבה ספרי מתח אחרים, אין פה זהות של רוצח שצריך לגלות, ולא צריך לנחש דברים. הספר פשוט מותח מעצם הסיפור שלו והאופן שבו הוא כתוב (פרקים קצרים, לא נמרח). זהו, יותר מזה לא אספר כדי לא להרוס... מומלץ!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Dandin
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
בלי להשאיר עקבות

בלי להשאיר עקבות

מאת ג'יימס פטרסון

הביקורת של Noelle

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של Noelle
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 13 שנים

“ספר מעולה! קראתי אותו ביום אחד, פשוט לא יכולתי לעזוב אותו. זה ספר ששומר על היגיון, עניין והכי חשוב-”