יש לי תיאוריה,שמי שכתב את אשמת הכוכבים הוא לא מי שכתב את "מחפשים את אלסקה" ואת "ערים של נייר". השאלה היא מיהו ג'ון גרין האמיתי, האשם או המחפש...
למה? כי אשמת הכוכבים זה ספר שגורם (לפחות לי) כל פעם מחדש לחשוב. לבכות. לצחוק.להיות עם הספר והגיבורים, ובסוף הקריאה להגיע למסקנות חדשות,לתובנות,לרגשות.לעומת זאת , במחפשים ובערים הכל קללות, גסויות וו' וחסר עלילה. לגמרי.ובלי שום פילוסופיה.(ראו ביקורת שלי על הספר) ולא בערים של נייר, שקצת מזכיר את ערים של נייר.בערים של נייר מסופר על קיו,בחור בלתי-מקובל-בעליל (ע"ע מחפשים את אלסקה...) שמאוהב מילדותו במרגו, בחורה מגניבה-ומשוגעת-אבל-מקובלת של השכבה (בדיוק כמו...). לילה אחד היא מציעה לו לצאת איתה למסע נקמות, ומיום למחרת היא נעלמת. עוד לא גמרתי את הספר -קניתי אותו לצערי בשבוע הספר :( ,אבל כבר עכשיו אני רואה לאיזה סוג של ג'ון גרין הוא שייך. מאכזב. מאוד.

ספר מאכזב (אפילו יותר מהראשון) ,כולם כמובן ממשיכים להתאהב באמריקה.
אני שונאת אותה!
היא כל עמוד מתנשקת ,עם אספן ומקסן לסירוגין,וכמובן מרגישה מאוד-מאוד אומללה ומסכנה כל הזמן...
בשלב מסוים פשוט הפסקתי לקרוא כי הרגשתי שאני מבזבזת ת הזמן שלי בשיעמום על ילדה מפונקת,טיפשה,צרחנית,(ולא,זה לא מגניב שאת כל שניה מתעצבנת על אנשים טובים),שכולם מאוהבים בה והיא בוגד בכולם.

לכל הספרי עתידנות (ע"ע רשימות הקריאה שלי,"אותו סגנון בדיוק"),{לדוג' המאה, אגדה כל הסדרה, מפוצלים כל הסדרה וכו'} יש קטע להמציא מילים חדשות. זאת אומרת,לתת לכל מיני דברים שמות שונים, כדאי להדגיש שזה מיוחד ושונה,ולפעמים גם מדגישים את המילה כל פעם כדאי להבהיר את הנ"ל.ב"הרץ במבוך" זה בדיוק מה שקורה. כאילו בגלל שמכניסים אותנו לראש של תומס, לא מבינים מ-י-ל-ה ממה שהנערים אומרים. חוץ מזה שהם מדברים בסלנג שממש הזכיר לי את סוד הגן הנעלם, הם גם ממציאים מילה לכל דבר אפשרי.לדוג' אפונון , מה זה ??? וקלאנק? אז מה שזה הרעש שזה משמיע!!!!!!!!!!!! ושיץ? זה אמור להיות שיט, זה כאילו התרגום, או שזה עוד אחת מהמילים המומצאות? ושפיץ
ועוד ועוד.
להבהרה: עוד לא גמרתי את הספר,ואפילו עוד לא דירגתי. זאת פשוט ההתרשמות הראשונית מהספר,וחבל כי את הסרט מאוד אהבתי.

יש לי 2 משפטים על הספר:
1.קראתי בכיתה ה', בהמלצת הספרנית (!), והזדעזתי ביותר... בהחלט לא התאים לי בגילי...
2.קראתי ל-פ-נ-י אשמת הכוכבים(קראתי אשמת הכוכבים בכיתה ז')
תסיקו לבד את המסקנות המתבקשות...

שקית ברוח זה אכן ספר מוזר. אבל מיוחד. וטוב.אני חייבת להתוודות (אולי זה נשמע גזעני אבל)אני לא סובלת ספרים חרדים!הם תמיד משעממים,כל משפט שני הוא מסר,אין עניין ועוד. בקיצור-סולדת! אבל שקית ברוח לא היה נראה ספר חרדי כשמצאתי אותו בספרייה. עלעלתי ,והתאהבתי אבל הייתי חייבת ללכת והבטחתי לחזור ולקחת אותו. כשחזרתי, למחרת,הספר לא היה שם. נלקח. עוד מישהו התאהב. הזמנתי בינתיים את הספר,וחיכיתי,וחיכיתי,וחיכיתי, וכבר התייאשתי,ועבר בערך חודש אם לא יותר עד שבספר חזר! כל כך שמחתי ועוד יותר שמחתי לגלות שהספר לא רק עמד בציפיות שלי,אלא התעלה עליהן! הוא מיוחד ביותר, מדבר על דברים נכונים ואמיתיים, מרגש וסוחף ביותר! הזדהיתי עם הגיבורה הראשית,אביגיל,נערה חרדיה בת 12 שמתכתבת עם נערה בת גילה ,חולה מארה"ב ושולחת לה מכתבים על חייה,גם מטעמים אישיים,אבל נראה לי שכל אחד יוכל.בקיצור ,ממליצה בחום, הספר "עשה לי את זה" כמה וכמה פעמים! קחו,ולא תתחרטו!

המאה הספר והמאה הסדרה אלו 2 דברים שונים ונפרדחם. זה בתור התחלה.
הספר מצוין ומרתק בפני עצמו, והסדר מרתקת ומצוינת בפני עצמה , אבל פה נגמר כל ההקשר ביניהם.

ספר יפיפיה,סיום מצוין לטרילוגיה,חוץ מנקודה אחת ספוילר, הסיפור נגמר בנקודת שיא, שדיי לא יודע מי זאת יוני,ויוני מחליטה לוותר על דיי ולתת לו לחיות את חיו בלעדיה, תפנית מעולה וחדה בעלילה, ואז מגעי הסוף דבר. למה? למה? היא הייתה יכולה לגמור בשיא, לגרום לי לדמעות, וכמובן לעצבים על שגמרה באמצע את הספר, אבל מצד שני ,הייתי נשארת עם טעם לעוד. סוף ספוילר
חוץ מזה הספר מאוד יפה, מותח , מרגש ועוד.

אוקיי ,שימו לב, זה מלא ספוילרים!
ורוניקה רות מה?????????
כאילו מה את חושבת שאת?
את לא יודעת לכתוב בכלל, הספרים משעממים,אבל אתה ממשיך לקרוא , כי אתה אומר לעצמך"העלילה מעניינת,אמורים לקרות דברים מעניינים" וזה לא קורה !
קיצור, אני לא אוהבת אותך ורוניקה, פשוט לא!!!!!!!
ויש לי תיאוריה, שהספר הזה זה אופנה, ז"א, חייבים לאהוטב אותו, וגם לי זה קרה בהתחלה וגם אני כמעט התעלפתי מכל מילה על מפוצלים , אבל נמאס לי !
וקלטתי שאני בכלל לא אוהבת את הספר הזה ! בכלל בכלל לא!
ותפסיקי להרוג דמויות ורוניקה יקירתי, כי זה לא עזר להציל את הסדרה העלובה שלך....

בינתיים הכל בסדר.
הספר. בהא הידיעה.
אני רק חושבת עליו ויורדות לי דמעות.
כי הוא מושלם , מדהים, מהמם, אני פשוט מתה על הספר הזה!
ברגע שראיתי אותו ,לא נשמת (מבטיחה!) כמה שניות עד שנרגעתי ואמרתי לעצמי שאני חייבת לכתוב עליו .
כי הוא יותר ממושלם.
הוא פסגת השלמות.
לא יודעת מה עשה אותו כ"כ מושלם,אבל עובדה שאני קוראת אותו כל פעם מחדש שאני רואה אותו וכל פעם אני בוכה מחדש....
בקיצור,רוצו לקרוא!!!!!!!!!!!!!!!!