לווייתנים שרים בעמקרונה שפריר0ספר מעניין ויצירתי. יש תחושה של עבודה קשה ורצינית בכתיבה ולכן מגיע שאפו
החנות למכשירי כתיבה בטהראןמרג׳אן כמאלי0רומן נחמד. מעניין להיחשף להסטוריה ולאווירה באירן בתקופת השאה. הגורליות האכזרית של החיים.
ימי שלישי עם מורימיץ' אלבום1אין לי התנגדות לחשיבה חיובית אבל בספר הזה לא התחברתי לזה. מעדיף במקרה כזה ציאניד.
איך לאהוב את בתךהילה בלום1ספור על אהבת אם לבתה היה מטיש אותי אבל ספר זה כתוב וערוך מעניין כל כךךךך. מומלץ
ימי שלישי עם מורי [מהדורת 20 שנה - 2017]מיץ' אלבום4הז'אנר של לראות את הטוב בכל דבר לפעמים קצת מקשה עלי למרות שאני בעד.
המידות הקטנותנטליה גינצבורג2ספר עיון שמחולק לשני חלקים. החלק הראשון לא דיבר אלי אבל בחלק השני היו הרבה רעיונות למחשבה מעמיקה.
אפריל שבוראיסמעיל קאדרה1ספר שכתוב מאוד יפה, מיוחד ומעניין. פותח צוהר לתרבות העבר באלבניה. מומלץ לטעמי
איטליה, ענןמרקו לודולי3ספר שמורכב משני ספורים. הספור הראשון לא עניין אותי במיוחד מלבד נקודות אור מעטות. את הספור השני מאוד אהבתי.
זר בעירז'ורז' סימנון16זר בעיר הוא פילם נואר אמיתי. אדם זר מגיע ביום גשם חורפי וקודר, לא ברכבת או באוטובוס או במונית, אלא בטרמפ אנונימי לגמרי לעיר וכזה מסתורי ועויין הוא נכנס לבר המקומי אותו מנהל צ'רלי ומאותו הרגע מתקיימת עויינות הדדית ביניהם וסוג של מאבק קר. האיש נשאר באלמוניותו והסתגרותו למרות שאת רוב יומו ובשעות סדירות הוא מבלה בבר של צ'רלי והאחרון מנסה להתחקות אחר ההסטוריה של ג'אסטין, זה השם שהאיש מוסר ושברור שזהו לא בדיוק שמו, והמעקב אחרי ג'אסטין הנ"ל הופך אצל צ'רלי לאובססיה. ואם בסרט אפל עסקינן, אז את התפקיד של הזר השמנמן, הקשוח והעטוי במעילו, הייתי מוסרת ללא ספק לשחקן עבר מעולה - רוד שטייגר (למי שמכיר). סימנון הגדול, כמו ב"שעת הפעמונים" שלו, סוגר אותנו כמעט לגמרי בבר של צ'רלי ואתו ודרכו אנחנו לאט לאט מקבלים עוד ועוד רמזים מי האיש ולמה הוא פה, עד לקרצ'נדו של הסיום. נפלא. ומכאן ברכה לחג פסח שמח ואביב פורח לכולכם.
זר בעירז'ורז' סימנון12שני סיפורים בספר אחד: הדייר, וזר בעיר בשני הסיפורים הזרות של הדמויות הראשיות הוא המוטיב המרכזי. אדם חדש שמגיע למקום מסוים ובני המקום הם המפנים אליו את זרקור- זר, שונה מאיתנו, ומתחקים אחר מעשיו.שרשרת אירועים מביאים את המקומיים לתהות מדוע הגיע אלינו? והאם מסתתר פשע ובריחה שהביא אותו למקום הזה? וכמובן שיש... בסיפור הראשון, תוך כדי קריאה הדמות מספרת על עצמה וכך אנחנו הקוראים מכירים אותו בניגוד לדמויות בספר, אך לא מבינים את מעשיו ומניעיו. בסיפור השני, זהותו של הזר נשארת לא ברורה מספיק, כל יתר האנשים נבוכים מנוכחותו, ובמיוחד צ'ארלי בעל הבר, אפילו חושד בו לאורך כל הסיפור. ספר שהזרימה בו איטית מתוחה ואוירה מלנכולית. הסיפורים קצת מיושנים לטעמי.
זר בעירז'ורז' סימנון4עוד ספר מעולה של סימנון, מה כבר אפשר להגיד? בפעם הראשונה שהייתי באוניברסיטת ת"א הלכתי לראות את מדף הספרים של סימנון בספריה הכללית, ערימות של כרכים ענקיים, כולם כתובים בשפה שאני יודע בה אולי 5 מילים ובכל זאת זה היה נפלא לראות את זה. אז זה עוד ספר נפלא של סימנון, כמעט כמו כל הספרים שלו שקראתי. שני רומאנים מרירים, פסימיים, וכתובים בשטף. הדמויות אמינות כמו תמיד והאווירה ריאליסטית ומכניסה אותך לבלגיה או לעיירה קטנה בארה"ב. סימנון היה פשוט כותב ענק, אין מה להגיד. הספר הזה הוא כמו לחזור למאכל שאתה מכיר ואוהב, כמו לאכול פיצה דרום אמריקאית, למשל, (אני מעדיף את הדקה) עם עגבניות ובצל. יום טוב.
זר בעירז'ורז' סימנון4עוד ספר מעולה בסדרת התרגומים של יהושע קנז לסיפוריו של ז'ורז סימנון. ממליץ בחום על כל הסדרה של ספרי סימנון בהוצאת עם עובד. הסיפור "הזר" שונה מרוב סיפוריו של סימנון כיוון שמתרחש לא בזירה הרגילה של סיוריו - עיירות הספר הצרפתיות - אלא הפעם בעיירה אמריקאית על הגבול הקנדי. גם כאן מיטיב סימנון לתאר את ההווי האפור והבנאלי של העיירה האמריקאית הקטנה ומה קורה בה כאשר זר מסתורי מגיע אליה ומפר את השלווה. מומלץ.