מדהים כמה רלוונטי יכול להיות ספר שנכתב ב- 1880, ומדבר על כך שככל שיש לאדם יותר אמצעים טכנולוגיים, במקום שיהיה לו יותר זמן פנוי כך הוא נהיה יותר ויותר מכור לעבודה ולתרבות הצריכה. ספר דקיק אבל מעורר הרבה מחשבות על סדרי העדיפויות של האדם בחברה המודרנית, שבה יש פחות ופחות לגיטימציה למה שקרוי פה "הזכות לעצלות" - לגיטימציה לחיים שלא מתמקדים אך ורק בעבודה לשמה אלא מאפשרים לאדם זמן פנוי לעיסוקים שאינם פרודוקטיביים בהכרח, כמו קריאה, מחשבה, שיעמום, הרהור ועוד (שלדעתו דווקא מקדמים את האנושות הרבה יותר).













