• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אותה התמימות

אותה התמימות

מאת פרנצ'סקה סגל

הביקורת של תמר-מילים

תמונה של תמר-מילים
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
אותה התמימות

אותה התמימות

מאת פרנצ'סקה סגל

הביקורת של תמר-מילים

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של תמר-מילים
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2014
סדרה:פרוזה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אביבית
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 11 שנים

“ספר נחמד ולא מעבר!”

12/13
ביקורות על אותה התמימות
הבאה
שרון
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•2 דקות קריאה

הרבה שנים עברו מאז שאדם וריצ’ל הפכו לזוג, אי שם בשנות התיכון. לאחר שניהם סיימו אוניברסיטה והתבססו מקצועית, הרגיש אדם שהוא מוכן לעבור לשלב הבא, והציע נישואים לריצ’ל. גם אדם וגם רייצ’ל מגיעים ממשפחות יהודיות “מסודרות” ומסלול חייהם היה מאוד ברור וידוע להם ולסביבתם. ואז הגיע אלי, בת דודתה של ריצ’ל, בעלת המוניטין המפוקפק, וכל מה שהיה מאוד ברור לאדם התערער.

כך מתחיל הספר “אותה התמימות” שכתבה פרנצ’סקה סגל, בהוצאת ידיעות ספרים.
לכאורה הייתי אמורה להזדהות מאוד עם עלילת הסיפור. סיפור חיי נושק לסיפור הזה בנקודות רבות. דומות ושונות בו זמנית.

אני גדלתי במושב דתי קטן, והתאהבתי בגיל תיכון בשכן שלי, ומאז אנחנו יחד. חיים בקהילה קטנה, זיווג שמתקדם לכיוון אחד, וקרבה גיאוגרפית למשפחות המוצא.

לעומתי, עלילת הספר מתרחשת בקהילה היהודית האורתודוקסית בלונדון. הקהילה מרוכזת סביב בית הכנסת, כולם לומדים באותם בתי ספר ומקושרים בקשרי נישואים וחברות זה עם זה. כולם מחוברים גם לישראל כמו בהרבה מהקהילות היהודיות בחו”ל, וכולם מרכלים על כולם. גם זה, כמו בכל קהילה מצומצמת. מסתבר שבחו”ל ישנה סובלנות גבוהה יותר לגוונים שונים של קיום מצוות גם בקהילות האורתודוכסיות. אנשים הולכים לבית כנסת בשבת, חוזרים הביתה במכונית לקידוש ואחר כך יוצאים לפאב (לא כשר) ואף אחד לא מוקיע אותם, וגם לא אם הם מתבוללים. מרכלים? – כן. בוודאי. זעים באי נוחות בכיסא כשהם מופיעים בבית כנסת? כמובן. אבל לא דוחים. אני חושבת שבקהילות שלנו פה צריכים ללמוד את השיעור הזה, של הסובלנות כלפי כל הממוקמים על הרצף.

אדם וריצ’ל מחושבים ושקולים ועושים החלטות נבונות, ונראה שלכולם ברור שהם נועדו זה לזו. אבל כשטקס הנישואים מתעכב בגלל פרוצדורות, ואלי הפרועה נמצאת ברקע, לאדם כבר לא ברור מה הוא באמת רוצה. השגרה והבנאליות של רייצ’ל פתאום משמימות אותו, המציאות נדמית לו אפרורית מול הצבע והנועזות של אלי. אבל החיים המקצועיים ששלובים בחיי המשפחה נדמים לו פריכים והוא מתקה לקבל החלטה.

כשסוף סוף הוא מבין לאן ליבו נוטה, מגיעה המציאות ומשנה את החוקים. אבל את זה תיאלצו לקרוא לבד.


אהבתי את השפה הקולחת, את הרעיון שעליו מתבסס הסיפור, ומאוד אהבתי את התיאורים על ישראל. בעיקר את תיאור ארוחת הבוקר במלון, ואת המשפט על המלפפונים הים תיכוניים. אם גם אתם מאלה שמעקמים את האף מול המלפפונים התפלצתיים באירופה, גם אתם תחייכו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של תמר-מילים

תמר-מילים

ותיקה
חברה מזה 12 שנים
340 ביקורות•3 נבחרות•2,424 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של תמר-מילים
תמר-מילים
ותיקה
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות340
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבלה2,424
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת125ספרות מקורית82מתח ריגול והרפתקאות54

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של תמר-מילים

להבת הברזל

להבת הברזל

רבקה יארוס

זהו ספר שני בטרילוגיה, וככזה, ניגשתי אליו בציפייה ובחשש, כי הראשון (האגף הרביעי) היה טוב וסוחף ויצוק בתבנית הז'אנר הרומנטזי (אז נא לארגן ציפיות בהתאם), והספר השני יכול להיות מעבר צולע לספר השלישי שאמור לסגור את הטרילוגיה, או להצליח לעמוד בפני עצמו, למרות שאנחנו מכירים כבר את הדמויות הראשיות, ואת העולם.
והספר הזה הצליח! 735 עמודים שמתארים את השנה השנייה של ויולט בבסגייה, בית הספר הצבאי בממלכת נוואר. כעת זיידן כבר חייל, והוא מוצב באחד המבצרים בגבול, בעוד ויולט מתמודדת עם המשך הכשרתה הצבאית. כמצופה, זה נעשה אכזרי, ומאתגר אותה ואת הקשר הרומנטי בינה ובין זיידן, ואת הקשר בין הדרקונים שלהם.
אבל יש חניכים חדשים בשנה א', ויש התפתחויות בגזרת הדרקונים, ויש אתגר לחזק את רשתות ההגנה. אנחנו גם מקבלים עוד הצצה לחיים של זיידן לפני המרד, ולהיסטוריה של נוואר, ונחשפים לתככים בתוך המערכת הצבאית.
יש אזהרת טריגרים בתחילת הספר, והיא מוצדקת. שימו לב. ואחת המלחמות המתוארות שם הזכירה לי מאוד מלחמות שחווינו כאן, אצלינו, וזה גם טריגר.
עם זאת, זיידן הקשוח והמנותק רגשית, נעשה יותר רך בקצוות מול ויולט שמקשיחה עמדות, אבל שלא כמו גריי, לא מרסקים לו את דמות החזק/שולט בעצמו/כריזמטי/הכי הכי. תודה על כך. הגזמה היא בכמות השברים והפציעות שכולם שם נפגעים ומתרפאים בקלי קלות עם האשפים וההילרים שלהם. אבל זה נסלח במגבלות הז'אנר.
כצפוי, אני לא יכולה לחכות לתרגום של הכרך הבא (ממש קשה לי לקרוא אותו באנגלית, האמינו לי שניסיתי), ואפילו שמעתי שרבקה יארוס כותבת כבר את החלק הרביעי.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
גן הלבנדר

גן הלבנדר

לוסינדה ריילי

לוסינדה ריילי מגישה לנו עוד רומן היסטורי עם כל המרכיבים הטובים.
אמילי, וטרינרית צעירה וביישנית, היא בת יחידה, וכשאמא שלה מתה, היא נאלצת לטפל בירושה שכוללת חובות גדולים ובית אחוזה כפרי מוזנח שיש בו אוצרות תרבות.
כדי לכסות את החובות היא מוצאת את סבסטיאן, סוחר אומנות בריטי שבמקרה נמצא באזור, והוא עוזר לה למכור כמה תמונות, וגם אהבה...
אמילי עוברת ללונדון בעקבות בעלה הטרי, וסיפור ישן עם סבתו, שהייתה קשורה לאחוזה הצרפתית במלחמת העולם השנייה, וגם את אחיו הנכה.
הסיפור קופץ אחורה לסבתא, שהייתה מרגלת בריטית שנשלחה לצרפת, ועם התקדמות שני צירי העלילה אנחנו מבינים את הקשר בין הגיבורים שלנו
וגם עוד כמה דברים על אהבה, משפחה, נאמנות וספרים עתיקים.
ספר נהדר לימי חורף תחת שמיכה עם קנקן תה (כוס לא תספיק) או לחופשה אביבית.
ממליצה לכל חובבי הז'אנר שסיפורים משפחתיים מורכבים מדברים אל ליבם.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
שנה שבע

שנה שבע

מיכל קרייטלר

גילי, גיבורת הספר היא אמא יחידה לתומר החייל, היא עובדת בקופת חולים ומטפלת בכלב זקן וציפור- עורבת, שהייתה של אמא שלה שנפטרה.
יום אחד מתחילים לקרוב לה דברים מוזרים ופוגעים, והיא חושדת שחותה הגדולה חזרה לארץ אחרי שמונה שנות היעדרות. אחותה הגדולה שעוד כועסת עליה, אחרי שביתה, אחיינית של גילי, נפטרה מסרטן כשהייתה בת 12.
גילי נושאת אשמה כבדה, ומאוד רוצה שאחותה תסלח לה, אבל האחות הזאת לא ממש משתפת פעולה. הדברים מסלימים כשבמקבי אולי מתחיל להתפתח משהו עם מישהו, למרות שגילי ממש לא בקטע של זוגיות ואהבה.
זהו סיפור על אחיות, על קשרי משפחה וחשבונאות עתיקה, על היכולת לסלוח והיכולת לעמוד על שלנו.
סיפור חזק ונוגע.
החולשה הקטנה היחידה שלו היא הדמות של אור, אחותה הגדולה של גילי, לא להכול הצלחתי להאמין שם.
אבל גילי? וואו. הלוואי והייתה לי אחות כזאת.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
שולטת במגרש

שולטת במגרש

קרלה סורנסון

הספר הזה כמו לקחת שוקולד ממולא קרם תות מהמדף. זה מתוק נורא, אתה יודע מה אתה מקבל, ואתה קונה כי אתה מת על זה.
גם בספר שולטת במגרש, אתה מקבל רומן בין אלי (אלכסנדרה) צעירה ויפה ורווקה שיורשת קבוצת פוטבול בין הנכסים הנוספים של אביה, ובין לוק, הקוורטרבק החתיך של הקבוצה, שמאוד לא אוהב את הבוסית החדשה והלא מנוסה, וגם לא פנוי לקשר.
היריבות והעוינות מתחלפות בהדרגה לרומן סוער, הכול צפוי, ועם זאת מענג. דמויות חביבות, יפים ויפות בבתים גדולים ובריכות מאובזרות.
ספר חופשה לחובבות הז'אנר.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
נתראה אתמול

נתראה אתמול

רייצ׳ל לין סולומון

סיפור נחמד מהז'אנר הרומנטי.
הספר מיוחד לקהל צעיר יותר כי הגיבורים הם סטודנטים, בדיוק מתחילים שנה ראשונה בקולג'.
בארט בלום רוצה לפתוח דף חדש בקולג', להתקבל לכתוב בעיתון הסטודנטים, ולשכוח מהאסון שקרה לה בתיכון, ושבגללו הייתה מתוייגת לדיראון עולם.
באחת ההרצאות היא פוגשת את מיילס, שנראה לה סנוב, אבל בסוף אותו היום היא מגלה שהיא תקועה בלולאת זמן, ואיתה תקוע גם מיילס.
ביחד הם לומדים את המצב, לומדים להכיר זה את זו, ואולי אפילו לצאת מהלולאה.
זה סיפור נחמד, כתוב זורם, ובהחלט מהנה.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
דרור חייב למות

דרור חייב למות

רז קלמנוביץ'

מה את עושה אם יום אחד את מגלה שיש לך ילד קקה?
דליה, גיבורת הספר היא פנסיונרית של משרד החינוך, בדיוק לפני שנה התאלמנה, יש לה חברה טובה שבעלה עזב את הבית והבת היחידה שלה גרה בחו"ל, ודרור, הבן של דליה בלי זוגיות, מדבר לא יפה, וכנראה זומם להשתלט על כספי הירושה. דליה מנסה את כל מה שהיא יודעת כדי לסכל את המזימה, רק שככל שהספר מתקדם, הקורא מקבל את הרושם שאולי דליה טועה בכל מיני עניינים בפרשנות המציאות, ואולי בעצם היא באמת קצת לא בסדר.

ספר כתוב מאוד ריאליסטי, מאוד ישראלי, מאוד דיבר אליי, אולי בגלל שאני בגיל שבין ההורים המבוגרים וקריצה מהירושה.
יכולתי לדמיין את הטיפוסים הצבעוניים שחוברים לדליה במסע שלה אחר האמת, התרגשתי קצת בסוף, ובעיקר לא יכולתי להניח את הספר מהידיים.
הוא לא ארוך, אל תוותרו עליו.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
שובי שובי השולמית

שובי שובי השולמית

חוה עציוני-הלוי

כל ספר של חווה עציוני הלוי הוא סיבה לחגיגה בעיניי. אני אוהבת סיפורים מההיסטוריה שלנו, שנטועים בגיאוגרפיה שלנו פה, שמתכתבים עם המסורת שגדלנו עליה, ומרחיבים את התמונה. הכתיבה שלה מפיחה חיים ואנושיות בדמויות שעוצבו לפי נרטיבים דידקטיים מאוד מסוימים.
לכן שמחתי כשיצא הספר הזה, החדש. רק תהיתי, מי זאת שולמית? אני לא זוכרת מלכה כזאת, אמא של מלך, אשתו של מישהו בשם הזה או סיפור שנקשר בדמותה.
ואכן, שולמית היא דמות בדיונית, שנטועה בירושלים, עירו של המלך שלמה בימי שגשוג הממלכה.
שם הספר מהדהד את הפסוק: שובי השולמית ונחזה בך, שכתוב בשיר השירים, וזה היה הבסיס לכתיבת ספר זה.
הפעם עציוני-הלוי לקחה את שיר השירים, ושאבה משם השראה לכתיבת עלילה, שיש בה נערה צעירה, אהוב, וכרמים וערוגות בושם ביהודה של ימי מלכות שלמה בן דוד.
הכתיבה, כתמיד, נהדרת, והעלילה עושה חסד עם הפרטים ההיסטוריים, הבגדים, הכלים, דמויות הרקע וכמובן - הנופים. קל לדמיין את הירידה מירושלים לכיוון ים המלח, את החוות בין הכרמים והעדרים בהרי יהודה, ואפילו את הנסיעה צפונה לצור דרך הגליל. ובכל היופי הזה שזור סיפור אהבה בין שולמית ובין דודה, שמדביק את טלאי הפסוקים למשהו קוהרנטי ורומנטי. וכשלוקחים בחשבון את גילה של הכותבת, זה אפילו מרשים יותר.
בשורה תחתונה, הספר יצירתי וענוג!
רק מילה אחת על הכריכה - חבל. חבל שלא המשיכו את הקו העיצובי של הכריכות מהספרים הקודמים, כי זו משאירה רושם סכריני של AI.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
דוקטור בואי אצלי

דוקטור בואי אצלי

מירה מגן

מירה מגן מביאה לנו את סיפורה של גליה, רופאה בבית חולים, שמתמחה בסרטן הדם. רווקה לא צעירה, ששתי אחיותיה היפות כבר אימהות להרבה ילדים, והן מסתכסכות. גליה נשארת זו שאפורה לגשר ולהבריא את המשפחה. במקביל היא נעה בין החולים שפוקדים את המחלקה, מהם כאלה שהיא נקשרת אליהם באופן אישי, מעבר לקשר המקצועי הרגיל הנדרש, אבל כולנו בני אדם, נכון? ויש לנו גם חולשות.
במקביל היא מתאהבת ברופא מהמחלקה, שבדיוק התאלמן, ועל רקע הקשיים של אחיותיה הנשואות, לא ברור לה אם היא רוצה להתחייב לקשר הזה.
גליה מגיעה ממשפחה דתית, וזה נוכח מאוד בסיפור, מהשביס והפאה, ועד לשאלות: הוא משלנו? ובכל זאת נראה שגליה לא ממש מחויבת לקוד ההתנהגות הדתי.
בגב הספר כתוב שהעלילה מתקדמת דרך הטיפול בנער שהתאשפז, ואביו שמלווה אותו, אבל אני הרגשתי שכל קווי העלילה נעים במקביל, ואהבתי את הקצב הרגוע, יחסית, של התקדמות הסיפור, קצת כמו האופי של גליה. שקול, מסודר, ועם זאת מחליק בפינות על חולשות אנושיות.
בספר הזה, הכתיבה טובה אפילו יותר מהעלילה, לטעמי, בכל אופן. השפה היפה שלא גולשת למליציות יתר, ועם זאת, לא יורדת לשפה מדוברת ומצליחה לתאר סיטואציות רגשיות מורכבות, שבתה אותי.
העלילה, נגעה בי במקומות מאוד אישיים, כי גם אני אחת מתוך דבוקה של אחיות, כי אבא שלי חלה במיילומה ואז בלוקמיה ועברנו ביחד איתו את מסע החתחתים להשתלת מח עצם מתורם, ובאשפוז הארוך במחלקה ההמטולוגית ברמב"ם.
בשורה תחתונה - כתיבה משובחת, דמויות אנושיות, רוצו לקרוא, אבל בנחת.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
דבר רודף דבר

דבר רודף דבר

ג'ודי טיילור

כוכב אחד עבור הרעיון - מסעות בזמן, וכוכב שני עבור המקוריות למקצוע הגיבורה - היסטוריונית.
גיבורת הספר, מקסוול, היא הסטוריונית, ודי זאב בודד, ולכן מוכנה להיכנס לתכנית סודית ומסוכנת. היא תתנסה בטכנולוגיה שיכולה לשנע אנשים בזמן, כדי לחקור אירועים היסטוריים. רק שמסתבר שיש עוד סיבוכים בתכנית הזאת, ויש מי שמנצל את הטכנולוגיה הזאת לרעה.
אני נשברתי כשהיא נסעה לחיות בעידן הדינוזאורים. משם הסיפור פחות עבד לי, וכל ההסתבכויות שבאו אחר כך כבר היו פחות אמינות בעיניי.
חבל, היה פוטנציאל.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים

ביקורות נוספות על "אותה התמימות"

אותה התמימות

אותה התמימות

פרנצ'סקה סגל

הספר הזה הוא ספר מתורגם שנכתב על ידי סופרת בריטית ממוצא יהודי. בשלב מסויים שכחתי שאני קוראת ספר מתורגם והתייחסתי אליו כאל ספר מקור לכל דבר ועניין (אפילו המשכתי אחריו לספר מתורגם נוסף, למרות שאני משתדלת בדרך כלל לקרוא ספר מקור אחרי מתורגם). הקהילה היהודית של לונדון דומה מאוד לקהילה שלי בקריות... עושים קידוש ביום שישי אצל ההורים ונוסעים הביתה, הולכים לבית כנסת בערב ראש השנה ונוסעים לטיול בשבת. חילוניים עם זיקה למסורת... רק שאנחנו כאן והם שם. מה זה שם? סוג של גטו. כולם גרים באותה השכונה, כולם מכירים אחד את השני מילדות ולא מוכנים לפרוץ שום גבול... כי מה יגידו?
מכל אלה שסובבים את אדם ורייצ'ל, רק אלי הצליחה לפרוץ גבולות וזה רק בגלל האסון שפקד אותה, לכן אלי נחשבת מרדנית ומיוחדת וכאשר מצד אחד יש ילדה טובה ירושליים (או צפון-מערב לונדון) ומצד שני ילדה ניו יורקית מתוסבכת, הדילמה של הגבר הממוצע הופכת לקשה.
על אף הפגמים הרבים של אדם, דווקא הצלחתי להזדהות איתו מעט. עם זאת הדמויות הנשיות בסיפור העלו בי חלחלה, בעיקר רייצ'ל. היא פשוט טובה עד כדי בחילה, ילדותית עד כדי בחילה - אישה קטנה שפסגת שאיפותיה היא להקרא גברת ניומן. מצד שני, אלי גם היא לא בדיוק אדם סביר, אם כי פחות שטוחה מדמות בת דודתה. מבחינתי בכלל לא הייתה צריכה להיות לאדם התלבטות, אבל הי... מדובר כאן על גבר ממוצע וסביר, אז הבחירה שלו, גם אם יקח סיכונים, תראה תמיד כמו בחירה של אדם ממוצע... וסביר.
ספר שפותח צוהר לקהילה יהודית בלונדון. זה היה חידוש מבחינתי, אז חודש שלקח לי לצלוח את הספר, היה שווה

לפני 9 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
אותה התמימות

אותה התמימות

פרנצ'סקה סגל

מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו. מה יגידו.

אחרי רצף של ספרים בינוניים בהחלט עד גרועים למדי הגעתי למסקנה שאולי כדאי להימנע משיטוט אקראי בספריה, ועדיף לעבור לאסטרטגיית ההמלצות. על הספר הזה המליצה לי חברתי יעל, ואני שמחה שהקשבתי לה. זה הספר השני שאני קוראת על הקהילה היהודית הלונדונית. הקודם היה "כשהיינו ילדים רעים". אני חייבת לומר שהתחושה שעולה משניהם אינה אומרת דברים חיובים על הקהילה. אבל אולי זו סתם התרשמות חיצונית. או התייחסות סובייקטיבית של הכותבות. בשניהם ה"מה יגידו" הוא אלמנט חשוב מאוד בחיי הדמויות. מצד שני "כשהיינו ילדים רעים" הופסק באמצע בשל השנאה שרוחשת הכותבת לגיבורי הסיפור עליהם היא כותבת. "אותה התמימות" נכתב מנקודת מבט אוהדת, וזה משנה את כל התמונה.

גיבור הספר הוא אדם ניומן. אדם הוא בן עשרים ושמונה, גר בצפון-מערב לונדון, עומד להתחתן עם רייצ'ל שהיא חברתו מגיל שש עשרה, ובאופן כללי חי בקהילה מגוננת, מבוססת ובטוחה. "רק כשהיה באוניברסיטה הבין עד כמה יוצאת דופן היא יכולתו לפרט היכן נמצא כיום כל אחד מחבריו לפעוטון". במוקד הספר נמצא האלמנט שמערער את השלווה המבוססת שבה אדם בונה את חייו המתוכננים. בת הדודה היפה והבעייתית של ארוסתו מגיעה לביקור. ואדם, כך נראה, נדלק עליה.

מה שנראה כמו סיפור סטנדרטי ונדוש שכבר היה בסיס לאלפי רומנים ומיליוני סיפורים בכל השפות ובכל הדתות, מקבל אצל פרנצ'סקה סגל גוון ייחודי למדי. שכם סגל משתמשת בסיפור הנדוש הזה כדי לבחון את ה"מה יגידו" של הקהילה היהודית הסגורה שבה חיים אדם ורייצ'ל. אם נראה שמה שמחבר בין אדם ואלי, היא הדודנית הפרועה, הוא תאוות הבשרים, זו הסתכלות שטחית על זרמים עמוקים הרבה יותר. אדם, יתום מגיל שבע, חי במשפחונת קטנטונת ובה אימו האלמנה ואוליביה האחות-שאינה-עונה לסטנדרט. רייצ'ל נותנת לו חמולה, משפחה ענקית עתירת דודות וסבתות וקרובי משפחה. ולורנס. אבא של רייצ'ל הוא דמות האב החסרה לאדם, והוא זה שבגללו השידוך הזה חשוב כל כך. אלי שייכת לאותה משפחה ענקית, אבל נמצאת בצד. יתומה מאם, בת לאב אבל וחסר אחריות, מתנדנדת לה אלי בעולם, בין מאהבים נשואים, פרסומאים פרובוקטיבים, ותסריטאים. אלי מנהלת עולם שבו הזוהר והפגיעה העצמית כרוכים זה בזה. זה מה שקורץ לאדם וגורר אותו אל מחוזות הסכנה. אלי מבינה אותו כמו שרייצ'ל לעולם לא תבין. מצד שני...


"אדם מצידו חש מטופש. הוא הבין שהעובדה שהאמהות הרכלניות בצפון לונדון מוקיעות משהו, אינה הופכת אותו אוטומטית למעשה אמיץ. הן אינן טועות בכל דבר - עצצם העובדה שהן מגנות דבר-מה אינו סיבה לספק לו אישור. אבל מדוע זה לא עלה על דעתו קודם לכן?"

הקריאה של הספר הזה מוזרה קצת. אין ספק שהסופרלטיבים שקשר לו הטיימס נובעים בין השאר מהאקזוטיות בתיאור יהודים, בשילוב מילים בעברית וביידיש וטקסים יהודיים. לי אישית היה מוזר לקרוא על חברה שבה מאוד הגיוני להשתתף ב"תשליך" ו"בכל נדרי", ומיד לאחר תפילת יום כיפור לנסוע לסבתא לאכול את העוגות שאפתה. או על חברה שבה ישראל היא ה"חוץ לארץ" השגור, המקום שבו קורות החופשות וכל הדברים המרגשים החורגים מהשגרה.

הספר אינו חף מחסרונות. התמונה על העטיפה דומה במידה מטרידה לתמונת הספר "המזוודה של גברת סינקלייר", והיא משדרת ספרות זולה. העלילה אינה מהודקת היטב לטעמי. הבחירה של הסופרת בנקודת מבטו של גבר אינה תמיד אמינה. איש מהגברים שאני מכירה אינו מבחין בפרטי הלבוש של הנשים בסביבתו ברמה שבה אדם מבחין, או לפחות ברמה שבה סגל בחרה לתאר אותה. גם הסיום של הספר קצת צולע בעיני. נראה כאילו אדם נדחף אל הבחירה שלו בידי כוחות חזקים ממנו, ואני הייתי מעדיפה שיעשה אותה בעצמו. אבל אלה פרטים. יכול להיות שארבעה כוכבים הוא קצת עיגול למעלה שהושפע מבינוניות הספרים שקראתי לאחרונה. אבל זה ספר טוב בסך הכל, ונושא ה"מה יגידו" בקהילה מצומצמת וסגורה, על מעלותיו וחסרונותיו, הוא נושא שחשוב לדון בו.

לפני 10 שנים•נצחיה
אותה התמימות

אותה התמימות

פרנצ'סקה סגל

כל הספור נכתב בהשראת הספר “עידן התמימות” של אידית וורטון.
השם: "אותה התמימות" אכן כך. אני מודה הסיפור הזה הוא תמים!
התמונה וצבעי הכריכה של הספר הנוכחי תופסים את העין, ואפילו בצבע התכול של השמלה יש סוג של פשטות ונאיביות.
האישה שאוחזת בתיק שארוזים בו אולי חלק מרזי חייה, מכסה גם חלק ממנה ויתכן שזה רמז לסערה שהתחוללה אצל אחד הדמויות בספר. אם כי אדייק יותר "סערה שקטה..."
כל הספר מהווה הצצה לקהילה היהודית בלונדון, שאני אישית לא מכירה אותה. אני מודה שלאחר שסיימתי את הספר פניתי לד"ר גוגל.
אדם נוימן, התייתם מאביו בגיל שבע והוא יהודי לונדוני ולב ליבו של הרומן הנוכחי.
אדם התארס לרייצ'ל גילברט לאחר מערכת יחסים של מספר שנים. כאשר את רייצ'ל פגש בפעם הראשונה כשזו חזרה מטיול בישראל.
הוא גדל מתחת לשמלה של אימו ולו אחות בעוד רייצ'ל, בת יחידה להוריה: לורנס ויפה גילברט.
כבת יחידה אתם גם מבינים שרייצ'ל היתה ילדת תפנוקים, ובמקרה הנוכחי גם גדלה עם כפית של זהב בפה.
כמו כל זוג שעומד לפני נישואים – הכול טוב... אין בעיות הכול ורוד. אבל מה קורה שבת דודתה של רייצ'ל- אלי נוחתת בלונדון?
מי זו אלי? אלי התייתמה מהאם ג'קי בגיל שמונה. גדלה עם אביה – בועז. כשהתבגרה מספיק בועז משאיר את אלי בניו-יורק ומעיף את עצמו להודו. במצב שנוצר לאלי לא הייתה ברירה, אלא לגדל את עצמה.
כשאלי "גדלה" היא הפכה להיות דוגמנית, פרובוקטיבית, שחקנית פורנו, עם עבר לא מי יודע מה. כאשר היא נחתה בלונדון היא אמריקאית... כך גם מלבושיה, שהיו צמודים וחריגים ולא רק- גם התנהגותה. לדוגמא: היא לא היססה להדליק סיגריה בתום התפילה בבית הכנסת ביום כיפור.
אלי ורייצ'ל היו שתי דמויות שונות בתוכנן ובחיצוניותן. ציטוט עמודים 23-24: גם בחיצוניות שלהן הן היו שונות בתכלית. רייצ'ל הייתה מלוטשת וורודה מבריאות , שערה השחוק חלק ומבריק, ציפורניה מטופחות ונקיות, משוחות בלק של שאנל. אלי נראתה שחוקה מעט,.... הוא ראה את ציפורניה הכסוסות והעור המגורה האדום סביבן, את הצללים תחת עיניה... "
מה קרה לאדם כשפגש את אלי? אדם מצא את עצמו נמשך לאלי, אולי בניסיון להכניס מעט עניין לעולמו האפרורי והמשעמם. האם הוא הצליח?
הספר חולק לשלושה חלקים ורווי בתיאורים על הקהילה היהודית בלונדון החל מאוכל, חגים, מנהגים, מסורת, ארוחות שישי, מפגשי המתפללים בבית הכנסת ועוד.
יש תיאור נרחב על מפגשי המתפללים בבית הכנסת. עושה רושם שהמפגשים הללו היו והם אולי עדיין, סוג של פעילות תרבותית, ולאו דווקא מקום להתפלל בלבד.
המשפחה הייתה קשורה לארץ ואף נהגה לקיים את החופשות בארץ, כך שבספר השתרבבו לא מעט שמות של כמה ערים ואתרים מוכרים.
בכל הדמויות הרגשתי סוג של אפרוריות, מזכיר קמעה את מזג האוויר הערפילי של לונדון. אף דמות לא המריאה ממש ולא הצליחה לצאת מתוך השריון בו היא התעטפה.
רייצ'ל הצטיירה כדמות שטוחה, משעממת ומה שהעסיק אותה היה טפל (לפחות בעיני). לרוב עסקה ברשימת האורחים לחתונה, רצתה את החתונה היפה ביותר, קייטרינג שווה, הוטרדה במה יאכלו האורחים, איזו שמלה תלבש, ו/או אילו פרחים יקשטו את השולחנות: האם באגרטלים לבנים, או אגרטלים מקרמיקה ועוד.
לאחר נישואיה, רייצ'ל בחרה להיות "עקרת בית" שכל עולמה סבב סביב אדם ותחזוקת הבית על כל מטלותיו... ולא תמיד...
דוגמא, רייצ'ל מתקשרת לאדם ארבע פעמים עד שהוא מחליט בפעם הרביעית לצאת מפגישה עם לקוח ולשוחח עימה שמא קרה דבר מה ... ציטוט עמוד 205: "מתחשק לך סלומון הערב? או שאני יכולה לקנות שוק טלה אם אתה רוצה? עדיין מספיק מוקדם אם אקנה שוק קטנה או אם אכין את זה בחתיכות אולי. אבל אני כבר בתור עכשיו, והלכתי על סלמון כי אהבת את המנה שאכלנו בקפה ... אז חשבתי שאנסה להעתיק אותה בשבילך..." זה כל עולמה וזו ממש שיחה דחופה, כשאדם יושב עם חמו-לורנס בפגישה עם לקוח... נכון? עכשיו הבנתם היכן התרכז עולמה של רייצ'ל?
פרנצ'סקה סגל לא פיתחה את הדמות הזו, והותירה אותה כדמות אפרורית, משמימה ולא מעניינת.
גם אדם לא "עף". הוא עשה בדיוק מה שמצפים ממנו, ואני אגדיר אותו כ"ילד טוב ירושלים" שכל אימא יהודיה הייתה מבקשת אותו לביתה.
בספור הזה אין גלים סוערים או הפתעות, הכול מתבצע בהתאם למה שהקהילה מצפה ממך.
פרנצ'סקה משתמשת בלא מעט סלנג עכשווי בספור לדוגמא: ציטוט עמוד 130: "בקרב היהודים הלונדונים שעשו את החורף באילת, כל העולם ואחותו התייצבו... ציטוט נוסף מעמוד 154: "אתה לא מרוצה מהתוכניות של יפה לחסנה של השנה?" (חסנה-חתונה, אירוע)
כל הסיפור נע באוירה קרירה, עם נגיעות פושרות, נינוחות ומנימום תנועתיות.
מטפורית הסיפור הזה הוא סוג של ריקוד וואלס איטי מאוד...
אצל השלישייה: אדם, רייצ'ל ואלי הכול מתבצע על פי התוכנית, כי ככה זה מתבקש וצריך להתבצע ויותר מכך, זה מה שמצופה ממך.
הפרקים בספר לא ארוכים, הקריאה זורמת אך לא מהסוג ששואבת את הקורא. תוך כדי קריאה הקורא נתקל בקפיצות בין ההווה לעבר כשבקפיצות אלה, פרנצ'סקה סגל מזמנת לקורא את ההיסטוריה של המשפחה והקשר שלה לארץ.
לדעתי, אלי היא היחידה שהכניסה מעט "צבע" לחיי הקהילה היהודית הזו, וגרמה למשב קל, אם כי כמעט בלתי מורגש.
לסיכום מתחנת המציל: הים נוח וטמפרטורת המים 28 מעלות. (פושר).
ממליצה למי שמחפש רוח קרירה לונדונית וים שקט. מאידך, ייתכן שבקיץ הישראלי חלק מהקוראים יוכלו למצוא בספר זה משב רוח מרענן. כספר ביכורים ואך ורק כספר ביכורים- במניין הכוכבים 3.5 כוכבים מתוך 5 כוכבים.
לי יניני

לפני 12 שנים•
★★★★★
•לי יניני
אותה התמימות

אותה התמימות

פרנצ'סקה סגל

הרקע -יהדות לונדון הדתית הפושרת אשר חיה רק כלפי חוץ. אין עומק דתי, אין אמונה, יש רדידות ומצוות הדת נעשות רק כלפי חוץ. אם אפשר לנסוע ביום כיפור לאחר תפילת כל נדרי ברכב כאשר המונית עוצרת מול בית הכנסת אז הכל מזוייף ביהדות זו. לא לטעות יש בלונדון יהדות חרדית מיקומה בגולדסגרין. היא מוזכרת בספר זה כאתר שם קונים אכל מוכן לשבת. אכן זה הרקע לעלילה של הסיפור. המדובר במשולש רומנטי שונה מזה אליו אנו מורגלים. בשל הפחד ממה יאמרו הרי אדם אינו מצליח לממש אהבתו האמיתית ונשאר עם אשת חיקו רייצ'ל משכבר הימים. אדם מתייסר בגעגועיו אל אלי בת דודתו של אשתו אולם אינו עוזב את אשתו. הספר אנו מגלה מה יודעת רייצ'ל על כמיהתו של אדם לאלי וזה היפה בסיפור. אלי טיפוס מיוחד במעורר ויכוחים ומחלוקות בספר אירועים מחיי היום יום של יהודי לונדון על שמחתם וצערם. על הצלחותיהם וכישלונותיהם. התיאור של חיי היהודים בגולת לונדון עושה רושם אמין, דבר שמוסיף לאמינותו של הספר. סך הכל ספר מעניין המלמד על חיי קהילה מסוימת בלונדון. ראוי מומלץ.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•ג'ורג'
אותה התמימות

אותה התמימות

פרנצ'סקה סגל

אותה התמימות / פרנצ'סקה סגל

ספר נחמד ולא יותר מזה. מתאים מאד לימים מתוחים אלה כשלא רוצים להעמיס על הראש יותר מדיי.
רייצ'ל ואדם, צעירים יהודים מלונדון, היכירו כשהיו בני עשרה בטיול לארץ ישראל ומאז הם ביחד.
האופטימיות של רייצ'ל כבשה את אדם שאיבד את אביו בגיל ילדות. השניים מאורסים ועומדים להתחתן.
אדם מאושר עם רייצ'ל, חייהם שקטים ורגילים בלי הפתעות.
אדם עובד אצל אביה של רייצ'ל כעורך דין. אביה משמש לו כאב כך שחיי המשפחות שלהם שלובים זה בזה כבר שנים.
יום אחד, אלי, בת דודתה של רייצ'ל, חוזרת מניו יורק ללונדון. חייה היו קשים, אמה נפטרה ואביה ברח והיא גדלה לבדה. אלי היא ההיפך מרייצ'ל. רייצ'ל צנועה ואלי חושפנית. אלי משמשת דוגמנית, היא מואשמת בפרשיית אהבים עם איש ציבור מכובד שנטען כי שילם לה תמורת שירותי מין.
אלי יפהפיה פרובוקטיבית, מעשנת, שותה ואילו רייצ'ל בחורה תמימה ונורמטיבית, מפונקת ומתעסקת בטפל.
אלי מייצגת את כל מה שחסר בעולמו של אדם. הוא מזדהה איתה כיוון ששניהם חיו בלי דמות אב. הוא מרגיש משיכה עזה אליה ומתייסר בידיעה שכל בחירה שייעשה תפגע באנשים היקרים לו.
אם יישאר עם רייצ'ל – יפגע באלי, אם ילך עם אלי – יפגע ברייצ'ל ובמשפחתה. אדם נקרע בין חופש לביטחון, בין חובה לפיתוי.
האם אדם יעשה את מה שמצופה ממנו בהיותו חלק מקהילה הלונדונית הנורמטיבית או שילך עם ליבו, ימרוד ויזעזע את כולם?
הספר איטי ואפילו קצת משעמם, חסר בו קצת מתח, אקשן. סה"כ ספר נחמד, לשיקולכם!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•תושיק
אותה התמימות

אותה התמימות

פרנצ'סקה סגל

13 שנים עברו בין הרגע בו פגש אדם ניומן את רייצ'ל גילברט בטיול בישראל היפה. 13 שנים והנה הגיע הרגע שבו שניהם עומדים להתחתן – רגע שחלמו עליו מהרגע שנפשותיהם נקשרו אחת בשנייה.
אדם, בחור יהודי ומבריק, עורך דין אשר כל חייו חי בצל של חוסר באב, מה שמשפיע עליו עד היום. אדם, שרואה ברייצ'ל את שיא השלמות, התמימות וחושב שהיא כל מה שגבר יכול לבקש לעצמו.
רייצ'ל, בחורה אופיינית למשפחה יהודית לונדונית מסורתית אשר נולדה והתחנכה על מצע זהב כבת יחידה, מוצגת כתמימה, ילדותית קמעה ומתפנקת. רייצ'ל גם היא מאוהבת באדם ללא תקנה עד חוסר בגבולות לעיתים.
13 שנים רייצ'ל ואדם מעבירים את זמנם באהבה ללא גבולות בחייק המשפחה המחממת וחברים קרובים, זאת ללא שום גורם מפריע לאוטופיה. ואז מגיעה רוח פראית, שובבה, לא ממושמעת, מעט מנודה מחיק המשפחה המורחבת – הלוא היא אלי, דודניתה של רייצ'ל ובדיוק ההיפך הגמור ממנה.
אלי לא יודעת גבולות – עולמה פתוח בפניה ולא פעם הסתבכה בפרשיות שונות ומשונות, היא אף הצליחה לגרום לסילוקה מהמכללה בשל צילומיה הפרובוקטיביים לסרט פורנוגרפי.
ברגע שאדם פוגש באלי, זהו הרגע שבו עיניו נפקחות.
עד כה אדם ראה ברייצ'ל את כליל השלמות, חוץ מרייצ'ל ומישהי בשם קייט שמוזכרת כאהבה מהעבר הרחוק אדם לא ידע עולם נשי אחר. ברגע שהוא מתחבר לאלי הוא מקבל את אותו משב רוח פראי לריאותיו ומוחו והופך את חייו ב180 מעלות. מרגע זה אדם נע בין נאמנותו לרייצ'ל ומה שהוא החשיב לאהבה אליה לבין התשוקה הבלתי נדלית לאלי ואותו ריח קוקוס שמאפיין אותה שלא נותן לו מנוח.
לכאורה, מדובר כאן במשולש רומנטי והרבה כבר נכתב על כך ומה בעצם ניתן לחדש לנו? לא כך הדבר בספר הזה. סגל מצליחה באופן מלודרמטי למשוך את הקוראים לנבכי נפשו של אדם ולהכניסנו לרבדי מכאוביו ולבטיו.
הספר מציג את אחת התחושות הקשות שקיימות – להישאר נאמן או שמא ליפול לרגש התשוקה ובעירת הלב?
אומנם הספר לא זכה לתשואות רבות בישראל לעומת כלל הפרסים שהוא זכה בהם בחו"ל ואף רוב הביקורות עליו לא היו נלהבות, אך אני נשאבתי לתוכו ולעיתים הרגשתי את ליבי מתכווץ בהבנה לאור הלבטים של אדם ורצונותיו ליפול לעולם תוכן חדש ולא מוכר. פרנצ'סקה סגל הצליחה לגרום לי לא לוותר על הספר לשנייה אחת ולהתחבר לעומק לדמויות שבספר עד אשר הרגשת כאבם עליי.
לציין שהספר כולל בתוכו גם כרוניקה יהודית לונדונית ומחברת את הקוראים לקהילה הזו וליהדות המסורתית/חילונית בפרט – דבר מקסים כשלעצמו, שהרי, איזה יהודי לא אוהב לקרוא על יהודים ודרך חייהם?
לסיכום, ספר מלא, עשיר בתוכן ועם זאת קולע ובאמת נוגע ללב ומומלץ מאד.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•ראיה
אותה התמימות

אותה התמימות

פרנצ'סקה סגל

ספר נחמד, זורם, אבל די סתמי.
לא קורה שם יותר מדי. הספר לא בשל מספיק לטעמי, ולא מספיק מעניין.

רומן בין שלוש דמויות צפויות. המתלבט העומד להינשא לבחירת לבו מנעוריו, בת זוגו המרובעת והשחקנית המפתה גברים.
מי לרגליה לא יפול?
מי יזכה במי?
מי יפתה את מי?

לא הצלחתי להתחבר לאף אחת משלושת הדמויות הראשיות.

המשפט שאהבתי בו - "זה באמת לא מסובך את כל החגים היהודיים אפשר לתאר באותו אופן הם ניסו להרוג אותנו. הם לא הצליחו עכשיו נאכל."

מתאים למי שמחפש ספרים קלילים

לפני 11 שנים•מירב גת
אותה התמימות

אותה התמימות

פרנצ'סקה סגל

נתקלתי בספר הזה כאשר עבדתי בשבוע הספר בכיכר רבין בת''א, הייתי צריכה להמליץ עליו ומשום מה נשאבתי לתקציר העלילה. הסיפור מגולל את סיפורם של זוג צעירים מלונדון שעומד להתחתן, ואז מגיעה אלי הבת דודה של הכלה,מגיעה למשפחה ועושה קצת באלגן עם הלבבות, במיוחד של החתן ''אדם'' שמתאהב בה בלי משים, אולי משום שהיא פרובקטיבית ויהפהפייה, וככה מתנהל רומן בינו לבין הדודנית בזמן שהוא עדיין עם חברתו לאירוסים ריצ''ל, הוא עומד בפני מבחנים רבים בנישואים, וגם במבחנים לגבי אישיותו שלו ואמונתיו. סיפור שנשאבתי אליו מהרגע הראשון סיימתי אותו תוך שבועיים, עלילה מעניינת, וכתיבה קולחת ועניינית שקלעה בדיוק לפואנטה ולמטרת הספר, אכן הסוף קצת אכזב אותי(לא אגלה את הסוף) אבל אין ספק שהדמויות עוברות תלאות, אחת אחת, משהו בעלילת הסיפור הזכיר לי את עלילה של עגנון ב''סיפור פשוט'' אכן ספר מומלץ לחובבי פרוזה ורומנים.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אורי החמודה
אותה התמימות

אותה התמימות

פרנצ'סקה סגל

מאכפת לי שיש פה אינסוף ביקורות על ספר כל כך פשוט
אכתוב גם את שלי
בעיקר שהמתנתי כל השבת
הסופ"ש שהאתר יעלה שוב לאוויר
אפילו התיעצתי עם לי ושאלתי אותה אם יודעת מה קורה פה
אוףףף זה היה קשה להתאפק, מה נעשה אם האתר ירד, מכורה קשה מאוד לאתר הזה, בכל אופן בעלי אתר יקרים לפני שאתם מורידים אותו, אנא תישמרו לי את הרשומה שלי באיזשהו אופן כיוון שמאז שנוסד האתר כל תולדות הקריאה שלי רשומים בו וזה כל כך חשוב לי, אוייש ההצמדות הזו, אלוהים אדירים, אז בואו נחזור למטרה לשמה נתכנסנו כאן והיא הספר הזה:
אהה רגע נחזור לפוסט בו כתבתי את ה"ביקורת" שלי לספר, על גבי פוסט של חברת פייסבוק מפברואר, פגשתי בקבוצת ענתיות, תל אביבית ונהינו חברות, אמת נפש לב, אמש בילינו זמן איכות מופלא יחד, בעקבות תגובתי לפוסט שלה שכלל את המילה סימניה כיוון שחיפשתי אם לאתר יש פייסבוק, מכורה לפייסבוק you know'
ממש גרה שם, אז מצאתי שיתוף שלה של שיר איסלנדי, נו שויין, הגבתי לו, והיא הסתקרנה על הספר אז הגבתי:
אתר סימניה משום מה כבר מאתמול מושבת
אני בתסכול מזה כי רוצה לכתוב שם על ספר שסיימתי הלילה: אותה התמימות מאת: פרנצ'סקה סגל
אז עשיתי חיפוש על המילה "סימניה" ומצאתי את פוסתך האיסלנדי מלפני 3 וחצי שנים
למה ומדוע איסלנדית.
הספר: על יהודים בנכר, כלומר באנגליה לונדון ואולי גם בעולם כולו, על אנשים על מיסגרות, על זוגיות, על שונות, משפחתיות, על התמודדות עם מציאות, אהבה שאינה אפשרית, או תשוקה לא ממושת, ועל אלה שכן מכורח הנסיבות יכולים לחיות בחופש אינסוף או לא מסופקים או לא , בקיצקצ כתבתי הכול ולא כלום ממש מסביב בלי ספיילרים
הייתי רוצה לכתוב איפה הספר הזה פגש אותי ואיך, המסקנה שבעצם אוהבת לקרוא ספר בעצם קליל לא מסובך מדי ובעצם כן ישנו מתח בעלילה ובהתרחשות וציפייה מסוימת שיקרה היוצא דופן או האחר והשונה והבלתי אפשרי ובעצם לא, ואחרת, וכן יש את מבט החיים שחזקים מאיתנו ואנחנו שורדים בהם בכל מחיר ואמיצים ומעצימים, וגם אוהבת לקרוא על אנשים אחרים כמו רכילות כזו וזה ספר דרמתי ורומנטי, ועם זיקה יהודית לייט ככה שזה נחמד, ועם זיקה ישראלית לייט אז זה מעניין וכתוב קצת מרוחק ומתבונן אז זה נעים וקל, מספיק ודי. את הספר לקחתי בהחלפת ספרים ובירה האחרון שהיה בנורמה ג'ין ברחוב אליפלט ביום שישי אחד, לא חשבתי שאהנה כך, חשבתי רק לחדש מלאי במקום מסוים שהיה חסר, יצא לאור ב 2012 באנגלית ויואב כ"ץ תרגם ויצא ב 2014. אז מוזמים לקרוא ולספר חוויתכם אתם.
שבוע טוב קסומרפא
ותודה לחברה הגיבורה שלי -את מותק אמיתית יקרה אהובה
"את משובחת, ויכולת העל שלך האהובה עלי: להצחיק אותי ולהשאיר טעם טוב. רק מה, לא נעצת טיזר עלילתי. אני אקרא לך : רולינג-נתי."
א ה ב ה
יחסים
כסף
מעמד
חתונה
זוגיות
עלילתי? קלישאי? הוא מתחתן או בוגד ( אהה עם מי?) או עוזב או נישאר או ... כי הוא עזוב וגדל בלי אבא אז... כי היא גדלה בלי אמא
תם ונישלם
מי שלא הבין אסביר
כרגיל
שאו בררכה וראו טוב
מי רוצה את הספר
בשמחה מעבירה הלאה

לפני 8 שנים•
★★★★★
•איור וודה
דירוג
3.0
לפני 12 שנים

“על פי הביקורות של הטיימס והדיילי מייל ( "ספר שנון נוגע ללב.." )על הספר צפיתי לספר מיוחד. האמת הספ”