אוקיי, אנשים, אני רק מזהירה אתכם פה שיש סיכוי מאוד גדול שביקורת זו תהיה חופרת ברמות.
הקדמה:
לפני שנים רבות, (לא ממש) בארץ רחוקה, (אהמ ישראל אהמ) היתה ילדה קטנה, (לא כל כך קטנה!) שאהבה לקרוא. יום אחד הגיע לידיה הספר "גיבורי האולימפוס", והיא, שלא קראה את ספרי פרסי ג'קסון והאולמפיים, לא הבינה איזה חבר ואיזה פרסים יש, (אוקיי, היא ילדה קטנה, מה חשבתם?) אבל היא התיישבה לקרוא בשמחה. לילדה המסוימת הזאת היה מוח מאוד מסובך, שגרם לה להתאהב בדמויות מצחיקות עם ביטחון עצמי קצת נמוך, אז כמובן שהיא התאהבה נוראות בליאו ואלדס, (הלוהט!) אבל את זה אני אשאיר לאחר כך. עכשיו, היא החליטה, "לעזאזל, זה היה ספר מעולה ברמות, אני פשוט חייבת לקרוא את הג'ונסון פרסים, או מה שזה לא יהיה, ולעזאזל אני מקווה שיש עוד ספר בסדרה הזאת." למזלה היה באמת עוד ספר בסדרה הזאת (למעשה יש כבר 4 במספר כולל) אבל לפני זה היא היתה צריכה לקרוא את פרסי ג'קסון, וברגע שהזכירו את מר ד', היא הבינה שכדאי שהיא לא תקרא לו ג'ונסון, כי אחרת מעריצים שרופים יתחילו לקרוא לה דיוניסוס, וזה ממש מעליב בגלל שהוא מתואר כגבר בגיל העמידה עם בעיות שתייה רציניות. בכל מקרה, כמובן שהיא אהבה מאוד את כל הסדרה של פרסי-לא-ג'ונסון, וקראה מחדש את הגיבור האבוד.
מאז היא קראה כמה וכמה פעמים, לפעמים סתם דילגה לפרקים של ליאו. מבט חולמני
עכשיו, לאלו שמחפשים ביקורת רצינית, כזאת שבעצם תסביר לכם בהיגיון למה לקרוא את הספר, או האם כולכם תרצו להרוג את הטרול ברגע שתסיימו, אתם לא תמצאו אותה כאן. כאן תמצאו ספוילרים, ציטוטים נבחרים, כפלי משמעויות, אי הבנות, וחפירות על ליאו.
ליאו ואלדס
אל תילחץ מתוק, זה לא בוחן פתע. זה גם לא זימון כי עשית משהו רע. מה פתאום, שב בבקשה. אתה כדי כדי שנוכל לעבור על כל פרט ופרט בחייך עד שזה יתחיל להיות מטריד, מובן? מצוין.
עכשיו, כשהיית בן שנתיים, שכבת בלב אח בוערת, זה נכון? מסמנת וי
כמה שנים לאחר מכן, אלה הזויה נתנה לך לשחק בסכינים, הא? וי נוסף
ואז היא הכריחה אותך לחתוך פלפלים חריפים, ואז לדקור נחש באחו, כן? עוד וי לרשימה
כשהיית בן שמונה, אשת אדמה מטורפת גרמה לך לרצוח את אמא שלך, אני צודקת? היד נחה מעל לדף מחכה לתשובה
*אין תגובה.
בסדר, נמשיך הלאה, יש לך כוחות שליטה באש, נכון? זה כל כך אוסומי! אכפת לך שנתחתן? סליחה, סטיתי מהנושא.
ברחת מ.....כמה זה, 6, 7,8 בתי אומנה? וואו, אתה בטח רץ ממש מהר. אז אתה גם בכושר? אדיר. לגמרי.
אתה גם האדם הכי מצחיק שאפשר למצוא בעולם? כלומר, בעולם שלך.
----
הייתי עושה גם לפייפר וג'ייסון אבל.....
רגע, בקשר לפייפר, יש לי וידוי, ולא, זה לא המקום שבו אני עד כמה אני מעריכה את הדמות היפהפה שמתאהבת בדרמטיות בבחור הגבוה הבלונדיני עם העיניים הכחולות, זה המקום שבו אני מודה ש....עצירה דרמטית אני מבטאת את זה נייר.
כלומר, המילה "נייר" (PAPER) באנגלית? ככה אני אומרת את זה. זה פשוט נתקע לי בראש, ואני לא מצליחה לשנות את זה לחליל. באנגלית! אנשים, קצת היגיון.
וזה כל מה שיש לי לומר על הנערה היפהפה שהאבא כוכב קולנוע שלה לא שם לב אז היא גונבת ב.מ.וו. זה דווקא אדיר ברמות.
----
אוקיי, עכשיו אני חייבת לעשות גם לג'ייסון, שיהיה.
אני נותנת לו נקודות זכות בגלל שאחותו היא תאליה. הוא מקבל גם בונוס בגלל שאמר שהכוח של ליאו אדיר, מה שנכון בעליל בתוספת שלוש רבעים וזיתים שחורים.
אבל אני מורידה לו נקודות בגלל שהוא נתן לסאטיר הזקן להציל את ליאו, פעמיים!
ואה, יש את הקטע הזה שהוא מתחיל להילחם בו ומתרץ את זה בכך שאומר שליאו אף פעם לא רציני, וגם מעצבן ברמות. מי עושה דברים כאלה? טוב, כן, הוא היה תחת דיבור הקסמה, אבל בכל זאת, איך אפשר למצוא חסרונות בואלדס? הוא לוהט! (כפל משמעויות)
ואוקיי, ג'ייסון-מושלמי-גרייס מקבל גם קצת קרדיט על זה שה צליח לאלף ונטוס.
שיהיה, ליאו עדיין יותר שווה ממך.
אולי כדאי שאני אסביר את כל עניין ההידלקות (כפל משמעויות!) על ליאו.
אתם מבינים, יש לי פטיש לאש. כלומר, בגלל שההורים שלי שכחו את הרצאת "אש זה רע!" אז הייתי גונבת את המצתים שלהם, (פשוט תפסיקו לעשן! שמעתם על משהו שנקרא סרטן ריאות?) ופשוט מתבוננת באש, כי זה כל כך יפהפה.
עוד משהו, יש לי גם פטיש לבחורים מצחיקים. ברצינות, אני צוחקת בקול רם בכל פעם כשאני מגיעה לבדיחת ליאו. אז נכון, יש בזה משהו מטריד, כי בכל זאת, איזה סופר בגיל העמידה כתב את כל זה, אבל רוב הזמן לא אכפת לי, ואני יכולה להאמין שנער בן 16 אמר את זה, ואז זה מוריד מרמת הפדופיליות.
חוץ מזה, לליאו יש סיפור רקע עצוב ולא- אמין אבל לא אכפת לי כי זה נותן לי תירוץ לדמיין עד כמה הוא היה חמוד בגיל 8, כשדודה רוזה המגעילה שלו סילקה אותו מהבית שלה וקראה לו שטן. הכלבה.
כשאני אפגוש את ליאו, דבר ראשון, אני אלבש אדום. למה? כי זה הצבע האהוב עליו. וגם עלי. מאז כיתה ב'. אני אפילו אסבול שמלה בשבילו, רק אם הוא ילבוש שוב את השלייקס ההם....צחקוק מוזר ופלרטטני
ואז אני אביא לו סלסילת פירות ואעיף את קליפסו לטרטרוס. ואז אני אכריח את VIRIA להפסיק לענות ילדות קטנות בציורים של פרסי וניקו, ולצייר אותי ואת ליאו.
מה? לפעמים חלומות מתגשמים, ולפעמים VIRIAות מפסיקות לצייר סיוטים.
בכל מקרה, בטעות יצא שחפרתי על עד כמה ליאו ואלדס (הלוהט!- {כפל משמעויות}) מושך בעיני, ועל מה אני אעשה כשאני אפגוש את החתיך.
בקיצור, למי שלא הבין, הגיבור האבוד זה עוד יצירת מופת מבית ריק טרול ריירדן, שרק הוא יכול לגרום לאמא אדמה להיות הדמות המרושעת בסיפור, שכולל סאטירים עם רוח קרב מוגזמת, נפילה לאגם במרכבה מעופפת רתומה לפגסוסים, טוסטוסים מעופפים, נשיקות אוויריות, דרקון ארד בגודל מלא, מסוק צעצוע, שמרטפיות רצחניות, וגולת הכותרת: אשת אדמה מטורפת שרוצה להשתלט על העולם. ובואו לא נשכח לגבי הענקים, נכון?
ועכשיו, ציטוטים נבחרים:
---
״היי, אני דילן. אני כל כך מגניב שהייתי רוצה לצאת עם עצמי אבל זה לא הולך. רוצה לצאת איתי במקום? איזה מזל יש לך."
---
״אפשר פשוט לקרוא להם רוחות סערה? ונטוסים גורמים להם להישמע כמו טוסטים מעופפים.״
---
תאמיני לי, גברת,״ רטן ליאו, ״אני זוכר. ומי שלא תהיי, אני הולך להכניס לך בענק, בסגנון של ליאו.״
---
״אז מה... ענקים שמסוגלים להשליך הרים. זאבים ידידותיים שיטרפו אותנו אם נפגין חולשה. טוסטוסים מעופפים מרושעים. קלטתי. אולי זה לא הזמן המתאים לספר לכם על השמרטפית הרצחנית שלי.״
---
חבר׳ה, תנחשו מה? יכול להיות שאני עומד להבעיר את העולם!
---
״למה לא אמרת שום דבר?״
״לא רציתי שתחשבו שאני משונה.״
״לי יש כוחות שליטה בברקים וברוח, פייפר מסוגלת להפוך ליפהפייה ולהקסים אנשים שייתנו לה מכוניות. אתה לא משונה יותר מאיתנו. ותשמע, אלי אתה מסוגל לעוף. כאילו, לקפוץ מבניין ולצעוק:׳כוח האש!׳ ליאו פלט נחרה. ״אם הייתי עושה דבר כזה, היית רואה אפס קטן צונח אל מותו, והייתי צועק משהו הרבה יותר גס.״
---
״אולה, טיה. הסתבכנו בצרות, מה?״
״אל תבחן אותי כאילו שאני אחת המכונות שלך, ליאו ואלדס; הוצא אותי מכאן!״
---
״כן, להצטרף אליך. בטח. עד שיימאס לך ממני ותהפכי אותי לקרטיב-ליאו? גברת, אף אחד לא מתעסק עם הדרקון שלי ויוצא מזה בלי עונש. אני לא מאמין שחשבתי שאת לוהטת.״
---
״איולוס החזיר לי אותו. ציירתי אותו כשהייתי בן חמש. זה הייעוד שלי.״
״ליאו, זה ציור ילדים של סירה.״
---
"אתה מאמין בקללות, ליאו? או ברוחות רפאים?"
בדיוק ראיתי את השמרטפית המרושעת שלי טיה קאלידה, היא בטוח מתה אחרי כל השנים האלה. ולא עובר יום בלי שאני זוכר את אמא שלי בשריפה שבמוסך. אז אל תדבר איתי על רוחות רפאים, מומיה.
---
"כמה זמן את מחפשת את החבר שלך?"
"שלושה ימים, שש שעות ושתיים עשרה דקות, בערך."
---
אמא תמיד צודקת. עכשיו אל תרגיזו אותי או שאיאלץ לדרוך עליכם.
---
גם לפני שהתחשמל עבר על ג'ייסון יום מחורבן.
הוא התעורר במושב האחורי של אוטובוס בית ספר בלי לדעת איפה הוא, וגילה שהוא מחזיק ידיים עם נערה שלא הכיר. החלק הזה לא היה בהכרח מחורבן.
---
אני יכולה להמשיך עוד ועוד, כי הספר הזה גדוש במשפטים מצחיקים כאלה, אבל רובם של ליאו ואני לא רוצה לצאת חופרת.
אבל כבר יצאת כזאת, אז-
תשתוק, קול פנימי!
בכל מקרה, אתם מבינים שהספר הזה הוא חובה קריאה, נכון?
חוץ מזה, אם אתם במצב רוח להתאהב בדמות בדיונית, אז הנה לכם, ליאו ואלדס. יש לכם 2 וחצי ספרים לפנטז שאתם ביחד עד שמשדכים אותו עם קליפס.
וכמעט שכחתי, טים ואלדס לנצח!
ליאו שליטה! אגרוף מונף באוויר ועולה בלהבות.
ואם אתם מוצאים ציורים יפים שלו, תשלחו לי קישורים. אני מכורה לזה.
